פורום סטודנטים (עמוד 20)

כל מי שיבצע חיפוש באינטרנט של המקצועות הכי רווחיים, יראה שבראש הרשימה עומדים מקצועות ההייטק, שמגיעים אליהם מתארים כמו מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, מתמטיקה ועוד. באופן כללי, השוק הפרטי מציע משכורות הרבה יותר גבוהות מהמגזר הציבורי.

קושי הוא עניין סובייקטיבי. עם זאת, מקצועות שדורשים מתמטיקה ונגזרותיו ברמה גבוהה נחשבים קשים יותר מאחרים, כמו הנדסות למינהם.

גם ההגדרה של מבוקשים זה עניין. כאן יש רשימה לפי מספר הסטודנטים שלמד את המקצועות בארץ. עוד דרך לדעת זה להיכנס עכשיו למוסדות האקדמיים ולראות באילו מחלקות הרישום כבר סגור. 

 

לגבי השאלה האחרונה, קודם כל חשוב לי להבהיר שכמעט בהכל אפשר להרוויח יפה, אבל זה אינדיביוואלי. לצורך הדוגמה, נגיד אפשר להיות שחקן קולנוע. יש כאלה שעושים את זה בגדול, אבל כנראה שהרוב לא. את הרשימה אפתח בהוראה. לימודי חינוך לא נחשבים קשים במיוחד, התנאים והשכר די טובים, במיוחד למי שרוצה להשקיע במשפחה. בעצם, הרבה משרות ממשלתיות מציעים תנאים נוחים ומשכורת סבירה (לא גבוהה). העבודות האלה מתאפיינות בהסתדרות עובדים חזקה, כך שיש הרבה הגנה על הפרט, לעומת חוסר היציבות בעולם ההייטק, שבו נמצאים המשכורות הגבוהות. (נהג אוטובוס בנמל אשדוד מרוויח כמו סמנכ"ל חברת הייטק...) בנוסף, כהמשך לרשימה, לא חייבים תואר - נניח מורה דרך (אמנם הקורונה היא מכה, אבל מקווה שהיא כבר מאחרינו).

למשל, בהוראה, השכר ההתחלתי של מורים הוא מאוד נמוך ביחס לעולם המערבי אבל אחרי הרבה שנות ותק, הוא מהגבוהים בעולם. 

זו הסיבה, למשל, שרמת המורים החדשים בארץ כ"כ נמוכה (אנחנו ליד קזחסטן לפי מבחני PIAAC) - אף צעיר מוכשר לא רוצה לעבוד בשביל שכר כזה והאידיאליסטים שכבר כן, נשברים מאוד מהר ואחוז גדול מהם בורח תוך פחות מחמש שנים. 

אני מניח שאפשר לקרוא לזה "הגנה על הפרט" אבל אני הייתי בוחר לתאר את זה בצורה קצת שונה. 

 

בנוסף, גם ברפואה אפשר להגיע למשכורות מאוד מאוד גבוהות וגם השכר ההתחלתי הוא לא רע בכלל - אבל יש המון ביקוש ולכן תנאי הקבלה מאוד קשים. 

כמו כן, התנאים בתחילת הדרך הם איומים ולא כל אחד יכול לעמוד בהם.  

שמשרה מלאה בהוראה היא 24 שעות, לעומת 44 של עובדים אחרים. בנוסף, למורים יש כמעט 100 ימי חופשה (בתשלום, כלומר חגים, חופש גדול וכו'), לעומת משהו כמו 12 ימי חופשה לעובדים אחרים. למי שמתעניין, יש כתבה נרחבת על שכר המורים כאן, ועל החופשות כאן. בגדול, השכר ההתחלתי נמוך, וכדאי מאוד לעשות תואר שני. 

לכן כתבתי שזו עבודה שמאוד נוח לשלב עם חיי משפחה - החופשות מתואמות עם הילדים, בגלל ששעות העבודה קצרות יותר אפשר לאסוף ילדים ממסגרות ועוד.

