פורום הריון ולידה (עמוד 629)

א. לא חבל על כדורים שלא השתמשת בהם בעיניי.

משתמשים אם צריך, ואם זה מתאים לנו

מה שמוביל ל- ב. תפקודי כבד גבוהים..

אבל אני לא יכולה להגיד שזה נחרץ כי זה מנק הסתכלות אישית, שבעיניי זה בסדר לא 'לנצל' את הזמן שמותרים עד תום. הסתכלות כזו שזה בסדר..

שהבן שלי סבל מליחות וברונכיטס בלתי פוסקות עברנו לחלב עזים...

הורדנו לו לגמרי מוצרי חלב פרה זה עזר לו פלאים

להפחית מוצרי חלב וסוכרים וקמחים לבנים (שזה כמו סוכר לגוף)

הסוכר מאוד מחליש את מערכת החיסון

אולי לקבל כמה רעיונות של מוצרים מחזרים. לשים בשייקים זרעי צ'יה, עלים ירוקים שמפוצצים בברזל

כמה שיותר אוכל שקרוב לטבע ופחות עיבוד. ככה מקבל יותר ויטמינים. 

אוכל מעובד אולי יעזור לחיזוק המערכת

ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים וטעם וריח

כמה שיותר טרי ולא מעובד

אצלנו מאוד עזר עם אחד הילדים

הוא אוכל בריא, אבל די בררן אז לא רוצה להוריד לו מוצרי חלב שהוא ממש אוהב.

ברזל תקין ולמרות זאת ממשיכים לתסף כי הרופאה המליצה עד שנה וחצי...

דיקור/ רפלקסולוגיה מתאימים בגיל כזה? הוא בן שנה

אבל ההשפעה של חלב פי 700 מכל דבר שתעשי, מחילה...

אם תביני שהחלב מחליש אותו בטוחה שתמצאו רעיונות ודרכים שיאכל משהו אחר... בהצלחה

ויטמין C ליפוזומלי כל יום

לא לתת מוצרי חלב

הרבה ירקות, פירות, טחינה

קמח כוסמין \ מלא ולא לבן

להמנע מסוכר לבן

לישון טוב

ובמידה והוא לוקח ברזל ממה שכתבת יחד עם מוצרי חלב, יש בעיות ספיגה, ואם הברזל שלו תקין שתדעי שעודף ברזל או נתינת ברזל בגדול כשאין חוסר עלולה להזיק למוח, להבדיל מתוספים אחרים...

שאם אני לא נותנת ברזל אני לא אמא מזניחה?

😆😉

תכלס נראה לי חוץ מילד אחד לא נתתי לאף אחד מהם- ובבדיקת דם של גיל שנה הכל היה תקין...

הבעיה היחידה זה האחות הק.ג.ב שיש לנו בטיפת חלב.

אותה אי אפשר לסובב

מהמלחיצות טילים

פשוט צריך לדעת מה לענות לאחיות טיפת חלב, אין ספק שהן מלחיצות חחחח

התוצאות בין כמה שעות לכמה ימים אחרי

תלוי מקום

על המקום ביקשתי דיסק למשהו שהייתי צריכה והוציאו לי.

את הפיענוח יש רופא של הקופה שכותב פענוח ותוך כמה שעות/ימים זה אצלך בכרטיס.

אצלי זה היה לדעתי יום-יומיים גג.

בהצלחה!

ממליצה לבוא עם חולצת כפתורים שאפשר להוריד מהר בלי להסתבך עם המטפחת. 

למישהי יש מיטחברת? - הריון ולידה

עריסת תינוק מתחברת למיטת הורים 2 ב 1 ו 6 מצבי גובה למזרן-אפור - עריסות

מה שהתלהבתי

שנראה שאפשר אח''כ להשתמש בה כעריסה רגילה,

יש לה כמה מצבי גובה

והמזרון נמוך כך שאין סכנה (כשהיא לא מחוברת למיטה שלי)

ושיש לה גלגלים

אהבתי

וזולה...

התקשרתי אליהם אמרו שאמור להגיע גם לבן

בינתיים התעכב המשלוח בגלל המצב

אז אני אחכה עם זה קצת

ורק הרגע גמרתי שליש ראשון🤭

אבל אני לא בטוחה,

אחרי שמפרידים מהמיטת הורים, האם זה מיועד גם לתינוק שיודע להתרומם. הייתי בודקת את זה, למרות שנראה שכן, זה לא כתוב.

לק"י

אפשר להשאיר עוד הרבה אחרי גיל 3 חודשים.

תלוי כמובן גם בגודל הילד ובכמה הוא זז בלילה וכו'.

יש מה שנקרא "מיטת מטר", שזו כמו עריסה גדולה יותר.

אז אולי נשתמש בזה עד גיל 5-6 חודשים

אבל עדיין רוצה שזה לא יהיה מידי גבוה

כרגע זה מה שנכנס אצלינו בחדר.. עשינו שינויים בחדר ואין מקום לעריסה רגילה

לפי התמונה ה אמת שזה לא נראה ככ קטן

לא זוכרת של איזה חברה אבל זה היה נראה ככה.

אני הייתי מאוד מרוצה. זה קטן וצר אבל ככה לא חסם את כל החדר. השתמשנו עד גיל 5 חודשים כזה

אבל לא היו לי מטחברות אחרות כדי להשוות...

אני חושבת שעבר סבבה. זוכרת שאחר כך הלכתי לעבודה

אבל עברו מאז כמה שנים

זה שעתיים לחכות

אחרי הבדיקה,

עם 100 לא הצלחתי בהריון לעבוד אחכ

בעיקרון גם ה50 היה חי דוחה ובחילות אחכ כל הזמן...

רק שהעדפתי להתפנק ולחזור הביתה😆

את הכרובים אלי תעשו עם בובות

זוכרת

העדיפות תלויה בעיקר בגובה ההכנסה

וגם, תיאום ביטוח לאומי גם חוסך לך כמה שקלים

את צריכה לעשות תיאום מס.

אפשר לעשות באינטרנט.

תכתבי בגוגל תיאום מס, אמור להופיע האתר של רשות המיסים עם קישור לתיאום.

בפעם הראשונה תצטרכי להירשם עם אמצעים מזהים.

את עושה את התיאום מס דרך האתר, ושולחת.

אחרי כמה ימים את אמורה לקבל אישור על תיאום מס.

שימי לב, את צריכה לשלוח תיאום מס לשני המעסיקים שלך. אחד את תבחרי כמעסיק ראשי, והשני כמשני. בשביל זה צריך מספר תיק ניכויים - שמופיע על התלוש. תצטרכי להעריך כמה בערך ההכנסה ה*שנתית* שלך מכל אחד מהם, כדי שייקבעו את התקרה שעד אליה לא גובים מס מהמעסיק הנוסף. חשוב לדעת שאם תעברי את הסכום שהצהרת, יתחילו לגבות לך מס עבורו. אם אני לא טועה זה ניתן להחזר, אבל רק חשוב לדעת את זה.

כשיאשרו לך את התיאום, יהיו שני טפסים, ולכל מעסיק את שולחת את הטופס הרלוונטי לו.

עוד נקודה, התיאום הוא *שנתי*. זאת אומרת שאם תעבדי במהלך השנה הנוכחית אצל מעסיק נוסף כלשהו, גם אם זה לא יהיה בחודש מקביל למעסיקים הנוכחיים, תצטרכי לעשות שוב תיאום.

לפחות בעבר היה ניתן לעשות רק תיאום אינטרנטי אחד בשנה, ואם היה צורך נוסף, צריך להגיע לפקיד בשביל זה

תודה רבה על הפירוט!

מה אם זה תלוש חד פעמי? ומתי אני מקבלת את ההחזר מס?

