פורום הריון ולידה (עמוד 629)

יש קירות טיפוס ו/או סולמות שאפשר להתקין בחדרי ילדים

כדור

באולינג לילדים

אם אוהב יצירה אז צבעי ידיים או משהו שמלכלך וכיף לשחק אבל קל לנקות (זה לא יורד 100 אחוז אז שימי לב באיזה בגדים הוא)

אולי תיאטרון בובות שיוכל לעשות הצגות

אצלי מאד אוהב מטבח אבל הוא יותר שקט אז לא יודעת כמה רלוונטי

שנצא להתארח

ארצה ללכת איתם למרחק שעולה על כמה דקות

ארצה לצאת איתם לבד והגדול ירצה לישון

נראה לי באמת יותר קל תאומים משתי עגלות בודדות

וואי איזו התלבטות!!

ולפי מה שתיארת בשרשור הקודם נראה לי שכדאי לך.

במיוחד אם את לא לוקחת למעון עם אוטו. 

ואנחנו קנינו עגלה של ברייטקס יד שניה

נראית כמו הבייבי ג'וגר

בהתחלה הלכנו עם 2 עגלות, ובאיזור גיל 4 חודשים של הקטנה התחלנו ללכת איתם ברכבת, הקטנה שכבה מאחורה והגדול ישב מקדימה

זה היה ממש נח

אבל הילד הגדול יותר היה הרבה יותר רגוע ממה שאת מתארת את הבן שלך...

מה שכן, בשתי הפעמים הללו (הפרש של פחות משנתיים) הגדול יותר התחיל ללכת רק זמן קצר לפני הלידה, אז זה כן קצת היה מורכב יותר להתנהל עם שניהם. (הפתרונות שמצאתי: מנשא לקטן, אבל בזה בקושי השתמשתי כי היה קשה, טרמפיסט לגדול או שניהם ביחד איכשהו בעגלה - מתאים כשהקטן כבר קצת גדול יותר)

בקיצור - במקרה שלך נראה לי שכדאי עגלת תאומים או עגלת אחים. הכי טוב אם תצליחי להשיג יד שנייה...

תמיד הגדול/ה כבר הלכו עצמאית לגמרי עם יד בגיל שנתיים.

אני זוכרת נכון שאת אמרת שבן השנתיים כל הזמן בורח, או שאני מתבלבלת? כי אם הוא כל הזמן בורח, לגמרי עדיף לך עגלה.

לגבי מנשא, לי זה מאוד נוח עד גיל כמה חודשים, והרבה יותר פשוט ללכת עם מנשא ועגלה מאשר עם עגלת תאומים.

מצד שני, קחי בחשבון שלא מומלץ להרים תינוק הרבה, אפילו עם מנשא, בשבועות הראשונים אחרי לידה.

בגיל הזה הרבה פעמים חוזרים עייפים מהמסגרת וצריכים את העגלה לנוח.

מה קורה במקרה שאת עם מנשא למשל ובחזור הוא רוצה שתרימי אותו, מה תעשי?

צריך לפחות עגלה אחת

עכשיו הקטנים שלי אחד בן 2 ואחת כמה חודשים ואני שמה אותם ראש וזנב בעגלה באמבטיה

בעוד חודשיים הוא יהיה מסוגל הרבה יותר ממה שהוא עכשיו,

ולכן לא הייתי קובעת וקונה במחיר יקר לפי המצב הנוכחי.

טרמפיסט נשמע לי מעולה,

אם את כרגע יוצאת איתו בלי עגלה בכלל, נראה לי שכדאי לך לקחת עגלת טיולון עם שכיבה מלאה, שמאפשרת לך לשים בה את הגדול כשהקטן במנשא, או הקטני בעגלה והגדול בטרמפיסט, או נותן יד לעגלה ואת מחזיקה אותו.

כשהקטן נהיה בן כמה חודשים, וכבר כבד בשביל לקחת במנשא לאורך זמן - אפשר לשים את שניהם יחד בטיולון לזמן קצר.

יש בניהן שנה ועשר

ביום יום אוספת עם הרכב אז לא הרגשתי צורך.

אם האיסוף ברגל אז כן הייתי שוקלת עגלת תאומים

בהתחלה הייתי משתמשת לפעמים במנשא לקטנה ועגלה לגדולה וככל שהזמן התקדם לגדולה כבר יותר קל ללכת מרחקים ארוכים (לפעמים יוצאת עם בימבה גוק או עגלת בובה כדי שזה ישכנע אותה ללכת יותר טוב)

היום כבר שמה אותן לפעמים ביחד בעגלה (יושבות אחת אחרי השניה והעגלה שוכבת) ואם הולכים למקום רחוק ברגל אז טיולון פשוט ועגלה (יחד עם בעלי. לא עושה מרחקים כאלה ברגל לבד)

בעקרון סקירה מאוחרת כבר אפשר משבוע 19.

