ופתאום לראות 2 חיילים שבאים ביחד, זה הדבר הכי נוראי שאפשר לראות.
בעל של חברה טובה כבר לא ייחזור.
איך אוספים את השברים? איך מתמודדים עם שאלות הילדים?
עד עכשיו אמרתי להם בביטחון שאנחנו מאמינים שהקב"ה יישמרו על אבא.
ועכשיו מה? אז על × (שהוא גם אבא של חבר) הקב"ה לא שמר???
ואני יודעת שיש תשובות. בטח גם אצלי הן נמצאות.
אבל פשוט אין לי כוחות למצוא אותן עכשיו.
המקוריתמותר להגיד שיש דברים בהנהגה האלוקית שאנחנו לא מבינים, אבל עדיין מקבלים את הדין
וממשיכים להתפלל, כי אף תפילה לא הולכת ריקם
אין מילים. באמת.
חיבוק ענק❤️❤️❤️
לא יודעת אם זה מתאים לך לשמוע.
אם לא, אז תדלגי.
מנסה לחשוב איך אני הייתי אומרת את הדברים (קודם כל לעצמי, ומתוך כך גם לילדים - במילים ובצורה שמתאימה להם, לא כל מה שאני כותבת פה אני אגיד להם, ובטח שלא בדיוק ככה.
לא יודעת אם הייתי עומדת בזה למעשה אם הייתי במקומך. אבל לפחות באידאל, אני חושבת שזה הכיוון שהייתי מנסה לומר (בהשראת דברים ששמעתי וקראתי מהרב ראובן ששון על המשמעות של מסירות נפש עבור עם ישראל, כתבתי קצת מזה בשרשור פ"ש. וגם בהשראת דיבורים של עוצמה ששמעתי בשבעה של משפחות פה בישוב שהבנים שלהם נהרגו והשאירו אחריהם אישה וילדים...) -
עם ישראל נמצא עכשיו במצב בו במקום להיות אוסף של אנשים שכל אחד פועל עבור עצמו, כולנו מגלים שאנחנו עכשיו תאים שהם חלק מגוף שלם של עם ישראל.
הייעוד שלנו הוא לא אישי, אלא יש לנו תפקיד כללי. עם ישראל אחראי להוסיף טוב בעולם. ולהילחם ברע. ואת זה אנחנו עושים עכשיו.
והחיילים שלנו נלחמים עכשיו בשביל הטוב, הם נלחמים נגד הרע ומוסיפים טוב בעולם, הם החיילים של ה'.
ועכשיו, השכן הצדיק שלנו נהרג במלחמה. והנשמה שלו עכשיו הכי קרובה לה'. הוא זכה למות על קידוש ה', זו דרגה גבוהה מאוד והוא הוסיף הרבה זכויות לעמ"י וזכה להוסיף חיים וטוב בעולם בזה שהוא נלחם ושמר עלינו.
זה באמת קשה למשפחה שלו, כי מתגעגעים אליו, והוא חסר פה. אבל אנחנו יודעים שהוא שמח במה שהוא עשה, והוא הלך למלחמה מתוך מסירות נפש עבור עם ישראל.
וגם אבא שלנו במלחמה, ואנחנו זוכים בזה להיות חלק ממי שמוסיפים טוב בעולם. ובעז"ה אנחנו מתפללים לה' שיעזור לו ולכל החיילים לנצח את הרשעים ולהוסיף טוב בעולם, ושה' ישמור עליהם...
אין לי תשובה טובה
רק כואב כ"כ
חיבוק גדול.
אין לי מה להגיד, ימים קשים.
נראה לי הדבר היחיד שהקב"ה איתנו גם בקושי הנורא הזה, בוכה יחד איתנו.
זה הדבר היחיד שאותי מנחם.
בכל מקרה חיבוק חיבוק חיבוק ענק!!!!!!!!
יש מוצר כזה? בסיסי שפשוט תומך קצת בבטן הגדלה? לא חגורה שמרזה והורסת את שרירי הבטן
בדרך כלל הולכת עם טייצים עם מותן גדולה שגם תומכים בבטן (בשגרה..) אבל עכשיו זה כבר לוחץ לי על הבטן ומגיעים עד האמצע ובקיצור, לא נח.
(מתאים יותר לפורום אימהות, אך כאן פעיל יותר)
הומלץ לי לקחת את הילדה לאבחון פסיכודיאגנוסטי, בעקבות קשיי התנהגות, הנראים כקושי בויסות תחושתי, רגשי, ופיזיולוגי.
ביטוי לקושי- כאשר משעמם, מציקה לאחרים, מדברת בקול גבוה מאוד (אין בעיית שמיעה), מחבקת את הקטן בצורה מאוד לא עדינה ועוד..
כמה שאלות-
הילדה בת 6, וראיתי שהאבחון נועד לבני 6 ומעלה. השאלה כמה זה יהיה אפקטיבי?
האם באמת זה יכול לקדם את הילדה באפיקים טיפוליים שאי אפשר להשיג ללא אבחון?
יש המלצה לפסיכולוג / מכון באיזור המרכז או ירושלים? אם יש הסדר עם כללית מושלם, עוד יותר טוב.
זה אבחון שנעשה על ידי פסיכולוג ילדים
זה נותן מפה על נפש הילד
בסוף ישנן המלצות להמשך טיפול
לא מתאים לכל ילד לדעתי, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, זה גם דיי יקר...
מבחינת מה שכתבת, נשמע שהיא ילדה נורמטיבית שלא יודעת כיצד להעסיק את עצמה / להביע את עצמה. שווה להתחיל לדעתי עם הדרכת הורים 🤍
אופן האבחון נשמע לי ליותר גדולים..