לגבי החזר, אם אני לא טועה אפשר להגיש החל ממרץ של השנה הבאה. זאת אומרת עבור 2024, ממרץ 2025. אבל אני לא לגמרי בטוחה בזה, יכול להיות שיש דרך נוספת לקבל החזר

אם היא שולחת תיאום מס, מהמעסיק הקבוע היא תקבל ביחד עם המשכורת הבאה את ההפרש, ומהמעסיק החד פעמי היא אמורה לקבל כבר במהלך החודש.

רק אם עושים בסוף השנה זה דרך רשות המיסים כבר ואז מקבלים מהם במרוכז החזר מס שנתי

שזה מקל עליי לעשות את זה (ואני צריכה כל שנה כי עובדת באותו בי"ס אבל מקבלת משכורת משני גורמים- גם משרד החינוך וגם בעלות)

זה פשוט קצת פחות נוח מההליך הראשוני.

צריך לשלוח תלושי משכורת מכל המעסיקים ולכתוב כמה מילים למה מבקשים שוב תיאום מס

בדברים האלה אני צריכה שיסבירו לי לאט🙈

מה זה אומר לעשות עדכון באינטרנט? על מה?

מאיזושהי סיבה הפנסיה והקרן השתלמות שלי לא הופקדו החודש וממילא השכר יותר גבוה.

ביטוח לאומי יקחו את השכר הזה כמו שהוא והוא יהיה חלק מה3 חודשים שעושים עליהם ממוצע או שזה שכר "לא חוקי"?

זה לא משנה האם וכמה מפרישים לך

מהברוטו מפחיתים שמי בט"ל ומס הכנסה אם את אמורה לשלם, וזה מה שאת מקבלת.

קחי בחשבון שבחודשים של החל"ד המעסיק מפריש לקרן השתלמות ולפנסיה גם את החלק שלך, והחלק עובד יורד לך במשכורת הראשונה שאת חוזרת לעבודה

רק תוודאי שהזכויות שמגיעות לך לפי חוק מהמעסיק נשמרות, זה בלי קשר לדמי לידה

וואי לא להאמין כמה אני לא מבינה בדברים האלה🙈

ממש תודה לך!

לוקחת את הכדור אם הנופש קרוב

אולי המחזור ימשיך לאחר..? לפחות שבתחילת הנופש לא תהיו אסורים אם בטא יוצאת שלילית

חיבוק מאמי ❤️

והנופש לא כזה קרוב, 28 לחודש…

בעעעעעע החלטות חשובות זה סיוטטטט

לי עוד משהו חשוב להגיד לך-

טיסות לפעמים גורמות לשיבוש הורמונלי.

לי למשל זה הקדים פעם ווסת בצורה משמעותית 

לחמותי באופן גבוה זה היה גורם להקדמת הווסת.

אז אני חושבת דווקא כמו הרופאה- עדיף לך לקבל עכשיו כמה שיותר מהר ולפחות בשארית הטיול תהיו מותרים

חיבוק יקרה

למרות שהפעם זו טיסה ארוכה מאוד אז לא יודעת…

ה׳ יעזור…

אני גם חושבת שעדיף כמו הרופאה

בעלי אומר שאם זה ככה אז עדיף לא לעדות כלום ולתת לה׳ לנהל את זה, אבל אם אקבל בערב הטיסה אני לא אקח את זה בקלות בכללללל

ניראלי מחר בבוקר אתקשר לרב כדי שישכנע אותו😅

קמתי מוקדם, השארתי את הילדה לבעלי בבוקר, יצאתי מוקדם מהבית,

10 דקות רק חיפשתי חנייה!!

40 דק׳ תור לאחות!!!! מתוקה שלי זה בדיקת דם לא טיפול פסיכולוגי!!

עד שנכנסתי- הרופאה לא שמה לי הפנייה!

ועכשיו הגעתי לעבודה באיחור של שעה

ויש לי משו מאוד חשוב

ואני לא יכולה להישאר היום שעות נוספות!

וגם עכשיו אני לא יודעת מה לעשות!!!

מה זה שכחה לשים לי הפנייה מה היא עושה צחוק?!?!

בחלק מהקופות

אולי תנסי לברר על זה

לא יודעת איפה…

מישי יודעת?

באזור שאת רוצה ולסמן בצד ימין שעות קבלה צהרים \ ערב

נראה לי שבגיל הזה סביר לאכול פעם פעמיים בלילה. מעבר לזה כבר לא נשמע כמו רעב.

בוקעות לה עכשיו השיניים הטוחנות

אבל השאלה מה לעשות עם שאר הקימות? כאילו היא קמה כל שעה.. 🤷

מילא זה היה פעמיים בסהכ עוד לא היה אכפת לי..

בסוף אם כואב לה והבקבוק מרגיע אז אולי זה עדיף מבכי באמצע הלילה..

אבל זה באמת הרבה שתיה. אני בסיטואציה דומה ניסיתי כל פעם להוריד מהכמות, נניח במקום 240 אז 220 וככה לרדת בהדרגה

אבל לא בטוחה שזה מה שפתר את העניין, סוף אפשרי הוא שהתרחש נס וחזר לישון או שבעלי לקח פיקוד על העסק לכמה לילות

סליחה אם זה לא מעודד....

גומלת מהנקות לילה. בעלי קם ומרגיע בדרכים אחרות, ובד"כ זה פחות נורא ממה שאני חוששת שיהיה...

(קראתי פעם שהחל מגיל שנה תינוקות כבר לא צריכים לאכול בלילה ויכולים להתרגל לשינה רציפה. אני כן בודקת מה המצב של התינוק, אם קשה מדי לגמול אני דוחה בעוד חודש, אבל בעיקרון אצל כולם בינתיים גמלנו סביב שנה±).

קודם כל אני יכולה להגיד לך בוודאות שזה לא רעב. ילד בגיל הזה לא צריך לאכול בלילה.

נשמע שבאמת היא התרגלה להרדם עם בקבוק, ולא יודעת איך להרדם שוב בלעדיו. כדאי מאוד לעזור לה ללמוד את זה, כי כל הבקבוקים האלה רק מקשים על כולכם.

ממליצה לשבת לידה וללטף אותה עד שתרדם, אבל זה בטח לא יהיה קל בהתחלה.

תתכנני מראש מה את רוצה לעשות - לתת לה רק בקבוק אחד בלילה? בכלל לא? להרשות בקבוק עם מים כמה שהיא רוצה?

הכי גרוע זה להתעקש איתה בהתחלה, ואז אחרי שהיא תצרח הרבה זמן להתייאש ולתת לה בקבוק מטרנה, אז כדאי שתחליטי ממש טוב מה התוכנית לפני זה.

בהצלחה ❤️

מצידי לגמול

עם הגדול היו 3 לילות נוראיים וזהו, זה נגמר

אם זה באמת הרגל גרוע אני אגמול

להרדם עצמאית לךא תלות בגורם חיצוני

היא מתעוררת בלילה ועוברת מחזורי שינה

ותלויה בבקבוק כדי להרדם שוב

באופן טבעי- כשהיא תלמד להרדם לבד

יפחתו הקימות בלילה

היא נרדמת אחריו...

ממליצה להאכיל בבקבוק באור/בסלון

ורק אז לעבור לטקס שינה במיטה

כדאי לקרוא קצת על איך להרגיל להירדמות עצמאית.

וגם זה גיל שהייתי מספרת לה מראש

במילים פשוטות

שבלילה אין בקבוק

מראה לי שיש חושך בחוץ

ומסבירה- שכשיהיה אור- היא תוכל לקבל בקבוק

היא פשוט כמה כל שלושת רבעי שעה שזה הרג אותי כבר והעדפתי לקום לגמילה כמה לילות ולביים עם זה

לילה קשוח עד כה (גם אתמול)

ה' יעזור

עם הגדול זה היה שלושה לילות וזהו

מקווה שגם כאן

קמה כל 45 דקות זה קלאסי לתלות בבקבוק במעברי שינה, כי מחזור שינה הוא 40-45 דקות.

