פורום הריון ולידה (עמוד 811)

ממליצה מאוד על מקווה קרית נורדאו. חדש משופץ ומקסים. קשה קצת למצוא אותו אז כדאי להתקשר למקווה ויכווינו אותך.

ויש גם מקווה מקסים בשכונת רמת פולג. 

בדקתי ושניהם מרחק של 7 דקות נסיעה.

אשמח להמלצה בעיקר בתחום הבלניות.. משופץ או לא פחות מפריע לי אבל היחס של הבלניות משמעותי לי.

ואם יש למישהי המלצות על המקווה של אבן יהודה (וכתובת מדוייקת),קדימה ותל מונד אשמח לשמןע גם לגביהם.

ולידע כללי של כל מי שצריכה: בעלי אמר לי לחפש אפליקציה ובאמת בגוגל פליי יש אפליקציה בהרצה שהייתה ממש נוחה לשימוש. ממליצה.

אבל אני לא מכירה כל כך את פולג.

יש גם בשכונת האירוסים עוד מקווה, ברחוב הרותם. גם שם הבלניות מקסימות. 

איך קוראים לאפליקציה? 

האפליקציה נקראת פשוט מקווה,והסמל שלה זה סימן של מיקום שבתוכו סימן שאלה, צבע ירוק.

תן חיוך מתנות שכיף לקבל

יש בהם את שניהם

האם חוץ מזה יש לך עוד כאבים מוזרים במהלך החודש?

זה בד"כ קורה בימים לפני שמגיע הווסת

שבת שעברה התחילו לי הכאבים באים והולכיםבמשך השבוע רביעי חמישי לא כאב לי כ"כ

ובשישי קיבלתי ווסת והכאבים חזרו

היום היה כמה התקפים של ממש כאבים חזקים ואופטלגין לא עזר לי ..

הכאבים בעיקר בידיים וקצת ברגליים 

כן הרגיש לי החמרה בתופעות של pms עצבנות עייפות וכאלה

מאז שיש לי את ההתקן

אבל הכאבי שרירים האלו לא היו קיימים לפני ההתקן

לכן משליכה על זה

אבל אולי סתם פסיכולוגית קל לי לחשוב ככה

אם כי אני סובלת מזה וכאבים בידיים לא חוויתי

האמת לא הכרתי סימפטום כזה אבל אולי אצל כל אחת זה מתבטא אחרת

מכל מקום, בדיעבד אני יודעת לומר לך שהתסמינים אצלי היו יותר חזקים עם התקן משום מה, אפילו שהוא לא משפיע הורמונלית 

הכאבים האלו זה ממש בלתי נסבל, במיוחד שדופק אצלי המחזור כל חודש

מתוסכלת בטירוף

אבל אני הייתי עם ההתקן הזה במשך שלוש שנים

דווקא היה ממש בסדר איתו

מה שכן, אחרי שהוצאתי אותו נהיה לי כל מיני תופעות מוזרות ואני חוששת שאולי זה גרם לי לאיזה דלקת שם.

החודש ביקשתי מהרופאה שלי אנטיביוטיקה

ומרגישה הרבה הרבה יותר טוב

לא יודעת עד עכשיו אם זה קשור. 

שהתגברו מחודש לחודש

חודש שעבר היה השיא.

החודש אמרתי אין מצב.. לוקחת אנטיביוטיקה

וחזרתי לשפיות ממש

אף אחד לא ידע שזה דלקת

ולפעמים גם חשבו שאני מדמיינת.

אחרי האנטיביוטיקה אני מבינה שכנראה כן היה סוג של דלקת.

יש סוג מסויים שלוקחים דלקות באזור הזה, נקרא דוקסילין. אם הדלקת חמורה אז מוסיפים עוד איזה סוג

אבל בינתיים כנראה שזה היה מספיק. 

והיא כאילו הסכימה שאני אנסה

ואני החלטתי שאני הולכת על זה כי סבלתי מספיק

אני למדתי עד בשרי שלפעמים רק אנחנו יודעות מה באמת עובר עלינו

ולא לכל דבר ברפואה יש תשובה שחור לבן

נניח במקרה הזה 

לא היו לי הפרשות מוזרות שמאפיינות דלקת אבל כנראה שזה לא תמי מתאפיין בהפרשות..

ויש תופעות שיכולו  להתחיל פתאום באמצע החיים או מושפעות מגיל.. מצב נפשי וכו

תדברי עם המזכירות במרפאה שאת הולכת

בדכ כשמתחילים טיפול אצל רופא

אז הם יכולות לקבוע לתורים שלא מופיעים באפליקציה

אצלי למשל, כל פעם הרופאה אומרת לי מתי לחזור, רושמת בפתק והמזכירות מאלתרות איכשהו.

ולגבי שאר הדברים

קודם כל מבינה אותך מאוד

זה באמת מטרטר מאוד כל ההתעסקות הזאת.

תנסי לברר עם האחות במרפאה, מהם האפשרויות שהכי קרובות אליך.

ואני מאחלת לך שזה ילך צ'יק צ'ק ולא יקח לך הרבה זמן

אבל אם תצטרכי לעשות את זה כמה חודשים רצופים אז בדכ אחרי פעם פעמיים לומדים את ה 'אופי' של המחזור ומצריך טיפה פחות בדיקות.