גם אני לא עשיתי מוקדמת והרופאה היום אמרה לי לעשות משבוע 22

המאוחרת עושים אצל רופא אחר

לכן שאלתי..

ואם לא. ממש מומלץ בין 19 ל22. אצלי הוא אפילו התעקש מקסימום  עד 21

אשמח גם לתרגילים שממקמים את העובר בצורה טובה ללידה

על שושי זליקוביץ

יש לה כמובן גם קורס בתשלום (שווה כל שקל)

וגם המון תוכן בסטטוסים/אינסטגרם

ופודקאסט! 'להיות אישה'

היא ממש שינתה לי את המחשבה לגבי זוגיות

הלוואי הלוואי שתצליחי ותאהבי ♥️

כמה זמן היה בין הביוץ לבדיקת בטא היום?

הכי טוב יהיה לעשות בדיקת דם נוספת בחמישי כדי לראות מה מצב הבטא..

אם יש הכפלה, או כמעט הכפלה.

אם את ממש ממש חוששת את יכולה להמציא סיבה וללכת למרכז בריאות האישה לאולטראסאטנש

אני רק תוהה אם בכלל יראו משהו בשלב הזה..

המון כוחות ליומיים האלה!!

וואו קשוח

נחכה אולי לאחרות שיותר מנוסות עם זה 

במיוחד שאין לך וודאות לגבי הביוץ..לפי מה את מעריכה מתי זה היה?

קשה מאוד לדייק ברמה של יום ספציפי.

אם יש חשש מה שעושים זה בודקים שוב  ורואים אם הערך הוכפל. זה המדד המקובל אבל גם זה לא הכרחי רק כשיש סיבות לחשוש (למעשה גם לא חייבים לבדוק בטא, בעקרון בדיקה ביתית אמינה זה מספיק)

בערך בשבוע 6 אפשר כבר לראות בא"ס אבל אם לא בטוחים שווה לחכות לשבוע 8 ולחסוך הלחצות

ברור שההמתנה קשה אבל זה מה יש 😑

בעז"ה הריון תקין ובריא!!

כנל גם בטא

אבל אם הבטא יוצא יחסית נמוך לשבוע שבו היא אמורה להיות - אני כן חושבת שכדאי לוודא הכפלה ולא לסמוך על הבדיקה הביתית

לא חושבת?

ממה שזכור לי אולטראסאונד אפשר לעשות החל משלב שיש 2000 בטא.. כדי לראות אם יש משהו

ככה שלפי חישוב הימים היא אולי בשבוע 6

אבל לפי הבטא הערך נמוך

להבנתי

אני לא רופאה ולא מתמצאת בנושא מעבר לניסיון מהחיים 

זה באמת קשה לדייק מתי הביוץ , בטח אם זה על סמך בדיקה אישית ולא מעקב זקיקים נניח

וגם אין ברפואה איזה ערך אבסולוטי שמתאים לכל שבוע.

יש טווח גדול של ערכים נורמלים

לכן ברגע שיש ערך ברור (נראה לי מעל 25 אבל אולי אני סתם זוכרת מספר לא נכון) אז מבינים שזה הריון אבל זה לא אומר כלום לגבי הגיל האמיתי של ההריון

רק להכפלה יש משמעות רפואית

פשוט זה סתם מכניס חששות ופחדים שאין להם ביסוס (כל כך הרבה הריונות תקינים התחילו עם ערכים "מוזרים" גבוהים או נמוכים)

מלפפון

במבה

סביבות גיל חצי שנה? לא מסוכן שיחתוך חתיכות?

ובמבה גם אפשרי כבר?

תודה

בטטה

קציצות שמפוררת במזלג

ביצה קשה

אני נותנת ללקק על קצה האצבע טחינה וחמאת בוטנים טבעית (שניהם אלרגנים אבל הילדים שלי ברוך ה' לא אלרגיים) אפשר גם שקדיה אבל לי אישית אין בבית ביום יום.

בננה, אבוקדו, בטטה מבושלת או אפויה מהאוכל שלנו (נניח אופה עוף בתנור אז מקלפת בטטה ומוסיפה, שיהיה).

בהמשך כשכבר אוכלים יותר כמויות וגם אני רוצה שכל יום הוא יאכל משהו אז שייקים ומרקים טחונים (אני מכינה לנו ונותנת גם לו, לא מכינה לו במיוחד), דייסה, עדיין עובד גם אבוקדו ובננה ובטטה וטחינה. לפעמים אני מבשלת הרבה ירקות וטוחנת ואז מקפיאה במנות קטנות לימים שאין זמן נניח עכשיו יש לי במקפיא קוביות של מחית: סלק, גזר, קישוא, עדשים ירוקות ובטטה. כשאין זמן אז גרבר גם עובד. במבה, לחם, פירות רכים.