מעולה שגמלת!! בהצלחה הלילה. בעז"ה עוד טיפה וזה מאחוריכם 

זה קשוח ממש,

אבל תזכרי שלפני הכל זה לטובתה, היא צריכה את השינה הרציפה הזו לא פחות ממכם. את נותנת לה מתנה לחיים

הגיוני שזה עניין של הרגל והיא צריכה ללמוד לחבר מחזורי שינה.

תיהי חזקה כמה לילות, למרות כל הקושי! אל תשכחי שזה חשוב גם בשבילה

חסדי ה' עלינו

ישנתי לילה שלםםםםם

מזה יותר משנה!!!

אני כל כך מתרגשת

איזה טוב ה'

ותודה לכן שעודדתן אותי לזה!

למקום כל שלושת רבעי שעה בלילה ללא לקום בכלל!!

סימן שזה באמת היה הרגל שצריך היה למגר אותו

והיא קמה שמחה ומאושר לבקבוק בוקר

בעז"ה בקרוב אצלי (גמלתי מהנקה בתקווה שישתפר והיא עדיין קמה כל שעה. אבל אולי אצלה הבעיה היא אחרת, כי היא עוד קטנה יחסית. )

מקבל בקליניקה שלו בבן שמן.
ד"ר מנור משה – אולטראסאונד נשים (על קול) בן שמן (מושב) דרך התמר 68 – איתור שירות | מכבי שירותי בריאות 
מתקשרים למספר או שולחים הודעה אם בקשה לקבוע תור.
מקבל מכבי

בראשלצ.

תורים יחסית זמינים. הוא לא מהרופאים המצחיקים או משהו, אבל בעיני הוא טוב, מראה יותר ממה שחייב, צדק פעמים לגבי המין בשקיפות.

קשה לי להתמודד עם אנשים לא אמפתיים כרגע..

נחשב רופא ענייני ומומחה.

הייתי אצלו בביקור, לא בשקיפות.

לא יודעת איפה עוד הוא מקבל.

ומסביר הכל בצורה פשוטה.

חוזרת אליו כבר הריון שלישי

אני לא יודעת איפה הוא מקבל כיום, אבל הוא ממש נחמד וגם מאוד מקצועי.

אחרי 24 ש' בד"כ יש הקלה ראשונית, יכול להיות שכבר תוכלי לאכול דברים נוספים.

תבדקי חוסר ברזל כי הוא גורם לקשיי נשימה, לשתות גם המון מים

ובגדול זה קורה בהריון ונגמר עם הלידה...

תחזיקי חזק ותכף זה נגמר ♥

אבל מה שאת מתארת נשמע יותר ממה שהיה לי...

אני הלכתי לבירור אצל רופאת ריאות ליתר ביטחון (וגם כי רציתי לקבל פטור ממסכה ), ולא התגלה שום דבר חריג. מציעה לך גם ללכת, רק כדי להיות בטוחה שלא מתפספס פה כלום.

מעבר לזה - אין הרבה מה לעשות, לצערי חוץ מאשר לשכב כשהראש מוגבה (אפילו כמעט בישיבה) ולחכות ללידה...

מעון- יש יותר צוות אבל יותר ילדים, משפחתון- לרוב יש 5-6 ילדים עם מטפלת אחת

מעון- יש חצר, שמש, מרחב יותר גדול, פיקוח, משפחתון- לרוב זה בתוך בית, ללא יציאה לשמש, מרחב קטן יותר

לי התאים יותר מעון, היה חשוב לי איש צוות נוסף, היה לי סופר קריטי. כמו גם יציאה לשמש בימים נעימים, אבל יש חסרונות לפה ולשם

מעון יש יותר ילדים אז חולים הרבה יותר (אולי אני טועה? אבל ככה אצלי)

הרישום נפתח היום ל 3 שבועות חושבת זה הזמן ממש ללכת למעון /משפחתון ששמעת עליו המלצות טובות וללכת לבקר , לדבר עם הצוות, סדר יום וכו' להתרשם וככה תחליטי

אני גרה במרכז שיש מצוקה מאוד גדולה של מעונות ויודעת שיש מצב שיגידו לי שאין מקום כי לוקחים קודם כל את ילדי הרווחה, השכבות החלשות יותר ואז את כולם לפי מי שנירשם.

הרבה תפילות שתשימי אותה במקום טוב והיא תהנה ממנו

איך יודעים איך המעון?

יש דעות לכאן ולכאן כי לכל אחת יש דברים אחרים שחשובים לה. אל תסתפקי באמירה "אנחנו כן/לא מרוצים" תשאלי מה הדברים שהם אוהבים במסגרת הזאת ואיזה חסרונות כן יש לדעתם. משיחה עם כמה אמהות את כבר תגבשי לך איזשהי תמונה על המקום ותביני מה פחות ויותר חשוב לך, וגם תצברי נקודות לבירור במסגרות באופן כללי.

כדאי גם לבוא לבקר, לראות את המקום את היחס גם אלייך וגם לילדים. תנסי לראות את היחס האותנטי, ברור שאלייך יהיו יותר נחמדים, אבל תסיימי את הביקור ותבקשי רק רגע לשבת בצד להאכיל/לחתל. מבחינתם בשלב הזה את שקופה ולא רואים אותך אבל את יכולה לפקוח עיניים ואוזניים ולראות מה קורה. (תזכרי שרגעים אקראיים הם לא תמיד מייצגים, ומצד שני הרבה פעמים גם אם זה רגע חריג זה יכול להביע משהו) 

זה לא מוזר?

אמא שאני מכירהא אמרה שהיא ממש אוהבת את המנהלת שם.. לא מכירה פה עוד מהאיזור

איזה תסביך

למול משפחתון y?

כמקום ספציפי ולא בכותרת.

יש מעונות שהפיקוח לא שווה כלום,

שהמטפלות עייפות, שהאוכל גרוע ויש מעונות מהממים.

ויש מטפלות מקסימות, חמות, אוהבות שמצליחות גם להוציא את הילדים לחצר שלה או לחצר סמוכה ויש מטפלות שאחרי שסגרת את הדלת תצרח על הילדים.

בגדול גדול- אני בעד מעון מפוקח,

אבל יודעת שיש ויש.

שווה להתייעץ עם אמהות לבוגרי אותה מסגרת ולקבל חוות דעת אובייקטיביות. 

עכשיו היא בגן טרום טרום.

אני דווקא שמחה שהיא הייתה במעון לפני שנכנסה לגן, כי המעבר לגן עם הרבה ילדים הרגיש לי די קשוח. לדעתי זה נתן איזו הדרגתיות במעבר ממסגרת קטנה למסגרת גדולה

למעון שהוא רק לגילאי 1.8-2.8 לשנה הבאה. 

השנה היא אצל מטפלת על 3 ילדים. יש גם כל מיני גנים פרטיים לגיל הזה של שנה לפני גן עירייה.

אני אוהבת שכבר יש להם מפגש וזמן יצירה סוג של הכנה לגן.

אצל מטפלת זה יותר זרימה בסדר יום שזה מעולה לגיל קטן יותר לדעתי.

לדעתי בגיל הקטן עדיף משפחתון, יותר יחס אישי ופחות המולה.

בגיל הגדול שהם קרובים לגן שלחתי את הקטן שלי למעון ונראה לי שזה הרבה הרבה יותר מתאים לו.