זה מאוד משמעותי
אם הצוות החינוכי המליץ לדעתי כדאי ללכת
זה יעזור לנו מאוד להבין אותה
יש לה שיבושי היגוי, ובעקבות תגובות שלה במהלך הטיפוח הקלינאית התייעצה עם קולגות והן המליצו על האבחון.
היא התחילה כיתה א, והיו 2 אירועים בהם נהגה באלימות ללא סיבה בכיתה (פעם נשכה ופעם נתנה כאפה).
הגננת משנה שעברה לא ראתה משהו חריג.
מה שכן, היא צריכה המון חום ויחס כדי לשמור אוצה באיפוס.
על מה אתן ממליצות? הוא התחיל מעון השבוע ומפחדת ממש מהחורף, בן 9 חודשים. עתידה ללדת עוד חודשיים ולא רוצה לחפש הרפתקאות עכשיו
יודעת שיש חיזוקית אבל זה לגילאים גדולים יותר, מה אפשר לתת להם לחזק?
זה בנוהל הקבוע, אבל ויטמין c זה בנפרד? יש לתינוק? או שיש משהו מיוחד שמכיל את שתיהם ביחד?
במחיר יותר גבוה
תעשי חיפוש באפליקציה זלהם
קליפתם.
רק הכותרת מגעילה אותי, זה לא נראה טוב בכללל
מאז שהיא נולדה, זה דבוק חזק לקרקפת, וגם אלה שקצת התנתקו יוצאים עם קבוצות שיער. וכשניסיתי להוציא אחד שדבוק חזק כדי לראות מה קורה, נהיה לה חור כזה כי יצא עם זה מלא שיער 
מה עושים עם זה מי יודעת
תנסי למרוח שמן ולהשאיר לחצי שעה נניח, ואז לסרק בעדינות במסרק סמיך.
להידבק ואז מוציאים בעדינות עם מסרק
וגם אותי ממש הגעיל מה שממש עזר
זה לשים לו אחרי המקלחת שמן תינוקות לסרק עם מסרק סמיך הוציא ממש את הרוב
קוראים לזה פטרייה בקרקפת. או גזזת. תלוי בחומרה. יש שמפו טיפולי לזה. אצלנו אחרי שראינו שהשמפו לא עוזר, הפנתאון הרפואי הבא הוא אנטיביוטיקה, החלטנו לוותר על זה ופנינו לרפואה אלטרנטיבית. הומיאופתיה. מאוד דורש (שינוי בתזונה ועוד דברים) אבל מוכיח את עצמו.
שורה תחתונה, תתחילי מרופא ילדים ותראי אם השמפו עוזר.
רק לדעת שזה מאוד מדבק וצריך להפריד מברשות ולשמור על היגיינה
אני חושבת שזה מופיע אצל הרבה תינוקות.
אבל חשבתי שזה יורד עם הזמן
אז אחרי השמפו אני צריכה להוריד עם מסרק סמיך? או שהחפיפה תוריד אותו?
אבל סירקתי במסרק סמיך.
היינו מסרקים עם מסרק סמיך בעדינות או משפשפים טיפה עם היד עד שמתנתק ומוציאים בעדינות. כמובן לא באזור המרפס
זה עבר בסוף ללא שום טיפול. גם שמן לא שמנו.
אפשר לשים שמן זית/ שמן שקדים.
שמנו לשני הילדים שלנו ועזר תוך רגע. בלידה הבאה אני מבקשת מרשם מראש
)אפשר דם בלי מרשם כמובן אבל זול יותר עם(
זה מגעיל אותי ברמות, הייתי שמה לתינוקות שלי שמן זית או שמן שקדים (מסריח אבל טבעי, שמן תינוקות זה לא בריא). ואז בהנקות מסרקת, מסרקת, מסרקת.... לא יכולתי לעצור את עצמי מרוב שזה שיגע אותי, בעדינות עם מסרק סמיך נגד כיוון הצמיחה של השיער, מכיוון המצח לאחור, זה עושה להם קוצים מצחיקים וחמודים 🥰
לגדולה שלי זה היה במצב ממש חמור, שבעצם הקליפה גרמה לשערה להיות לא מחוברת לקרקפת אלא רק לקליפה הזאת, אז כשהוצאתי לה את הקשקשים , זה גרם לה להקריח בכל האמצע, אבל זה לא היה אכפת לי מרוב שלא יכולתי לסבול את הגועל הזה.
אגב, היום היא בת 8 ועדיין יש לה נטיה לקשקשים כל הזמן.
אבל אני לא יכולה לסרק נגד הכיוון כי יש לה שיער ארוך יחסי ויש לי צמרמורת רק מלחשוב על לעשות את זה לראש העדין שלה.
וגם אצלה זה חמור ממש לפי התיאור שלה, יש כאלה שכבר נםרדו מהקרקפת וכשאנ מוציאה אותם מאמצע השערה הם יוצאים עם שערות, לא רוצה לעשות לה קרחות, לא ניסית את השמפו שהציעו פה?
אחרי הלידה האחרונה הרופאה המליצה לי ללכת לפיזיו רצפת אגן, אני דוחה את זה כבר מעל שנתיים כי אני בטראומה ממש מהפעם הקודמת שהייתי (אחרי לידה אחרת), המצב שלי שם ממש לא טוב, ואני משערת שכל זמן שאני לא מטפלת בזה רק מחמיר את המצב.. השאלה שלי היא כזו: מה יועיל לי טיפול שאי אפשר לעשות בבית לבד? כלומר האם בפיזיותרפיה רק נותנים תרגילים לעשות? ואז אני יכולה לפתוח בגוגל ולעשות בעצמי (מה עוד שאני זוכרת בערך את התרגלים מהפעם הקודמת) או שיוסיפו לי שם ידע/ טיפול שאני לא יכולה להשיג לבד?
חוששת ממש ללכת אבל מבינה שאני חייבת לטפל בזה..