אבטיח דווקא לא היה מוצלח אצלינו, הוא הצליח בלי שיניים לנגוס אותו ואז הוא השתנק...

עצה שקיבלתי מתוזנאית תינוקות

לתת ירקות קשים לא מבושלים. מצד אחד התינוק טועם את הטעם, ועוד של ירקות פחות נפוצים אצל קטנטנים, ומצד שני הוא לא בולע כי לא מצליח לנגוס ממש.

כמו: גמבה, קולורבי, גזר.

בכל מקרה צריך השגחה. וכשיש כבר שיניים קטנות וחמודות למטה, אז גם מצליחים לנגוס לפחות חלקית, ואז עוד יותר צריך להשגיח.

והדברים הרגילים:

בננה- אפשר לחתוך את הבננה באמצע הגובה, ולהאכיל עם כפית מבתוך הקליפה.

ממרחים- אפשר לשים קצת על האצבע של ההורה ולתת לתינוק למצוץ.

לק"י

מרק ירקות

פירות רכים

עוף רך

וכו'

זה עניין הורמונלי, מאוד נפוץ אחרי הלידה

גם בהריון יש יותר סיכון לעצירות

לק"י

לפעמים נר- שניים עוזרים לשחרר, ואז הפחד יורד ועושים.

לא חושבת שהלידה גורמת לעצירות (לפחות לא תמיד), פשוט לפעמים האזור רגיש וכואב ומפחדים ללחוץ.

ואז אחרי שמצליחים לשחרר ורואים שזה בסדר, זה מסתדר.

ולפעמים כשחוזרים הביתה ויש את ההרגשה הביתית להיות בנחת בשירותים, זה גם עוזר.

את החרדה מלחיצות

התאפקתי שבועיים

עד שפשוט לא הייתה ברירה ולקחתי נר

וואי השחרוררררררר

להבא מתכננת כבר בבית חולים לבקש נר

ממש חובה 

למדתי להתאפק כדי לא להתפנות (ולסבול כתוצאה מזה)

בעיה.. 

אני ג"כ לא הייתי מסוגלת נפשית ללחוץ, פשוט לא הצלחתי.

ואחרי יום, כבר ביקשתי נר. לא הייתי מסוגלת כבר. שחרר ליייי, זה היה הצלה

אח"כ כבר לא היתה לי שוב בעיה.

בלי הרבה יציאות.. כזה פעם ביומיים שלוש בנורמה.

ולא, אין לי עצירות

ככה זה מאז ומתמיד, מאז שזוכרת את עצמי.

אני זוכרת בברית איך היה לי קשה לשבת

ממש דחיתי את ההתרוקנות מיום ליום בגלל הלחץ

רק אחרי שחזרתי מהדסה בייבי הלכתי לרופא משפחה שנתן לי מרשם לזה.

וגם אז, ממש ממש התאפקתי 

זה. דיברתי עם הרבה חברות, עשיתי קורס הכנה ללידה ויחסית שמעתי מהסביבה על הריון ולידה, אבל פתאום כשהגעתי לרגע אחרי היו כמה דברים חשובים שלא אמרו לי עליהם בכלל ולא ידעתי לצפות אותם מראש (לפחות לא במימדים כאלו) כמו שהיה בהריון ובלידה עצמה

הלידה הראשונה סבלתי מעצירות נוראית, כתוצאה מזה התפתחה לי פיסורה- ממנה אני סובלת עד היום!!!! כבר יותר מ16 שנה!!!!

אבל מאז למדתי מיד אחרי הלידה, מקסימום 24 שעות אחרי-  לבקש נר גליצרין מהאחיות

זה פשוט הצלת נפשות.

חיבוק גדול!!!

וגם- ללמוד קצת מראש על תזונה נכונה למצב של עצירות. להתמקד בארוחות למשל בירקות, סיבים תזונתיים..

ולא לאכול אורז, פסטה, קמח לבן.. טיפה לקרוא על זה.

לי התחיל בשלב הזה..

אבל בטח יש חכמות ממני

עלול לעשות מה שאת מתארת

צריך לשתות ....

אבל מהתיאור שלך מה שהייתי עושה זה שותה המון, ממש המון, מזגן ולישון.

אם כל זה לא עוזר אחרי כמה שעות ואת מרגישה תחושה כללית רעה, זה סיפור אחר.

להתרוצץ להיבדק במצב כזה לא נשמע לי עדיף.

