יש לנו עגלת אינגליזינה עם אמבטיה רכה וסל-קל שמתלבש על העגלה..
הבת שלי בת חצי שנה (השבוע..) ועוד לא עברתי לטיולון. האמבטיה די צפופה לה ולכן אני מסתובבת איתה בסל-קל.. (היא נהנת בסל-קל ומתעניינת מסביבה כשאנחנו בטיולים...) לטיולון אני רוצה להעביר בפסח..
השאלה שלי היא: האם מותר להסתובב עם הסל-קל כל הזמן? אני כבר כמעט חודש וחצי עם הסלקל..
מה שאומר שיוצא לה לישון בסל-קל וכמובן בנסיעות ובטיולים....
תודה רבה!!
גם לנו היתה אותה דילמה עד שנמאס לי כל פעם לפרק את הסלקל כדי לקפל את העגלה
אז פשוט עברתי לטיולון.
בדיוק הזמנו עגלת אינגליזינה- אמבטיה רכה כדי שתהיה ניידת לנסיעות ללימודים שלי... (לקראת הלידה שאוטוטו בע"ה)
התלבטנו בחנות בערך שעתיים ... אם לקנות אמבטיה רכה או קשה והוכרע בגלל הנסיעות- רכה.
עד איזה גיל השתמשת באמבטיה ולא בסלקל?
הסלקל של אינגליזינה לא כבד ממש?
קנינו רכה כי לא רצינו להסתבך בלהוציא את האמבטיה הקשה ואז לקפל את העגלה.
באמבטיה הרכה, השתמשתי עד גיל 5 חודשים ואז עברתי לסל-קל כי ראיתי שהבת שלי נהנת והיא יכולה להסתכל וכו'..
כעיקרון אני גם וגם.. כשאני עם הרכה אני מרימה לה קצת את המשענת אבל עדין צפוף לה קצת (במיוחד בחורף ששמים שמיכה..)
תכל'ס היא מעולה! ואני מרוצה ממנה מאד!
איזה צבע לקחתם?
כי נהנתי מאיך שהיא הייתה חמודה שיצאני לטיול- מרימה את עצמה כדי לראות.....
ואז ישר לטיולון-למה צריך את השלב עם הסלקל?- בסלקל משתמשים רק שזה לנסיעות (ואז זה נוח שזה מתחבר) או אם נגיד הטיולון מסריח כי הקיאו עליו 
שיהיה בבריאות ובשמחה!!
יש לי עם אמבטיה רכה- מ-ע-ו-ל-ה
הסלקל סיפור אחר היתרון היחיד שלו שהוא מתחבר לעגלה
השאר, אני ממש לא אוהבת אותו למרות שהוא דווקא לא כבד
לנסיעות ולטיולים זה לא נורא, וגם אין כ"כ ברירה אחרת... אבל ביום-יום - זה לא ממש כדאי. למה לא להחליף עכשיו? היא הרי לא אוכלת חמץ בעגלה.
נכון, היא לא אוכלת חמץ.. אבל היא לא ממש יושבת..
אז נראה לי שאני יעבור לטיולון וישכיב אותה במצב בין ישיבה לשכיבה..
תודה!
ביום יום זה אומר: שעה וחצי- שעתיים בערך.. והיא כ"כ נהנת מהבחוץ! אז חשבתי שזה לא נורא..
מאז חודש שמיני בערך לא מסוגלת ללכת על נעליים אחרות..
אממ... הנעליים הלבנות והצחות האפירו- איך מנקים את החלק של הבד של הנעל?
ניסיתי מגבון לח וזה רק מרח את הכל ונהיה אפור יותר. את שאר הנעל אני עושה עם משחת נעליים לבנה ואת השרוכים כיבסתי.
תנו בבקשה רעיונות.
(וואי , אני לא מאמינה!! נשאר ללכת עוד שבוע... בע"ה! עד הלידה- מתרגשת!.... היום כבר חשבתי שיש לי צירים, אך נראה לי שזה סתם בעיטות כואבות של התינוקי...)
ללדת ;)
להוריד מלח מהתפריט
להרים רגליים בכל מצב אפשרי :יושבת שרפרף, ישנה להגביה ממש (2 כריות )
מקלחת טובה
עיסוי בעדינות
לא לעמוד הרבה זמן על הרגליים לעשות דברים בישיבה עם שרפרף
אמרו לי שהליכות עוזר אבל לפעמים זה עזר ולפעמים זה רק החמיר לי את המצב ...
נראה לי שהאופציה הראשונה ה כי טובה ;) אבל זה לא בידנו ...
אם זה התחיל לך רק עכשיו לפעמים זה אומר שהלידה קרובה אני סובלת מחודש 6 עם בצקות עד לבטן (על כל המשתמע )
ברכה והצלחה ...
שרית
כל הנעליים שלנו כולל הניו בלאנס עוברות את המכונה .... ולא התכווצו
שרית
ב"ה אנ בתחילת הריון (מתחילה שבוע 10) וכבר מ-זה השמנתי ויש לי בטן... שלא היתה שם קודם
שיהיה בטן בשמחה -אם זה בגלל התינוקי!!!!! אבל לא אם זה סתם תוספות מ.....(נישנושים...)
האמת שגם תמיד כשיש לי הרגשה לא נעימה בבטן אני אוכלת כדי "לסדר" את התחושות שם
רעב מוגבר אוי ואבוי לי זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיוו
המשך הריון קל ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!
לפעמיים גם הבטן מתנפחת מההורמונים..
שתשמיני רק מנחת 
בהצלחה עם הבטן.
העיקר שתשמיני מנחת 
אם מישהי ערה ויודעת- נא לענות לי כמה שיותר מהר-
אני בתחילת שבוע 35, ויש לי צירים סדירים (ציר+ מנוחה כשתי דקות) כשאני במנוחה מוחלטת.
הצירים די חלשים, כמו הצירים המדומים.
האם בשלב הזה צריך לדחות לידה? ואם כן- איך ? (לפנות לבי"ח עכשיו, לעשות משהו טבעי, משהו באמצע???)
תודה מראש.... (נ.ב., הריון שני)
לחוצה...
אם זה עוד רלוונטי אולי לא שתית מספיק?
תעדכני
לפעמים צירים מפסיקים מעצמם.
ואם תגיעי ללידה, נכון, שזה לא רצוי בשבוע 35, אבל תינוקך כבר גדול ומפותח ובע"ה יהיה בסדר.
מתפללת עבורך, שהכול יהפוך רק לטובה!
לי זה היה ונרגע אחרי מנוחה מוחלטת של יומיים שלושה והמון שתיה
אבל תעקבי על תנועות עובר זה חשוב שהן לא משתנות לא לכאן (חלשות) ולךא לכאן (מתחזקות מאוד)
אבל בשביל השקט שלך
לכי לאחות שתבדוק לך פתיחה דופק ואל תראי שאת לחוצה כדי שהם לא ילחצו עלייך ...
הצירים נרגעו בבוקר,
הלכתי לרופא, וכרגע אנחנו בלי פתיחה, אבל עם מחיקה לא קטנה בכלל...
אז ניזהר שבוע, ננוח בבית, ומשבוע הבא- מותר לי ללדת!
הקץ לבדיקות המקיפות!
(פעם שלישית החודש שאני מתחילה לידה... כישרון שכמותי...
אז שבעלך יתחיל לנקות לפסח
מ 37 אין בעיה ללדת.