הבעיה גם ששכחתי לשאול את הרופא מתי לבוא שוב (אם במחזור, קצת לפני, קצת אחרי או מתי שיוצא)

והאחות שאותה יש אפשרות להשיג קשוחה כזאת, לא נחמדה בכלל

אבל אני אנסה לדבר עם המזכירות שיקבעו מתי שהן יכולות...

והרופא נחמד אבל הוא לא הסביר מספיק (לדוגמא לפי מה הוא יחליט אם צריך אוביטרל או לא), ובזמן אמת אני שוכחת לשאול

ושוב, האחות הזאת מעצבנת. היום שאלתי אותה משהו והיא לא הבינה מה אני רוצה ממנה, כאילו אם זה לא בדיוק לפי ההוראות של הרופא אז מה יש לשאול, הרופא הרבה יותר זורם ממנה

וקשהה לי לדבר עם פקידים ולקבוע תורים וכל זה אני לא טובה בזה, והרגשתי כל כך טיפשה כשדיברתי איתה, ואוף היא לא ניסתה לעזור בכלל

בסוף בעלי החמוד עזר לי וקבענו תור בעיר אחרת, בעז"ה שדברים ימשיכו להסתדר ולא יהיה עוד עוגמת נפש

מרגיש כל כך הרבה פעמים שמוציאים אותי טיפשה לגמרי....

אז חיבוק דבר ראשון

ואח"כ מזכירה לעצמי
1. בקטע של עין טובה שהן עמוסות ואמרו את זה כל כך הרבה פעמים 
(כל פעם לאישה אחרת...) שלא מבינות למה שואלים שוב.
2. לפעמים צריכה להזכיר לעצמי מכיוון אחר- שהן מקבלות תשלום ואמורות לשרת אותי
והשאלות שאני שואלת אותן זה לגמרי בתפקיד ולא טובה או משהו....

אני אשתדל לזכור את זה, כי היום לקחתי אותה קשה מדי...

שלום פריפריה...

באמת מתסכל....

זה באסה אבל לפחות יש ימים שכן יש כאן בעיר אז לא כל פעם אני אצטרך לנסוע

הרופא אמר לעשות הזרעה (בלי הסברים למה אבל זה נשמע הגיוני) ובעלי מרגיש דפוק שכאילו הבעיה בו (הבדיקת זרע באמת לא יצאה מדי טובה אבל הרופא אמר שזה גם לא גרוע, וזה גם לא שהכל אצלי יצא טוב לגמרי)

וגם אם הבעיה אצלו אני לא חושבת שהוא דפוק בגלל זה

איך אני יכולה לעזור לו להרגיש יותר טוב?

לפי התוצאות, האחות יוצרת קשר ואומרת מתי לבוא לפעם הבאה ומתי ואיך להתחיל עם הכדורים/זריקות וכד' (כך זה אצלנו במרפאה, מתארת לעצמי שזה בכל מקום כך אבל לא בטוחה)

אוביטרל הרופא מחליט לפי הבדיקות אם צריך.

אצלי למשל בUSרואים שהזקיק גדל יפה והביוץ מתקרב אבל ההורמונים לא מספיק עולים בבדיקת דם. לכן הרופא הורה להזריק אוביטרל בשביל לגרום לביוץ להתרחש בכל מקרה....

זה שעושים הזרעה זה לא נותן טייטל מי הבעייתי. זה רק עוזר לשפר את הסיכויים

כי הזרע עובר השבחה וגם ההזרעה עצמה- שזה מוכנס ישירות לרחם בזמן הנכון זה גם מעלה סיכויים.

איתך בתפילה ובתקווה שנזכה להפקד בקרוב, בקלות ובידיים מלאות

ובדיקות דם למעקב זקיקים

בד"כ ברוב המקומות למעקב זקיקים לא צריך לקבוע תור.

וגם הקשר עם רופא הפוריות הוא הרבה דרך האחיות כך שלא בטוח שתצטרכי אליו עוד תורות אם בכלל.

צריך לקבוע תור אבל גם אם אין תור פנוי אפשר להיכנס רוב הפעמים

הבעיה שאין כל יום

ועל החודש הזה הקשר הוא באמת דרך האחות, אבל אתמול שאלתי אותה זה כן היה נשמע שצריך לבוא אליו שוב אם זה לא ילך הפעם

אבל אולי באמת זה יהיה יותר פשוט, הלואי

למרות שהאחות הזאת לא נחמדה בכלל

נעים לי עם האחיות פוריות המסורות. זה חשוב מאד.

אמן!!

כבר כמה פעמים ששלחתי פנייה באפליקציה למכבי על תורים לאולטרסאונד שלא היו בזמן שהייתי צריכה

תוך יום התקשר לקבוע לי תור מתי שהייתי צריכה

תפני למתאם קשרי קהילה של הקופה של העיר שלך

כן נסעתי כל יומיים לעיר אחרת.. לא הייתה לי ברירה..

יצאתי ממש מוקדם בבוקר ולאחר מכן ישר הגעתי לעבודה.. לגבי חגים.. אין טיפולים בזמן הזה.. בגלל כל הערבי חג.. בדרכ הם עושים הפסקה עד אחרי החגים.. אז אין לך מה לתכנן.. את יכולה עד אז לברר או לקבוע תור למרפאה שפנויה או יחסית קרובה.. 