@אולי בקרוב לשאלתך, הבן שלי יליד דצמבר (עכשיו נהיה בן שנתיים) ושלחתי למעון.

יותר צריך את המרחב והמשחקים שיש שם לעומת משפחתון.

זה גיל ביניים שהם עדיין צריכים יחס צמוד של דמות משמעותית אחת מצד שני זה כן גיל שכדאי לחשוף אותם ליצירות ומשחקים דידקטיים.

הייתי בודקת גם וגם מה שכן אם הייתי בוחרת מטפלת אז הייתי מבררת איתה כמה היא חושפת אותם ליצירות וכ"ו ושזה לא סתם בייביסיטר. 

הבת שלי הייתה במשפחתון מהמם עם למידת תכנים, מפגש, ארוחות מסודרות, זמן חצר, יצירות. הייתי סופר מרוצה.

ועכשיו כבר בגן

לפעמים ממבחוץ וממבט לאחור רואים דברים אחרים

תראי באתר של מתכונים ב10 דקות, יש שם מתכון לקצפת.

עובד לי מעולה!

קודם להקציף לבד את הקצפת, עד שמתחילה להתייצב ואז להוסיף את הפודינג, כנראה מספיק כמה כפות ולא צריך את כל החבילה.

תקפידי שתהיה ממש יציבה לפני שאת מתחילה לזלף, אם את מתלבטת תקציפי עוד..

בהצלחה

כמו שכתבו- לקצפת פרווה אין צורך בפודינג

לא נרשמו בעיות.

עובדת הרבה עם קצפות.. 

מה האחיות יעזרו לך? רופא נותן הפניות. בכל מקרה יש לך אחיות בסניף במרפאה שלכם אולי הם יוכלו להקדים לך את התור. גם רופא משפחה יכול לתת הפניה לעירוי לא חייב רופא נשים

חיבוק על ההרגשות המגעילות, הייתי שם 🫶

זה פוגע בך, מבחינת הכוחות בעיקר. ולהגיע ללדת ככה זה גם לא טוב, כי אז כן עלולים להגיע למצבים קצת מסוכנים (היולדת, לא התינוק).

אבל בע"ה יש לך עוד זמן...

אני הייתי באחד ההיריונות עם המוגלובין 8.5 (לא זוכרת אם בדקו את הפריטין) בסביבות שבוע 30 פלוס. קיבלתי כמה עירויי ברזל לפני הלידה שהעלו רק במעט את ההמוגלובין, אבל ב"ה הלידה עברה בשלום, ואמנם ההמוגלובין צנח ל-7.5, אבל לא נזקקתי לטיפול מיוחד עבר לעירוי ברזל באשפוז.

אז בע"ה גם אצלך הכול יהיה בסדר... ❤️

ותבקשי עירוי.

כשהוא יתן לך הפניה ומרשם את מתקשרת לסניף שבו את רוצה לעשות את העירוי ומבקשת נציג(לא הזימון תורים הכללי של מכבי) ושם יקבעו לך תור 

תנסי לקחת ברזל בכמות כפולה, לאכול כבד כל יום

אם זה לא ברזל של אקוסאפ לא לאכול מוצרי חלב בטווח 3 שעות מלקיחת הברזל כי זה פשוט לא יספג לך בגוף

אם זה נצרך כמובן...

יש תופעות לוואי חריגות שלא שמעתי עליהן?

באמת שואלת כי יצא לי לקחת

עד לרמה של סכנת חיים. אבל הם די נדירות, ולכן נותנים את זה רק בזמן שיש רופא בקופה ומשאירים להשגחה. לא לזלזל בזה.

אבל זה בהחלט נדיר, ובסוך גם מחסור קיצוני בברזל זה לא פשוט. לכן מעדיפים לנסות להעלות בכדורים, וכשלא מצליח אז עירוי. אחרי שהפעם הראשונה שמקבלים עירוי עוברת בשלום אני הייתי פחות דואגת.

מעניין.. אף פעם לא אמרו לי להישאר להשגחה... 

וגם להיות עם ברזל נמוך מאוד זה ממש לא בריא ולא כדאי

זה נכון שנותנים אותו רק שיש רופא בקופה אבל אני ממש לא חושבת שזה סיבה להימנע מעירוי בכאלה מספרים בטח בהריון.

לכל דבר יש תופעות לוואי והייתי נזהרת מלהגיד שזה מסוכן.... חבל שבנות יחששו לקחת כשהם צריכות וזה חשוב רק כי קראו שזה מסוכן..

🩷🩷🩷

היא שאלה אם עלולות להיות תופעות לוואי אז כתבתי שכן אבל נדירות.

פה דווקא מרגיש לי ששולחים מהר מאוד לעירוי ברזל, ואין ככ הבנה למה עדיף מאוד להעלות קודם בדרכים אחרות. סוג של פיתרון קסם.

גילוי נאות: גם אני קיבלתי עירוי ברזל, העלנ לי את הברזל מעולהה.

ואני לא הרגשתי שרופאים כזה ממהרים לשלוח לעירוי

כן, יש מקרים שצריך

הרופאה שלי הסבירה לי שהמאגרים שלי מרוקנים ממש(היה לי פריטין 4 ואיירון גם נמוך מאוד) וגם ההמוגלובין נמוך, ולכן אין לו איך לעלות רק עם תוספים כי המאגרים ככ ריקים.

וכדי להגיע ללידה עם מאגרים תקינים והומגלובין תקין- העירוי נצרך מאוד.

אם לא הייתי מקבלת את העירוי הייתי כנראה צריכה לקבל מנות דם באשפוז... וזה יותר מסוכן.

@תוהה לעצמי @אמא לאוצר❤ @טארקו @אמא יקרה לי* 

לומר ''בטוח מאוד'' ושזו הפחדה מיותרת אם כבר זה קצת חוסר אחריות הייתי אומרת... 

צריך לפני כל הליך שעושים להבין את כלל התמונה ולבחור כשיודעים יתרונות וחסרונות. כאן לדוגמא יתרונות וחסרונות של העירוי ומה עדיף לעשות.

עכשיו אסביר על הברזל כדי להבין את כלל העניין.

בגופו של אדם מבוגר, כמות הכללית של הברזל היא בסביבות 3 גרם או 3,000 מ"ג.

הגבר זקוק לאספקה של 8 מיליגרם ברזל ביום לעומת האישה, בגיל הפוריות, בגלל הדימום המחזורי, זקוקה ל- 18 מ"ג. כמות מזערית.

כשמגיעים למצב של אנמיה יכולות להיות לכך מספר סיבות, חוסר פולאט, ויטמין B12, חומצה פולית אבל האנמיה השכיחה בעולם היא בגלל חוסר ברזל.

לרוב אנמיה זו אינה בגלל חסר ברזל במזון, אלא בגלל אי ספיגה או אובדן כתוצאה מדימום. 

אז במקרה הנ''ל רק כשמוצאים אנמיה אצל אישה מסוימת, חובה לעשות בירור מקיף לסיבתה 

ואם נמצא חסר ברזל כסיבה לאנמיה צריך קודם כל לבדוק מס' נושאים: 

האם יש בעיית ספיגה כמו צליאק, או שיש אובדן, כמו דימום ממחזור מסיבי, מחלות מעים וכדו' ורק לאחר שמוצאים את הסיבה ומטפלים בגורם יש מקום לטיפול בחסר הברזל. (וזה רופאים יודעים לומר כמובן אם תשאלי, שחייב למצוא את מקור הסיבה לחסר)

מתן ברזל מבלי לאמת את החוסר מאוד מסוכן ולא יוצא מהגוף להבדיל מויטמין C לצורך העניין, מי שחושב שזה לא מסוכן, כדאי שיקרא את אזהרתו של ד"ר סטיבנס:

("Playing with iron is almost literally playing with fire" Stevens (1992

https://www.jstor.org/stable/45074238

הדרכים לאחר מכן ללקיחת ברזל הם דרך הפה בכדורים\נוזל או במתן מזון עתיר ברזל כמו טחינה, קטניות, כבד, בשר אדום 

וההצעה הנ''ל שנותנים בגלל תוצאות בדיקה כאלה זה עירוי ברזל, שזה ממש לא בעדיפות עליונה 

מהסיבה שהברזל צריך לעבור דרך מערכת העיכול וברגע שאנחנו עוקפים את המערכת ומכניסים אותו ישר לוריד הוא הופך להיות מסוכן לגוף שלנו.