אבל איכשהו כשקמתי הבוקר גיליתי שהבית מסודר פיקס! (במושגים של גברים)
והוא יצא ב-7 בבוקר! אתמול הבית היה הפוך לגמרי... פשוט נשמה טובה...
אז כנראה שאני אוכל לנוח השבוע/יים
נעמה ושירהיפעת1אז להזמין מנקה?! או לסגור את הבית ולנסוע להורים..
החלטתי שאני לא לחוצה על פסח.
התפקיד שלי זה להביא ילד בריא לעולם, ועם פסח כבר נסתדר...
בעז"ה יהיה טוב.
ואני לא מסכימה עם התגובה שזה לא נורא ללדת ב-35. מכירה שניים כאלה שנולדו ב-35 ותקופת ינקותם הייתה מאוד קשה. מעניין ששני הילדים הללו סבלו ממערכת חיסונית חלשה והיו חולים המון. נראה לי שזה משפיע על האישיות אם אתה גדל בריא או חולה. ודאי יקפצו כמה אמהות שיאמרו שאצלן הכל היה נפלא כשילדו ב-35. לטעמי, כל יום וכל שעה חשובים לעובר שעוד לא מוכן.
ועצה לפסח: גם לי נולד ילד בשביעי של פסח ובניקיונות לא יכולתי לעמוד ולא מצאתי אף עוזרת. בקושי הלכתי למטבח, הוצאתי את כל החמץ שנשאר: פסטות, קמח... וז ר ק ת י ! סגרתי במדבקות את כל הארונות וגם את התנור. ניקיתי רק את השיש, הגז, ומדף אחד במקרר את השאר כיסיתי. וככה תוך חצי שעה עם הרבה הפסקות וצירים פה ושם, היה לי בית כשר לפסח. לא היה בו חמץ, הייתי חייבת לזרוק, כי היו ילדים קטנים שפותחים הכל, ובמשך שבוע השתמשנו רק בשיש ללא שימוש בארונות/רוב המקרר/תנור. בחג השני ילדתי תינוק נהדר. ומאז פסח בשבילי הוא חג רגוע ושמח. אם יש זמן מנקים בעוד מקומות. אבל קודם עושים את הדברים החשובים באמת: להוציא את החמץ מהבית.
אבל אני מהאלה של "או הכל או לא כלום". אז מלכתחילה ויתרתי על חלונות, דלתות וכו' (וזה ויתור ענק מבחינתי...) אבל בהתחשב במצב, נראה לי אני פשוט הולכת לאימלה לכל הפסח. אחרת אין סיכוי שאני אשרוד עד שבוע 37.....
בכל מקרה, ברור שאת צודקת וחשוב שילד יוולד בחודש תשיעי ולא לפני.
אני חושבת שמי שאמרה את זה התכוונה שאני לא אהיה לחוצה, מאלא אתמקד בהשתדלות לדחות את הלידה. (בינינו, מה בדיוק לחץ עוזר???)
יש שנים בהם עושים מה שצריך
ב"ה הכל מסיבות טובות...
אבל גם אם היה לי זמן וכח לא נראה לי שהייתי מגיע לזה מרוב כ"כ הרבה דברים שצריך לעשות ...
שיהיה אצלך ואצל כולנו העבודות והקירצופים עם הרבה שמחה כח ובלי לחץ
שרית
מדהימה,לידה ראשונה ומהירה..האת שגם שלשום זאת הייתה לידה ראשונה מהירה,ב"ה.
לילה טוב 
נעמה ושירהאחרונהשרית
אני קוראת סמויה כאן כבר הרבה זמן והפורום הזה עזר לי בהרבה דברים ב"ה
טוב אז ככה,ב"ה היום גילינו שאנחנו שוב בהיריון...=)
אבל,ילדתי לםני 4 חודשים..!!
אני שמחה,אי אפשר לומר שלא,אבל עוד לא הספקתי להתרגל לקטנה,ויש לי הרבה נקיפות מצפון שכאילו עכשיו התשומת לב קצת תרד ממנה.ובכלל,זה אומר שאני צריכה להפסיק להניק...
ויש לי מצפון שעולות לי התהיות האלה כי אני צריכה לרקוד משמחה כי יש נשים שלא קל להם להכנס להיריון ואנחנו מתבכיינים..ובכלל מסכן העובר שאנחנו לא שמחים בו...צריכה קצת תמיכה..
ולגבי היריון-לרות שזה לא היה כזה מזמן-אני צריכה תזכורות מה אסור לעות בהחלה. מותר לי נגיד לעשות הליכות,או שזאת התאמצות יתר?
וולהניק אין עניין נכון?
איזה יופי,
שהיה בבריאות ובשמחה עד הסוף
אני לא יודעת אם זה מעודד אבל קוראים לזה 'צרות של עשירים'....
תהני מ 9 חודשים להיות ביחד עם בעלך 
את יכולה לעשות הליכות וכל פעילות גופנית(פרט לריצות) עד שאת מגיעה לקוצר נשימה,
ככה הרופא שלי הדריך אותי, להמשיך כרגיל, כשאת מרגישה צורך לעצור, תעצרי 
הרבה כוח לך ולקטנה ולעובר שבדרך
וכמובן לבעלך
קודם כל את יכולה להמשיך להניק את הקטנה עדיין מעוניינת,ולך יש כוחות, ואין לך התכווצויות/דימום או משהו אחר..
את צריכה לקחת חומצה פולית,בדיקות דם,אולטרסאונד בערך לשבוע 8 לראות בע"ה דופק.
הליכות את יכולה ללכת,ואפילו רצוי! גם בריכות..
כשתלדי בע"ה הקטנה כבר תהיה בת שנה וחודש..וזה יהיה משהו אחר..
מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..
ובע"ה בסופו תצאי בידיים מלאות!
חג-שמח!
כל זמן שההריון תקין, ולא קיבלת הוראה מרופא להימנע מיחסי אישות, מותר לך להמשיך להניק.
רק לשים לב כמובן לאכול טוב, כדי שאחרי שהעובר לוקח את שלו, והיונקת לוקחת את שלה עוד ישארו גם בשבילך ויטמינים ומינרליים.
ואני יכולה גם לגלות לך שמי שעומדת במשימה הקשה ודורשת הכוחות של להניק לאורך כל ההריון מצפה בונוס נחמד בסוף, כאשר ההנקה ליונק הבאה מתחילה יותר בקלות.
אז אומנם זה לא תמיד אפשרי, זה דורש המון כוחות, והרבה פעמים התינוק לא רוצה להמשיך לינוק כי החלב משנה את איכותו והרכבו. אבל כשמצליחים זה ממש משתלם.
שיהיה מזל טוב
יוקטנהאין בעיה להמשיך ולהניק בהריון (עשיתי את זה כבר כמה וכמה פעמים ב"ה!), כל עוד את והיונקת שמחות ומאושרות ההנקה בהריון אסורה במקרים הנדירים בהם יחסי אישות אסורים בהריון בסיכון גבוה ומיוחד, חלילה.
אין בעיה גם להמשיך בפעילות גופנית שאת רגילה אליה.
שיהיה בהצלחה ובכיף!
לדעתי זה שאת מביאה לה אח-אחות קרובים אליה בגיל, זאת מתנה לא פחות חשובה בשבילה מאשר חלב אם, שאני לא מזלזלת בו אבל עם כל הכבוד יש לו תחליף מצוין. (וחוץ מזה שכמו שאמרו את יכולה להמשיך להניק, אם את מרגישה שזה לא זולל את הכוחות).
