פורום הריון ולידה (עמוד 5402)

מוכר ביותר.

קודם נסי לנטרל ריחות בעייתיים, למשל: החליפי אבקת כביסה (אם יש לך בעיה איתה,וכדומה: מבשם אוויר ועוד)

חשבי איזה ריח כן נעים לך, ונסי לקחת אותו איתך: לימון, בושם, וכו'

אם יש מבשם אוויר שאת מסתדרת איתו (מהסוג שמניחים בחדר עם מקלות, וזה מפיץ ריח), שימי אותו במקום מרכזי בחדר וזה יטשטש את השאר.

אני ממש מחמיאה...

נראה לי שרק צריך לחכות שזה יעבור ולצחוק על זה כמה שיותר...

וכשהבעל והילדים מסריחים- לנשק פי עשר כשיש דקה שהם לא מסריחים!

בברוכה הבאה התכוונתי לקהל הסובלות מריחות נורמליים בזמן היריון.

זה גם מוכר לסבול מהריח של הבעל, רק חשוב לזכור שזה דבר שעובר, ולא לחשוב שמשהו אצלך שונה ולא נורמלי, כדי שלא להיתקע עם זיכרון הריח הזה גם אח"כ.

תנסי להתקשר למוקד של קופת החולים שלך ולבקש שימצאו בדחיפות רופא/רופאה שיוכל לענות לך (אלא אם מישהי כאן תענה; אני נטולת ניסיון בזה לחלוטין).

 

בהצלחה, ותרגישי טוב!

אם הבעיה איתך כבר המון זמן אז כנראה שזה לא כל כך דחוף (אני לא מתכוונת להיות צינית, אני מתכוונת שזה לא מקרה של חדר מיון). לדעתי, תמיד טוב וחשוב להתייעץ.

למרות שהבעיה איתי כבר הרבה זמן זה הרגשה נוראית בגלל שזה לפעמים מחמיר ואני פתאום מרגישה לא טוב,(ואני כבר לא מדברת על זה שאני לא טהורה לבעלי כבר המון המון זמן שזה קושי בפני עצמו) כשהתיעצתי עם מכון פועה אמרו לי לקבוע תור לרופאה מסוימת (וזה לוקח קצת זמן כולנו יודעות מה זה לחכות עד שהתור מגיע) ואולי להכפיל את מינון הגלולה לכן זה תיסכול אם להפסיק או לא בגלל שאולי מינון כפול יהיה יותר טוב(נשמע לי מוזר אבל זה מה שאמרו לי)

אני לקחתי בטיפות תמצית פטל (ניתן להשיג בסופרפארם של "רפאל" (אני השתמשתי בתמצית שמישהי הכינה לי בבית)), יותר נוח מאשר לשתות כמה כוסות ביום של חליטת פטל, אבל אין הבדל, מה שנוח לך.

מתחילים לקחת רק בשבוע 34 עד הלידה, מתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה. לדעתי זה עוזר, אבל לא יכולה להתחייב על זה..

לגבי עיסוי פרינאום- יש דעות לכאן ולכאן אם זה עוזר. אני עשיתי ונמנעתי מתפרים אבל אי אפשר לדעת מה היה קורה אם לא...

לדעתי זה שווה את המאמץ. החלטה שלך. מתחילים בחודש שמיני- תשיעי.

בחדר לידה יש לבקש מהמילדת לעסות ואפילו לשפוך קצת לקראת הגחת ראש התינוק. (גם אם לא עשית עיסויים לפני)

ת. תפוגה- לדעתי אם השמן צלול ואין לו ריח מאד מסריח, הוא לא מקולקל.

שותים משבוע 35-36. אמור לגרום לצירים יעילים ולחיזוק.

 

לגבי העיסוי....

לדעתי העניין הוא מאוד תלוי גוף וגנטיקה. יש כאלה שיוצאות בלי תפר אחד אפילו שהן יולדות תינוקות ענקיים ויש כאלה שנקרעות/ נחתכות גם כשהן יולדות תינוקות קטנים.

 

אני מצטיידת בבקבוק שמן שקדים לחדר לידה- כדי שיהיה לשמן בזמן יציאת ראש התינוק וגם את הקטטר (אם צריך- כשלוקחים אפידורל).

ב- 2 בתי"ח שונים המיילדות שימנו אותי בלידה ובלידה הראשונה עוד טרחתי לעשות עיסוי פרינאום- ובכ"ז שלושת הלידות הסתיימו עם תפרים. (ובלידה הראשונה עם גובלן לתפארת...)

 

מה שכן- את עלי הפטל אני קונה רק במקום שאני סומכת על בעל- הבית לכשרות, ומשתמשת במסננת ההלכתית כדי שלא יהיו מיני מרעין בישין בתה.

ממליצה גם על תה סרפד- שהוא מלא ברזל ומחזק את הגוף פיסית. מצויין להתחיל איתו בכל שלב של ההריון.

 

שיהיה בקלות ובבריאות.

 

חדש,סגור.

אחרת לא יסכימו להשתמש בו.

 

לתשומת ליבך.

סומכת על כשרות, נקיון ושתרופות/ מוצרים שעבר תוקפם- גםפ הם ען\וברים מהמדפים

יופי שהגוף שלך נלחם בפולש, עוטף אותו בריר, ואז מעיף אותו לאלף עזאזל, באמצעות עיטוש, קינוח ושיעול המחלה היא סימן לחיים, חיוניות ובריאות - חוזק של הגוף שלך! כיפק היי לגופך החזק והחכם!

וכל עוד הגוף נלחם, את יכולה לעזור לו: לנוח, להתכסות היטב, לשתות תה חם (טוב וטעים לגרד ג'ינג'ר חי במים חמים, עם סור או דבש. יש בכל סופרמרקט במחלקת הירקות או במקרר הירקות).