רק אם זה מתמשך ויש 4 צירים בשעה (נראה לי. הכי טוב להתיעץ עם מוקד אחיות) אז יש צורך להיבדק

יש נשים שסוחבות צירים חצי הריון....

כל אחת מגיבה אחרת אז קצת קשה לענות לצערי.

לגבי הסוף, לא, אין קשר. דווקא יש נשים שיותר פוריות מיד אחרי הפסקת גלולות ..אם כבר לקחת גלולות לא חושבת שתהיה משמעות אם תקחי 4 חפיסות או 8. 

לא יודעת למה אבל נראה לי אחרת יש יותר סיכון לדימומים.

את יכולה לעשות הפסקה, לראות איך את מגיבה ואז לנסות לחבר עד החופשה

תמיד יש סיכון מסוים שהגוף ישתבש אבל רוב הנשים יכולות לחבר שתי חבילות בלי דימום

משחת טבעקוטן.

משחה חזקה יותר מאגיסטן ומתאימה למה שאת מתארת.

מניסיון. 

אני אבקש ממנה מקווה שתאשר…

אולי עדיף מרופאת המשפחה

הרופאת נשים שלי קצת ׳כל יודעת׳ ולא בטוח תנפיק לי מה שאבקש…

3 ימים שמים את הפתיחות לפני השינה +3 פעמים ביום את המשחה וזבדר''כ כלל זה עובר

ואגב- זה מאד מצוי בהריון בגלל שינויי הורמונים

ממש הרמת לי את המצב רוח

לגבי השאלה שלך לא יושעת אז אשאיא לבאות לענות

הריון תקין וקל, בבריאות שלמה ובידיים מלאות.

אני לא במאוחדת אז לא יודעת לענות.

אבל אני חושבת שהרופא התכוון לטכנאית אולטרה-סאונד בקופה.

תבדקי איפה יש מרכז לבריאות האישה אצלכם

בהצלחה

תבשרי לנו תמיד בשורות טובות

שתדעי שהתגובות שלך ממש הרימו אותי בימים קשים...

תודה רבה רבה❤

שימשיך בקלות ובבריאות

ובידיים מלאות

❤️❤️❤️

מבינה אותך לגמרי

הריון אחרי ivf שונה בהחלט מכל הריון רגיל (טוב, גם הריון רגיל סופר משמח - את בטח מבינה למה אני מתכוונת)

לגבי אולטראסאונד כמו שאמרו לך את צריכה לקבוע בכל מרפאה שיש בה טכנאית, זה הכל אותו דבר פלוס מינוס (יש מקומות שיש נגיד תלת מימד לשלבים יותר מתקדמים ויש כאלה שאין)

יש לך הפניה לאולטראסאטנד? אם לא, תבקשי מרופא משפחה.

תקבעי תור לרופא נשים לאחרי באולטראסאונד הזה

בירושלים יש לך מלא רופאי נשים

יש יותר נחמדים ויש פחות

תנסי לשאול בקופה ליד הבית מי הרופא נשים הקיים, ואולי תעלי כאן את השמות שקיבלת וככה נוכל לתת חוות דעת על הרופא הספציפי 

שמחה איתך כל כך!! חסד ה'

שימשיך בקלות בבריאות בשמחה ובידיים מלאות

משמח ומרגש

אם את רוצה, אני מכירה שתי טכנאיות אולטראסאונד מהממות בבית אגד בירושלים (בפרטי).

לא חושבת שאפשר להזמין תור ספציפית אצלן, אבל כשתגיעי תנסי לבדוק אם הם נמצאות ואם אפשר להיכנס אליהן.

אם את מחםשץ ספציפית אולטרסאונד זה במכונים אז לא חושבת שאפשר לקבוע לאחות ספציפית

אני מכירה שם גם טכנאית us מדהימה במאוחדת - אחת בשם ג'ני

היא עובדת שם במרפאת חפציבה (בימי שני אם לא טועה) וגם במרכז בריאות האישה בנהר הירדן (במרכז הזה יש כמה טכנאיות, צריך להתפלל שהיא בדיוק תהיה באותו יום. אם כי גם האחרות מדהימות!)

יש שם גם רופאות מדהימות

כמו וולף זמירה

בובליצקי אירנה

קחי רק בחשבון שזמן ההמתנה לתור פנוי אצלהן יחסית ארוך.

מרגש, שימשיך בקלות ובידיים מלאות

יש בירושלים בבית אגד בקומה 4 טכנאיות מקסימות!!

בקומה 9 נתקלתי בפחות נעימות, שם זה המיון אז כנראה לא תגיעי לשם. תבדקי באתר של מאוחדת טכנאית אולטרסאונד בבית אגד

או שזה לא קשור?