הספקתי להכיר זוגות עם ילדים בגילאים קרובים . רווח נקי. שווה את המאמץ שבגידול קטנים. הילדים האלה חברים אחד של השני , וזה גם כיף גדול. לעומת זאת מהכרות אישית - אחרי רווח גדול מדי בין שני ילדים - גדל ילד קצת בודד.
מזל טוב !! הלואי עלי .
כאמא לילדים במרווחים גדולים-- כשהם קרובים בגיל זו מתנה נהדרת!
מפרים ומשלימים אחד את אחיו וזו חגיגה אמיתי. היא תגדל הגברת שלך, בשנה הראשונה תעזור לך, מגיל שלוש הם יהיו חברים.
והעיקר- מזל טוב!!
לאחותי יש 2 זוגות של ילדים שב"ה צמודים אחד לשני והיא כ"כ שמחה על כך
הקב"ה מאמין בך שאת אמא טובה ויש לך הרבה מה לתת כמ טוב שיש ילדים שיכולים להעלות חיוך תמיד
בהצלחה
הריון משעמם שיסתיים בידיים מלאות שמחות ובריאות 
שרית
נתתם לי נקודות הסתכלות אחרות....
כרגע הספקתי להניק אותה כי היא בתת משקל.לא יודעת אם זה קשור להיריון...
להתייעץ עם אמא מנוסה , איך מתנהלים כשב"ה את בהריון ומניקה. אולי לקחת תוספים? אולי להעשיר את התזונה של התינוקת ? גם בעניין השאלה שלך לגבי הליכות , אין לי נסיון. נדמה לי שצריך להקשיב לגוף , ואם הגוף מבקש לנוח -אז לתת לו.
זה לא ממש קל בשנה הראשונה-
זה שווה כל רגע בהמשך!!!
(שנה ושלושה, 11 חודשים)
הם גדלים כתאומים וחברים בלב ונפש!!
כיף לא רגיל!! מתנה משמים אמיתית!! (ואני לא מתעלמת מהקושי, הפיזי והנפשי, אני ממש מבינה אותך, ובכל זאת מעודדת!!)
רק שאצלי נכנסתי להריון כשהראשונה בת 3.5 חודשים, ואני עכשיו כבר בחודש שמיני...
הנקיפות מצפון שלך כ"כ מוכרות לי...
אבל בשלב שבו אניי נמצאת אני רואה שזה פחות יגזול ממנה ביחס למה שחשבתי. עכשיו, כשהיא בת 10 חודשים, אני רואה שהיא זקוקה פחות לצומוד איתי (ביחס לגיל 3 חודשים) והיא כ"כ חברותית ומשתעממת בביעת בלי ילדים אחרים , שזה יעשה לה רק טוב... (באמת, כשהיא עצבנית אני הולכת איתה לילדים בגילה אצל השכנות והיא מאושרת!)
אז תרגישי בסדר עם התחושות שלך, ותראי שלאט לאט התחושות ישתפרו...
תהני!
אני אמא לשתי בנות צפופות, ואין אין אין אין פשוט אין דבר יותר מקסים מזה!
הגדולה שת שנה ו4 חודשים
והקטנה בת 4 חודשים
וזו חוויה אמיתית!
כבר יש ביניהן קשר.
הקטנה מחפשת את הגדולה כל הזמן בעיניים ומחייכת אליה כאלו חיוכים שהלוואי עלינו
הגדולה משחקת איתה, מנדנדת אותה, מביאה לה מוצץ, מכרכרת כל היום סביבה וזה מדהים!
נכון, זה לא קל, אבל זה שווה את המאמץ.
בעז"ה כשהן תגדלנה מעט, יהיה לנו ממש תאומות בבית
בהצלחה יקרה, זו מתנה מיוחדת!!
בהריון יש שינוי טעם וירידה בכמות החלב. יונק שהוא כבר גדול - כבר אוכל קצת מאכלי גדולים, חצי שנה, שנה, וגדול יותר, פשוט יאכל יותר כשכמות החלב פוחתת. בגיל כל כך צעיר, בדרך כלל צריך להוסיף להנקה גם תמ"ל, כדי לא להגיע לתת תזונה.
נא לזכור שהנקה הוחלפה ע"י בקבוק וגם מוצץ. היונקים מוצצים גם עבור חלב (תזונה) וגם עבור רוגע (במקום זה המציאו את המוצץ). גם אם הקטנה לא עולה במשקל מספיק, וחייבים לתת לה תוספת כזו או אחר, עדיין אפשר ורצוי להצמיד את הקטנה לשד, כדי שתקבל את החום והאהבה במקום שכל כך קרוב ללב של אמא. מן הסתם היא עדיין מוכנה למצוץ, וכל טיפה שתקבל הוא רווח נקי.
יש אמהות שאמנם מוסיפות מה שנאלצות להוסיף, אך ממשיכות להניק (לתת לקטן\ה למצוץ) במשך ההריון, כל עוד הקטן\ה מעונינים. הרבה פעמים בתחילת הריון אין לנו כח לצאת ולטייל עם הקטן, והמציצה מאמא מאפשרת לנו להיות עם התינוק, אבל במצב של מנוחה (אם אפשר לעשות זאת בשכיבה, מה טוב!)
לקראת הלידה, בחודש התשיעי, כמות החלב מתגברת והטעם חוזר להיות מתוק מאוד. הרבה חמודים שהמשיכו למצוץ לאורך כל ההריוןשמחו לגלות שהטעם והכמות השתפרו! היה אפילו חמוד אחד שכאשר הטעם המתוק חזר, הציע לאמו לטעום קצת, כי עכשיו ממש טעים!!!
וכמובן, מי שמניקה כל ההריון, מובטח לה שפע חלב אחרי הלידה, ללא חשש גודש (אם יש תחושת גודש, מזמינים את ה"גדול" לבוא ולרוקן את אמא. בד"כ הם שמחים מאוד לעשות זאת).
מאוד מומלץ לא לאכול או לשתות קפאין, גם לא פיצפוץ אחד קטן של שוקולד. קפאין יכול לגרום להפחתת חלב משמעותית. קפאין כולל קפה, תה, קקאו, שוקולד, קוקה קולה וכו'.
בשורות טובות.
אפשר להרחיב באישי או בטלפון.
כשהגדול שלי היה בן 4 חודשים הוא לא ינק טוב וצרח כל פעם שהנקתי אותו וירד במשקל וכו' אחרי בדיקות שתן, צואה ועוד ועוד של התינוק פתאום גיליתי שאני בהריון, הפסקתי להניק והכל בא על מקומו בשלום.... כנראה שהחלב שלי הפך בהריון ללא טעים, מזין מספיק.
כמובן , השנה הראשונה הייתה קשה, אבל שווה הכל!!!
אחרי שהיו לי ימים שופעים יותר וימים עם הרגשה של חוסר - שמתי לב שהימים השופעים היו אלה ששתיתי בהם כוס נס קפה.
אז התחלתי לשתות כוס אחת ביום (הייתי שותה אחד או שתיים בשבוע) ומאז לא היו לי ימים של חוסר.
אבל הניסוי לא היה מושלם (לא היה בידוד משתנים... ) אז אני לא ממש בטוחה שזה העניין - אבל מה שבטוח זה שלא הרגשתי ירידה בכמות החלב בעקבות הוספת הקפאין לתפריט היומי שלי...
שלושה חודשים בלבד...
ילדתי עוד בן ככה שההפרש בינהם הוא שנה וחודשיים..
עם כל הקשיים שבהתחלה והיו כמובן יש לי רק דבר אחד להגיד לך:
זה שווה הכל!!!