במעי ישנם מנגנוני ויסות ובקרה המונעים מכמות גדולה מדי של ברזל להיספג לדם. כאשר עוקפים את מנגנוני הבקרה של הברזל הפועלים במעי, ישנו סיכוי לשקיעה של ברזל בלבלב ובלב ובאיברים נוספים בגוף. הברזל נמצא בגוף כשהוא קשור לחלבון. לגוף אין יכולת טבעית להיפטר מעודפי ברזל. במידה שכמות הברזל בדם עולה, עודפי הברזל ישקעו באיברים שונים תוך פגיעה בתפקודם. שקיעה של ברזל = עודף ברזל. השקיעה של הברזל למשל בלבלב יכולה להוביל חלילה לסכרת, פגיעות שונות בכבד ובלב אי ספיקת לב והפרעות קצב... ואף סרטן.

וכמובן כמובן שלא תטעו, זה לא מידית, מכיון שהברזל לא יוצא הוא נספג לאורך זמן וניתן לראות זאת בהמשך.

את שכיחות המחלות האלה אתן בטח יודעות פחות או יותר מקרובים ומכרים וכמות הפעמים ששמענו את שמות המחלות האלה שלא נדע.

ואוסיף לנ''ל, שזו לא דעתי האישית, זו המלצת רופא שפשוט למדתי וחקרתי את החומר בנושא הברזל בספרות הרפואית.

אני ב-3 הריונות במהלך ההריון ואחרי הלידה עם חוסרי ברזל וקושי ספיגה.

עירוי ברזל הוא בטוח מאוד, יש לו תופעות לוואי אבל ככלל הוא בטוח ונועד בדיוק למקרים כאלה. הודעה כמו שלך היא הפחדה מיותרת.

לפותחת- הייתי עם נתונים דומים מאוד לשלך

קיבלתי עירוי של ונופר

השתחררתי אחרי לידה עם המוגלובין מעל 12!! פריטין לא בדקתי עדיין אחרי הלידה אבל מאמינה שהוא גם עלה.

זה ממש חשוב, להגיע עם ברזל נמוך מידי ללידה זה מסוכן, ולסמוך על להעלות רק בכדורים/אבקה/נוזל- זה לא מספיק במקרה כזה.

אותי הנחו במקביל לעירוי להמשיך לקחת ברזל..

והברזל לא עולה כמו שצריך.

להמתין שבוע לרופאה זה בסדר גמור, אחות לא יכולה בכל מקרה להוציא מרשם.

ואם צריך עירוי, ממליצה לקחת. אני לקחתי פרינגקט שעזר מאד גם לתחושה הכללית (חולשה נוראית)

וגם הגעתי ללידה עם ברזל מעולה וההתאוששות גם הרגישה לי טובה יותר.

חיבוק גדול!

ניסיתם לפתור את הבעיות ביניכם? ייעוץ זוגי או משהו? את חושבת שבאמת יהיה טוב לילדים איתו? 

יש אלימות? אם כן, בבקשה אל תעשי צעדים דרסטיים ותפני לאחד הארגונים שמתעסקים בזה - בת מלך או פורום מיכל סלה או כל ארגון אחר.

אם אין אלימות אבל את חוששת לאבד את הילדים תתייעצי עם עו''ד לפני שאת עושה מעשה. בכל מקרה לא הייתי משאירה את הילדים איתו והולכת, זה שהוא אומר שיקח את הילדים לא אומר שהוא באמת יכול.

דבר ראשון ברור לך שלא כל מה שבנאדם אומר קורה

הוא לא יכול לקחת את הילדים ולהשאיר אותך לבד

ואת תמיד תוכלי מה לבחור עם החיים שלך

ברור לי שנתת כאן משפט מחיי נישואים שלמים שאני בטוחה שיש בהם רגעים יפים ואוהבים ורגעים של פחות

אין בעינייך מקום לנסות לתקן ללכת לייעוץ?

אם הגעתם עד לכאן עם 3 ילדים בטוח שהייתה אהבה אחד לשני

וגם באיזשהוא מקום יכול להיות שהעלך אומר לך את זה כי רוצה שתישארי איתו נכון שזה תא דרך או צורה ולכן אני כן חושבת שאתם צרחכים ייעוץ ועבודה עצמית

אם המצב לא כמו שתיארתי ובאמת מאוד קיצוני ואין שום סיכוי לתקן

אני רק מציעה לך לא לעזוב בלי הילדים יכול להיות לזה השלכות הלאה

ומשפחה תומכת יש לך?

איך אתם מצליחים לתקשר

יש לכם ילדים מאוד צפופים ב"ה, זה אומר עומס ענק על פני תקופה קצרה, זה אתגר גדול לזוגיות 

הגיוני שעכשיו צריך רגע לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש

מצד ההגיון קודם כל - אף אחד לא ייקח לך את האמא שאת.

אל תתרגשי מאיומים. זה מאוד נפוץ שכשאחד הצדדים אומר גירושין הנשק הראשון שמרימים זה איום בניכור הורי ומניעת אפוטרופסות. בתכלס, זה אל כזה פשוט בכלל להגיע למצב שמוכיחים דבר כזה. אז תהיי רגועה 

ואם את כבר מתכננת ללכת והחלטת להתגרש וזה סופי- אני חושבת שתתייעצי עם גורם מקצועי קודם. 

את צריכה הכוונה כדי לעשות את זה בצורה שלא תפגע בך כלכלית ומשפטית, וגם כדי לשמור על הילדים מאון אוף שיכול להיות מאוד מערער

ואולי ההכוונה הטובה ביותר בכלל תהיה לעשות רגע הפסקה ולהוריד את כלי המלחמה וללכת לטיפול. 

מכל מקום לדעתי לא כדאי לפעול מתוך אימפולסיביות

אבל אני עצמי אמרתי לבעלי כמה פעמים דברים דומים.

בלי התמות לבד.... אבל בהחלט העליתי גירושין ואמרתי לו שאקח את הילדים ועוד שלל איומים וניבולי פה שאין המרקע סובל.

זה דבר מגעיל להגיד ורע להגיד וזה לפעמים בלתי נסלח ואדם ניכר בכעסו.

ברוך ה' שלבעלי הייתה סבלנות אלי ואורך רוח והרבה סלחנות ואני חושבת שאנחנו זוג אוהב ביותר.

כדאי לשקול את הדברים בצורה אויבייקטיבית, קצת מבחוץ אחרי שדברים נרגעים והעניינים מתקררים.

כמובן, שאם חס וחלילה ישנה אלימות, התעמרות (פיזית או נפשית) יש מקום לעזוב אתמול.

רק לאיך.

זה לא פשוט בכלל.