כשהרופא יצא לחופש.

כאילו אומרים לי: שימי את הלב שלך, הציפיה, האכזבה,  בסטנד בי, המשך יבוא

כל תשרי אין כלום?

אוף,

לקבוע תור למתי כדאי, לאחרי החגים?

הזרעה למשל

אם לא יוצא באמצע החג אז לא חושבת שדוחים את זה 

בכל אופן, למתי לנסות לקבוע תור לרופא?

הוא אמר לי לעשות גם בוסת הבאה אולטרסאונד, אז לנסות לבוא אליו בימים שאחרי הא"ס?

עשיתי אתמול והיום

אתמול היה זקיק בגודל 13X13

והיום 11X12

איך זה יכול להיות?

זה טכנאיות שונות ומכשירים שונים, אולי בגלל זה? גם הטכנאית היום הייתה עם פחות סבלנות מזאת של אתמול (ואפשר להבין, זה היה על הבוקר), אז אולי היא לא שמה לב?

וכמובן שגם טכנאיות יכולות לטעות, הם בני אדם.

כבר נתקלתי בטעויות שקשורות לזה

למשל אמרו שהזקיק בצד מסויים וזה בכלל היה צד שני ב100 אחוז

(אופ אני חופרת יותר מדי)

היום בא"ס כתוב לי שיש זקיק בגודל 10X11

מה זה הדבר המוזר הזה? לא רק שלא גדל אלא נהיה יותר קטן? 

וגם אם נגיד המדידות לא מדויקות, זה לא מוזר שזה לא יותר גדול כבר?

וכתבתי כאן כמה שהאחות פוריות מעצבנת, בסוף דיברתי עוד ביום חמישי ובסוף היא סבבה ב"ה

ואז הוא מתנוון.

בהחלט גם אם אין דיוק במדידה הוא היה צריך כבר לגדול. הוא גדל כל יום בערך ב2 מ"מ

אם את בסבב הזה לא לוקחת שום תרופה יתכן (והלוואי ולא תצטרכי בעז"ה, ישועת ה' כהרף עין)

שבסבב הבא הרופא יתן לך לטרוזול או איקקלומין כדי שיהיה ביוץ טוב....

בשורות טובות

אוף זה משגע אותי, אני מרגישה כאילו אני מתייאשת מראש

אצלי היה ככה ואפילו פחות

פס זה פס

הוא לא מדומיין ולא צריך להתאמץ לראות אותו

נראה פשוט כמו התחלה

את לפני איחור?

נראה כאילו כל הצד הימני של הבדיקה יותר כהה

וזה עושה פס כזה בסוף החלק הכהה 

תעשי מחר שוב וכנראה יהיה יותר ברור המצב 

נכון הוא חלש אבל אם את לפני איחור זה ממש הגיוני ותקין

ממש היתי שומרת על אופטימיות

ובודקת שוב באיחור

אולי כבר בטא וזהו

ותראי מה הוא יאמר לך.

מניחה שלידה רגילה של תאומים אפשרית גם אחרי קיסרי בתנאים מסוימים, אבל הכי טוב לשמוע חוות דעת מקצועית...

רופאים מומלצים:

ד"ר יעל יקל

ד"ר פלוטקין

כל בתי החולים מוכנים ליילד טבעי אחרי קיסרי אחד אבל יש כאלה שיותר יעודדו לזה ויש שפחות, זה גם תלוי בתנאים שהאישה מגיעה איתם, בסיבה שהובילה לקיסרי וכו' ( אחרי שני קיסריים זה כבר יותר מורכב והרבה לא מאפשרים)

הכי טוב לבוא לפגישת ייעוץ בבית החולים בו את מתכננת ללדת ולהבין מה הגישה שלהם וכך להחליט אם רוצים ללכת אליהם או למקום אחר

יש כמה בתי חולים שידועים ככאלה שיותר מעודדים לידה טבעית אחרי קיסרי כמו למשל לניאדו ועין כרם אז אם יש אפשרות ללכת אליהם זה מעולה

בהצלחה רבה!

באף ומסביב אי אפשר לחבוש...

מה עוד יכול לעזור לזה להיגמר מהר?

כבר שני ילדים עם פצעים..

נלך במוצש בע"ה

תקבעי תור אונליין לרופא עור. דחוף עכשיו להיכנס וחקבטע, הוא מתקשר אליך עד חמישה ימים.

לפעמים צריך אנטיביוטיקה דרך הפה.

לשמור שלא יגע בפצעים כמה שאפשר.

מגבות ןמצעים שיהיו לו משלו ולכבס בתדירות גבוהה

אבל רופא התפתחותי יכול לאבחן קשב ולהמליץ על ריפוי בעיסוק מותאם(פואט בגיל הזה) וגם ריפוי בעיסוק רגיל יכול לעזור.

בנוסף, אם יש אצלכם חוג ספורט עם אוריינטציה טיפולית(אצלנו זה ממש ספורט טיפולי, אבל גם חוג כמו קראטה עם מדריך רגיש ומקצועי) הייתי שוקלת להכניס לחוג כזה, זה יכול לעשות הרבה טוב וללמד תהליכים, שליטה ובקרה. מנסיון..