יש בינהם אהבה אמיתית והם חברים ממש טובים ממש כמו תאומים!
את הכוחות הקב"ה דואג שתקבלי.
ב"ה אני מודה לה' יומיום על 2 המתנות שקיבלנו! כן ירבו...
בהצלחה רבה ותהני מכל רגע בהריון
תהני מכל רגע, נכון שזה קשה אך שווה, גם אני כמוך אחרי 4 חודשים מהחתונה נקלטתי בע"ז וילדי בן מהמם, ואח"כ אחרי 4 חודשים נקלטתי שוב, חשבתי בהתחלה שזה סוף העולם והיה לי כ"כ קשה שעדיין לא התאוששתי מהלידה וחשבתי כבר מה לעשות אך ה' נותן כוחות וזה פשוט כיף, איזה חברים טובים כמו תאומים ממש וסתם לשתף אותך אחרי הבת שנתיים וחצי חיכיתי להריון נוסף וזה היה הרבה יותר מעייף לחכות.... אז תודי לה' על המתנה הנפלאה ומאחלת לך המשך הריון קל ושתצאי בידיים מלאות ומאושרות, והרבה כוחות... בהצלחה!!
(לשרשור זה הגעתי מהדף הראשי של הפורומים אני לא קורא כאן בצורה קבועה..)
זה פחד חבל על הזמן מבחינתי (ונראה לי מייצג הרבה גברים)
לא מספיק יש לי ילדה בת פחות מחצי שנה
אם הייתי מגלה ששוב אשתי בהריון הייתי מפחד מאוד
כי בקושי התרגלתי אליה ואל השגעונות שלה
ולא דיברתי בכלל על התנהלות כלכלית ..
אבל מה שכן
זה לפחות נתן לילראות את הצד החיובי אם היה קורה אצלנו
בנתיים לא .. (ברוך ה' !)
יוקטנהויחסית למישהו שמפחד, מאוד אמיץ מצדך להודות בכך
מאחלת שכל משאלות לבך יתמלאו לטובה
צריך להיות זהיר, זה כן. אם נראה לך שאין לך כוחות להתמודד עם מטלה מסויימת, כדאי קודם כל לבדוק אפשרויות לגייס לזה כוחות ולהיות מוכן למטלה, אם היא חשובה ועקרונית ועלולה להיכפות עליך גם בלי שתבחר בה...
אם בכל זאת יודעים בבירור שאין ולא יהיו כוחות להתמודדות - עושים השתדלות לדחות את המטלה (במקרה הזה - הריון), עד שיגיעו בע"ה הכוחות.
אבל לפחד? מה פתאום? הקב"ה יודע מה טוב לנו הרבה יותר מאיתנו! ולחיות בפחד זה גרוע מאוד, אפילו פחד מדברים הגיוניים, כמו תאונות ופיגועים רחמ"ל. אז כל שכן פחד מבשורה טובה שמביאה איתה ברכה עד בלי די.
ומקשה ליבו יפול ברעה..
לא אני אמרתי
שלמה המלך אמר ..
בעלי כמעט התעלף כשאמרתי לו שאני בהריון שני כשהקטנה בת 3 חודשים
("מה??? איך זה קרה??? את קולטת שבגלל שזו שנה מעוברת אני אהיה אב לשתיים לפני שהיא תהיה בת שנה? רגע, עוד לא התרגלתי לאחת!!!)
ברור שזה מבהיל. ילד זה משהו רציני מאוד שדורש המון כוחות והשקעה (הכלכלית זו ההשקעה הקטנה) אבל גם נותן...
ב"ה, יש לי הריונות צמודים, וכנראה זה מה שהכי טוב בשבילנו...
שלום ,
אני מכירה את התחושות כי גם לי יש הריונות צמודים - אומנם לא עד כדי כך, הכי צמוד אצלי זה שנה ושלושה. אין לי מושג אם יש לך עוד ילדים לפני הקטנה, אבל שתדעי שקודם כל שיש הפרש קטן התינוקת ה"גדולה" פחות מקנאה ומבינה וזה פלוס רציני. בהמשך הם נהיים צמד חמד ושיש גילאים קרובים אז כייף לגדל אותם יחד. מבטיחה!. אומנם זה לא קל ובערב מתמוטטים לתוך המיטה אבל תשדרי לעצמך שזה כייף ושזה תקופה כייפית שלא תחזור וזה מאד עוזר בשיגרה.
באופן כללי אם ה' נתן לכם הריון זה כאילו שהוא אומר לכם , אתם מסוגלים, אני סומך עליכם שתתנו לילדים את הצרכים שלהם ושתסתדרו. ומה יותר מרגיע מזה? אם אלוקים אומר לך שאת מסוגלת אז הוא גם יתן לך את הכוחות לעמוד בזה. לגבי ההנקה אם זה עדיין אקטואלי אל תפסיקי מיד אלא בהדרגה. כל הילדים שלי גדלו על מטרנה מגיל של כמה חודשים והכל בסדר ב"ה. את הקשר של ההנקה אפשר לפתח בבקבוק ולשמור על זמן קבוע של צומי וצחוק.ולגבי ההריון פשוט תשמרי על עצמך ואל תתאמצי יותר מדי בשלושה חודשים הראשונים. בהצלחה!
יש נקודה נוספת שהיא התגובות מהסביבה, כמו למשל, מה לא שמעת על אמצעי מניעה? וכאלה. אם תשדרי שאת שלמה עם ההריון ושמחה וגאה הסביבה תקלוט ותעריך. בשורה התחתונה זה מצווה גדולה וזה שאמצעי מניעה נכנסו ככ לשימוש שוטף יחסית גם אצלנו הדתיים צריך לזכור שהמצב הרצוי והאמיתי זה הריון ומשפחה גדולה ולא ההפך
גם בלי קשר להריון.
הרופא הטירון שלי , שביני לבין עצמי אני קוראת לו ד"ר אשר יגורתי - מצא אצלי G.B.S . מפחיד .
למישהי יש תובנות?
. קיוויתי מאד ללידה פעילה , בלי אפידוראל , עם סיבובי אגן וחבל וכאלו
ואולי גם לתינוק
יש את זה להמון נשים! וב"ה הכל בסדר איתן ועם התינוקות שלהן...
גם אצלך יהיה בעז"ה בסדר! ואני לא בטוחה בכלל שאי אפשר ללדת טבעי עם זה... מקבלים את האנטיביוטיקה, ואח"כ נפרדים מהאינפוזיה לשלום...(מקס' משאירים וריד פתוח ופקוק...) ויולדים טבעי...
אז למה הדמעות?
אהבה של אימאאולי זה קשור גם להורמונים. אני בסך הכל אישה דיי בוגרת . עברתי הרבה דברים בחיים . אולי זה מצטרף לזה , שד"ר אשר הזכיר לי שזו היתה חוסר אחריות לוותר על מי השפיר . הוא עשה את זה בעדינות ,והוא באמת נחמד (וגם דתי) אבל הכל ביחד
אין שמחה כהתרת הספקות.
והפעם השם האמיתי. את יכולה במסר"ש. אמירה כזו של רופא פשוט מוציאה אותי מהכלים. אמי איבדה הריון יקר מפז, האחרון שלה, בגלל דיקור מי שפיר. ולי לא היו אחים קטנים, בגלל זה. זו בדיקה ממש לא הכרחית, פולשנית, עלולה לגרום להפלה, מכון פוע"ה מורים לא לעשותה ללא פסק ברור מרב, לאחר התייעצות עם רופא. אם לא התגלה צורך הכרחי בדיקור, אין לך מה להצטער.