כי שלי טרם בגן עירייה 

רק רשמתי למעון ואני מלאה בפחדים וחששות עד מעל לראש

כבר שלחו מזמן. מעונות תמ"ת אני מתכוונת

אם נירשמת בזמן היית אמורה לקבל תשובה

לפי מה שרשמו לי במייל כל הזמן זה וועדות קבלה

ולפי קריטריונים מסויימים הם מחליטים מי יכנס.

וגנים העיריה מודיעה שיבוצים

אין קשר בין המערכות גם אנחנו לא קיבלנו עדיין תשובות לוועדת קבלה

מי שאין אצלו ועדות קבלה במעון כי יש מקופ לכולם כבר קיבל תשובה ומי שהגיש לוועדות קבלה אמור לקבל בשבועות הקרובים

אם יש סיכוי שלא תתקבלי לתמת (מה שכנראה יקרה לי) את חייבת לשריין גם מקום בפרטי כי אחרת גם זה לא יהיה..

אולי אחרי הוועדות קבלה כן מתפנה קצת כי יש כאלה שכן נכנסים לתמת ואז מפנים בפרטי אבל נראלי שזה לא הרבה

אבל עוד לא מצאתי כזה...

כרגע הקטני שבשבילו אני בלחץ אצל מטפלת ביתית שיש אצלה המון טוב אבל גם הרבה דברים שאם היתה לי אופציה אחרת הייתי מעדיפה לא לשלוח בגללם...

עוד זוכרת את גולדפיש לפני שהוא נולד 😅

אני צודקת שלא היית פה הרבה זמן?

לק"י

אבל זה בהחלט מוזר שהגוזלית שבילדי כבר סיימה שנה ראשונה בגן😅

והיא כבר ממש ילדה ולא תינוקת.

נסיך שלי, הוא תינוק!!!

ואני חושבת שששלי ושלך ממש באותו גיל שזה אומר קטנים משמעותית מבני גילם!!

והבחור שלי עדין....

בקיצור, מתרגשת ולחוצה!!

ואיך כל פעם את מחזירה אותי להתרגשות, כמו בתקופה שהם נולדו😍

הוא בעצם מעין ספר המשך לספר בואי בתי, שכבר הספיק להתפרסם פה

(וזכיתי להיות שותפה לו... )

מתייגת את הניק הנכון של הסופרת: @קיווי

ופדיחה שטעיתי בניק, חחח

בשבילה ספרים. עד כה מצאתי רק ספרים מלאים הסתבכויות חברתיות ורגשיות.....

העולם של הגיבורה הוא חרדי/דתי לאומי תורני (בכוונה אין השתייכות מגזרית מוגדרת בפירוש, כדי שהרבה יוכלו להתחבר לספר).

אני כן ממליצה לתת לנערה לקרוא את הספר בליווי שלך - כלומר לדון איתה אחר כך על הנושאים שעולים בספר, ולהתאים אותם במדויק למה שנכון אצלכם. כי זו בעצם מטרת הספר, להעלות לדיון נושאים שבדרך כלל לא מדוברים, ולפעמים אימהות בעצמן לא יודעות איך לגשת אליהם.

זה כמו בספר בואי בתי, בעצם.

(וגם בספר הזה יש הסתבכויות חברתיות ורגשיות, כי בסופי של דבר זה חלק מעולמה של נערה, אבל הן לא העיקר.)

לאחת האחייניות שלי לדוגמא לא הייתי ממליצה כי היא גרה בבית סגור.

עדיף קודם שאת תקראי ותבדקי

לדון עם הבת.)

ובאמת - זה ספר שאומר לבת שלי שלא תשאיל אותו לחברות סתם ככה, ממש כמו הספר בואי בתי...

עולה בערך 120 שח. הכוונה לספרים הגדולים.

אצלי שימושי מאדדד. עד גיל 4 לפחות.

זה המתנה של אמא שלי בגיל הזה..

עגלת בובה כבדה

ולא, לפני שנופלים עליי לא מתכוונת להליכון

יש למשל באיקאה עגלה כזאת

מאין עגלה לתחילת הליכה

כי היא כבדה מספיק כדי לתמוך בילד

ויש אפשרות של נעילת גלגלים ככה שהילד לא מחליק

הבן שלי נהנה מזה מאוד מהרגע שהתחיל להיעמד

מושלם לילדים שרוצים עצמאות

כיום העגלה משמשת כעגלת בובה רגילה (בנוסף לעוד עגלה יותר קלילה ליציאות)

אני אוטוטו חוגגת לבכור שנתיים ואין מרוגשת ממני😍

חכי גונבת לך את כותרת השירשור🤪

אני הכי שמחתי מספרים, אבל אם הם באמת רוצות לפנק אז את הגדולים האלה המנוליינים, שורדים טוב ופשוט לעניין

אם רוצה עוד, אז ביבמה גוק

אם יש לכם חצר או מרפסת אולי מגלשה/נדנדה קטנה

גם פוף זה מתנה יפה 

המתנה הכי מוצלחת שקיבלנו לגיל שנה

הילד משוגע על הבימבה עד עכשיו (בן שנתיים וחצי)

בכל יום הולדת אני מבקשת ספר רגיל. עם דפים רגילים והקדשה ארוכה לילדים.