 

למי שמחפש מקצוע, כדאי לדעתי למצוא מישהו שאתם מכירים, באיזשהו מעגל, שכבר עובד בתחום המדובר 10-15 שנה (כלומר, לא סטודנט!) ולשאול את הדברים הללו. לדוגמה, מהי המשכורת ההתחלתית, מתי זה עולה, כמה מרוויח מישהו בכיר, איך מגיעים להיות בכיר.

 

לצורך הדוגמה, משפטים זה תחום מאוד מבוקש. אפשר להתקבל בלא מעט מוסדות, אבל מה שקורה זה שיש לא מעט מוסדות (מכללות בעיקר) שבהם אחוז העוברים את מבחני לשכת עו"ד הם נמוכים מאוד. מבחינת קשיי קבלה, קשה להתקבל לאוניברסיטה טובה אבל קל להתקבל למכללה (יש יוצאים מהכלל, אבל נעזוב את זה עכשיו). מי שכבר מוסמך כעו"ד יכול לעבוד בחברה ממשלתית, יכול להיות שכיר במשרד פרטי, יכול להיות עצמאי - ורמת ההשתכרות שונה מהותית בין המצבים השונים. לא כולם מרוויחים אותו הדבר.

זה נכון גם לגבי רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד - האם אתה פותח קליניקה פרטית, או עובד רק דרך הקופה?

יש גם מינוסים (אין "זמן מת" בעבודה, החופשות הן קבועות  ולא גמישות, אין עבודה מהבית וכו') אבל בסה"כ, כן, יש תנאים מאוד נוחים). 

מצד שני, השכר מאוד נמוך ואנשים עדיין צריכים לחיות. (אחרי הכל, אנחנו המדינה השניה הכי יקרה ב-oecd...). 

 

אני חושב שכדאי לבדוק אילו מקצועות היו נדרשים גם בעתיד ובאיזו מתכונת. 

(קרא לי נאיבי, אבל אין סיכוי שבעוד 10-20 שנה, מערכת החינוך שלנו תמשיך לעבוד באותה מתכונת. כבר אין למערכת הזאת כמעט לאן לרדת... מתישהו יהיו חייבים לשנות את הפורמט). 

רופאים תמיד יצטרכו ותמיד אנשים יהיו מוכנים לשלם עבור בריאות. 

טכנולוגיה תמיד תהיה ותמיד אנשים ירצו לפתח ולשפר אותה. 

גם מקצועות פרא-רפואיים כאן כדי להישאר. 

 

במשפטים, כבר היום יש הצפה ומנסים ליצור כל מיני חסמים מלאכותיים כדי להקטין את מספרים. 

עדיין, מי שממש טוב, יוכל להרוויח יותר משלושה רופאים וחמישה הייטקיסטים יחד... 

 

באופן אישי, אני חושב שמבחינת המכלול, שוק ההייטק הוא המקום הכי משתלם ומאוד כדאי לעשות תואר ראשון ותואר שני באחד התחומים שבהם אפשר לעבוד בו - אבל לפי מצב העניינים במדינה, לא בטוח שהוא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן. 

פסיכולוגים מרווחים יפה,

קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים עם תעודת פסיכותרפיה- מרווחים יפה כשעובדים פרטי.
גם אחיות יכולות להרוויח די טוב, בעיקר אם עושים משמרות לילה, שבתות, חגים...

פסיכולוגים - כדי לעבוד בזה צריך תואר שני, ולא פשוט בכלל להתקבל לזה.

ואם נוסיף את זה לקלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, עובד סוציאלי - אם הם עובדים במשרה ציבורית, השכר הוא זעום. מאוד. כדי להגיע לשלב של עבודה פרטית צריך לרכוש ניסיון, אי אפשר מיד אחרי הלימודים לפתוח משרד פרטי.

 

לעומת זאת, איך שמסיימים תואר ראשון במדעי המחשב כבר מרוויחים יותר...

קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק במגזר הציבור זה ממש לא ככה, כלומר לא בהכרח-
יש כל מיני הסכמים מול קופות החולים שיוצאים משתלמים (עדיין, זה לא יהיה שכר גבוה, בטח בלי תואר שני, אבל גם לא זעום)
סתם דוגמא להסכם מול קופת החולים: שכר מסויים עבור 20 שעות בשבוע, תשלום של פי שתיים לכל שעה נוספת מעבר לעשרים שעות.
תוספות של שנות ותק, תוספת לבעלי תואר שני.. וכו'.
לא בהכרח זעום,
אבל כן, בהחלט, הייטק זה מבטיח יותר (אם יש את הכישורים הנדרשים)

קלינאית תקשורת עם דוקטורט. הרוויחה בקופ"ח 37 ש"ח לשעה. (היא עובדת בנוסף גם פרטי וגם בהוראת המקצוע).

שכר סטודנט בהייטק מתקרב יותר ל-70 ש"ח לשעה.

 

השאלה נשאלה לגבי מקצועות לא קשים שמרוויחים בהם טוב, וזה פשוט לא נראה לי עונה על הדרישה הזו.

 

שמרוויחה סביבות 40 לשעה על 20 השעות הראשונות, ומשהו סביב 100 לשעה (אם לא יותר) על כל שעה נוספת

איפה ללמוד - אני למדתי באימג' וממליצה ממש. גם פרוג ממש מומלצים.

מה את ממליצה לעשות?? אני מתלבטת עם זה באמת יכול לעזור לי התואר או שזה סתם השקעה...

ממה שאני יודעת זה שבעיקרון מה שמבקשים לראות בסופו של דבר זה את התיק עבודות שלך. תיק עבודות מרשים יש גם אחרי קורס בתקשורת חזותית וזה כבר מספיק בשביל להתקבל לעבודה שתרצי.
אם את מתכוונת להיות עצמאית, אז נראה לי שחבל על ההשקעה של התואר בכל מקרה, כי מה שחשוב הוא תיק עבודות מרשים ומקצועי.
יכול להיות שיש משרדי פרסום או מקומות כאלה שדורשים תואר, אני באמת לא יודעת, עד עכשיו נתקלתי רק בבקשה של שליחת תיק עבודות, אבל בכל מקרה שווה לברר את זה לעומק.
יכול להיות גם שבתואר מלמדים באופן יותר מעמיק ונרחב, אולי שווה לך לברר באימג' ובפרוג עם מה את יוצאת בסוף הקורס, ולברר למשל במכללת אמונה (שיש שם תואר בתקשורת חזותית) עם מה את יוצאת בסוף התואר, ולראות אם יש פער גדול ביניהם וכן שווה לך להשקיע, או שסתם חבל על הזמן וההשקעה.
בהצלחה!

מעניין אותי לדעת כמה אחוז באמת עובדים בזה וכמה לא עבדים בזה סתם מסיבות פרטיות וכמה רוצים ולא מוצאים עבודה...

מכירה קצת.. חברות שלמדו איתי גם עובדות בזה אבל לא יודעת מה בד"כ

אם תרצה ביום שלישי אני מגיע לשם ואוכל לעדכן

כאשר נרשמתי לאוניברסיטה המליצו לי עליו... 

מקומות ההכשרה לא יסכימו לקבל מי שלא מחוסנת
ככה שהרוב המוחלט התחסנו

אני לומדת אחד מהמקצועות הפרא רפואיים, שם באמת נפגשים עם אוכלוסיות בסיכון
אבל האמת שקחי בחשבון שאם את תפגשי עם לא מחוסנים בתור מישהי בהכשרה וחלילה חלילה תחלי בקןרונה, יהיה לך נעים להכניס אותם לבידוד?
היום אנשים רואים בעין שלילית מצב כזה..
סתם נקודה לשיקול דעתך