לייבש את מערכת הנשימה מההפרשות לא מומלץ, כי אז קשה יותר לגוף להעיף את מחולל המחלה.

תרגישי טוב בהקדם!

וראתה שיפור משמעותי לאורך זמן. בהצלחה!

לחדר מלח!!!

והפסקתי עם מוצרי חלב

איפה ניתן למצוא כזה למי שגרה בשומרון? אשמח לדעת

אדים, מי מלח (אינהלציה עם מי מלח)

לחזק את הגוף בויטמין C לשתות מים עם קצת לימון. תה קינמון- מחמם את הגוף וכמובן- שמן אקליפטוס מסריח לתפארת.. לטפטף על הכרית, צווארון החולצה, לשים במכשיר אדים.

להגביהה את הכרית בלילה

והכי חשוב מטיפ מרופאת א.א.ג. שלנו: כשמקנחים את האף לסתום את הנחיר השני ולקנח אחרת זה מגביר את הנוזלים במערכת

 

 

במכתב השחרור? העברת את מכתב השחרור לרופאה?

חבל שאת מרגישה שאת לא יכולה לדבר עם הרופאים שלך על מה שמדאיג אותך, ולקבל מהם את כל המידע הדרוש לך. כשתצליחי לשאול את הרופאים את כל השאלות שמעסיקות אותך, יהיה בידייך יותר מידע שיעזור לך לקבל החלטות. חשוב מאוד שתקבלי החלטות כאשר בידייך כמה שיותר ידע, ואין סיבה שרופאייך לא יספקו לך את המידע הדרוש לך. זה תפקידם, עבורו הם מקבלים משכורת.

יש לדעת באיזו מידה נפרדו הקרומים. הרבה פעמים ישנה אפשרות לקרומים גם להתאחות, וגם אם לא, הרבה פעמים אין לכך כל משמעות, אם לא נפרדו במידה רבה.

אני ממליצה לך לקבוע תור לרופאה, לא בגלל היפרדות הקרומים, אלא על מנת שתהיה לך ההזדמנות לשאול את כל השאלות שלך, עד שתהיי מסופקת. זה מגיע לך!  ותרגישי טוב!

כן הרופא בביה''ח כתב על ההפרדות,והעברתי לרופאה אבל היא לא התייחסה לכך יש לי תור עוד שבועיים תודה בכל אופן ונקווה לטוב

לא התייחסה כנראה שזה היה בקטנה או התאחה..היא בדקה אותך עוד בדיקה פנימית או אולטרסאונד?

וכמובן שיש לך את הזכות המלאה לשאול,לברר ולבדוק. בהצלחה..בשורות טובות.

גם בפורום 'נשואות'. יש שם הרבה שעשויות לרצות להשתתף.

ותודה!!

טוב (אין לי המלצה- כי אני עשיתי דרך הקופ"ח וזה לא הכי מומלץ), ברגע שמגיעים מוכנים, הכאב הרבה יותר נסבל.

הכי קשה זה ללכת אל הבלתי ידוע, כשאת יודעת לקראת מה את הולכת, את הרבה יותר רגועה נפשית.

 

אם את כ"כ חוששת מהכאב עצמו- תמיד קיימת האופציה של אפידורל.

 

חוץ מזה שכאב זה דבר אינדבידואלי וא"א להשוות אותו לכאב של מישהו אחר.

 

אצלי בלידה השניה צירי הלחץ היו כואבים, אך נסבלים והזכיר לי את סוג כאבי הבטן שאני חווה כשיש לי עצבי קיבה (בעצם, הכאב של עצבי קיבה היה לי יותר נוראי), מי שסובל מזה יודע שאלו כאבים מטורפים, אבל אפשר להתמודד איתם. 

 

בהצלחה רבה!

עשו ללידה דמוניזציה, ומציגים אותה בתרבות המערבית כחוויה זוועתית.

תרשי לי להודיע לך שזה יכול להיות אחרת!!

חוויה חזקה ועוצמתית, מרגשת ומיוחדת ביותר בעולם!!!!

ממליצה לך לראות את הסרט:   the business of being born  של ריקי לייק. תוכלי למצוא בגוגל.

כמוכן , ניתן ללמוד שיטות הרפיה לעת הלידה כגון שיטת קיי, שעוזרות להעביר את זמן הצירים ברוגע.

לכי ללמוד קורס הכנה ללידה עם מנחה/דולה פרטית שתסביר לך הרבה מעבר לקורסים התעשייתיים של בתי החולים.

קראי את הספר "לידה פעילה" של ג'נט בלאסקס - ספר חובה לכל יולדת, בכל הריון מחדש!!!!! 

ואחד הדברים המדהימים שאפשר למצוא ביו טיוב (רק שהבעלים וילדים אחרים לא היהיו בסביבה) סרטונים של לידות בית - home birth. תוכלי לראות במו עינייך יולדות ללא משכחי כאבים, שעוברות חוויה עוצמתית ומדהימה. המילה כואב אינה דוקא ההגדרה לתחושה בעת הלידות האלה!

הכל תלוי במצב ההכנה הנפשית של היולדת בעת הלידה. הרבה פעמים יולדות מגיעות לא מוכנות נפשית, מלאות פחדים, ופחד גורם להתכווצות שיוצר כאב שמוליד עוד פחד שגורם להתכווצות ויוצר כאב וכו'....

בהצלחה רבה, ובנחת.

קרן

קודם כל, זה ממש טבעי והגיוני לפחד מלידה, אני זוכרת שבתור נערה זה ממש הטריד אותי - איך עוברים דבר כזה ונשארים בחיים?!?!?! וב"ה מאז התחתנתי וילדתי ואני בחיים ואפילו גם שמחה ומחייכת

 

אני לא יודעת בת כמה את, אבל לנסות להסביר למישהי שהיא לא בגיל המתאים מה זו לידה,  זה כמו לנסות להסביר לילדה בכיתה א' מה זה מחזור - היא רק תשמע על כמות הדם היא עלולה להתעלף...