תודה מראש לעונות
בעיקר בגלל שהיא מאבחנת איזה תרגילים בדיוק את צריכה.
לא כולן צריכות את אותו הדבר
בריחת שתן למשל יכולה להיגרם בגלל רפיון שרירי וזה מה שרובן מכירות, אבל גם מכיווץ שרירי. במקרה של כיווץ לא יעזור לך לעשות תרגילי קיגל למשל, זה רק יחמיר את הבעיה.
זאת רק דוגמה, את לא מפרטת מה הקושי הספציפי אצלך אבל ממש כדאי ללכת למשהי שתתאים לך את הטיפול המדויק לך.
אני ממש מצטערת שיש לך חוויה לא טובה, מעודדת אותך לקבוע למשהי אחרת, יש מטפלות עדינות ומדהימות שעושות עבודת קודש❤️
אם תרצי לפרט מאיזה איזור וקופה את, נוכל להמליץ לך
יש עוד טיפולים שהם עושות
תלוי מה הבעיה
הייתי צריכה לעשות עיסוי מסוים ולפתוח רקמה של צלקת. מעבר לאבחון כמובן של מה הבעיה שאי אפשר היה לעשות בלעדיה.
בקיצור לצערי אין לזה תחליף. .אני הייתי אבל אצל שתי נשים שונות ושתיהן היו מקסימות ממש! אולי פשוט צריך ללכת למישהי ממש מומלצת.
או שעדיף דונה
מה היתרונות והחסרונות?
דונה זה עגלה בפני עצמה, עגלה וסלקל באותו מוצר. מאד נח למציאות קצרות אבל ההמלצה היא לא הרבה זמן של התינוק בפנים.
אבל כשיוצאים עם הסלקל והמתאמים זה גם בדרכ בלי האמבטיה כי מסורבל גם וגם, אי אפשר לחבר במקביל.
אז השאלה אם את רוצה מוצר אחד או בנוסף את הדונה
כי כמו שזה נראה כרגע אצטרך להתמודד הרבה לבד ביציאות... וב"ה יש הרבה קטנים אז זה כרוך ביד אחת
כבר יש לי בוגבו בסיס אז אצטרך לקנות סלקל.
ומה יותר קל בנשיאה?
לא יודעת,
יש לך שתי ידיים פנויות... מקפלים כשהתינוק בפנים. (הגלגלים מתקפלים אל מאחורי הסלקל).
מזה שלוש שבועות בערך אני קמה בבוקר ומרגישה את הרחם ממש, את כל הצורה שלה, ואפילו אני שמה לב לאיך שהיא גדלה עם הזמן
זה הרגשה של בטן קצת קשה, כשאני קמה לשירותים ובכללי קמה זה עובר ואני לא מרגישה כלום.. בטן רגילה.
עכשיו בימים האחרונים אני ממש מרגישה את זה ויותר בצד ימין, צד שמאל רך וצד ימין קשה וגם רק למטה ולא כל הבטן.. אני קצת בלחץ כי אני לא יודעת אם אני אמורה להרגיש ככה.
הייתי בסקירה וברוך ה׳ ישתבח הכל היה תקין וראו תינוקי מושלם ופעיל והרופא אמר שהשליה קדמית..
שאלתי אותו אם להיות מודאגת מהבטן והוא אמר שלא אבל לא פירט
מישי חוותה?
ממה שאני קראתי שום דבר לא נשמע מטריד.
בנוסף שאלת לגבי זה רופא שגם בדק וראה שההריון תקין ב"ה.
הגוף משתנה בהריון, הרחם אכן גדלה, הגוף לא תמיד סימטרי ונשמע לי אישית שהכל טוב.
הרבה בריאות ובשורות טובות!
בהחלט קורה בהריון.
מתי יש לך תור לרופאת נשים? את יכולה לשאול אותה, ולבקש הנחיות לאילו דברים חריגים את אמורה לשים לב ומתי צריך להבדק.
מכיוון שאת אומרת שכבר שאלת רופא לגבי זה, לי אישית זה ממש לא נשמע דחוף והייתי מחכה לתור הבא אצל הרופא/ה. אבל אני לא רופאה...
שיהיה במזל טוב!
העובר גדל ב''ה והרחם מתרחבת
גם התזוזת של העובר יכולות לעשות את זה גם אם את עדיין לא מרגישה תנועות
אני בשבוע די קרוב לשלך
גם מרגישה שינויים בבטן לפעמים במהלך היום
לא הייחסתי לזה יותר מידי
לפעמים הבטן מתקשה מחוסר שתיה, ולזה צריך לשים לב.
לפעמים העובר מתמתח לו, ומרגיש יותר מידי בנח...
לפעמים זה קורה אחרי שצועקים ומתעצבנים מממש ,
לפעמים אחרי יחסים,
או, אצלך זה נשמע שהשלפוחית מלאה ולוחצת עלייך.
רק אם זה קורה המון, צריך לבדוק.
בעלי בחזית אי שם,לא זמין...
אני עם סרזט, כמה חודשים אחרי לידה..
והיום פתאום התחילו כתמים
בטח זה מכל המתח של הימים האלה
אבל ממש ממש לא מתאים לי עכשיו
יש כ"כ הרבה התמודדיות אחרות
חשבתי להכפיל מינון..(זה מה שאני עושה בהתחלה,ואז זה מסתדר..)
השאלה אם אפשר כבר לקחת עכשיו או לחכות לזמן הקבוע שזה מחר אחהצ?
אם באיזה שהוא שלב את חושבת שאת מזהה, בבקשה דפדפי הלאה
בקצרה בעלי לא משרת בצו 8 אלא בהארכת שירות עקב הלחימה.