אבל, א. אני מוכנה לעשות בדיקה קורנה יום יומיים לפני שמגיעה להכשרה (היום מקבלים תשובות במהירות)

ב. אין לי כל כך ממי להידבק, אבל גם אם ח"ו כן אז א^

ג. במקום של ההכשרה יש בערך 150 תלמידים לא מחוסנים. ככה שזה שאני מגיעה פעם בשבוע ונפגשת עם 60 מהם לא משמעותי יותר מידי לאחוזים של אפשר להידבק

סתם כי אצלינו היה מקרה של מורה שהכניסה כמה כיתות לבידוד, ונדבקה יותר מחצי כיתה באחת הכיתות (תמיד יש סיכוי שזה לא היא. אבל אוטומטית יקשרו לזה) לי שכשזה בא ממבוגר שהיה לו אופציה להתחסן זה הרבה יותר מכעיס מאשר כשזה ילד.
אבל סתם ניצלשתי לך..
אם זה משרד החינוך אז נראה לי יש לו כללים משלו. שווה להתסכל באינטרנט ולבדוק
בנוסף אם את לא הלא מחוסנת היחידה אז תנסו להתארגן כמה בנות ולדאוג לכך שיאשרו לכם
הכי טוב האמת למצוא עורך דין ולשאול אותו מה אומר החוק. ואם היו תקדימים כבר
בהצלחה

פס"ד דרמטי: מעסיקים רשאים למנוע מעובדים לא מחוסנים להגיע לעבודה

 

בית הדין לעבודה קבע שאפשר למנוע מעובד שמסרב להתחסן ו\או להציג בדיקה קורונה שלילית.

אז אם את מוכנה לעשות בדיקה, הם לא אמורים למנוע.

 

אני רוצה להגיד כמה חשוב להתחסן. זה חשוב מבחינה רפואית (המחלה ל"ע עלולה לגרום לתוצאות נוראיות, צמצום האפשרות ליצירת וריאנטים נוספים). זה חשוב מבחינה כלכלית (פתיחת המשק). זה חשוב מבחינה דתית (להודות לקב"ה על החסד שגמל איתנו ביכולת לפיתוח חיסונים). בעיניי, מי שיכול להתחסן ולא עושה זאת ומסתובב ברשות הרבים - פוגע ברבים. ואיזה זכות מוסרית יש לו לסכן חיי אחרים?

נכון שלא שאלת לדעתנו, אבל בעיניי מדובר ב"לא תעמוד על דם רעך", ואיני יכולה לעמוד מנגד.

תודה רבה!

גם בלי קשר לחיסון.
כך שאם תרצה להגביל כניסה בגלל אי חיסון, זה אפילו יקבל גיבוי מהדרגים הגבוהים

היא כבר הסכימה להכניס קבוצה שלימה של 9-10 בנות לביה"ס, לפי מה היא יכולה להחליט לא להכניס בת אחת או שתיים? (בלי קשר לחיסון, וגם עם)

ק"ו סטודנטיות

לא יודע לגבי החוק.
אבל מנין הזכות של מי שאינו מחוסן לסכן אחרים לטובת ההכשרה של עצמו?

מה עוד שאלה רבים המחויבים לבוא לבית הספר, ולזה שרוצה לעשות הכשרה יש דרך פשוטה לפתור את הבעיה שלא יארע להם נזק.

אוסיף שמבחינה הלכתית אדם שמזיק לחברו בגופו ראוי להיות מנודה, אז האם שווה לקחת את הסיכון שמא יגרמו למישהו בבית ספר להיות חולה וראוי להיות מנודה?

מחילה על התקיפות, אבל הזלזול בחיי אדם והאגואיזם של אלה הלא מתחסנים הוא פשוט בושה

???

https://www.israelhayom.co.il/article/873405

נניח שנבדקים כל יום-יומיים, זה עדיין יכול להיות אחרי יום של הדבקה עד שהתקבלו התוצאות

אבל זה לא תחום מבוקש במיוחד וצריך להיות מאוד מוצלח וגם לעשות הרבה תארים
רפואה

בגדול כן, אם כי יש נושאים בבגרות שלא נוגעים בהם בשנה א כמו סטטיסטיקה והסתברות למשל.