 

אבל בכל זאת אנסה להסביר תחושות ומקווה שזה יעזור בלהרגיע, לידה זה לא רק כאב, זה משהו הרבה יותר עילאי: זה הבאת חיים לעולם!

זה תינוק שלך ושל הדבר הכי יקר לך - בעלך (בע"ה) שגדל והתפתח בבטן שלך (יתפתח, בע"ה...) 9 חודשים והלידה היא רגע הפגישה שלך איתו ורגע הפגישה שלו לראשונה עם העולם.

תדעי לך שלידה זה אחד הרגעים הכי הכי מיוחדים , מרגשים ומשמחים בחיים! 

לכן, להגיד לך שזה לא כואב, זה שקר, אבל ברגע הלידה לא חייבים להתרכז בכאב, אם מתרכזים בתחושות האחרות שמתרחשות באותו הרגע, הלידה הופכת להיות משהו אחר. וזה אפשרי.

 

חוץ מזה, שאם את כ"כ פוחדת, יש אפידורל, שהרבה נשים לא חשות כלל בכאב הלידה.

 

יש עוד מה לספר, במיוחד בקטע הפיזיולוגי דווקא שלדעתי אין זה המקום לפרט ולהרחיב בו, אבל בהחלט הקב"ה ברא את הגוף של האישה מותאם לכך שתינוק יוכל לצאת (הרחבה של צוואר הרחם ועוד).

 

לגבי שתינוק יצא מהפופיק- לא הייתי ממליצה לך , רק מלחשוב על זה יש לי צמרמורת... זה לא מקום עם שריר שיכול להתרחב...

 

דבר אחרון- מאחלת לך שתזכי להרגיש בזמן שלך את החוויה המדהימה הזו! בבריאות בקלות ובשמחה!   

 

 

 

היא עדיין לא נשואה... תראו בכרטיס האישי... 

אם כך אני מצטרפת לדבריה של נוה מדבר.

כל דבר בעיתו ובזמנו.

אנחנו, הנשים, הרבה יותר חזקות ממה שרוב העולם חושב עלינו.

וכשמגיעים לכל התמודדות בחיים, הקב"ה שולח לנו מאיזה מקום נסתר, "סופר כוחות" שלא חלמנו על קיומם.

אבל שוב, "לכל זמן, ועת לכל חפץ"

כשתתחתני, ותהיי בהריון, ותתקרב הלידה, את תהיי כבר במקום רגשי אחר לגמרי מהמקום שאת עומדת בו עכשיו, ואני מניחה שכבר תתרגשי ותצפי בשמחה לאירוע הגדול של חייך.

אבל היום, את פשוט עדין לא שם, ולכן זה טבעי וברור, שלא בא לך ללדת, ושזה מפחיד אותך.

תני לעצמך זמן לעבור תהליכים לפי הסדר, וכל מה שצריך לקרות יקרה! בעזרת השם!!!!

 

חיבוקים,

קרן

בלידה לוקחים אפידורל וברוב המקרים זה עוזר מאד. ומקס מקס מקס- אם הפחד הוא כל כך גדול הולכים מראש על ניתוח, פשוט הולכים לישון וקמים עם תינוק בחוץ. 

הרגעתן אותי קצת.

אבל אמרו לי שאפידורל יכול להשתיק את היולדת, או להזיק לוולד

 

יש לזה תופעות לוואי, יש יתרונות ויש חסרונות.

 

כרגע, כיוון שזה לא רלוונטי לגבייך, הייתי ממליצה לך לא לחשוב על הסיכון שבזה, אלא רק לדעת שיש כזאת אופציה לאלחוש כאב.

בבוא הזמן בעז"ה תבררי יותר לעומק את הנושא ויתכן שעד אז חלק מהפחדים יעלמו. 

 

עכשיו כשאת יותר רגועה מהתשובות שקיבלת, הייתי ממליצה לך לא לחשוב על זה יותר מידי, שזה לא ירתיע אותך מצעדים אחרים שתצטרכי לעשות בבוא העת.

שאת מעודדת לניתוח, עם כל הסכנות והסיבוכים וההשלכות ללידות הבאות.

לכי תדעי מי מפנימה את דברייך.

ניתוח זה דבר שעושים רק במקרה חרום,

אם ה' היה רוצה שנלד בניתוח היה פשוט בורא אותנו עם ריצ'רץ' בבטן,

סליחה אבל הייתי חייבת

אני גם הייתי רוצה ככה - אלא שהבנתי שיותר קשה להחזיר את הבטן להיות שטוחה אחרי ניתוח, אז היה לי עדיף לסבול בשביל היופי.

יודעת.? (וזו רק דוגמא קטנה)

 

בטן שטוחה? תסלחי לי הגזמת.

 

ולפחות תרשמי בגדול שזו הסיבה שאף אחת לא תיקח ברצינות את ההמלצה שלך

ללדת בניתוח סתם כי בא לה.

מעם זאת, חבל להקשיב לפחד. הפחד מבלבל את התחושות האמיתיות שלנו, ומכשיל אותנו. אולי אתן, הדתיות, תקראו לזה "יצר הרע" 

כן, זה כואב. אבל לא כל כאב הוא "רע". יש כאבים טובים, כאבים שמעידים שקורה דבר נפלא! וגם הכאבים הללו, של הלידה, הם כאבים שאפשר בהחלט להתגבר עליהם. כואב, מתגברים 

גם אני הגעתי ללידה הראשונה במחשבה של "כואב- מתגברים" ו"אפשר להתגבר" ו"עושים א' ב' ג' וזה בסדר". והיתה לי הפתעה מאוד לא נעימה, בלשון המעטה...