מעדיפה קלאסיקה. 

מוסיפה לשאלה- הם רוצים לפנק אז אני יכולה לבקש מהם דברים שבעצמנו לא נקנה..

בימבה באמת אחת הסבתות תביא,

חשבתי אולי על מגדל למידה אבל מתלבטת עד כמה זה שימושי. יש לכן רעיון לעוד דברים בסדר גודל הזה? 

שרפרף עושה את העבודה מצוין.

יש לכם מגנטים? דופלו? רכבת? 

התלבטנו תקופה אם לקנות או לא, בסוף קנינו וזה כ"כ שימושי. הילד מאוד אוהב את זה וזה ממש מקל!

הוא בשלב שלא יכולה להשאיר אותו על שרפרף/כיסא, אז כשמבשלת אני תומכת בו ביד אחת כשכל שררפרף ומבשלת ביד השניה. אבל זה לא פרקטי.

הוא אוהב לעזור ולהסתכל. יצא שהחזקתי אותו הרבה אבל אז היה קשה לבשל. והוא כבד...

בסוף קנינו את המגדל למידה והוא מבסוט! עומד לידי (או יושב כשמתעייף), עוזר לי לערבב, להכניס דברים אוהב להסתכל מה אני עושה תוך כדי שמסבירה.

זה מה שחשבתי, שזה יעזור לי להיות איתו כשאני במטבח

מאיזה גיל זה המה שימושי? 

משחקים לגיל שנה וחצי בערך.

פאזל שני חלקים

מגנטים

בימבה ג'וק

עגלה

שזה לא הסתיים בתאונה, נהיגה עם פלאפון מביאה המון תאונות, מסכן אותך, את הילדים ואת כל הנוהגים מסביב.

יפה מצידו שהוא עצר להעיר, הסיבה שהוא לא נתן קנס כי זו העבודה של משטרת התנועה.

אולי כדאי לקחת את הבאסה וללמוד לא לגעת בפלאפון.

אני כל יום מוטרדת מחדש מכמות הנהגים סביבי שעסוקים עם הטלפון ושזה עדין נורמטיבי למרות שזה סכנת נפשות.

בטח שזה לא יפה מצידו!

הוא מנצל את התפקיד שלו כדי להלחיץ אותה

גם לא כדי להעיר לה על משהו שלדעתו מציל חיי אדם

שוטר רואה עבירה שלדעתו מסכנת חיים.

הוא מפעיל שיקול דעת ומבין שאזהרה תהיה אפקטיבית יותר מביצוע עונש.

הוא לא מנהל פה ויכוח על חניה בין שני אזרחים שטוענים שהם תפסו ראשונים,

הוא שוטר והוא נציג אכיפת החוק.

מה בדיוק היה האירוע ועד כמה הוא צעק/ כמה זאת פרשנות אני לא יודעת,

הפותחת חוותה אירוע מאוד לא נעים, זה לא אומר שהצד השני אשם (גם אם היה אפשר לעשות את זה קצת אחרת, שוטרים פועלים בתנאי שטח ולא בתנאי דיונים תיאורטיים)

על נהגים סביבי.

למה אני צריכה שהם יקחו סיכון ויסכנו את החיים שלי 

לכל הפחות צופרת

אם נהיגה/ התנהגות של נהג עלולה לסכן אותי - אז לגמרי. והיו הרבה מקרים לצערי.

לא מתביישת להעיר לתשומת לבו של אדם שהוא יכל לגמור לי תחיים ושיש לי ילדים בבית שמחכים לי

אני נוסעת באופן יומיומי בכביש בינעירוני, כמות הפעמים של 'כמעט תאונה' שניצלתי ממנה בנס הם גדולים. בעיקר בגלל סיעתא דשמייא ויכולת תגובה מהירה שלי

לא יושבת להסתכל לכל אחד מה הוא עושה באוטו ולכן סביר להניח שנהג שמסמס לא יקבל ממני שטיפה. אבל עקיפות מסוכנות/ כניסות מסוכנות מפניות שכמעט נגמרו באסון הן דברים שקורים. ייתכן שבגלל הסלולר ויתכן שלא. שוטרים לא נמצאים בכל מקום.

וזה קנס ונקודות.