גם ההורמונים וגם הרופא המעצבן וחסר הטאקט הזה...
הערות של רופאים יכולות כ"כ לעשות רע לפעמים... יותר מדי פעמים לצערנו... אוף!!!
מתי? מתי רופאים יבינו שלפני הכל, לפני הכל, הם חייבים להתייחס בכבוד ובאנשויות ללקוחות שלהם??!!! זה כ"כ בסיסי, כמו שנאמר דרך ארץ קדמה לתורה...
יקרה!!! ההחלטה שלך נעשתה מתוך מחשבה ומתוך בחירה! לא מתוך בורות!! לא מתוך זלזול!!! להפך!!!
תזכירי את זה לעצמך ולמי שמקלקל לך את המצברוח...(אם יהיה לך את העוז פשוט לומר, סליחה אדוני, אבל החלטתי לא לעשות את הבדיקה מתוך בחירה ומתוך דאגה לעובר שלי. זה יהיה מעולה, אם כי באמת זה דורש עוז מסוים שלי כנראה לא היה אותו לצערי...)
וחיבוק גדול גדול!!! בעז"ה תהיה לך לידה מקסימה ויפהפיה (אם ניתן להתבטא כך על לידה...) שבעז"ה בסופה תהיי אמא מאושרת ובריאה לתינוק/ת מקסים ובריא בעז"ה!
לא מוסרת את השם שלו - כי הוא פשוט רופא מתמחה - וככה זה בהתחלה - הם לא מבינים יותר מדי. הוא דתי - אז אני יודעת שזה לא נשמע טוב - אבל מבחינתי זה יתרון , ואני רוצה לעזור לו. אי אפשר לדעת שאני "שומרת מצוות בארון" , אז ברגע שאמרתי לו , תראה בתור דתי ,גם מבחינה הלכתית יש כאן בעיתיות - הוא השתתק.
אמן על הברכות , ירושלמית - אני מאמינה שלידה יכולה להיות כואבת וגם מקסימה ויפיפיה -והעיקר כמובן ידיים מלאות.
ואני מאחלת לעצמי את זה הכי שבעולם!
זקנתינו, תגידי לעצמך שהלידה לוחצת, זה יותר מרגיעה.
ומצטרפת לארגעה. אני הייתי עם אנטיביוקטיקה בגלל ירידת מיים, ולא היתה לי שום בעיית ניידות.
שימשיך רגוע ככל שאפשר!
וטבעית,ומה שבא לך..
ההשלכות של זה להגיע 4 שעות לפני הלידה ולקבל 2 מנות אנטיביוטיקה דרך הוריד,את יכולה לבנתיים לקפצץ על הכדור..
GBS מאוד שכיח ויש להמון יולדות,ליוותי כבר הרבה יולדות עם החיידק.
הסירי דאגה מליבך וב"ה שגילו לך בזמן.
בשורות טובות
אבל בכל מקרה אין לזה שום השלכות על אופי הלידה.
אל תדאגי - מחטים ידחפו לך בבית חולים בכל מקרה, עם ג'יביאס או בלעדיו (סוג של נסיון לעודד אותך, אם לא הבנת 
).
אבל אם נותנים אנטיביוטיקה, זה לא מחליש אותך? זה לא עובר לתינוק?
זה עובר לתינוק - וזו גם הכוונה. לכן חשוב להם לתת לך מספיק זמן לפני הלידה, כדי שיספיק לעבור לתינוק ולהגן עליו
יש גם דעה שאומרת שיש גם חסרונות למתן אנטיביוטיקה אוטומטי במצב של ג'יביאס, ושהחסרונות והיתרונות משתווים. יש מאמרים באנגלית בנושא, אם יש לך כח...
רב הלידה הייתי על כדור. ולא ילדתי על הגב או משהו כזה. וכמו שאמרתי בלי אפידורל. פעיל לגמרי.
אם הרופא לא אמר משהו מיוחד אז
את צריכה להתיחס לGBS כפרוצדורה. כמו מילוי טפסים בקבלה. את באה מקבלת אנטיביוטיקה, הלידה מתקדמת, אם את מספיקה את מקבלת עוד מנת אנטיביוטיקה. והלידה מתקדמת עד שאת יולדת בע"ה ילדה מתוקה ובריאה.
שמחה תמידאני בשבוע 12 פלוס הריון שני בתחילת הריון היתה לי עצירות קצת גליצרין אבילק מיקולט והיה בסדר לא כל יום הייתי לוקחת וזה היה באישור רופא. משום מה בשבועיים האחרונים המצב החמיר אני אוכלת יותר ירקות מההתחלה עברתי לשמן פראפין סופר פלס שזהטבעי שזיפים וכו.. אין כלום חוץ מכאבי בטן וגזים.
שבוע שעבר החלטתי שנמאס לי שמתי מיקולט ואח"כ לחצתי ויצא לי דימום מהנרתיק לא חזק אבל דםם עפנו לבי"ח הכל בסדר ב"ה עד שהגענו כבר נגמר הדימום שמו לי שם חוקן זה היה נורא הבקבוק הראשון לא עזר והשני גרם לי לשלשל ...מאז לא היתה יציאה אני מתוסכלת יש לי תור לגסטרו שבוע הבא ....יש לכם רעיונות?
אין לי טחורים ואני מפחדת ללחוץ שעוד פעם יהיה דם.
בס"ד
מתוקה, אני ממש מבינה אותך.
אני כ"כ סובלת מעצירות, ובחסדי ה' הגעתי לאבקה הזאת.
נסי אותה,
שיהיה רפואה שלמה והריון בריא ותקין!
לוקחת ברזל עדיין לוקחת סופר פלס שזה כמו פלס...
ודם מיץ ענבים יש נשים שזה משלשל...
כמה רעיונות- עגבניה מרוסקת עם שמן זית, סיבים, ירקות בקליפתם...
פעילות גופנית גם מעודדת פעילות מעיים. (לא משהו מטורף, הליכות אמורות לעזור...)
מיצוי של שזיפים.
שמן פראפין יכול להועיל- רק צריך לברר אם מותר בהריון. (בולעים אותו, וזה ממש לא נורא)
לשתות המון מים!!!
רפואה שלמה, והמשך הריון תקין ובריא בשמחה!
מנסיון לא טוב של חברה ,ממליצה להמנע מחוקן . אני חוזרת - להמנע בכל מחיר מחוקן.
דברים שעזרו :
3 כוסות מים קרים (לא מי ברז - מים קרים- אפשר להוסיף קצת קרח ) על הבוקר לפני הכל (אם קשה , אפשר 2) - זה מחולל פלאים
הליכה - לפחות שעה.
לשתות הרבה מים , ותה קמומיל.
שייק פירות - מיץ תפוזים , עם אוכמניות , תותים וחלב - בכלל חלב משלשל לפעמים- לא לכולם. רצוי חלב קצת שמן - אפשר לערבב עם שמנת מתוקה.
בהצלחה!
רציתי לשאול האם אתן יודעות על איזשהו ספר או אתר טוב על קצב התפתחות תינוקות לפי גיל, מה אמורים לעשות בכל גיל, דברים לעשות לעזור בהתפתחות וכו' וכו' אין לי ניסיון מהעבר עם תינוקות ועכשיו עם הבת שלי בת 4 חודשים אני כל הזמן בודקת ושואלת מה היא אמורה לעשות בכל גיל, האם זה תקין שככה או אחרת..........