במחילה מכל מי שאומרת שזה סבבה וכאבים סבירים, אבל להרבה מאוד יולדות שאני שמעתי לא היה סבבה ולא היו כאבים סבירים.

הצרחות ששומעים בחדרי לידה הן לא בגלל שיש שם רכבת הרים. כן, עד שאני לא תפסתי את עצמי צורחת לא האמנתי שיכול להיות כזה דבר. ותאמינו לי שהייתי מאוד תנועתית בלידה  והתכוננתי אליה גם פיזית וגם רוחנית.

אני לא רוצה לפתוח פה את תיבת הפנדורה הזאת, אבל לומר שאלה כאבים שמתגברים עליהם זה ממש הטעיה- וסליחה שאני חריפה, פשוט חלק גדול מאוד מהטראומה של הלידה הראשונה נגרם לי בגלל אמירות כאלה.

 

רק מה-

את רואה את היצורון הזה, שיצא מהבטן שלך, ואת נמסה. ואת רואה אותו גדל ומתפתח ולומד והמתיקות כ"כ נוזלת ממנו, שאת מרגישה שהיה שווה כל ציר וכל דחיפה.

וגם- עכשיו אני מרשה לעצמי להסכים עם כל אלה שכתבו כאן שזאת חוויה מדהימה (רוחנית..), ושאם יודעים איך להתמודד נכון- הלידה נראית אחרת.

 

זה עדיין לא אומר שאלו לא כאבים ברמות שלא מהעולם הזה... אבל עובדה שאנחנו עושות זאת פעם אחרי פעם, ולא נראה לי שכולן פה כאלה מזוכיסטיות...

רכבת הרים!

 

קוטלת אחת, שומרונית!!!!!!!!!

 

ממש הרסת אותי מצחוק.

איזה יופי לי.

 

אגב, נשמע ממש טראומה, היתה לך איזו מלווה טובה?

 

ואין משהו שמתאים לכולן.

דבר אחד בטוח: זה הדבר המדהים ביותר שיקרה לאישה במהלך חייה!! (נראה לי שעל זה אין ויכוח!!)

בלידה בכאב הוא טבעי שנובע מהגוף. מקסימום אפשר לקחת אפידורל

דולה וקורס הכנה ללידה טוב ומכין אותך ואת בן זוגך לעבור את הלידה.

ושוב כמו שכתבו יש כאלו שהכח סבל שלהן מאוד גבוה ומפחדות יותר מרפא שיניים וכו'.. כל אחת זה תופס במקום אחר..

אותי למשל הצירי לחץ פחות כואבים מאשר פתיחה 7-9 כי לפחות בצירי לחץ אני יכולה לעשות משהו ואני יודעת שאני קרובה לסוף.

ממני שילדתי 2 לידות בלי אפידורל..ובשניה עם דולה וזה פשוט היה חוויה מתקנת.

{גילוי נאות-אני דולה.}

רק 5% יולדות עם אפידורל, ובישראל 95%

אז כנראה שאין דבר כזה כאב אובייקטיבי

אגב יש שם בתי יולדות מיוחדים (לא כמו פה שזה בבתי חולים) שכל עניינים הוא לידות טבעיות וכמה שיותר,

אז לא פלא שהאחוזים פה בשמיים.

עליי צחקו האחיות שהגעתי ללדת וסרבתי לאפידורל (שמייד הוצע!)

בסוף לקחתי, אחרי שצחקו. התייאשתי ופחדתי.

צריך לדעת שזה שלא כואב זה אמנם כייף גדול, אבל יש לזה השלכות...

אצלי זה גרר לידת ואקום שהשביתה אותי לחודש שלם, החודש בו הייתי צריכה להיות הכי מלאת כוחות לטפל בתינוק.

 

ללדת בלי אפידורל זה לא שטות, כמו שללדת עם אפידורל זה לא שטות. לכל דבר יש השלכות, לטוב ולרע. מה שחשוב זה להיות פתוחה לשינויים ולהקשיב לגוף שלנו וליכולות שלנו ברגע הלידה. לא לבוא עם החלטה מוקדמת חד משמעית. היכולת להתגמש מתחילה בלידה וממשיכה אח"כ בחינוך וגידול הילדים המקסימים האלו...

אני ילדתי את האחרון שלי בבית.

 

תענוג עילאי!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

 

גם שכנה שלי ילדה בבית, וזה היה מדהים!

אבל חשוב לזכור שיש מקרים שזה לא מתאים ומסוכן

חשוב להדגיש זאת כאן

קודם כל אם תירצילדבר באישית ... בכיף

לא צריך לפחד משום דבר (ותביני שאני מאלהשמתה מפחד מזריקות , ב.דם וכדו..) אפילו אקמול אני לאל וקחת כמעט.

לפני הלידה עצמה את יכולה לקחת אפידורל (דבר גאוני לאלה שסובלות )זה פשוט מקל על הלידה חבל"ז את יולדת בעונג.

בתור אחת שעברה3 לידות שונות - עם אפידורל , בלי וניתוח .

כשאת אומרת שיצא מהפופיק ... מתוקתי אל תאחלי לעצמך ניתוח זה פשוט זוועה (ברור שמכל דבר משתקמים אך אם אפשר בלי )את מרגישה את כל אברייך מחפשים מקום, כל תזוזה את שוקלת 40 אלף פעם ולעשות אפצ'י זהפשוט כואב.

 

בכל מקרה או צורך סתם לשפוך את הלב ולדבר על מה זה בכלל את מוזמנת לצלצל ל0525546249  אל דאגה רק שמחה!!!!!!!!!!!

תינוקזה דבר מדהים ..שנייה לאחר שהוא יוצא את פשוט מתמלאת בכזה אושר שתישכחי את השאר.

 

בהצלחה אחותי

ועדיף שתתמקד עכשיו בפחד ממציאת בן זוג הולם- מאשר בפחד מלידה.