אבל רציתי שלפחות יהיה איבחון מסודר.

ויהיה מישהו מיקצועי שיראה אותו.

הפגישה של היועצת היתה רק איתי, בלי הילד, אז בינתים אין שום איבחון וודאי.

תודה על העיצות, אנסה להתקשר היום לבקש רופא התפתחות, ואראה אם יש חוג כזה.

בד"כ עם פסיכולוגית, קלינאית תקשורת,מרפאה בעיסוק וכדו

ברוב המקרים לא מנסים לאבחן בעית קשב או בכלל לתת אבחנה מדויקת אלא לאבחן מה הקשיים ולנסות לעזור לקדם אותו בנקודות האלה

בהחלט חלק מהעניין הוא גם הדרכת הורים

גם ריפוי בעיסוק כולל הדרכה להורים על מה להמשיך לעבוד איתו בבית

כי הוא עוד קטן ואין לו כמובן שום אחריות על התהליך עדיין

יכול להיות שעל סמך השאלונים הם לא השתכנעו שיש בעיה שמצדיקה את התהליך (מה את חושבת? לגננות לפעמים יש נטיה לאיבחון יתר)

אבל הדרכת ההורים נשמעת מאוד חסרה

מה זה להרגיל אותו?

הרי ברור שניסיתם

הרעיון הוא לנסות לדייק מה הקשיים,מה הייתם רוצים או חושבים שצריך לשנות,  ולחשוב על דרכים מעשיות שבהם אתם עובדים עם הילד

זה עבודה שונה אם מדובר בקושי בוויסות חושי או בעודף מרץ או בקושי להתרכז זמן ממושך

וכמובן צריך להבין מה תואם גיל ומה חריג לגילו

אני ממש בטוחה שיש צורך מאוד גדול בהדרכת הורים, במיוחד שאני מתקשה בלשים לו גבולות, ולכן בהחלט יש לי עבודה לעשות.

להרגיל אותו - הכוונה נגיד שכשהוא יושב לאכול - אני לא מחייבת אותו לשבת כל זמן האוכל על הכיסא, אני רואה שקשה לו, אז ממש לא איכפת לי שישב כמה דקות, ירוץ אחרי כדור כמה דקות וימשיך לאכול ושוב לכדור וכו

וההרגל הזה הוא ממש לא טוב ולא בריא בשבילו, לכן היועצת אמרה לי להתחיל לעבוד איתו שנגיד ב-5 דקות הראשונות של האוכל הוא לא קם מהכיסא, ואז לאט לאט להוסיף עוד זמן.

אבל במקביל רציתי גם שמישהו מיקצועי יראה אותו. שזה לא יסתכם רק בהדרכה חד פעמים שלי.

במיוחד שאת כותבת שצריך לדייק ממה נובע הקושי אם קושי של וויסות או עודף מרץ וכו, מה שכרגע הם בכלל לא יודעים כי אפילו לא ראו אותו...

מבחינת קשיים - מבחינה לימודים אין שום קושי, הוא חכם ויודע וזוכר מצוין את כל מה שלומדים, למרות שהגגנת אמרה לי שהיא בהלם כל פעם מחדש, כי זה לא ניראה בכלל שהוא מקשיב (היועצת אמרה לי שכניראה דווקא התזוזות שלו, עוזרות לו להקשיב).

אבל אני כן חושבת שיש לו קושי בזה שהוא כניראה מקבל קצת יותר הערות מהגננת, ושגם הוא בלי שימת לב דוחף או מציק לחברים. באמת בלי שימת לב, מרוב שהוא זז, ועסוק בדברים, הוא לא ישים לב אם הוא תוך כדי זה דחף חבר והחבר התחיל ליבכות, אבל במקביל הוא מאוד חברותי ולכן זה מאוד מחפה על זה.

נשמע ממש כמו הבן שלי

כדאי לנסות להתעקש לקבל אבחון בהתפתחות הילד,בד"כ ההמתנה ארוכה אז לנסות לדחוף כמה שאת יכולה

ולוודא שהגננת מילאה את הטפסים נכון וגם אתם

ריפוי בעיסוק יכול פה לעזור מאוד

הדרכת הורים זה גם חשוב אבל חשוב להבין מה הגבולות שניתן לדרוש מהילד הזה ואיך. זה לא רק חינוך 

על גיל 3 וחצי

גננת שכתבה טופס להתפתחות הילד לאיבחון קשב וריכוז

לא התייחסו ברצינות (וגם אני חושבת שדיי הגזימה בתיאורים)

בנתיים עוקבת ומנסה לעבוד בבית עם הילדה

השנה יותר נוכל לקבל החלטה בגיל לקראת 5 נותנים יותר את הדעת על זה

אז אין מה לעשות בגיל הזה.

את יכולה לבקש רופא התפתחותי שיוודא שאכן אין קשיים אחרים וירגיע אותך שראה אותו

א. תגישי טפסים בקופה לאבחון בריפוי בעיסוק

ובאבחון במרכז תדברי עם המאבחנת על הבעיה, התחושות, הפחדים  , והמצב בבית והיא תתרשם מהילד

ותחליט אם צריך סדרת טיפולים.