קיצור, אם היה לי איזה ספר או משוו זה היה נחמד ועוזר עם כל ההתלבטויות והחששות......................
תודה מראש
שמעתי שלהעמסת סוכר צריך לשתות כוס סוכר ואמרו לי שזה מגעיל נורא.. עד שיש סיכוי להקיא..
וברגע שמקיאים זה לא נחשב וצריך שוב לשתות שוב..
אמרו לי בנוסף שאפשר לשתות את זה עם תה (?!) הייתכן?
או אח"כ לאכול סנדוויץ.. או לאכול לימון..
בקיצור, איך נערכים לזה?
יש לכן ניסיון? מה אתן עשיתן?
סיימתן לשתות את כל הכוס סוכר?
וואו... מקווה לעבור זאת בשלום..
אז זה בקטנה,קחי איתך 2 לימונים..ויצא לימונדה מתוקה..את גם יכולה לאכול לפני..
בהצלחה!
בס"ד
אני גם קצת חששתי מהטעם ובבוקר עוד סחטתי 2 לימונים ,
הגעתי לקופ"ח והאחות אמרה לי שהיא מכינה לי ,
כשהיא יצאה עם הכוס שאלתי אותה אם אפשר להוסיף לימון אז היא אמרה לי כבר הכנתי לך זה עם לימון ,
וזה היה טעים , לא הבנתי מה התאורים והשמועות על זה ,
ממש להתלקק , אני ממש רצינית ! כמו לימונדה ,
אגב , לאחר השתיה יש צורך לחכות שעה בקופ"ח ולשתות רק מים אם רוצים ,
לא לאכול , אז תאכלי לפני ,
כמו כן אם את צריכה לעשות בדיקת שתן באותו יום תעשי לפני שאת שותה ,
כך בכל אופן הורו לי ,
העיקר בעזה"ש שהתשובות תהיינה תקינות ,
וגם לא כזה איכסה.
זה בדיקה שאפשר לעבור בכיף, למרות שלא הכי נעימה.
זהו.
בס"ד
שמעתן עליו?
איך הוא?
הבנתי שהוא מקל מאד בצירים.. האמנם?
אני צריכה הדרכה ... איך להשתמש בו בזמן צירים?
ממה שאני ראיתי עושר לשבלב הראשון..
זה אלקטרודות שמחוברות לגב התחתון או איפה שתדביקי וזה נותן פולסים וזרם.
יש לי יולדת שיש לה גמ"ח של טנס.
בתחילת הצירים,
אני השתמשתי בו גם בבית בחודש תשיעי, כדאי לך לתרגל איתו קודם הלידה,
ואפשר להשיג מעזר מציון,
הכנתי עכשיו מרק עדשים לפשושוני ושמתי בו מלח...
מותר לתת לו?...
הבנים שלי התחילו לאכול באמת רק כשהוספתי קצת מלח.. מבינים עניין
עדיף לא להתחיל עם מלח מגיל קטן,
וכנ"ל כל התבלינים.
יש בעיה עם תבלינים מסויימים?
ואח"כ צריך להביא לו מים או שהנקה זה מספיק?
וגם זה שהוא עוד מעט 7 חודשים ולא ממש מתלהב מהמוצקים ואוכל קמצוץ ולפעמים גם פחות זה בסדר?...
וסליחה על ההפצצה...
לא להביא לו אבקת מרק..זה סתם רעל ומלא מלח.
נכון יש תינוקות שגדלים להם חצ'קונים על הפנים..?
אז לבן שלי התחיל לפני שבועיים,
וביום שני פתאום התחיל לו על הלחי וסביב העין אדום. זה נראה כמו יובש, אבל אני חושדת שזה פריחה או אלרגיה.
מה אני עושה?
הוא עצבני נורא, לא כ,כ מצליח לישון ביום (בלילה ברוך ה' ישן 6 שעות רצוף..),עד שהוא נרגע..
מישהי מכירה את התופעה? מה ניתן לעשות..?
גם לקטנציק שלי זה קרה, היינו אצל הרופאה שאיבחנה כאסטמה של העור, כדאי לבדוק, בהצלחה
הייתי הולכת לבדוק במח אחד או ביקום רגישויות אם לא מקלחת טובה תעזור
שרית
גם לבת שלי היו פצעונים כאלה, וזה עבר, ברוך ה'
בנוגע לקטע האדום על הלחי וסביב העין- אם זה מדאיג אותך, אולי כדאי ללכת לרופא? לבת שלי גם יש מדי פעם אדמומיות במקומות שונים בפנים או בשאר הגוף, אבל אני לא מרגישה שזה מטריד אותה. אם זה מטריד את החמוד הקטן, לדעתך, אז נראה לי שכדאי שמישהו (רופא) יראה את זה ויחווה את דעתו, אפילו רק בשביל לשמוע שזה כלום, בעז"ה.
ובנוגע לשינה ביום- אולי הוא עצבני כי הוא לא ישן מספיק? אם כן, צריך לאט לאט לעזור לו לישון יותר (לפעמים, מרוב שהם עייפים, קשה להם לישון הרבה זמן, אז הם ישנים קצת, וקמים, ושוב עצבניים... צריך פשוט להיות איתם ולעזור להם להירגע ולחזור לישון, בהנחה שאין משהו אחר שמציק להם).
בהצלחה!
והיינו אצל רופא עור שאבחן אוטופיק והביא מליון משחות וגם עם סטרואידים. חרשתי את האינטרנט כדי לחפש משהו טבעי ובסוף מצאתי משחה טבעית שרוקחים אותה בבית מרקחת בת"א.
אם זה באמת זה ואת רוצה שאני אגיד לך איפה אז בשמחה...
באמבטיה, לסבון "בלנאום". זה מן חומר שמוסיפים לאמבט והוא מתפקד כשמן תינוקות וסבון יחד.
אמנם הוא יקר, אך אין מה להגיד- ביום שהחלפתי-- הכל עבר...
מומלץ.
ההשקעה משתלמת..
נראה לי כי הוא עשוי מבוטנים ואלי הוא רגיש לזה אבל החלפנו לאמול.
זה הגם המלצה של אמא שלי,
היא טוענת שהיה לי את זה גם בתור תינוקת,
ושהיא השתמשה בשמן הזה, וזה עזר.
אני חושבת שננסה.
תלכי להתייעץ עם רופא יכול להיות שאת אוכלת דברים שבהנקה גורמים לו לפריחה או עצבנות!
כי לפעמים זה פשוט "פצעי חלב" ועובר לאט לאט, תוך חודשיים נגיד.
אבל אם זה ממשיך ומחמיר, העצה היעוצה שלי, שהצילה אותי כאן חברה יקרה מהפורום, ומאז רני מודה לה כל יום: (לא שאני זוכרת מי זו היתה) קליר קרם של ד"ר היימליך. אין על זה בעולם!
אם תרצי, אתן לך את הפרטים.
נעמה ושירהשרית
זה לא חודש במקפיא רגיל ו3 חודשים רק בהקפאה עמוקה?
בהקפאה עמוקה,לא במקפיא על הדלת.
אבל אפשר להריח לפני שנותנים לתינוקת
לאחר חיפושים והתלבוטיות רבות רכשנו עגלת בייבי ג'וגר לביתנו הקטנה.
היא חדשנית, גבוהה, מתקפלת בקלות ומומלצת באתרי האינטרנט.
אז רציתי להודיע כבל עם ועדה שאחרי פחות מ3 שבועות שימוש! אני מתחרטת ובגדול!!