היא לא זקוקה לעצות, היא הפריחה בלון ניסוי עם הרגשה שלה, לא צריכים להתייחס כ"כ ברצינות.

(וסליחה על הבוטות!!)

על מציאת בן זוג הולם.

אחרי ערב מזעזע ומרגש גם יחד של "יד לאחים", צריך לשמוח על כל זוג יהודי שמתחתן.

רק בשורות טובות!

לכל ילד הכללים שלו והקצב שלו. הכל ייתכן, אך תמיד כדאי לשלול אוזניים, גרון...

לפי מה שאומרים, אז גם שלשול וגם חום "נמוך" כזה הוא סימן לשיניים, אך יכול להיות שזה גם וירוס קטן שיעבור עוד יומיים-שלושה.

רפואה שלמה, וצמיחה קלה!

בן כמה הילד?

כמה פעמים ביום הוא יונק?

מה הוא מקבל פרט להנקה?

הוא בן 7 וחצי חוד'

הוא יונק כל שעתיים, גם בלילות  מלבד ארוחת פירות ולפעמים כשבא לו (בדר"כ לא) ארוחת ירקות.

 

כדי שלא תגעי למצב של גודש.

 

אם את מרגישה שאת מרוקנת לגמרי, והתינוק/ת יונק/ת "על ריק", אפשר בבת אחת.

 

כמובן שיש גם את הצד של התינוק/ת, איך מסתגל/ת לשינויים, אם קשה לו/ה להסתגל למצבים חדשים עדיף בהדרגה.

מניסיון בגמילה של 6 ב"ה...,תתחילי לדלג על הנקות ביום ,בערב תמשיכי רגיל,רק שתתרגלו להנקה אחת ביום,נגיד בבוקר,תתחילי לדלג על ההנקות שבלילה,עד שתגיעו להנקה אחת בלילה....ואז תצטרכי להחליט איזה מההנקות שנשארו את מותרת לדעתי מניסיון, זאת של הבוקר....אז אחרי הסתגלות, על זו שבערב....ביחד עם התהליך תתחילי להתמיד  עם ירקות פרות ודיסות....היתרון בדרך אם זה לא הולך חלק בהתחלה את עדיין יכולה להניק....כי לא הפסקת במכה ....בהצלחה רבה

הנקתי בבוקר ובמשך היום שאבתי ונתתי בבקבוק - גם לאחר מאמצים הוא הסכים לאכול עם הרבה הסחות, ארוחת פירות אחת וארוחת ירקות ו"נסיונות" שונים ומשונים כמו אבוקדו, טחינה וכו' שלא צלחו ובערב ב7:30 הנקת ערב ובמשך הלילה חלב שאוב פעמיים ובבוקר הנקה וחוזר חלילה. נראה לכן בסדר?

ולהמשיך לשאוב לו את כל הארוחות האלה?

למה בעצם את רוצה לגמול אותו דווקא עכשיו?

פשוט נראה לי שלשאוב זה הרבה יותר קשה מלהניק.

את יוצאת לעבוד?

האמת שממש מעצבן לשאוב אבל מטרנה הוא לא מוכן לאכול בינתיים כך שאין לי כ"כ הרבה אופציות...

כרגע למשל אני ביד אחת שואבת ובשניה כותבת...

אבל אני על סף יאוש, זה שהוא הסכים לשתות מהבקבוק את החלב שהשאוב היה תהליך קשה, אז לעבור למטרנה מיד לא נראה לי פתרון טוב כרגע, אולי עוד כמה ימים, שיתרגל לרעיון הבקבוק.

ברור שחלב שאוב זה יותר בריא אם יש לך אפשרות לספק לו את זה.

גם אני שאבתי חודשים רבים מאד לילדים שלי כשחזרתי לעבודה.

אני שאבתי ביום אבל בזמן שהייתי בבית (בערב, בלילה) הנקתי.

 

אם את רואה שהוא אוכל יפה מהבקבוק, תניקי עכשיו כשאת איתו ואת מה שאת שואבת תקפיאי למתי שתתחילי לעבוד (שיהיה לך קצת יותר ממה שצריך), חבל לבזבז את זה עכשיו כשאת ממילא בבית.

 

אם הוא מצליח קצת לאכול גם אוכל מוצק אז אין לך מה לדאוג כשלא תהיי בסביבה הוא יאכל וישתה מהבקבוק הרבה יותר טוב מאשר איתך.

 

בהצלחה

מהנקה, הוא ניסוי וטעיה שלך ,מול תינוקך.כתבת שהוא בן 7.5 חודשים הוא עדיין קטן,וזה באמת יכול לקחת יותר זמן  מהתכנון שלך,העיקר שהוא יהיה שבע ולא חסר מנוחה בגלל המעבר מהנקה,למה את שואבת ?חשבתי שרצית להפסיק לגמרי?!אני בדר"כ מפסיקה הנקה בגיל יותר מאוחר אז הם כבר אוכלים מגוון יותר וההנקה היא לא המזון העיקרי  שלהם.אם את חייבת להפסיק,  אולי את לא צריכה לשאוב ,כי ככה את בעצם לא מורידה את הכמות חלב שלך,ועלול להיות מצב שאת תהי עם גודש ,ולא תרצי לתת לו לינוק הרבה כי את גומלת אותו...כמו שכבר כתבתי אתמול תנסי גם דיסות, פירות,מרק ירקות  , וגם תחליף חלב,ולא שאיבה ..עד שיתרגל,וההנקה, שלא ויתרת עליה לגמרי, נשארת לך כעוגן הצלה, למקרה שלא הולך חלק .

מסכימה מאוד.

נהנתי לקרוא מה שכתבת "מה שעשיתי אתמול זה כך". נראה לי מאוד חכם להשאיר לו מצד אחד את המוכר - הטעם של החלב, ולשנות לו בהדרגה - לתת לו בקבוק.