זה הכי מתאים למה שאת מתארת.

בריפוי בעיסוק עם הבת שלי שסובלת ממש מקושי בקשב, אחת המטרות העיקריות היתה להצליח להתמיד במשימה זמן מסוים . והמטפלת עבדה איתה על זה קה מאוד שנה שלמה (היתה השנה בגיל 4 - גן טרום חובה)

ב. תקבעי תור לנוירולג ילדים בעצמך..

ותבואי עם הילדה והרופא/ה תתרשם , תיעץ, ותמליץ מה לעשות..

לא צריכה לחכות שיגידו לך מה לעשות....

ג. וכן ממש ממליצה הדרכת הורים מקצועית

לפעמים יש דרך הקופה במחיר סמלי 

הגבת לפותחת או אלי?

התבלבלתי מהפיצולים.. 

ישועת ד' כהרץ עין...

מאחלת לך כל הטו!

קולטות ששבוע הבא מתחיל המעון?

אצלינו זה משפחתון..

הוצאה ענקית בלי שום הנחה...😞

מחזקת אותך שה' איתכם וזה הכי טוב שיכול להיות בשבילכם ואתם עוד תגדלו מזה

בשורות טובות לכם והרבה בריאות

נשמע עומס של המון דברים מאתגרים❤️

שהכל יתמתק ויגיע למקומות המדוייקים ביותר

במקום פרימולוט?

החלטות טובות יקרה, ❤️

שטבילה בערב יום כיפור זה חוויה מיוחדת מאוד.

הייתה לי שנה אחת טבילה בערב ראש השנה וזה היה מאוד מיוחד ומרומם...

לא התכוונתי ביום כיפור עצמו, ברור...

ערב יום כיפור זה היום שלפני יום כיפור.

אצלי זה היה ביום לפני ראש השנה 

יכול להיות פה רואים יותר טוב? יכול להיות שמדובר בהרבה פחות משבועיים מהביוץ

נע בין 28-34 ימים.

סתם סיקרן אותי לדעת "כמה מאוחר" אפשר לבייץ. אבל כנראה שזה אינדווידואלי. 

והווסת שלי נעה בין 32-38 יום.

(רק אל תקנאי, לצערי אנחנו לא מותרים כ"כ הרבה זמן....)

גם 12-16 ימים לפני וזה תקין

3 שח לתחתון בערך

גם באושר עד זול לדעתי

כרגע מצאתי את הפריט המדהים הזה ב-AliExpress. כדאי לך לבדוק אותו! ₪59.95  19%OFF | 24 יח'\חבילה כותנה בנות ילדי תחתונים משולש תחתוני ילדים תחתוני 2-12Years

40.76₪ 44% OFF|24 יח'\חבילה כותנה בנות ילדי תחתונים משולש תחתוני ילדים תחתוני 2 12Years|תחתוני נשים| - AliExpress

16.08₪ 65% OFF|12 יח'\חבילה כותנה מוצק צבע תחתוני התחתונים של ילדי בני תחתוני תחתוני חליפת 1 12Years|מכנסיים| - AliExpress

החזה שלי הופך להיות מידה קטנה ממש וממש מבאסת. זה נושא לשרשור בפני עצמו🥺🥺

זה ממש מתסכל אותי. ממש. אבל לא סגורה אם זה שונה. הלוואי שיהיה אותו דבר וישאר במידה נורמאלית 

לק"י

"בטן לבטן" כשהוא עומד בין הרגליים שלך, וככה להניק.

לק"י

אפשר גם בטן לבטן, כשהוא שוכב עלייך.

אם זה יועיל לאוזניים.

אצלי הוא ינק משני הצדדים, זה לא היה התנהגותי זה היה מבני, בכל שאיבה יצא לי יותר מצד מסויים, לפעמים זה היה פי שתיים ולפעמים הבדל קטן יותר (שאבתי דו"צ במקביל) בהנקות אני לא יודעת מה היה בדיוק אבל בפועל הצד המלא יותר היה גם גדול יותר.

עכשיו שניהם שווים.

אפשר לאזן את זה כל עוד את מניקה, אם תתעקשי.

אני רק אומרת שאם את חושבת שיהיה לך עוד ילד אח"כ ולא הצלחת לאזן כי התינוק כבר יונק פחות, אז המצב לא אבוד.

גם לי היה כזה חוסר איזון אבל זה היה עם תינוק יותר קטן ובהנקה מלאה והצלחתי (בהנקה אינטנסיבית של כמה ימים מצד אחד, כשהבנתי שזה בגלל שיותר נוח לי להניק בצד אחד ונהיה ככה)

בשלב מסוים, כשעברתי להנקה-שתיים ביום, קלטתי שאני מניקה רק בצד ימין כי זו היד החזקה שלי אז זה יותר נוח לי.

ואכן- היה הבדל משמעותי בגודל.

כשהפסקתי להניק ההבדל נעלם, ובילד הבא זה חזר וגם היה לי משמעותית יותר חלב בימין מאשר בשמאל...

אבל ב''ה אחרי הנמקות אני מקווה שיתאזן שוב.