העגלה ממש לא בטיחותית! היא לא יציבה בכלל!!
אחותי הניחה את התינוק שלה בתוך האמבטיה (גם לה יש בייבי ג'וגר) והעגלה פשוט התהפכה מנגיעה קלה עם תינוק בן חודשיים בפנים!!
בקיצור צריך לכתוב את זה ושאנשים ידעו לא להתקרב!!
סכנת נפשות!!
כל מדרגה או סיבוב חד היא מתהפכת!!
כבר חודשיים וחצי, ואנחנו מרוצים מאוד ב"ה...
אולי יש בעיה בעגלה שלה ספציפית?
אני ממש מרוצה כמעט חצי שנה...
המעלה של העגלה הזו שהיא מאד מהירה וצריך להזהר כמו עם כל עגלה...
אני עפה איתה ברחוב והיא לא מתהפכת...
אבל העגלת תאומים היא תותחית פשוט!
עגלה טובה וחזקה היא בשימוש כבר 11 חודשים ואני נהנת ממנה מאד!
קלה לקיפול חזקה ולא מתנדנת כמו עגלות תאומים אחרות... יש גם הפרדה במושבים ככה שהילדים לא אחד על השני נשפכים או מתעסקים אחד בשני והם רגועים ושלווים בעגלה!!!
שבוע 13+5 זה שבוע 13 או שבוע 14???
כי סופרים לפי שבועות שלמים, ורק כשיהיו 14 מלאים זה ייחשב 14...
כלומר:14 = 13+7
לפי מה שהסבירו לי..
אני בסוף הייתי ב41+5. זאת אומרת שהייתי בסוף שבוע 42.
את בת 21 +4 חודשים, את בשנתך ה22..
וכו'..
אבל לגבי השבועות אני רואה שהדעות חלוקוא.א.קבקיצור -אין מנוס מלהגיד את היום המדויק שבו קיבלתי מחזור...
מה שלא סותר שבכל בדיקה רפואית ירצו לדעת את תאריך הוסת האחרונה שלך.
אז אין תשובה חד משמעית... כי כשאני ספרתי לפי שבועות מלאים - זה תמיד תאם את מה שהיה כתוב אצל הרופאה במחשב..
וגם מצאתי כאן - http://www.starmed.co.il/forum-50/msg-2295370
אז יכול להיות שאין דרך אחידה....
מבחינה לוגית טהורה התשובה הנכונה היא 14 (כמו שאנחנו באלף השלישי לספה"נ וכו' וכו'). אבל כשרופא שואל באיזה שבוע את הוא בעצם מנסח לא נכון וכוונתו לשאול כמה שבועות כבר השלמת (אני בעשור השלישי לחיי = השלמתי כבר שני עשורים).
וכן, הדרך הפשוטה לצאת מהפלונטר היא להגיד 13+4, ושלום על ישראל.
(מעניין אם גם העובר יושב בפנים וסופר על האצבעות כדי שיידע מתי הוא אמור לפתח לב, ריאות, להתהפך, להיוולד...)
אני העדפתי לקרוא לזה שבוע 13
פשוט ככה בסוף פחות לחוצים שתלדי כבר
וגם את פחות לחוצה
והיא ביקשה שאעשה לה רשימה מה צריך לקנות לאחרי הלידה.
כל הציוד לתינוק - לא מיטה, עגלה, וכו' אלא ביגוד וציוד נלווה....
והאמת היא שקשה לי לשחזר מבחינת כמויות של בגדי גוף, געטקס וכו'....
אשמח לעזרתכם.
שישיית חיתולי טטרה,
שישית גופיות+ שישית רגליות (יש הקונים 12 ו- 12,) כמה אוברולים מטריקו/ פליז, תלוי בעונה.
כובע, שמיכה, בקבוקים, מברשת לבקבוקים, מוצצים, שמפו לתינוק, שמן תינוקות, אלכוהול לטבור,
(ואו, תוך כדי כתיבה עולה לי ריח של תינוק חדש באף....)
*מגבת לתינוק
*אקמול תינוקות
*מדחום דיגיטלי עם סוף גמיש
*מדחום כספית
*צמר גפן לעשות כדורים לטבול באלכוהול לתבור
*כובע
*שמיכת קיץ=כותנה /שמיכת כתיפה =צמר נעים
*גרביים
*עכשיו אני משתמשת בגרביונים חמים במקום גאטקס וגרביים
*מד טמפרטורה לחדר
*בקבוק
*מוצץ
*מחזיק למוצץ
*חיטולי פלנל
*טיטולים
*מצעים לעגלה, עריסה, מיטת תינוק, לול
*כיסוי לעגלה מפני הגשם
*אם בא לה להכין שעון עם מחוגים שאפשר להזיז את המחוגים ולזכור מתי הילד צריך לאכול.
אני לא יודעת אם זה כדי לקנות ליולדת או כדי שיהיה לה מלאי בבית
אז קחי מה שמתאים לך
שיהיה בשמחה ובבריאות
מצד בעלי, היא היחידה שעוד לא סבתא (חוץ מבעלי כמובן....)
והיא רוצה לקנות לבת שלה את הדברים (הם לא דתיים כך שהיא לא צריכה מלאי בבית, לא באים לשבת, רק קופצים לארוחה....
)
חולצות גופיות גופיות חמות חולוצות חולצות חמות מכנסיים מכנסיים חמות גטקס כזה עם כפתורים נו הבנת אותי כובע גרב גרביים מוצץ שמיכות טיטולים חיתולים מגבונים משחקים כזה אוניברסיטה! אמ זה מה שאני זוכר כרגע
שאלתי אתכן פעם מה לעשות עם תינוק שרוצה רק ידיים... ואז אמרתי שזה לא נורמאלי ויש כאן בעיה.
פתרנו את הבעיה.... ב"ה. אבל....
הוא עדיין רוצה רק ידיים. כנראה התרגל...
איך משנים את זה?
הכל כבר כואב לי... לא יכולה לטייל כל היום... הבית משווע לניקיון ואני כל היום מטיילת עם תינוק שהולך ונעשה כבד...
ומנשא זה לא פתרון. כי גם אז אסור לי לעמוד במקום... אני צריכה לקפץ לו... ונשברו לי הרגליים..
עכשיו כשאני כותבת הוא צורח איימים כי אני מחזיקה אותו בישיבה...
ולא כואב לו כלום...
המוצץ מרגיע אותו פלאים, אבל הוא לא מוכן לקחת אותו כמעט אף פעם...
איך משנים הרגלים לילד בין חודשיים וחצי?
אתן לא צריכות להגיב.. אני יודעת שאין מה לעשות, וזה יעבור מתישהו...
לנדנד קצת בעגלה,
הוא ישן עליך או בעריסה?
שלנו דפוקה.. לא עובדת :/
בעגלה קשה מאוד להרגיע אותו... רק טיול בחוץ, וגם זה לא תמיד עוזר... הוא רוצה ידיים..
והוא נרדם רק עלי, אח"כ אני מעבירה אותו לעריסה.. עוד הרגל שאין לי מושג איך אתמודד איתו כשהוא יהיה כבד מדי..
משנים הרגלים לאט לאט . אני, עם הקטנה שלי (חמישה חודשים), מתעקשת שלא לטייל איתה כמו שהייתי עושה פעם. אני מחבקת אותה, משנה לה תנוחות (פעם מעורסלת, פעם עם ראש על הכתף, פעם עם ראש בצד השני), אבל לא מטיילת איתה, כי אני רוצה שהיא תלמד להירגע גם כך. ויש לה מוצץ בפה באותו זמן, שעוזר מאוד.