נסי להתמיד במה שבחרת לפחות 3 ימים, כי שינוי יכול להתקבע רק לאחר זמן מסויים.

אחר כך המשיכי בדרכך, כי טובה היא, אף נעימה!

לאכול,בטטה,קינואה,חילבה,שומר וכו'..

ולהניק,להניק להניק..גם כשנראה לך שהשד ריק זה הזמן הכי טוב לחבר את התינוק כי אז זה מגדיל את כמות החלב. תרגישי טוב,ומזל-טוב.

אצלי הוא עושה אפילו גודש, ואני כבר 9 חודשים אחרי לידה

וגם ברוך ה' שזה היה רק יום אחד,  וגם הקטנה פירגנה לי ביחס מתחשב...

בסך הכל מדובר על זמן מאוד קצר, ואין סכנה אמיתית לתינוק. 

בנוסף, הרבה פעמים התינוק נדבק מהאמא (אפילו לפני שהיא יודעת שהיא חולה, בזמן הדגירה), והוא יפתח את המחלה זמן קצר אחריה. כך, אין יותר מדי עומס על מערכת העיכול שלו, בזמן שהוא נלחם במחלה בעצמו  

אישור לא לחסן היום...

 

לי אמרה אחות שאין לדבר סוף...

תמיד יהיה משהו..

אבל לשיקולך

אמינות גבוהה אם את עושה לפי ההוראות,מה שקורה [וקרה גם לי]אנחנו לא מחכות מספיק זמן מרוב סקרנות כבר לדעת....חכי עוד יום יומיים...לפעמים הקו כלכך בהיר שקשה להבחין בו,ובדיקת דם יכולה לאשר בודאות....אצלי בפעם האחרונה,רק בפעם השלישית הבדיקה הביתית הראתה קו מאוד מאוד בהיר ובדיקת דם אישרה,בהצלחה

שהבדיקות יכולות לגלות הריון אפילו לפני האיחור,אם אני לא טועה...ומה שקורה שאת לא יודעת מתי נקלטת בדיוק...ולכן לפעמים נדמה לנו שהגיע הזמן לעשות את הבדיקה הביתית,אבל זה בעצם מוקדם עדיין לכן חכי יומיים שלושה נוספים,ונסי שוב.זאת אחת הסיבות לפעמים שלא רואים דופק באולטרסאונד הראשון מחכים עוד כמה ימים ועושים שוב,כי לא תמיד החישוב שלנו תואם את מה שקרה בפועל,ושוב בהצלחה

תרמת לי ידע שהייתי צריכה

הכרטיס אישי שלך, הסיפור לא נראה אמין...

מה לא אמין? זה באמת מה שקורה לי

מה הבעיה בכרטיס אישי שלי ומה הוא בכלל?

מה אני צריכה לעשות כדי שהוא ייחשב אמין בעיניך?

בכל אופן כבר ענו לך.

 

בהצלחה כך או כך...

ייתכן שהביוץ לא חל החודש במועד הרגיל, אלא מאוחר יותר. 

ועל כן - או שתקבלי מחזור, או שתגלי הריון בשלב מאוחר יותר  

בהצלחה! 

הלוואי שהאפשרות השניה

אני מקווה..

את צריכה בשביל זה לדבר עם הרופא שלך והא זה שיחליט האם להגדיל בהתחלה את המינון.

תגידי לו גם שאת לא מניקה באופן מלא- לפעמים זה משנה את ההתייחסות למינון/ סוג הגלולה.

אלך לרופא,אבל  מה אני יעשה אם זה לא יעזור אני מיואשת לגמרי...

את רופא הנשים, גם אם נמליץ על משהו, הרופא הוא זה שנותן את המרשם ולא בהכרח שהוא יתן לך את הסוג שימילצו לך כאן.

 

אני לוקחת בזמן הנקה- סרזט, בסיבוב הראשון החודש הראשון היה קשה- דימומים וכו', אח"כ תענוג לא ראיתי טיפת דם עד הלידה הבאה (נכנסתי להריון מיד אחרי שהפסקתי). בסיבוב השני, היו בהתחלה קצת כתמים, שלא אסרו.

 

הגלולות לא פגעו לי בייצור חלב- בגלל זה הוא בטוח בהנקה, כי שאר הגלולות גורמות להפחתה בייצור החלב.

 

לא מכירה התקנים ושות'

לקחתי אחרי 2 הלידות האחרונות והיו לי דימומים וגם לקח לי כמעט חצי שנה להיכנס להריון בכל פעם.

חוצמזה גם סבלתי מתופעות לוואי נוספות במערכת העיכול,חוסר חשק וכד'...

אז אני מחפשת משהו אחר...

שתתייעצי עם הרופא שלך ותגידי לו מה היו תופעות הלוואי שבגללם את רוצה לנסות משהו אחר.

 

ואגב, חוסר חשק זה קיים בהרבה אמצעי מניעה.

אחרי מלאאאא זמן שהסרזט עשו לי דימומים וכתמים עברתי למיקרולוט ותוך שניה כל הבעיות נפתרו!

 

חוצמיזה שאחרי כמה חודשים, כשכבר לא הנקתי בצורה ממש מסודרת גם הגלולות האלה התחילו לעשות כתמים אז פשוט עברתי לגלולות רגילות- הרמונט ואני ממשיכה להניק איתן בכיף...

המיקרולוט פתרו את כל הבעיות של הסרזט!

אחרי שתי לידות שלאחריהן לקחתי סרזט והיה מזעזע, הפעם לקחתי מיקרולוט ושנה שלמה לא ראיתי טיפת דם...

ממש פתרון מעולה, ממש ממליצה.