אני מניחה שלא נעים לקבל צעקות, והוא בטח לא יודע מה עבר עליה היום ובכללי, אבל תכלס היא עברה עבירת תנועה וזה יכל להיגמר הרבה יותר בבאסה

אז פרופורציות, למרות התחושה הלא נעימה.

לא נעים לקבל על הראש, אבל רכב יכול להרוג. את נוסעיו ואת מי שמסביב. ומספיק היסח דעת קל עם הטלפון.

וזה לא התפקיד שלו.

לא כל שוטר יכול לתת דוח

אבל לא נראה לי זה מה שהיא הייתה צריכה לשמוע עכשיו.

היא למדה את הלקח כבר.

זה בדיוק כמו שאני אתחיל לצעוק עלייך...

אפשר להעיר יפה ובעדינות בתור יהודי ליהודי

אבל ממש לא לנצל את זה שהוא שוטר כדי לחנך את העולם!!!!

ותשתפי את בעלך, עברת חוויה קשה, מותר לך לבכות לו!

ב"ה שנגמר כך ומודה על התזכורת לטובת כולנו.

תחשבי שהיית מקבלת קנס ואז השוטר הזה היה בא וממיר לך את הקנס לתוכחה שלו.

אז עכשיו יש לך תקציב לפנק את עצמך בגלידה ומלא דברים שווים 😄

ובטח שתשתפי את בעלך, זה בכלל לא משנה מי אשם ולמה,

חווית אירוע לא נעים ועוד בתזמון גרוע,

והחום יכול לשגע פילים, אז בטח בסוף הריון..

לפחות שיצליח לעודד..

תשלחי לו הודעה שדיברת בפלאפון ועכשיו האוטו במוסך ואז תגידי לו, סתם זה נגמר בקנס.. סתם זה נגמר בצעקות אבל לא נעים לי.

הוא עוד יודה לך שספגת "רק" צעקות  😆

עם הילדים ברכב אם זה היה קורה לי.

ואז הייתי אומרת לעצמי "אני לא מספרת לו. אני לא מספרת לו. אני לא מספרת לו"

דקה אחר כך הוא מתקשר ואני מה?

מספרת לו כמובן

מקווה שאת כבר אחרי והצלחת להתאושש קצת מהחום והכל.

ובסוף תזכרי שהתפקיד של השוטר זה לשמור על הביטחון, אז זה ממש לא נעים, אבל זה התפקיד שלו ולכן לשאלתך - אני חושבת שלגמרי מותר לו להעיר.

אז אחרי שתצליחי לנשום ולהתאושש מהסיטואציה, תחשבי על זה שטוב שיש במדינה שוטרים שלוקחים את התפקיד שלהם ברצינות

תשמחי שבאמת זה נגמר בתסכול ועצבים ולא חלילה בפגיעה אמיתית, ה' ירחם.

תעצרי, תגידי מזמור לתודה , ותבטיחי לעצמך להשתדל יותר. 

ועוד במצב הרגיש שאת גם ככה נמצאת בו...

אבא שלי היה שוטר (שוטר משרדי בכלל, בלי קשר לתנועה), וגם הוא ראה מחובתו להזהיר אנשים שעברו על חוקי התנועה. (זוכרת איך פעם אחת, כשנסענו כולנו ביחד, הוא עצר את הרכב בצד והלך "לרדוף" אחרי בחורה שחצתה את הכביש בצורה מסוכנת מאוד... חיכינו לו כמה זמן עד שחזר, ובכל זאת שמחנו שהוא אחראי על הסביבה ולא מתעלם למרות שהוא לא בתפקיד... כמובן, הוא מעולם לא צעק על אנשים אלא דיבר בצורה חינוכית כזו, אבל יכול להיות שגם זה פגע בהם...)

נסי להתייחס לעלבון הזה שספגת ככפרת עוונות - מן הסתם זה משהו שכולנו זקוקים לו עכשיו...

ותשתפי את בעלך, אם את יכולה. מתוך מקום של בקשת רחמים והשתתפות במצבך הרגיש, ולא מתוך התנצלות.

מקווה שאת עכשיו יותר בטוב ❤️

משתמשי הדרך.

הוא קיים את המצווה - הוכח תוכיח את עמיתך.

אבל כיוןן שהוא לא עשה את זה בדרך ארץ הוא השמיט את החלק הסופי- ולא תשא עליו חטא.

תנסי לללמד עליו זכות וללמוד מזה להבא בע"ה.

ברוך ה' שנגמר בהערה ולא יותר מזה.

גם אנחנו נלמד עלייך זכות ובע"ה כולנו נתחזק בנושא הזה לזכות חיילנו ובתוכם בעלך - כי זה בפירוש "ונשמרתם". 