זה כן מאבק קצת, בעיקר בהתחלה, אבל לאט לאט מרגילים אותו וזה מצליח
ולגבי השינה- אני ממליצה לקרוא את הלוחשת לתינוקות. יש לה כמה עצות שימושיות בהקשר הזה.
בהצלחה!
לאט לאט מרגילים. עם המון סבלנות. אני התחלתי להרגיל בגיל 3 חודשים. עד אז המתוקה ישנה רק עלי במנשא (ביום, לא בלילה) והייתי עושה איתה עלי את כל עבודות הבית שלא דרשו להתכופף.
ואל תתביישי להחזיק לו את המוצץ בפה עד שהוא תופס אותו בעצמו (כמובן, כשאת בטוחה שאין שום דבר אחר שהוא צריך או מציק לו).
והכי חשוב זה להתפלל על גידול ילדים בקלות.
ב"הצלחה....
בערב שבת לא יכולנו להתחיל את הארוחה כי הוא רק רצה שנחזיק אותו ונטייל.. הוא לא מוכן לשבת...
עד שאחרי עשר בלילה נשבר לנו... שנינו היינו מותשים ורעבים כל כך... שפשוט לא יכולנו לעמוד על הרגליים...
אז הוא בכה ובכה.. וזה היה קורע לב... אבל לא קמנו.. רק החזקנו אותו עלינו, חיבקנו וליטפנו ונישקנו...
אבל בסוף החלטנו שאנחנו נתמודד... ואם נעשה משהו לשינוי המצב זה יהיה רק תפילות, הרבה תפילות...
כי אנחנו לא יודעים איך נכון לעשות את זה, ואין אף אחד שיודע לתת תשובה... אז נשאר לנו לקוות אל ה'
דוגרי? הכי טוב...
ואם הוא היה מפונק היה נרגע בנידנוד אבל אם הוא ממשיך לבכות זה אומר שהבעיה לא נפתארה או צצה חדשה
אישית הייתי הולכת למח אחד או ביקום
בשביל השקט שלו ושלי ושל הבית כמובן
בהצלחה
שרית
הוא היה צורח צרחות נוראיות ולא הבנו מה עובר עליו... הדבר היחיד שהיה מרגיע אותו זה שנטייל איתו כל היום וננדנד אותו...
עד שגילינו שהייתה לו אלרגיה והוא סבל נורא נורא נורא מכאבי בטן המסכן :/
גם נהייתה לו מזה פריחה נוראית שהלכה והתפשטה...
וכנראה שגם היה לו מזה קצת רפלוקס.
בקיצור סיוט. כל פעם שאני מדמיינת כמה הוא סבל בא לי לבכות.
אבל הפסקתי לאכול את אותם מאכלים, והכל עבר ב"ה.
הוא כבר לא צורח ככה, פתאום הכרנו בכי עדין ויללני שלא הכרנו קודם.. הפריחה נעלמה לגמרי, המצב בכלל לא כמו שהיה. ישתבח שמו!
מה שקרה זה שהוא פשוט התרגל לטיולים על הידיים... זה הכל..
בכל מקרה זה בסדר. אחרי השבת החלטנו שלא ננסה לשנות את זה, רק נתפלל לה' שיתן לנו כוחות להתמודד, ושהדברים פשוט יסתדרו...
אני מאמינה שלפעמים הקב"ה רוצה שנשאיר לו כמה דאגות... אז אני משאירה לו לדאוג לגב שלי, לרגליים, לבלאגן בבית... טוב, אני משתדלת לפחות
כל תינוק זקוק למגע ותנועה רבים. הוא רגיל לזה מרגע היווצרו, 9 חודשים. לעיתים קרובות המעבר מאוד קשה לו. יש תינוקות שאצלם המצב עוד יותר קשה כי הם גם סובלים מתחושתיות יתר. מה זה? זה תינוק שכל הזמן ירצה להתחכך במשהו, במישהו, לזוז ולהיות בתנועה, בין השאר. הם מוכרחים להרגיש את עצמם חזק. בגלל זה עיטוף התינוק בחיתול חצי הדוק חצי רפוי כשמשכיבים אותו, יכול לעזור מאוד. מצד אחד לא לחנוק כמובן, מצד שני זה יותר קרוב למצב העוברי המקופל והחמים. גם עיסויים יכולים לעזור מאוד. גם מחזקים את הקשר בין המעסה לתינוק, כמובן עדיף שזה יהיה אבא ואמא, גם נעימים ומצחיקים, גם מפתחים ומחזקים את גופו ושכלו, גם מעייפים ומרדימים, גם גורמים לו להרגיש ולחוות את גופו בצורה טובה וחזקה. ממה שאת מתארת נראה לי שהתינוק שלך מאוד זקוק לזה. כמובן, רק עיסוי עדין לתינוק, לא סתם עיסוי כמו של מבוגר. אפשר ללמוד את זה, זה לא מסובך.
תבדקי אם משהו מכל זה יתאים לכם ולו:
סידרת בייבי מילגה
http://www.milega.co.il/product_List.asp?tid=all&cat=3
ערסלולי - לא ברור לי אם זה זה מותר לגיל שלו, יש שם טלפון לשאלות
http://www.milega.co.il/productSpec.asp?show=&cat=&id=75
טרמפולינה באתר אגורה - למסירה חינם
גם תינוק במנשא זה מעייף מאוד, אני יודעת זאת היטב. ובכל זאת, ניסיתם? לפחות חלק מהזמן? יש המון סוגי מנשאים. לפחות הידיים פנויות והתינוק בכל זאת עטוף על זמן שהוא עליכם, שומע ומרגיש את פעימות ליבכם.
בהצלחה רבה. רק לא להתייאש. לצחוק לפעמים, לחבר שירים מצחיקים על המצב הלא מצחיק.
אהבה של אימאאני משתמשת במנשא.. בהחלט עוזר =)
אבל אין מה לעשות את צריכה להרגיל אותו שהוא לא כל הזמן על הידים לשים לו צעצועים ולעניין אותו בדברים אחרים ולפעמים שפשוט יבכה קצת הוא בסוף יתרגל לא יקרה כלום!
בוקר טוב,
המון זמן לא שאלתי בפורום הזה ...נראה לי מתאים לעשות זאת הפעם.
אשמח שתזכירו לי כמה דברים ששכחתי מהילדה הקודמת...
ממתי אפשר לתת עוף? (טחון בתוך המרק...)
ועד איזה גיל זה עוד סביר שהוא לא מתהפך? הוא עושה זאת מידי פעם אבל זה יוצא לו בטעות..
לטובתו אומר שהוא נמצא רוב היום על הבטן, מרים את עצמו מעולה, מתעופף כמו ציפור ועולה קצת על 6...
נראה שפשוט דילג לו על אופצית ההיפוך...
מוזר? ללכת לטיפת חלב על דבר כזה או שזה עוד יגיע?
תודות לעונות...ושבת שלום.
לגבי העוף אני לא זוכרת...
לגבי התהפכות- לדעתי אין צורך להלחץ- במיוחד שבשאר הדברים הוא מתפתח יפה...
אני לא הייתי ניגשת לטיפת חלב בשביל זה.
שבת שלום, יקרה.
לפני שבועיים בערך על עוף והאחות אמרה שאפשר כבר לתת לו, והבן שלי בדיוק בגיל של הבן שלך, אז נראה לי זה מתאים...
שבת שלום...