הוא מגיע הרבה הביתה אבל כלום לא צפוי
אני קורסת ,לא מצליחה להתקלח יותר מפעם בשבוע, לא גזרתי ציפורניים (מזל שאני כוססת בתקופה הזאת, אבל הרגליים....) לא סידרתי גבות מתחילת הלחימה. אין מתי! הילדים בלי מסגרות וכשהוא מגיע אני קורסת
אני חולה ובתחילת הריון. מתפקדת הכי שאני יכולה אבל באמת מעל ליכולותיי. ההריון קצת בסיכון ובמקום לנוח ולשתות אני מוצאת את עצמי קונה שייק בינוני ב16:30 לארוחת צהריים.
שומעת כל היום על עזרות שמקבלים רק אנשים שיש להם ביד צו 8. גם אם הם גם חוזרים הרבה הביתה וגם אם זה היה רק ל8 יום (ביטוח לאומי שם שם)
מלמלתי משהו על התסכול שלי לבעלי והוא בתמורה-
את מנצלת את העולם
את מעוותת את המציאות
אנחנו לא כאלה מסכנים (6 אלף שמקבלים מהצבא לא שווים את זה,מחילה!!!!!!!!!!)
זה כמו עבודה וכו וכו וכו
נפגעתי מאוד ! מילא כל הסביבה מזלזלת!! אבל תביע אמפתיה! אני עם מיגרנה פסיכית, לוקחת תמיכה להריון שבע''ה אמן יחזיק
בגדול לוקחת קשה את המצב ואני בחרדות מתחילת הלחימה..
מרגישה שאני מתאבדת בשביל המדינה הזאת ואני כלום בעיני כולם!
*חשוב לי לערוך ולהגיד שאני בטוחה שאין כוונה רעה למי שמנסה לפרגן לחיילי צו שמונה וזה מוערך בעיניי. אבל יש הרבה שנפלו בין הכסאות ואנחנו ביניהם
וזה שיש לי בול עץ לישון לידו, לא אומר שקל לי
המקוריתאני מאמינה שהעניין הזוגי בוודאי משפיע על העניין
ונראה שאת ובעלך לא תמימי דעים לגבי ההקרבה הנדרשת מהאיש, והמחיר שבא איתה
אני חושבת שזה זמן טוב לבקש עזרה. לא להתלונן, אלא לבקש עזרה
תלונה מתפרשת בעיני הבעל כ- הוא לא ממלא את תפקידו/ חוסר הערכה או כפיות טובה על פועלו
אם הוא לא כתובת לכך, אז משפחה, ארגוני סיוע שמחכים שיתקשרו אליהם, רשתות חברתיות שמוצפות באנשים טובים שרק רוצים לתרום או עזרה בתשלום כמו בייביסיטר וכו
השורה התחתונה היא שאת צריכה עזרה. קודם כל.
ברגע שתהיה לך עזרה תוכלי קודם כל לנשום רגע!
פחות להאשים את הצבא וממילא התלונות על האיש אח כלפי האיש או התפקיד שלו יפחתו. נכון לעכשיו השיח בצורה הזו לא מקדם אותך. קודם כל הי אני לא בטוחה שהוא יכול להשתחרר מהשירות כרגע, ודבר שני, כי הוא לא מקבל את המסר שאת רוצה להעביר.
שפת ה- אני מאוד תקדם אותך, אבל לא לפני שאת מרימה את עצמך באמצעות עזרה.
יש לילדים סדר יום?
תעסוקה?
שעת שינה קבועה? אלו גם עוגנים שעוזרים מאוד מאוד בטירוף הזה
תקחי עזרה במשק בית
תקני אוכל או תביאי מישהי שתבשל כמות ותקפיאי
ביביסיטר לאוורר את הילדים ואותך
זמן מסך חינוכי שבמהלכו את נחה בספה
לכל יום יש סדר יום- התארגנות בוקר, תפילה, ההתעמלות, ארוחה, משחקים, יצירה לפי נושא, ספר, דפי משימה וכן הלאה לפי מה שמתאים לך
תודה לעשב לימון שכתבה
קוראת אותכם ומעריכה שניסיתם לעזור
אין עזרה אין למי לפנות
אני מרגישה יותר צורך בהערכה מאשר בעזרה. אולי כי עזרה גם ככה כנראה שלא אקבל
@המקורית אני לא מרגישה שהבעיה היא בתלונות כלפי בעלי כי אני מכירה אותו ויודעת שעצם זה שאני מתלוננת, לא משנה על מה, קשה לו להכיל את זה- כי העולם כל כך בסדר ואני הבעיה.
לא מפריע לו אם אני מתלוננת *עליו* או משהו כזה
ולא כפיות טובה על פועלו
קשה לי שאנחנו לא שווים כלום בעיני העולם כשבאמת אנחנו מתאבדים על המילואים האלה . אני מתאבדת על זה. הוא לא מרגיש ככה
כי הוא לא נשאר עם הילדים בבית
אתם רואים את העולם מכיווןנים אחרים דרך התמודדויות אחרות.
ולכן אני חושבת שאת חייבת לעזור לעצמך קודם כל. ואין דבר כזה אין עזרה, סליחה. הכל אפשר לקנות בכסף היום. וגם, שוב, לפרסם בקשה לעזרה. אני מאמינה שתופתעי מההיענות.
לגבי מה שכתבת על התלונות - אני באמת נאלצת לחלוק עלייך. מה זאת כותבת עוד מחזק את זה שבעלך הוא בעל 'נורמטיבי' ב"ה שקשה לו עם גילויי תסכול של אשתו, כי בdna שלו התפקיד שלו לשמח אותך והתוצאה לא מגיעה.
כל אחד מגיב לזה אחרת, אבל חוסר הכלה היא לגמרי תגובה לגיטימית.