זה לא משהו שעושים ברגע- זה מורכב וצריך להיערך לזה

(לא מדברת כרגע על סכנת חיים וצורך לברוח מיידית)

צריך קורת גג

ויכולת לעמוד כלכלית באופן עצמאי

ולחשוב על היום שאחרי ואיך מתמודדים איתו

איך מתווכים את זה לילדים

נשמע שאת כרגע בסערת רגשות- אבל כדאי לעצור רגע ולקהל החלטות בשיקול דעת

תתיעצי עם ארגונים שמתעסקים באלימות במשפחה (גם אם הוא לא מרים יד באופן פיזי, איומים כאלה זה ממש סימני אזהרה)

עמותת בת מלך

פורום מיכל סלה

קו פתוח

רווחה

יש פה גם סיכון שהוא חלילה יקום ויעשה משהו וגם היבטים משפטיים במצב של גירושין

כואב ממש...

בהצלחה!!!

הגב יכול להקרין לירכיים בהחלט.

אם זה בא בגלים שמזכיר צירים הייתי מתייחסת לזה כאל צירים.

אולי שווה מחר, אם זה לא יעבור, ללכת לעשות מוניטור במוקד נשים לאמת שזה באמת זה

מתלבטת מה לעשות אני באמצע אלף דברים

אבל אם זה צירים אז כדאי שאשתה ואנוח, לא לעבוד ולזרז..

יותר סביר שזה שריר תפוס או לחץ של העובר על העצב,

אם זה בא בגלים אס יש סיכוי שכן

אבל במרווחים גדולים.

מקווה שזה סתם צירים מוקדמים.. תודה!

זה באמת הפורום הכי מתוק ברשת...

מסתבר שזה כן היה צירים, לא סדירים ולא צפופים אלב תכלס עשיתי תרגילים של צירים שממש עזרו לי, בין הצירים חטפתי קדחת ואיפסתי את הבית

ועכשיו אני נחה לי על הספה בבית נקי וכמובן דממה מכוון הביבי, זא תנועות יש דוקא אבל בה הצירים עברו.

הגיע לי בול בזמן האמת, כבר חודש גוררת את עצמי ופתאום בעלי ההמום לא הבין מאיפה נפל עלי שפע הכח הזה..

בכל מקרה תודה שהייתן כאן

לפעמים התקף קינון כזה מצביע על לידה מתקרבת... מקווה בשבילך שלא.

תשתי הרבה ותנוחי, זה לא הזמן להתאמץ

זה באמת נשמע משהו שגדול עליו להתמודד איתו לבד

אבל אולי לתחום לו את זה למשחק אחד שהוא צריך לאסוף.

התפוצצתי עליו ועוד איך,

זה היה אחרי מלא זמן שהוא בכה ויילל על איזה בורג שנעלם לו, שהוא בכלל לקח מאח שלו והם רבו על זה שעה אתמול בלילה, אז סף הסבלנות שלי לבורג הזה היה מתחת לאפס,

והוא נעלב שלא רציתי לעזור לו לחפש אפילו שהסברתי לו שאין סיכוי למצוא משהו כל כך קטן בבלגן ששורר בבית כרגע, אז הוא הלך "לחפש" בדרך שלו...

אם לדייק אז התכוונתי לשאול מה התוצאה המתאימה למעשה שלו, ואיך הייתן מגיבות לא כמו שהגבתי 🤦‍♀️

רעיון לבקש ממנו לאסוף משחק אחד.

אבל קודם שנינו צריכים להירגע...

אוף אני כל כך כל כך כועסת.

לא להגיב מיד.

לפני כמה זמן בן ה5 שלי נתן מכה לבן ה3, והתחיל לרדת לו דם. מאוד מאוד כעסתי, ולא ידעתי איך להגיב.

אז לא הגבתי באותו רגע. ודיברנו על זה אחרי שנרגעתי.

אפשר גם להגיד לו את זה ממש "אני כועסת על מה שעשית, אבל אני לא רוצה להגיב לך בכעס, אז אני מתאפקת עכשיו, ואנחנו נדבר על זה אחרי זה".

ואז אחרי שאת נרגעת קצת, והוא נרגע. את קוראת לו לדבר על זה.

מה קרה? למה זה קרה?

זה משהו שעושים?

מה הפתרון לזה עכשיו?

מצד אחד לשאול אותו, מצד שני להכווין אותו להבין את מה שאת רוצה ללמד אותו.

בקשר לעניין הבורג -

אמא שלי לימדה אותנו כשהיינו קטנים ככה:

יש בעיות שאפשר לפתור מיד

יש בעיות שאפשר לפתור אחר כך

ויש בעיות שאי אפשר לפתור

וזו שפה שחוזרת על עצמה כשילד רוצה משהו והוא מרגיש שהוא צריך אותו עכשיו (!).

וכשהופכים את זה לשפה חוזרת, אני חושבת שזה עוזר.

למשל הוא מגיע אלייך ומבקש עזרה לחפש את הבורג. אז את מזכירה לו את שלושת הדברים האלו. ואז שואלת, מה אתה חושב? איזה סוג בעיה זו?

ומה אפשר לעשות בינתיים?

בקיצור, קצת חפרתי, ואני חושבת שזה בסדר גם לכעוס לפעמים. אבל הרבה פעמים עוזר לדבר ולשאול שאלות, זה משתף אותם ועוזר לשיתוף פעולה

מעצבן גם הבלגן וגם המעשה שלו.

כנראה הוא מאד כועס או מתוסכל ואולי עכשיו הוא מבוהל ממה שהוא עשה.

לא כדאי להגיב כשכועסים

נראה לי שהייתי הולכת להרגע קודם ואח״כ לסדר (לבד) ומאוחר יותר הייתי מדברת איתו על מה שקרה.

איך אני מסבירה לו שזה מעשה שלא ייעשה?

למשל להגיד לו שבמקום לפזר הכל הוא יכול לבקש מאמא לעזור לו לחפש לא יעזור, כי הוא ביקש ולא עזרתי לו. 

שהילד כנראה כבר הבין שהמעשה בעיתי וכנראה גם נבהל.

מה שנשאר זה לשקף לו את המעשה ׳כעסת, עשית בלגן ולקח לי הרבה זמן לסדר, חבל׳

אני מקפידה להגיב במתינות למעשים שהתוצאה שלהם חמורה, גם בגלל שהילד כבר נבהל מהתוצאה והבין וגם תגובה חמורה מצד ההורה יכולה להתפרש אצל הילד כפחד (של ההורה) וכמשהו שנותן לו כוח מול ההורה.

אם יש מבוגר אחר שישמור עליו אחלה,

אם לא, שמה סרט (בלי להזמין אותו לצפות הוא כבר יבוא לבד בעקבות הגירוי של השמיעה כי זה לא פרס אלא בייביסיטר עצמי)

תתקלחי או תשני או תשתי משהו.

אחרי שאת חוזרת לעצמך, לקרוא לו אלייך.

להסביר לו שהמעשה הזה לא מקובל בשום צורה והוא עבר את הגבול.

הסבר קצר ותמציתי על עצם הגבול אבל בלי שהשיחה תלך למקום מתגונן ומאשים.

אח"כ לשאול אותו:

איך הוא מרגיש עכשיו? (אשמה? בקשה? חרטה? כעס? תסכול?)

אח"כ לנסות להבין איתו מה גרם למעשה, מה הוא הרגיש לפני כן, לתת לגיטימציה *לתחושה* שהובילה למעשה (לא למעשה)

לאט לאט לפי הקצב שלו, לא חייב הכל בשיחה אחת,

להבין מה ניתן היה לעשות אחרת, מה עושים כשאני מרגיש ככה. הרבה חמלה על המקום הזה שהוא טעה בתגובה, כולנו טועים ואנחנו פה בשביל ללמוד וללמד אותך. להרעיף אהבה על מי שהוא. לתת דוגמאות ולשבח צדדים טובים שבו.

לומר למשל: אני רואה שאתה מתחרט ובד"כ לא מתנהג ככה, אני מבינה שלא ידעת מה לעשות עם כל הרגשות שישבו לך על הלב. אתה ילד מקסים.