המחשבה שלי היא שאם זה היה מאוד חשוב כנראה שזה היה נכנס לחלק מרשימת החיסונים שבשגרה, לא?

מנינגיטיס זו מחלה מסכנת חיים

וגם כשיוצאים ממנה - יכולות להיות השפעות קשות על הבריאות לכל החיים

מהכרות עם ילד שהיה בריא ואחרי מנינגיטיס הוא לא..

אם יש לי אפשרות להגן על הילדה שלי מהמחלה הזו - אני לא אהסס

ובמצטבר זה יוצא יקר, אבל מתחלק

כל מנה עולה 180 ש"ח, ל3 מנות זה לא מעט

אבל בין 2 המנות הראשונות יש חודשיים

ואח"כ ההפרש גדול יותר

לי זה שווה

הוצאתי על הבת שלי הרבה יותר ובוודאי חלק על דברים פחות חשובים...

הרופא לא המליץ אצל אף אחד מהילדים

אז לא 🤷‍♀️

ומחסנת את כל שאר החיסונים שבסל. שפעת וקורונה לא

אם נותנים אחרי גיל שנתיים מספיק לתת 2 מנות, אז זה מה שאני עושה.

מהכרות עם ילד שחלה בחיידק בצורה קשה

חיסנתי לזה. זה חיידק מאוד אלים שיכול לגרום למוות מהר מאוד ואם לא אז לנכות. למה לסכן את הילדים שלי במשהו שאפשר למנוע? זו המחשבה שלי.

לא המליצו לי, לא כל רופא ילדים ימליץ מעצמו. אני שמעתי על זה ופניתי לרופאה ביוזמתי לבקש.

זה עדיין לא בחיסוני השגרה כי כמו כל דבר שקשור בכסף זה לוקח זמן

יש מדינות בעולם בהם זה כן מחיסוני השגרה וגם פה זה כנראה יכנס בהמשך.

נראה לי אחד הילדים שלי קיבל מנה אחת ושכחתי מכל העניין...

מתלבטת אם יש טעם להשלים (עעברה שנה וחצי לפחות מהמנה הראשונה)

ברור שזה עדיף מכלום

ובטח אם מדובר במחלה שהסיכויים לסיבוכים אצל תינוקות מאוד גבוהים

פשוט מבקשים בטיפת חלב?

ועד איזה גיל מומלץ לעשות?

ולקנות בבית מרקחת, ואז להביא לאחות טיפת חלב שתחסן.

מומלץ 2 מנות לפני גיל שנה,עם חודשיים רווח בין מנה למנה ועוד אחת יותר מאוחר. 

בד"כ יש תורים יותר זמינים

וזה בדיוק התפקיד שלהן

אני אוהבת לוודא עם האחות שאפשר לחסן ואז לקנות

כי החיסון אמור להישמר בקירור

(אוהבת...

בשתי מנות שהיא חוסנה)

תשאלי רופא ילדים

הוא גם אמור לתת לך את המרשם

ואז 4 חודשים והאחרונה אחרי גיל שנה, משהו כזה. מומלץ לפצל מחיסוני השיגרה

אנחנו נעשה בעז"ה בקרוב אחרי החיסונים של שנה וחצי, אם כל המלחמה לא הגענו לפני..

רופא הילדים שלנו הוא מומחה גדול,

בהמלצתו עשיתי.

קיבלתי המלצות מכמה וכמה וכמה רופאים ואחות טיפת חלב.

עושים את זה בין חיסוני השיגרה ונותנים נובימול מיד וחוסכים תופעות לוואי.

לגבי המחיר - עשינו כללית מושלם בשביל זה ואז זה יוצא כ300 לחיסון כפול 3 חיסונים.

זה לא בשגרה כי מתקמצנים פה במדינה וכל דבר בדיליי

באמריקה זה בשיגרה כבר 20 שנה.

עולה 180 למנה

בהתאם להמלצה שקיבלתי מהרופא שלנו.

במקום העבודה שלי יש עובדת (בוגרת מן הסתם) שנדבקה במחלה ונשארה עם נכות משמעותית.

אני לא יודעת עד הסוף את המשמעות של זה כי לא רציתי לחטט, אבל שיתפה שסובלת מכאבי ראש משמעותיים, מפגיעה בראיה וקיבלה אישור מרופא תעסוקתי להפחית אחוזי משרה.

אם זו ההשפעה על בוגר, אין ספק לדעתי שיש מקום לחסןן גם אצל תינוקות.

מאמינה שהעיכוב מההכנסה לסל נובע מקשיים ביורוקרטיים ומתקציבים.

יש גם בדיקות גנטיות שלא בסל ועדיין אנשים מבצעים אותן מהבנה של הצורך. 

ביקשתי מרשם מהרופא.

תודה!