ואני חושבת שכדאי שתתחילי להרים לעצמכם בעצמכם. קשה לצפות לזה מהחוץ ולא לקבל, אפילו שמתבקש, אבל זה הזמן להתכנס פנימה. כי כזאת מסתכלת החוצה - זה מתסכל אותך. אל תנסי לשנות את החוץ, זה אף פעם לא יעבוד, עבודה פנימית היא עדיפה ומועילה בהרבה
. חלק מזה זה לפנות לעזרה ולהגיד - בעלי במילואים, אני עם הילדים כבר חודש ואני צריכה עזרה ב x y z.
לא לחכות שיציעו מתוך הערכה, מהחוץ אלייך, אלא להוציא את זה מהפנים החוצה
הרבה כח
הבת שלי ביקשה שנפסיק לקרוא בשם חיבה ששגור בפינו וגם לא לקרוא לה 'ציפורה'.. דעתנית😅😅
צופית?
פוצ'ית?
ואילו פינואני קונה שם המון. מאד אוהבת את הפיג'מות שלהם. מאד איכותי
יהיה בן שלוש חודש בסוף טבת. פיג'מה חורפית. לקנות 3-6?
בעצם יש את שבט ושני אדרים . אבל גם טבת זה פיג'מה חורפית. אז 3-6 יהיה בהתחלה גדול יחסית. לא? או שעדיף כן 3-6
מה זה קשה לי להיות בבית רוב הימים
בלי אופציה להוציא לבחוץ את הילדים כמו שצריך
וגם לעבוד 8 שעות
אין מסגרות בעיר
יש אזעקות
וכל הימים נראים אותו דבר
השתגענו כולנו
הילדים עם חרדות, הבן שלי עם התקפי בכי במהלך היום
יש מליון משחקים חדשים, באמת מיליון, אני משחררת בהרבה דברים חוץ משעת שינה שאם לא תקרה בזמן אז אקרוס סופית
והוצאתי אותם היום לאיזה חצי שעה מתחת לבית והיה לנו נחמד אבל אני ממש צריכה קצת יותר חופש מלהיות אמא
יש זמן שהם הולכים לסבתא להתאוורר
ומזל שלפחות יום אחד בשבוע אני יכולה לצאת לעבוד ולהתאוורר אבל אני חוזרת לילדים שקשה להם נורא במהלך היום בלעדיי ואז זה נהיה ממש מתיש בערב עם העייפות של עצמי
ולי קשה בעצמי להיות כל היום בתוך הבית שלי, סביב האוכל והמטהח והניקיון והריבים שלהם והעבודה..
#סוףפריקה
תמיד זוכרת שצריך פרופורציות
אבל זה באמת כבר מתחיל לסגור עליי
אולי תצאי להתאוורר?
את עושה ספורט? יוצאת עם חברות?
אירועי תרבות?
תחשבי מה מעניין אותך הדרום לא כזה רחוק מהמרכז, וממש צריך את זה לנפש...
יש לך ממ"ד? אם כן והילדים ישנים שם לגמרי תרגישי חופשי לצאת כשהם ישנים כי זה לא שצריך להעיר אותם במצב אזעקה.
הרבה פעמים אין כח פיזי, אבל אחרי שיוצאים שמחים ממש על היציאה.
עוד רעיון זה לצאת איתם ליום שלם. תיקחי איתך את המחשב ותצאו או לטבע או לקניון.
נגיד אפשר לעין חמד, יש שם פינת ישיבה עם אינטרנט שאפשר לעבוד והילדים יהנו שם ממש במים. זה ממש רדוד אז אפשר יחסית לשחרר שם את הילדים. זה בדיוק בשביל הגיל של הילדים שלך.
אפשר גם באיי ג'אמפ.
לילדים תהיה תעסוקה בלי אזעקות (או עם סבירות מאוד נמוכה לאזעקה) ואת תוכלי לעבוד ואח"כ לאכול צהריים בחוץ.
זה מעל הכוחות שלי
וגם זה נסיעה ארוכה . ייתכנו אזעקות בדרך.. זה פחות מתאים לי
בבקרים אני עובדת גם אז בכלל.. בלילה אין סיכוי, הרבה כבישים לא מוארים בכלל..
ובערב פה אין לאן לצאת האמת🤷 חנויות נסגרות מוקדם וכל החברות שלי אמהות שלא יכולות או רוצות להיפגש בזמן הזה כי אני קשוחה עם הילדים ומשכיבה מוקדם ואצלן הילדים ישנים רק ב22. אבל אני מוצאת את עצמי שחוקה
מהקושי שלי ומחוסר האונים שלהם.
רוב הארץ יחסית שקט בעיקר בבוקר עד הצהריים המוקדמות.
בעיני זה סיכון מושכל,
הסיכון להיפגע מרקטה בדרך הוא מאוד נמוך,
וברגע שיצאת מטווח איזור הדרום הוא ממש אפסי. יחסית לאוורור שיציאה כזאת יכולה לתת, לדעתי זה שווה את אי הנוחות של הנסיעה.
את יכולה להסתכל באתר של פיקוד העורף איפה יחסית שקט,
נגיד מאיזור קריית גת- קריית מלאכי, לכיוון מזרח- מודיעין, בית שמש, מבשרת ציון, כל האיזור הזה יחסית שקט ממש.
אז לא יודעת מה המרחק מהבית שלך לאזורים האלו, אבל כשנסעתי מצפון העוטף עד צומת פלוגות זה היה מהיר יחסית, לא זוכרת כמה בדיוק.
מחוץ לעיר, אז קל וחומר עכשיו
ומאחר ואני עובדת בבקרים, בערב זה בכלל בכלל לא אופציה
תודה על הכיוון, אבל זה פחות מתאים לי כרגע
❤️
ערכתי אז לא בטוחה שראית לגבי הבקרים.
אם עדיין לא רלוונטי, אז סורי..