עדית טעות, אבל זה לא מעיד על מי שאתה. כל טעות אפשר לתקן.

אח"כ שלב התיקון- לא הייתי מבקשת ממנו בכלל לסדר. אני מניחה שהוא נבין לבד שזה מצופה ממנו ולכן הייתי נותנת לו להוביל את התיקון בעצמו.

אם את רואה שהוא לא בכיוון ולא יודע איך לתקן אפשר להציע לו עזרה.

סביר להניח שאת ובעלך תעשו את רוב הסדר כי לסדר מדף שלם זה מדי עמוס בפרטים לילד בן 5,

אבל זה לא הכמות, זה האיכות.

מספיק שיעשה לפי יכולת תואמת גיל ומרצון שלו לתקן.

תנסו להתאפק ולא לסדר במקומו לפחות עד יום שישי, שיהיה לו זמן להתבשל בתוך התהליך.

וגם אם אתם אוספים לפני שחילקתם עבודה בינכם, תאספו לתוך ארגז או מקום ביניים שיהיה ברור שאחרי שבת צריך להמשיך לסדר.

עדיף לא להחזיר למדף המקורי...

אפשר לצאת איתו החוצה ולספר לו על משפחת אוגרים (או כל חיה או חפץ שהוא אוהב לשמוע עליהם) שהאוגר הילד השתולל וכל הנסורת התפזרה מסביב.

ולהשליך רגשות- מה כל אחד הרגיש?

האוגר שהשתולל סירב בתוקף לסדר את הנסורת. למה?

גם לך קשה לתקן משהו שעשית? גם לי היה פעם מקרה כזה שהייתי ילדה וקשקשתי על מחברת של חברה והיה לי קשה לתקן ולבקש סליחה כי הרגשתי ככה וככה. (מבוכה, בושה, קנאה..)

חשוב הרבה מגע וקשר עין. אם הוא מחפש להדליק אתכם ולהיכנס למאבק כוח מולכם, הוא לא יצליח כי אתם לא במשחק הזה בכלל של ילד מעצבן מול הורים מתעצבנים. תנסו לייצר שליטה בסיטואציה.

אם זה חוזר על עצמו, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע איך ללמד אותו לשלוט על הרגשות שלו ולווסת אותם.

מציבה לי רף גבוה

תודה רבה על התגובה המושקעת, העלית לי הרבה נקודות למחשבה.

מקווה שאצליח ליישם לפחות חלק מזה.

שדווקא במצבי קצה כאלו יותר קל ליישם כי שני הצדדים מבינים ומרגישים שקרה משהו חריג.

דווקא בדברים יומיומיים יותר קשה לנהל בלי להתעצבן.

זה לא שכל מעשה שטותי שמעצבן אותי אני הולכת להירגע לבד ומצליחה להשליט את השכל על הרגש,

דווקא ככל שהאירוע יותר משמעותי, לומדים לזהות לעצור רגע ולהבין שדרך אחרת אמנם תעזור לשחרר עצבים ותסכול, אבל היא תהיה פחות יעילה וגם נשארים איתה עם טעם מר.

שליטה על הסיטואציה זה לגמרי שריר שאפשר לאמן.

וכשמצליחים פעם, פעמיים, שלוש ורואים את האפקטיביות של הדרך הזו זה מדרבן לנסות עוד ועוד.

אגב, גם עכשיו לא מאוחר בכלל.

אפשר לקחת לשיחה ולדבר על מה שהיה. להקשיב למה שמעבר למילים. אולי הבורג הוא לא האישיו אלא רק הסימפטום בכלל, והעניין הוא תחרות מול האח?

אולי יש לו נהיה לפרפקזיוניזם ולכם הוא מתעקש דווקא על הבורג הזה?

אפשר לחזק את הדבקות במטרה, את עצמאות הפעולה שלו, יחד עם האמירה שהפתרון שמצא פחות היה כדאי והוא בטח מבין לבד למה..

האמת שלא ממש הצלחתי להבין אם הוא העיף את הכל מחמת זעם או שבטעות הכל נפל מרוב שהיה לו חשוב לחפור בכל המשחקים..

אולי כדאי לשאול אותו.

אני חושבת שכרגע כדאי להבין ממנו מה עמד מאחורי ההתעקשות של הבורג ואולי לשקף לו מה זה גרם לך להרגיש הויכוח על הבורג.

רק שימי לב לא לזלזל בצורך שלו בבורג כי כשלך חשוב משהו, לא היית רוצה שיזלזלו במה שחשוב לך.

פשוט לשקף לו מה זה גורם לך להרגיש ולחשוב איתו ביחד מה היה אפשר לעשות אחרת מתחילת האירוע.

הרבה פעמים חינוך מתבטא בשיחות רציניות על בורג, או תור למגלשה או באשמת מי המגבת נפלה (זה שתלה אותה ברישול או זה שעבר ונגע בה והיא נפלה)

לפעמים עדיף שכך, לדון איתם על דילמות בין אחים על בורג מסכן ולא על דברים יותר רציניים ולצייד בכלים עוד כשהם קטנים לפני שזה יגיע למריבות של מתבגרים...

שליישם חלק זה נהדר,

עדיף להתחיל ממשהו אחד שדיבר אלייך והתחברת, לאט לאט מתרגלים ואז אפשר לעשות עוד צעד ועוד אחד לפי מה שאת מרגישה שנכון לך.

מעדכנת שבעלי הוציא את הילדים קצת,

ושמצאתי את הבורג 😅

ולא רציתי להחזיר לו אותו (כן גם אמהות יכולות להיות ילדותיות לפעמים). שמתי אותו במקום גבוה ושכחתי מהעניין.

כשהילדים חזרו, הדבר הראשון שהוא שאל היה: "אמא, מצאת את הבורג??''

הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה לענות, ואז הוא הסתכל עלי וחייך: "מצאת, נכון שמצאת??"

אז אמרתי לו שמצאתי, אבל לצערי אני לא יכולה להביא לו אותו עדיין. הוא שאל למה, ושאלתי אותו מה הוא חושב. הוא לא ענה, אז אמרתי לו שאנחנו צריכים לדבר על מה שקרה.

דיברנו קצת, היה נראה שהוא הבין, ואפילו הביע רצון לסדר את המהפכה ביחד איתי. בחרנו זמן שנעשה את זה, ואני מקווה שזה יקרה בעז"ה.

אני כל כך שמחה שהצלחתי להפוך את המצב הזה לשיחה בונה.

תודה לכולכן על העצות הטובות!!

כך כך חשוב לא להגיב מהבטן, ולמצוא זמן לשיחה מאוחר יותר.

עכשיו נותר לי רק ללמוד איך לצאת מהסיטואציה ולהירגע במקרים כאלה, לפני שהכל יוצא על הילדים. 

תראי איזה יופי,

ממצב של אין שום סיכוי שהוא יסכים לסדר,

הצלחת להביא אותו למצב של שיתוף פעולה ולקיחת אחריות על מעשיו,

וכל זה מבלי לאיים ולהעניש.

הוא מרגיש שרואים אותו, את מגישה שליטה בחזרה על הסיטואציה, ללא מאבקי כח, זה מדהים ממש!

את צודקת! לא איימתי, לא הענשתי ולא היה פה מאבק כח. זה מה שנקרא תקשורת מקרבת? (נראה לי שבגלל שאני מכירה את הילד הזה ויודעת שלנסות להכריח אותו לעשות משהו אף פעם לא עובד ורק מחריף את המצב, אני מתייאשת מראש. צריכה לזכור לקחת נשימה, להניח למה שקרה ולחזור לזה ברוגע מאוחר יותר)

מה שהכי מדהים בעיניי, שאחר כך הוא מאוד רצה לשחק במשהו, אבל הזכרתי לו שסיכמנו שנסדר קודם, רק שהייתי עסוקה במשהו אחר אז הוא נאלץ לחכות קצת. כשסיימתי הוא קרא לי לבוא לראות מה הוא עשה. הוא הרים חצי מהבלגן שהיה על הרצפה! אמנם זרק הכל על המדף והייתי צריכה למיין ולסדר, אבל הוא עבד קשה, מרצונו החופשי.