גם בהנקות ניסיתי מלא להניק מהצד הקטן .. ולא עזר

ובכל מקרה תמיד היה שם פחות חלב לא משנה מה

ממש באסה... גם יש חזיות שלא עומדות כל כך טוב בגלל זה😕

אני מנסה כבר תקופה להניק מהצד הקטן יותר, בינתיים לא עוזר-אבל הוא גדול, אני כבר בקושי מניקה..

בשיעור על הפרשה הקודמת, פרשת שופטים, הרב ראובן ששון דיבר ממש יפה על דברים שמתחברים לעבודת חודש אלול. לא הספקתי לכתוב בשבוע שעבר אבל חבל להפסיד, אז משתפת פה בטעימה מתוך הדברים, עם תוספת מחשבות משלי (כמובן השיעור הוא הרבה מעבר לזה)…

בתחילת הפרשה יש ציווי על השמת שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר בארץ ישראל.

העניין של משפט צדק הוא עניין מאוד מהותי בגאולה. הנביאים מדברים הרבה על הקלקול שהיה בירושלים לפני החורבן - "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם"

ונבואות הנחמה מדברות על תיקון מערכת המשפט - "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

למה העניין של משפט הצדק הוא כל כך מהותי?

כי הוא בעצם ההורדה של התורה המופשטת לחיי המעשה.

התורה היא האמת. היא מבטאת מציאות של אמת ושלמות, ומחוברת לקומה רוחנית עליונה.

אבל הקיום של התורה צריך להיות בתוך חיי המעשה. ואיפה זה מתבטא? בפרטים הקטנים של החיים. כשיש מריבה בין אנשים וצריך להכריע מה הדין, ואז הולכים לבית הדין. הדיינים (או השופטים, בלשון התורה פה) לא לומדים תורה בזמן הדיון, הם מבררים את פרטי המקרה, חוקרים עדים, אבל למעשה הם מבררים מה הקב"ה רוצה שיקרה על פי התורה, איך האמת יכולה להתבטא בתוך המציאות, וכך הם פוסקים מה הצדק.

ותפקיד השוטרים הוא לאכוף את הדין, לדאוג שהצדק שהתברר על פי האמת של התורה יבוא לידי ביטוי למעשה ממש - שהדין יתקיים.

בעבודת ה' הפרטית שלנו, גם קיימות שלושת המדרגות האלו - האמת המופשטת, הצדק (החיבור של האמת לתוך חיי המעשה), והקיום בפועל.

האמת המוחלטת זו התורה, זה שייך לאמונות שלנו, ללימוד התורה המופשט יותר.

אבל מה שאנחנו לומדים צריכים להתבטא גם בחיים, וזה כבר יותר קשה. בשביל זה אנחנו צריכים להיות גם 'שופטים' של עצמנו. אנחנו צריכים לעצור ולהתבונן על המעשים שלנו, לבחון האם הם על פי התורה שלמדנו, איפה ומה אנחנו צריכים לתקן, איך נכון לנהוג, וכו'.

וברמה המעשית אנחנו צריכים להיות גם ה'שוטרים' של עצמנו, לדאוג לכך שנצליח למעשה ממש לחיות איך שאנחנו מאמינים שצריך.

הנקודה העיקרית כדי ליישם את זה היא קביעת הזמן להתבוננות. בספר 'מסילת ישרים', מילת המפתח היא 'שיתבונן'. כדי לעבוד על עצמנו צריך לפנות זמן לעשות התבוננות. לא להמשיך בשטף החיים, אלא לעצור ולהסתכל - איפה אנחנו נמצאים, לאן אנחנו שואפים, מה יש לנו לשנות, ועוד.

עבודת אלול ממש מכוונת אותנו להתבוננות הזו. אבל למעשה הרב מדבר בשיעור על כך שצריך להתמיד עם ההתבוננות הזו לאורך זמן. כל יום לפנות זמן להתבונן. עם הזמן, בזכות ההתבוננות יהיה קל יותר לשים לב לדברים גם תוך כדי פעולה. להרגיש שאנחנו טועים גם תוך כדי הטעות, ולהצליח לתקן יותר.

בהקשר הזה אני אשתף בקישור לשרשור שפתחתי פה לפני שנתיים, בו שיתפתי בתהליך ההתבוננות שלי של אלול, של בניית חלומות לשנה החדשה.

האמת שאני ממש צריכה לעשות את זה שוב השנה, אלול כבר התחיל ואני עוד לא ממש שם.

אז בינתיים משתפת במה שהיה אז, אם מישהי רוצה להיכנס ולהיעזר בזה בעצמה. ואולי אני אצליח לדחוף את עצמי להתחיל לעשות תהליך ולשתף פה גם השנה (הפעם קצת דחוס יותר, כי פספסנו חלק מהחודש…).

ר"ח אלול - איך חוזרים בתשובה? (די ארוך - כולל שיתוף אישי) - הריון ולידה

תודה שכתבת אפילו שיש פרשה אחרת, הרווחנו לימוד חשוב!

מי שמתחברת לסגנון הלימוד של הרב ראובן ששון (רוב מה שאני כותבת פה בשרשור השבועי..) - עם פתיחת השנה תתחיל תכנית של לימוד יומי באמונה, מדובר על כמה דקות כל יום, של לימוד שממש מאיר את החיים ומשנה הסתכלות.