משהו במצב הזה גורם לכל מי שלא נפגעה באופן ישיר מהזוועות ובעלה לא מגויס לחשוב שהפגיעה שכן יש אצלה בשגרת החיים היא לא משמעותית, ושאסור להתלונן כי יש כאלה שסבלו/סובלים הרבה יותר.
אבל מה שאת מתארת קשה ממש, וב"ה שאת בצד שלא נפגע קשה יותר, אבל בכל זאת לא נראה לי שזה צרות של עשירים.
דבר נוסף ויותר לכיוון הפרקטי , אם המסגרות לא חזרו בכל העיר, אין סיכוי לארגן איזו 'קייטנה' אצל בנות נוער? אין התארגנויות כאלה אצלכם?
מה שארגנו שלחתי אותם וזה היה טוב לכולם, גם אם קצר..
אנחנו גרים בעיר עם אופי מאוד אורבני. מאוד כל אחד לעצמו כזה..
ותודה על המילים שלך ❤️בהחלט נפגעים.. דואגת מאוד לצד הנפשי של הילדים גם
לקבוע חברותא בזום עם חברות בערב.
ללמוד מספר מסויים שאתן אוהבות.
נכון שזה עדיין בתוך הבית אבל זה כן לפגוש קצת אנשים ויש בזה המשכיות מסויימת.
ואז זה לא משנה איפה הן גרות.
יש לי שפע חברות לטלפון, אבל קשה לי להיות הרבה בבית. בעיקר בשעות היום, שאין לי הרבה ברירה.השגרה הביתית הזו קשה לי
הערב נסבל כי אחרי יום ארוך אני צריכה את השקט והזמן להתארגנות ואני מדברת בטלפון הרבה.
אבל זה לא מספיק לי
אחרי שבלידה הראשונה קיבלנו עגלה יד שנייה ששימשה אותנו לשלושה ילדים, והיא כבר במצב לא משהו.
אנחנו רוצים הפעם להתחדש בעגלה.
אני רואה הרבה המלצות על ספורטליין.
ראיתי שיש להם כמה דגמים.
מישהי יכולה לעזור לי להבין מה ההבדלים בין הדגמים, ועל מה היא ממליצה?
או המלצות על עגלות אחרות.
בגדול- מחפשת עגלה משולבת לשימוש יומיומי, כולל נסיעות בתחבורה ציבורית (במצב פתוח וסגור). פחות נוסעים ברכב.
שיהיה נח ללכת איתה, עם סל נח, גגון גדול.
מחפשת משהו לא יקר, שיהיה שווה את המחיר.
פחות חשוב לי הנראות של העגלה.
יש המלצות?
היא יחסית זולה ואיכותית ולכן היא כל כך נפוצה, כי עגלה משולבת יכולה לעלות כמה אלפים וספורטליין עולה סביב ה2000.
לנו יש pl של 2020. פשוט הלכנו לחנות, זה היה ב2021, אז הדגם של שנה שעברה היה זול יותר ונשאר ממנו רק pl ולא xl.
היא נוחה ויציבה, סל גדול ונוח, שלד יחסית קל. אנחנו נסענו איתה הרבה בתחב"צ, האמבטיה לא מתקפלת, אז בגיל הזה היינו משאירים את האמבטיה בבית ומחברים סל קל (יש מתאמים של כל סלקל אוניברסלי לשלג של העגלה), לנו זה היה נוח ככה. הטיולון מתקפל וזה אחלה בתחבורה ציבורית.
הגגון של האמבטיה הוא עד 90 מעלות (עומד מאונך) והיה אפשר יותר בעיני (אולי בדגמים החדשים זה שונה). הגגון של הטיולון ממש גדול ונוח.
בין שנים שונות יש גם קצת הבדלים, אני לא בקיאה בהם. למשל לדגם שלנו אין רשת באמבטיה עצמה (בגגון יש) ובדגם שנה אחר כך יש רשת שאפשר לפתוח וככה התינוק יכול לשכב על הבטן, להרים ראש ולראות עולם.
באח עכשיו יש בחנויות דגמים של 23, 24 אולי שאריות של 22, אז אפשר לבדוק מה ההבדלים ביניהם.
בכל מקרה היתרונות העיקריים קיימים בכל הדגמים של הסיאלו (שזה המשולבת היחידה שלהם נראה לי)
סיאלו רגיל- יש הבדל בגלגלים הם יותק -טנים. האמת יותר כייפיי9 להידוי ועליה במשרגות. עגלה יותר קלה
אבל דגם פשוט יותר
בפי אל ובא-ס אל יש בד יותר נעים ברריפטד ,רשת באמבטיה , פס מתכת בגגון עוזר לו להשמר טוב יותר
אבל כלום לא ממש עקרוני
יש דגם חדש שנקרא פולד והוא גירסה יותר קומפקטית וקלילה
למי שזה מה שבעיקר חשוב לה
לדעתי מן הסתם קצת פחות יציבה אולי אבל אולי לא . לא ניסיתי
אשמח גם להמלצות על חנויות/ אתרים שאפשר לקנות במחיר טוב.
ואם מישהי יודעת, אם צפויים מבצעים לקראת בלאק פריידי/ סוף שנה וכד'.
חברה אמינה מאוד ואיכותית דגם ישן לפני 3-4 שנים
בעונה הוא עלה 3500 בערך עכשיו ב 900 שקלים
אני קניתי ומרוצה מאוד
איך אני יכולה לתרום
דרך מי?
תודה
יש להם הרבה כללים.
אם משום מה את לא עומדת בכללים יש קבוצות לתרומת חלב אם בקהילה לנשים שלא זכאיות לקבל מבנק החלב מכל מיני סיבות, אבל עדיין זקוקות לזה וישמחו לקבל ממך את התרומה
כמו שרשמו לך יש להן כללים ומינימום תרומה של 3 ליטר לפי מה שזכור לי. הם גם דורשים לעשות בדיקת דם לתורמת כדי לדאוג לבטיחות.