זה היה שיעור גדול בשבילי היום. תזכורת נוספת למה שכבר שמתי לב, שיש לו כח רצון אדיר, שלפעמים מתבטא בעקשנות קשה, אבל אם אני מצליחה לרתום אותו שנהיה באותו צד, אני זוכה לראות את הפירות הטובים של כח הרצון שלו.

ולא מחכה להתקרר עם זה. לא יקרה כלום אם הוא ירגיש אותך.

וכן הייתי חושבת על עונש. 

מצטערת, אבל נראה לי שלהגיב בקור רוח ובלי עונש= לזמן את ההתפרצות הבאה.

ואמרתי עוד הרבה דברים מיותרים בנוסף...

וכבר קיבל עונש לשבת על הספה עד שאבא חוזר (זה היה 10 דקות בערך) ולהירגע.

אבל אני לא מאמינה בעונשים שלא קשורים למעשים, אז העונש צריך להיות לסדר, רק שהוא לא יצליח לסדר את המהפכה הזו בעצמו בלי עזרה

אני מתסכלת על זה ביאוש ולא יודעת מאיפה להתחיל. הוא ילד בן 5, איך הוא יסדר את זה לבד?

הגיוני יותר כמו שמתואמת הציעה שיסדר משחק אחד, או מה שאמאשוני כתבה שיעזור לנו כשאנחנו מסדרים.

ואת זה שם ואת זה ככה וככה.

הרבה יותר קל לסדר לבד.

יתכן וזה חינכוי, אני לא בטוחה שחינוכי להתיש את עצמי ככה

אצלנו נוהגים שאם לא אוספים- מחרימים את המשחקים

והם יודעים את זה היטב

אז קל וחומר כשזה בכוונה

אישית בטח גם הייתי צורחת על הילד אבל זה לא כדאי 😅

חושבת שהייתי מרימה עם יעה ככה הכל לשקית זבל ענקית ושמה במרפסת ואומרת לו שכשירצה לשחק בהם בפעם הבאה נצטרך להוציא ולמיין ושיסתדר עם התוצאות של זה.

סופר מעלה את העצבים

אבל גם לתת לילד בגיל הזה להתמודד באיסוף לבד ה רק יעצבן אותו מתסכול וישגע אותך אותך מעצבים.

את יכולה להגיד לו שיאסוף את התכולה ואם הוא צריך ערזה שיבקש ממישהו(את/אבא/אחים) ותאפשרי לו לבחור לעשות את זה לפני או אחרי מזן מסויים שמוסכם בדכ' כמו למשל זמן משחק/זמן אוכל/זמן מקלחת ואם הוא מתנגד, אז את ממש יכולה להגיד לו שהוא יפספס את הזמן הזה(במקום שזה ישמע לו כעונש 'לא תקבל אוכל אם לא תאסוף, להגיד 'אם לא תאסוף תפספס את זמן הארוחה וזו אחריות שלך אם אתה רוצה לאכול')

אין ספק

ממליצה לחזור על הכלל של הבית, מי שמפזר אוסף, לומר כמה שיותר ברוגע כמו מנטרה ובלי רגשות.

ולתת לזה להישאר כך. אם זה מפריע למעבר אז להזיז טיפה רק כדי לעבור. אבל משימת האיסוף תישאר. כמו כלל שצריך לחגור חגורה

אתה צריך עזרה מתוק באיסוף? מזכירה לך את הכלל שמי שמפזר אוסף, אבל אם קשה לך, תגיד לי

בלי להתייחס בכלל לסיבה שפיזר, זה בזמן אחר... 

שאי אפשר לסמוך עליו.

ואני מניסיון ממליצה גם מוקדמת וגם מאוחרת.

לפעמים במוקדמת מאתרים משהו שמצריך בירור נוסף, אם תאתרי את הממצא רק במאוחרת לא יהיה לך מספיק זמן לקבוע תורים לבדיקות המשך.

בהצלחה ובשורות טובות 

כבר פעם שנייה שאני ממליצה עליה ביממה האחרונה 😅

אפשר ללכת אליה דרך השר"פ, ולפעמים יש סבסוד חלקי מקופת החולין.

היא מקסימה וסבלנית ממש! מסבירה כל דבר במפורט ובצורה נעימה. היא לא מהסוג שינפנף אותך...

בהצלחה, יקרה!

מה זה אומר ביטוח פרטי? אם יש לי ביטוח רפואי מהעבודה זה תקף?

כמה זה עולה עם הביטוח הפרטי?

גם אני בלאומית בירושלים והייתי ממש לא מרוצה מהרופא שעשה לי את הסקירה בהריון הקודם.

רוצה ג"כ לבדוק אופציה על ללכת לסקירה בפרטי.

אוף סתם מעצבן..

ביטוח פרטי זה ביטוח שאני משלמת באופן פרטי לחברה (אני אישית אצל גפנר ביטוחים)

יש שם ביטוח מחלות קשות ל''ע

החזרים על רופאים ושירותין פרטיים

אני בחבילה שלא תלויה בשבן בקופה

בתקופת חולים את יכולה לקבל החזר רק לרופאים מסוימים

בפרטי אני יכולה לקבל על כל מי שבוחרת

יש שם החזר על הבראה ליולדת

קיסרי

ניתוחים בארץ ובחול וכו'

זה הרעיון

לא יודעת עד כמה זה חשוב

בעלי רצה מאוד לעשות כי ממש שכנעו אותו

עולה לנו למשפחה של 3 נפשות באזור ה 350.שקל לחודש!!!!!! מלא כסף

ובאמת לא יודעת עד כמה זה נדרש

אני מקבלת בחינם, אבל הוספתי את בעלי והבן שלי לביטוח של העבודה.

בעלי עולה 100 ומשו לחודש

והבן שלי חינם עד גיל 18

השם משפחה של הרופא הזה מתחיל באות פ?

יש לי השתתפות של 75%

יש לך מושג כמה בערך עולה סקירה בפרטי?

כמה יצא לי לשלם?

כמה החזר יש לך?

אני בהלם שגם את לא היית מרוצה

הייתי בטוחה שאני לא בסדריואוווווווו

וכמה וכמה חברות שלי לא היו מרוצות.

הוא כאילו נחמד אמריקאי כזה ומתבדח, אבל בפועל עושה הכל הכי לצאת ידי חובה, לא מתייחס אלייך בכלל. ותוך כמה דקות עוזב את החדר בלי שהבנת כלום.

זאת לא החוויה שאני הייתי רוצה לחוות.

ביקשתי מעקב המטומה ועוד הגעתי עם המכתב שחרור מהבית חולים

והוא פשוט לא בדק!!!!!

לא בדק כלום

הסתכל על ההמטומה

אמר לי הנה זה

המשיך ואמר שלא רואה עניין למדוד כי לא צריכה להתרכז וגם כי גם ככה אין לזה טיפול

אז רק צריכה להתרכז בטוב

ממש שיעור באמונה

וטרחה ללכת לבדוק שוב מחר.. מגוחך קשות 

ראיתי שמקבלת באשדוד- זימון דרך האתר.

יש מרפאה חרדית ברחובות- פנינת רחובות, שניתן להתקשר למזכירות ולקבוע אליה.

מקבלת איפהשהו באיזור אולי אשקלון או קרית מלאכי.