יש לי דימומים עם המיקרולוט מה אני אמורה לעשות אמרו לי שאולי צריך להכפיל את הגלולה זה אמור לעזור יש משהי שזה עבד עליה(אני לא מניקה מלא תמיד)

בכל מקרה אני אתייעץ עם הרופאה שלי - רק רציתי לשמוע מניסיונכן למרות שכל אישה מגיבה אחרת לאמצעים השונים...

שמעתי שיש טבעת שהרבנים מתירים אותה 'נובהפינט'....תבררי

אלא אם כן לוקחים מגביר חלב במקביל, צריך לברר עם מכון פוע"ה אולי

הטבעת היא בדיוק כמו הכדורים, רק שההרומונים שם יותר מרוכזים ומשתחררים לגוף כל הזמן במינון נמוך.

 

לגבי הנקה- זה פוגע בייצור חלב כמו כל כדור משולב.

אני אפנה לרופאה שלי ולמכון פוע"ה.

תודה רבה רבה על העצות.

יש חברות שמשכירות מכשירים מהסוג הזה.

גם ב"יד שרה" משכירים אותם, במחיר זול בהרבה, כאשר את המדבקות את רוכשת (בבית מרקחת אם אני לא טועה).

 

את מכירה את זה ? איך זה עובד וכו'?

הרעיון הוא שהמכשיר מעביר חשמל בעצבים, ובכך חוסם אותם מלהעביר את תחושת הכאב של הצירים.

לי זה בהחלט עזר עד לפתיחה הגדולה יותר (לא יודעת בדיוק כמה, אבל זה היה כבר ממש לפני הלידה).

כדאי "להתאמן" עם המכשיר לפני הלידה, כדי להיות מיומנים בשימוש כשצריך.

בלידות הבאות כבר היה לי יותר פשוט להתמודד עם הכאבים רק באמצעים האחרים (נשימות, הרפיה, דמיון מודרך), במקום גם עם המכשיר, שהרגשתי שההתעסקות איתו גוזלת ממני כוחות ותשומת לב רבים מדי.

 

וזה אפשר לי להגיע בשתיהן לביה"ח עם פתיחה של 5...

ליד שרה אין בזמן הקרוב... אני ב38...

 

וזה עולה 350 ש"ח.

 

בכ"ז הרגשתי שאני צריכה לעשות השתדלות, בתקוה שהבעל לא יתעלף...

אני השאלתי מיד שרה למרות שבלידה עצמה אמרתי שאני יחכה שהצירים יתגברו בשביל זה, עד השלב שלא יהיה ניתן לסבול יותר ובסוף ב"ה לא הספקתי להשתמש בזה, אבל מנסיון שלפני הלידה זה מרגיש שזה מקל.

אם הדימום לא פוחת, או שאת חשה ברע, ממליצה לפנות לרופא (או מוקד נשים של קופת החולים שלך).

בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופא, לגבי ההתאמה של הגלולות.

תרגישי טוב!

סיימתי עם הגלולות, הבעיה היא שהמחזור השתנה לי חבל"ז...

והגושים שיוצאים מלחיצים אותי...

ובקשר לרופא-לצערי אצלנו אין רופאת נשים...

אז אני משתדלת ללכת כשאני חייבת

טוב לגשת לרופא..ילדת לאחרונה?

אני באותו מצב, הפסקתי לקחת גלולות בהנקה ואני מעוניינת לעבור לגלולות רגילות. הבעיה מתחילה כאן... שאחרי שהפסקתי מיד קיבלתי ואז שוב אחרי הפסקה של שבועיים חזר לי שוב המחזור וממש באופן שאני לא רגילה...וההוראה שהרופא נתן לי זה להתחיל לקחת את הכדור הראשון מיד עם התחלת המחזור אבל אין לי מושג האם הפעם הראשונה היא המחזור או דימום? או שבפעם השניה זה המחזור?

נראה לכן סביר בגלל החוסר איזון של הכדורים? או שיש צורך ללכת לבדוק?

מחכה לתגובות...

גם לי היה ככה בראשונים...היה מאוד מאוד לא פשוט.אבל ה' ממש נותן את הכוחות!!אני ניסיתי להיות גיבורה ולהסתדר לבד. חמותי די גערה בי על כך ושילמתי מחיר מסוים. חשוב להעזר בעיקר בהתחלה כמה שיותר.

כי זה כמו תאומים רק עם צרכים שונים.

אבל כעבור שנה זה מקסים ממש!!וכעבור שנתיים-תענוג!!כך שהקושי הוא זמני.

את תתחילי עבודה חדשה או כל דבר שונה בדיוק בשנה של הלידה כי תצטרכי כוחות. זה בסדר גמור כל עוד לא משתגעים ולא מנסים "להספיק הכל " תוך כדי לידת שני ילדים צפופים...

רק ברכה!!

תענוג גדול. הגדולה קיבלה את הקטנה באהבה רבה בלי טיפת קנאה. לא היה קשה בכלל בעיקר כי הגדולה היתה עצמאית - אכלה לבד וישנה לילות שלמים. ובכלל לחתל בסדרות זה שטויות. וכמו שכתבו מעליי, אחרי שנה ושנתיים הם משחקים יחד, משתוללים, מחקים אחד את השני וזה מדהים, מרגש ומשעשע. בקיצר - ממליצה.

 

הכי חשוב זה לשמוח בברכה הזו ולא לפחד כלל (בעיקר כי הסביבה מלחיצה ומרימה גבות אפילו שזה סביבה דוסית).

אולי כדאי לך לשאול גם בפורומים העוסקים בכך כמו למשל "לקראת הריון" באתר "דולה-הריון ולידה". אני מקבלת שם הרבה מידע על פוריות.

פורום פוריות בכיפה. מקום מדהים לכל השאלות!

(מקווה שלא פגעתי בהנהלת הפורומים... גם פה יש בית חם וטוב, אבל לא בעניין הזה)

לדעתי שווה את הכסף.וגם מכין את החצי..