את יכולה לנסות להפיץ הודעה ולנסות להגיע ךנשים פרטיות שזקוקות.
היי,
מאיזה גיל ממולצת הבדיקה? תלוי בהיסטוריה משפחתית?
גילו לסבתא שלי סרטן השד עכשיו, ולדוה שלי מהצד השני ג"כ היה (הבריאה ב"ה)
אני בת 22, ועם עבר של הריון ולידה תקינים. מניקה.
האם כדאי לעשות את הבדיקה עכשיו? חובה לעשות אותה? ואם כן, איך קובעים תור? דרך רופא משפחה? רופא נשים?
אשמח להכוונה.
תודה רבה!
וגם לא בטוח שבדיקה באופן כללי...
בכל אופן מתחילים מכירורג שד(עדיף כירורגית כי הבדיקה בלי לבוש בחלק העליון בכלל, וזה יותר נעים..)
ההמלצה היא להיבדק מגיל 30, ומגיל 25 אם יש סיכון כלשהו.
זו בדיקה ידנית שאם יש בה ממצאים חשודים מפנים ממנה לאולטראסאונד שד, ורק השלב האחרון הוא ממוגרפיה.
ממוגרפיה כבדיקה שגרתית היא רק מגיל 50.
את יודעת אם הסרטן שיש להן זה הסוג הגנטי?
אולי כדאי לבקש קודם כל הפניה לבדיקה גנטית(בדיקת דם) לגילוי הגן שמעלה סיכון לסרטן השד.
רפואה שלמה לסבתא שלך❤️
הזכאות היא מגיל 25.
לגבי הפניה אני לא בטוחה..
(בעוונותיי עוד לא עשיתי🤦 כי לא עושים במרפאה שלנו ולא הגעתי לזה..
אבל כן הייתי אצל כירורגית....)
ואמן שסבתא שלי תבריא....
הגידול שלה ממש גדול _5 ס"מ)
הגוף שלה לא במצב שאפשר לנתח אותו, והיא לא בריאה מספיק בשביל טיפול כימותרפי/ביולוגי.
אז היא התחילה עכשיו לקבל הורמונים, מקווים שיעזור...
בשורות טובות בכל החזיתות!!
הבדיקה מומלץ מגיל 25-30.
הכי טוב זה לקבוע תור לכירורג שד. והוא ידריך אותך מה ואיך לעשות. בהצלחה.
בעקרון מגיל 25 למי שיש היסטוריה משפחתית
אם את חוששת - תקבעי תור לכירורגית שד זה גם ככה המתנה מאוד ארוכה לצערנו
בעז"ה אתחיל מלקבוע תור לכירוגית שד.
בתפילה גדולה שנהיה כולנו בריאות תמיד.
כדאי לך להסתכל שם
ואגב-גם במכבי הבדיקה לגילוי נשאות היא חינם רק לנשים מעל גיל 25
אני אשכנזיה (אגב למה זה משפיע פה? גנטית זה יותר מופיע אצל אשכנזיות?)
אני אברר בקופ"ח שלי, אני בלאומית.
אם אין חינם, הייתן ממליצות לי לחכות עוד 3 שנים לגיל 25 פשוט?
יש לי גם ביטוח בריאות פרטי, אולי אברר דרך שם...
הכשירו רופאות משפחה לעשות בדיקות שד.
אני הייתי אצל אביגיל ארגוב בגאולה. מאד מקצועית ומאד אנושית. ממליצה מאד
בשורות טובות
היי בנות..
אשמח לעצות מנסיונכן..
התחלתי לקחת פרימולוט שמונה ימים לפני מועד הווסת כדי לדחות לכבוד ברמהמצווה של הבן שלי שתתקיים א"יה ביום שני הקרוב.
מאז כאבי בטן. ,נפיחות בטנית משמעותית. תחושה כללית מבאסת ממש כמו בימים של לפני...
אני לוקחת את הכדורים מזה חמישה ימים..
שואלת מה יקרה אם אפסיק כעת?
האם יתחיל דימום תוך יומיים שלשה?
ובנוסף האם ידוע לכן על דרך להקל על כל התסמינים המעניקים האלה?
מתוסכלת ממש,תודה מראש.
זה תופעות הורמונליות… אין ככ איך למנוע אותם
בהצלחה!
לעשות עם זה.
כשמפסיקים- מקבלים ווסת בד"כ אחרי יומיים/שלושה
ותרגישי הקלה בהרגשות האלו
אזור
שמקבל/ת בבני ברק או בקונקורד ברמת גן
לא אוהבת לדבר רע על אנשים
אבל אני פשוט מאוכזבת מרופאים מסויימים
הרופאה שהלכתי אליה
זה כמו לא ללכת אליה בכלל
אם זה היחס, אני יכולה בהחלט להסתפק בסקירות וזהו
אולי באמת אין צורך ברופא/ה?
אני מתכננת לעשות את שתי הסקירות בעז"ה, ב. דם עשיתי הכל נראה ב"ה טוב
הפניות כבר יש לי בתיק
מה פספסתי?
כרית הנקה... היא פשוט "החרימה" לי אותה כשסיימה לינוק, והתמכרה אליה... היא משכיבה עליה את הראש או מחבקת אותה. (ובשעות היום היא הופכת לכיסא או לסוס 
)
אבל הקודמים היו בלי כרית עד גיל שנתיים-שלוש... עקרונית זה בריא יותר לישון בלי כרית. אבל אם הבן שלך ממש רוצה - אז תזרמי, ותביאי לו כרית דקה ככל האפשר.
הבת שלי בת שנה ושלוש, ולא מדברת.