(זו ההרגשה שלי מהלימוד שאני למדתי ממנו, ומהתכנית שהיתה לו עד עכשיו של ספרים בנושאים שונים שקיבלנו הביתה והשתדלתי ללמוד מהם כמה שהצלחתי.. התכנית הזו חדשה, אז אני רק יכולה לשער שהיא גם תהיה כזו...)

כרגע החוברת הראשונה שמקבלים היא בחינם, בלי שום התחייבות להמשך, אז בכלל אין מה להפסיד.

וגם ההמשך הוא במחיר ממש סמלי - 10 ש"ח לחודש.

להרשמה קלה ומהירה דרך הוואטסאפ אפשר ללחוץ על הקישור הזה - אפשר לחשוב

או אפשר גם להירשם דרך האתר -

והאר עינינו - מלאה הארץ דעה

(מקווה שזה לא נחשב פרסום אסור בפורום. אין לי שום רווח אישי מזה...)

avid;font-size:21px;">כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

avid;font-size:21px;">אונקלוס מתרגם את הפסוק - avid;font-size:18.2px;">וִיחַדֵּי יָת אִתְּתֵיהּ דִּנְסֵיב׃- ושימח את אשתו

avid;font-size:18.2px;">התרגום יונתן מתרגם - וְיִחְדֵי עִם אִנְתְּתֵיהּ דְּנָסִיב - ושמח עם אשתו

קראתי שיעור מעניין על ההבדל בין התרגומים,של בית המדרש רעותא (לא כתוב מי הכותב,לכן כתבתי רק איפה קראתי).

יש כאן שני רבדים שונים של שמחת חתן וכלה.

בהתחלה - שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחָךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם; בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

ה' שימח את אדם וחוה בגן עדן, נקודת החיבור בינהם היתה השראת השכינה מעליהם, אבל זה לא המצב השלם - שניהם עמדו מול ה', וזה גם מסוכן, כי מכאן הצליח הנחש להחטיא אותם "והייתם כאלוקים", אבל ההידמות לה' לא צריכה להיות חיצונית, אלא גילוי האלוקות בתוכנו.

אבל בעתיד תופיע שמחה עליונה יותר

מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם; קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה; קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה; קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם; בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה.

זו שמחה משותפת - לא שמחת חתן לחוד ושמחת כלה לחוד, אלא שמחה שבה החתן והכלה מתגלים כתוכן חיים אחד.

ההגעה לדרגה העתידית עוברת דרך ושימח את אשתו, אי אפשר כיום לחיות את הדרגה העתידית, אבל אפשר לעבוד על הדרגה הנוכחית- ודרכה להגיע לשמחה,

כשמתחשבים בשני, כשחושבים עליו, כשרוצים לשמח אותו, להעניק לו,  כשעמלים על כך.  ע"י כל עמל מתגלה השמחה העתידית, עד שבעז"ה נזכה להגיע לדרגה העתידית של "וארשתיך לי באמונה… וידעת את ה'".

{עד כאן הלימוד שלמדתי לעצמי מהפרשה,

השיעור ממשיך ומקשר את זה לעבודת ראש השנה, אני לא מספיקה לסכם, אבל התחברתי גם לחיבור לראש השנה - אז מעתיקה את הסוף כלשונו, 

עבודת החתן והכלה מתרחבת ומתגלה בעבודה הגדולה המקיפה את כל ימות עולם, בבניית היחס בין ישראל והעולם לאבינו שבשמים. בכל ראש השנה אנו נכנסים מחדש לגן עדן, לאותה מדרגה ראשונית, שברקע שלה נמצאים עץ החיים ועץ הדעת. 'ובחרת בחיים'. בראש השנה נבנית בנו היכולת להגיע לשמחת חתן וכלה, לשמיעת קול שופר של מתן תורה, של 'ביום חתונתו', של הארת העתיד בו 'לא תקראי לי בעלי אלא אישי', אש אחת המופיעה בתוכנו ממש. המעבר בגיא צלמוות זה של העולם מתאפשר רק 'כי אתה עמדי' ממש. שנה אחרי שנה הולכת ומתבררת בתוכנו הודאות של 'ואתם הדבקים בד' אלוקיכם חיים כולכם היום', חיים במלוא כל המובנים, אנו בוחרים בחיים, בעץ החיים, בתורה שהיא עץ החיים, באחיזה בחיים עד העולם, ומשם אנו שואבים חיוניות מחודשת מלאת אמונה. עמידתנו המוחלטת לפני רבונו של עולם מאפשרת לנו להעלות ולרומם את העולם בפנימיותו, לתקן את חטא אדם הראשון. ומתוך תיקון זה 'חיים כולכם היום, היום תאמצנו, היום תברכנו, היום תגדלנו, היום תדרשנו לטובה'. 

}

מהרע

כי תצא מהמחשבה שהכל שלך

והכל מגיע לך

כי תצא

צא מן התיבה

שבנית לעצמך

יש בחוץ שמיים

ויש בורא

שהוא הנותן לך כח

לצמוח

לפרוח

ומרבה לך אַיִל

שתוכל לעשות חיִל

בעלון של הרב ראובן ששון, הוא מסביר את העומק של איסור כלאיים, על פי פנימיות התורה.