 

שלום לכולכם!

הרבה זמן לא ביקרתי בפורום!! שלום גם ליוקטנה!! אני גם עושה הכנה ללידה באזור השומרון אבל הצטרפתי היום בכדי לספר על הגדולה של ההכנה ללידה של דבש מסלע. מתוך עבודתי בחדר לידה היולדות שהם לרוב הכי מוכנות לעוצמת החויה הן מבחינה רגשית והן מבחינת ההתמודדות עם הצירים והכאב, עברו הכנה ללידה ב"דבש מסלע" שווה מאוד מאוד את הכסף, ההכנה היא הכנה כוללנית שמיועדת ללידה אך כמו לידה, שהיא בעצם שיעור לחיים ההכנה של "דבש מסלע" בעיני הינה גם הכנה להרבה אספקטים בחיים, בקיצור מומלץ בחום!!

לורן

בפורום, וגם על אמת ;)

הריון ראשון.... תהני מכל רגע. מצטרפת לאם הבנים שאמרה לך לקחת ויטמינים, ובעיקר להקפיד על תזונה טובה ושתיה מספקת. השתיה היא השימון של כל המערכת.

שיהיה קל ויסתיים בזמנו בידיים המלאות בעז"ה. 

תרגישי טוב, ושיהיה המשך קל ונעים! 

וברוכה הבאה.

תחילת הריון מאוד מעייף ולא תמיד קל,

תנסי לנוח כמה שיותר ולקבל עזרה מההורים בישולים לשבת וכו'..וכמובן מהבעל..

מאחלת לך המשך הריון קל נעים ארוך ומשעמם,ושתצאי בע"ה בידיים מלאות.

קודם כל- מזל טוב!!

 

אני גם הייתי כזאת, בתור רווקה בימים חורפיים הייתי שותה כוס- שתיים במשך יום שלם! אני יודעת שזה לא היה טוב, אבל התחלתי להיות יותר מודעת בהריונות.

 

לי אישית יותר קל לשתות מבקבוק עם פיית ספורט- 8 כוסות הן 2 ליטר מים, כל פעם הייתי לוגמת קצת מהבקבוק וכשהוא היה נגמר, מיד ממלאת שוב ושותה- תנסי זה יקל עליך וגם לא תצטרכי כל פעם לספור ולזכור כמה שתית עד עכשיו, יותר קל לזכור כמה פעמים מילאת את הבקבוק.

 

לא תמיד הצלחתי להגיע לכל הכמות, במיוחד בימים קרים- שאז צריך פחות נוזלים, אבל כן שתיתי קרוב למה שצריך.

 

פעם שמעתי (אני לא זוכרת אם זה ממקור מוסמך), שא"א להכריח את הגוף לשתות מעבר למה שצריך והגוף יודע כמה צריך, בתנאי כמובן שמקפידים לשתות כמות סבירה ולא 2-3 כוסות ביום. בקיץ היו ימים שבקלות שתיתי 3-4 ליטר בזמן הריון, כי הרגשתי צורך וזה היה מעבר לכמות המומלצת.

 

היום, גם כשאני לא בהריון אני בד"כ שותה בחורף בין ליטר לליטר וחצי כי כבר התרגלתי לשתות ואם אני לא שותה מספיק זה גורם לי לכאבי ראש.

 

כמו שיוקטנה כתבה, הריון זה זמן טוב לשינויים בתזונה וזה כולל גם שינויים בהרגלי השתיה.

 

את יכולה לדבר עם בעלך על זה- שאת יודעת בדיוק כמה את צריכה לשתות וזה לא יעזור שהוא יכריח אותך. אם את מחליטה לנסות עם בקבוק קטן, תראי לו שאת עושה את המקסימום מבחינתך כדי לשתות כמה שצריך, אולי זה יעזור שהור יוריד את הלחץ, בכל מקרה לחץ לא עוזר לשום דבר.

 

בהצלחה!

ברוכה הבאה (: ומזל טוב.

 

אני (כבר) שבוע אחד מתחתייך, אז אני יכולה קצת קצת להבין למה את מתכוונת.

אני די מתחברת לדברים הטובים והנכונים שכתבו לך אמא מסורה ויוקטנה, בנוגע לשתיה. לי הולך די טוב עם בקבוקים של חצי ליטר, אבל כל אחת ואיך שנוח לך (וחשוב לגלות מה היא באמת הדרך הנוחה יותר לשתיה, שמאפשרת לשתות הרבה בלי לחוות את השתיה כנטל).

 

שיהיה בהצלחה (:

הידד! את לקראת סוף התקופה הקשה, היא אוטוטו מסתיימת! קחי נשימה ארוכה וצפי לשבועות מלאי התפעלות והתרגשות מהתנועה והחיים שבקרבך. פנקי את עצמך, את הולכת להיות אמא!!!

מרגישה ממש lost

אני רוצה לדעת איך מרגישה אישה שנכנסה להיריון אבל עוד לפני שהמחזור מתעכב או לא מופיע!!

 

האם היא יכלה לדעת בכלל?

יש איזושהם סימנים?

שלא כל אחת מזהה.

למשל יש נשים שיש להן גודש בשדיים, או בחילות קטנות בבוקר.

"חום השחר" עולה לאחר הביוץ בהתמדה מיום ליום, אך לכך יש לערוך מעקב יומיומי עם מדחום מדוייק.

רוב הנשים לא מזהות אם הן בהריון לפני האיחור בוסת.

דרך פשוט לברר אם את בהריון זו בדיקת דם בקופת חולים. או ערכה לבדיקת הריון שקונים ללא מרשם בבתי מרקחת, אבל זה יותר אמין לאחר האיחור בוסת.

 

את רוצה אולי לספר למה את מרגישה ממש LOST?

אפשר באישי.

 

בהצלחה