מדי פעם יש לה איזו מילה שהיא משתמשת בה לכמה ימים ואז מפסיקה (היו כמה ימים של מ בקמץ, שהיא התכוונה למים, אבל הפסיקה ולא מוכנה לחזור לזה).
אומרת בעיקר 2 עיצורים, לדעתי, מ ו ב. וכמעט אך ורק קמץ.
הצליחה ללמוד "איך עושה אריה", אבל תכלס, משתמשת באותו צליל, של האריה לכל החיות.
אני חושבת שהיא מבינה כשמדברים איתה, אבל באמת אני לא בטוחה אם היא מבינה מחוות או את מה שנאמר (צריכה להפחית מחוות מדי פעם ולראות אם מבינה).
היא משתמשת במחוות בעצמה, וקל יחסית להבין מה היא רוצה (למשל אתמול, רצתה לצאת לטיול, אז הביאה לי את הכסרש, משקפי שמש, ו4 נעלים )
קיצור, בטיפת חלב בגיל שנה וחודש כבר האחות היתה מוטרדת.
מה אתן אומרות? נורמלי, מחשיד? ונניח שאני רוצה להתחיל ברור, איפה מתחילים?
בקיצור, להתחיל מרופא ילדים? התפתחות? אאג? למי מהנ"ל צריך הפניה מרופא ילדים, ולמי לא?
עשיתי פעם לבן שלי בלי הפנייה.
כחלק מהפנייה לאיבחון צריך גם בדיקת שמיעה וגם ראייה. כדאי גם לפנות לרופא אאג לבדוק שאין מים באוזניים
ולא היתה לי, הרופא לא ענה...
אז פשוט התקשרתי ואמרו לי שאין צורך. אבל עשיתי במכון שמיעה של מאוחדת, לא מכון חיצוני
או אפילו רופא ילדים רגיל.
עוד לפני בדיקת שמיעה - לבדוק נוזלים באוזניים.
אם יש נוזלים אפשר להבין לבד שהם גורמים לירידה השמיעה ולעיכוב בדיבור ולהתחיל לטפל בהם, לא צריך לחכות בשביל זה לבדיקת שמיעה.
אצלנו עם הבכור היה אותו סיפור - לא דיבר בכלל ולפרקים היה נדמה לי שיש גם רגרסיה קלה. בגיל שנה ו5 לקחנו לרופא, היו נוזלים, הורדנו מוצרי חלב ותוך שבועיים הילד התחיל לדבר וגם ללכת.
בדיוק תהיתי אם יש טעם ללכת פיזית לרופא ילדים, או פשוט להחליף לתור טלפוני...
מהתיאור של מה היא עשתה כשרצתה לצאת לטיול😍
לא הצלחתי להבין אם כשהיא אומרת את העיצורים מ ו-ב היא מתכוונת למשהו ספציפי.
בכל מקרה כדאי להתחיל בירור, אצל רופא ילדים. ובע"ה זה יכול גם להסתדר מעצמו.
באמת מתוקה נורא.
אני לא יודעת אם היא מתכוונת למשהו ספציפי, נראה שבמשך כמה ימים כן, ואז הוא או מתחלף או נעלם (למשל מ היה בהתחלה אמא, אחכ מים ועכשיו שוב חזרה לבכות בהסטריה עד שאני קולטת שהיא צמאה, במקום שתגיד מ)
אז אקבע תור לרופא ילדים ונראה מה יגיד, תודה
וסתם היא תחכה בתור יוצר זמן
אפשר במקביל לקבוע לאאג
היא ממלמלת?
שגם יתן איבחון להתפתחות הילד
שכדאי כבר להתחיל תהליך,
ולקחת נשימה ארוכהההה כי זה דורש המון ביורוקרטיה, ולוקח הרבה זמן, והרבה המתנה והרבה טלפונים,
ומקסימום עד שיגיעו התורים הכל יסתדר ותוכלי לבטל (אבל לדעתי גם אם תהיה התקדמות דרסטית, בעז"ה שאכן תהיה, עדיין עדיף לבדוק ממה זה נובע, ובעז"ה לעזור לה).
קבעתי תור לרופא ילדים לעוד מעט, ולאאג לעוד חודש וחצי בתקוה שאספיק בדיקת שמיעה עד אז, אם יהיה צורך...
במהלך השבוע הבא ביטוח לאומי יקבל מידע על כל משרתי המילואים כדי לשלם להם תגמולי מילואים.
ממליצה לברר מראש מה הסטטוס של החיילים שלכם שבגסך יכנס חלק ובלי בעיות
איך זה עובד?
מי ששכיר מעל 75 ימים צריך לקבל משכורת כרגיל, ואחרי שהמלחמה תיגמר והמעסיק יגיש בעבורו תביעה- ביטוח לאומי ישלח לו פוליסה לשכיר שם רשום כמה כסף מגיע לו, והמעסיק יצטרך לשלם לו את ההפרש בין מה שמגיע לו חנה ששולם כבר במשכורת.
מי שסטונדנט, תלמיד ישיבה, לא עובד, עצמאי או הגיע מחו"ל כדי לשרת במילואים- צריך רק לוודא שחשבון הבנק שלו בביטוח לאומי מעודכן כי התשלום צריך להיות מועבר באופן אוטומטי בימים הקרובים.
(לעדכון פרטי חשבון בנק נכנסים לאתר הראשי של הביטוח לאומי, בוחרים עדכון פרטי חשבון בנק, נושא קצבאות, מסמנים מילואים וממשיכים לאימות פרטי חשבון. אין צורך בסיסמא)
מעסיקים- לשים לב שבשונה מתמיד, ניתן למלא כבר עכשיו תביעה למילואים בעבודה העובדים שלך ולקבל את התגמול כבר בסוף כל חודש ולא בסוף תקופת השירות.
אם יש שאלות ספציפיות תשאלו בכיף, ואשתדל לענות