אמנם זוהי מצווה שאנחנו לא יותר מידי מתמודדים איתה, אבל היא גם מצווה שלפעמים נראית תמוהה ולא ברורה, ודווקא הבנת העומק שלה מראה כמה טמון בתורה, ומלמד עוד מעבר בכלל על העולם.

מצוות כלאיים כוללת איסורים על חיבורים מסוגים שונים - חרישה על ידי שתי בהמות שונות, כלאיים בשדה, ושעטנז - כלאי הבגד.

באופן מפתיע, דווקא בגדי הכהנים בבית המקדש צריכים להיות משעטנז. וזה מגדיל את השאלה - אם זה דבר כל כך חמור, למה דווקא בבית המקדש הוא צריך להופיע?

ההסבר הוא שאיסור כלאיים קשור בנפילה של העולם בעקבות חטא אדם הראשון.

אילו העולם היה מתוקן ושלם, אז כל העולם היה באחדות, כל הכוחות היו משלימים אחד את השני ומגדילים אחד את השני יחד, להופעת שלמות עליונה וכוללת.

אבל בעקבות החטא (שהוא עצמו היה ערבוב של יסודות סותרים), העולם נפל למצב בו כוחות יכולים לסתור אחד את השני ולהפריע אחד לשני.

חלק מהביטוי של זה היה בסיפור של קין והבל, שהיו כוחות סותרים (שקשורים גם לשעטנז - קין הביא מנחה מפשתן, והבל הביא צאן שהוא צמר) והחיבור הזה לא היה נכון ונגמר ברצח.

לכן התורה מורה לנו לא לעשות חיבורים בין כוחות שסותרים אחד את השני. והאיסור נקרא ׳כלאיים׳ - מלשון כלא. החיבור בין כוחות סותרים גורם לכך שהם יהיו כלואים ולא יוכלו להתבטא כל אחד כמו שצריך, אלא יכבו אחד את השני.

אבל בבית המקדש, מקום השלמות, גם הכוחות הסותרים יכולים להיות ביחד, ושם הם דווקא משלימים אחד את השני, כי זה המקום של השלמות והתכלית, ושם גם ההפכים מתחברים לתכלית של אחדות העולם.

על הפסוק  "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלוקיך..."

יש פרוש ארוך של האור החיים,

הבאתי ממנו לימוד קטן-

האור החיים מפרש את המילה תשמור- תמתין.

כשאדם רוצה לידור , שימתין ולא ידור מיד, אלא רק סמוך לזמן שיראה שיכול באמת לקיים את הנדר.

יש כאן לימוד בשבילנו- להמתין לפני שמוציאים משהו מהפה - יחסוך לנו להצטער אחר כל על דברים שאמרנו.

ואומרו מוצא שפתיך תשמור וגו', פירוש תמתין מלהוציא הנדר מפיך עד שתוכל לעשות פירוש לקיים הנדר אז תדור ותקיים הנדר, סמוך לנדרך, 

הפרשה שלנו מלאה בסיפורים "מזעזעים" - אשת יפת תואר, בן סורר ומורה, מקרי אונס, פגיעות שונות...

אבל בעצם אפשר לראות את יחס התורה למקרים הקשים האלה, שנרצה או לא נרצה - הם קיימים במציאות. וכמה רחמים התורה מפגינה במקרים כאלו...

אשת יפת תואר - מקבלת כבוד לגופה אף שנחטפה.

שומרים על כבודה של אישה שנאנסה בלי רצונה, ודואגים לה שתהיה נשואה ושיהיה גבר ששומר עליה כל החיים.

אפילו הציפור הקטנה מקבלת כבוד ורחמים, ואנחנו מצווים לא לקחת את הביצים ואת הבנים שלה כשהיא רואה, כדי לא לשבור את לבה.

ועוד...

אפשר להרחיב ולהתעמק עוד בעניין הזה, אבל זהו לבינתיים...

באמת בעניין אשת יפת תואר, בימינו יכול להיות קשה לקרוא על המצווה הזו, כי זה נשמע לנו ממש מזעזע לקחת אישה תוך כדי מלחמה.

אבל כשמבינים את הדברים בתוך ההקשר ההיסטורי בו הם נאמרו, מבינים כמה זה באמת הרחמים ובכבוד.

כי הנורמה אז היתה פשוט לאנוס תוך כדי המלחמה בלי הבחנה, לקחת נשים לשבי שיהיו שפחות כל החיים, ועוד.

ופה התורה מאזנת, נותנת מסגרת מלאת רחמים וכבוד כדי לאפשר לחייל שרוצה לקחת לו אישה תוך כדי מלחמה, לא מאפשרת לו פשוט לעשות מה שהוא רוצה ישר מתוך תאווה, אלא קובעת כללים איך לקחת את האישה בצורה מכבדת.

וב"ה שהיום אנחנו לא צריכים את המסגרת הזו, וכך התרבות נהייתה יותר מוסרית ומכבדת עד שגם המצווה הזו נשמעת לנו הזויה (וכל זה בזכות היהדות שהכניסה בכלל ערכים של מוסר וכבוד לעולם של פעם).