אבל לא ממש נוגעים בטריגונומטריה וגיאומטריה אנליטית בכלל. (אם צריכים משהו כזה בשלב מאוחר יותר, אז מצופה מהסטודנטים לדעת את זה). 

החומר בקורסים של התואר לא חופף לבגרות במתמטיקה. יש קשר אבל זה לא בדיוק אותו חומר.

כל המחלקה למדעים מדויקים.
וחוץ מזה אנשים ראלים יכולים להיות גם עו"ד, רו"ח, מורים ועוד הרבה מקצועות שלאו דווקא נחשבים ראלים לגמרי

ואולי כלכלה נחשב ריאלי גם

חברות שלי כן, והבנתי מהם שמאוד עמוס ( עד כמה שתואר בהוראה הוא עמוס) יחסית למקומות אחרים

מכיר כמה אנשים שלמדו שם ועובדים בתעשייה בחברות מובילות כמו אינטל ומובילאיי.

אם תראה שהנדסה גדול עליך תוכל ללמוד באוניברסיטה הנדסאי תעשייה וניהול, שגם כן לא דורש תנאי קבלה גבוהים.

בעיקרון יש מקומות שלא יקבלו ממכון לב ויש כאלה שלא. זה תלוי מה ההיצע וביקוש שלהם וגם אם עבדת תוך כדי תואר

1. הנדסת תעשייה וניהול זה מקצוע בלי הרבה ביקוש (ואני מתנסח בנדיבות). 

אני לא זוכר בשום מקום שבו עבדתי, מהנדס תעשיה וניהול במשרת פיתוח ואפילו לא ב-qa. 

 

2. מכון לב הוא מוסד שנחשב טוב יחסית למכללה - זה עדיין לא קל להתקדם משם, אבל אפשרי. 

השילוב של תעשיה וניהול ומכללה, הוא שילוב די חלש ואני לא בטוח שיהיה לך מה לעשות עם התואר הזה אח"כ. (ושוב, אני מתנסח בנדיבות). 

 

3. מקצועות הייטק כמו הנדסה ומדעי המחשב עדיף ללמוד באוניברסיטה גם אם זה אומר לחכות שנה-שנתיים ולעשות שוב פסיכומטרי או לשפר בגרויות. 

 

4. האם ללמוד מקצוע אחר באוניברסיטה? 

זה תלוי - האם אתה יכול להתקבל לתואר כלשהו באוניברסיטה שיקדם אותם לעסוק בתחום בו אתה רוצה? 

אם אתה מתקבל רק לתעשיה וניהול במכון לב, אני בספק אם זה המצב. 

 

במקומך, הייתי לוקח שנה לשפר עמדות ומנסה להתקבל לאוניברסיטה. (ולא לתעשיה וניהול).  

 

לתחומי הדאטה - רוצים אנשים עם ידע רלבנטי. 

אם זה אנליסט, ירצו מישהו עם תואר בסטטיסטיקה. 

אם זה לאלגוריתמים\דאטה סיינס אז ירצו מישהו עם תואר (שני) במדעי המחשב\מתמטיקה\פיסיקה\הנדסת חשמל ומחשבים. 

 

 

 

אני כן קצת רוצה לסייג - שזו כן אופציה בשביל מישהו שמראש לא מתכנן על הייטק - ללכת למשרה כמו מערכות מידע במקום להיות מורה או משהו. מה שכן, ללכת לתעשו"נ "כי זה הנדסה", זה לא רעיון טוב. הם היחידים שחושבים ככה.(וכלל נקוט בידכם, שמי שמצהיר על עצמו שהוא מהנדס וזהו - בד"כ תעשו"נ) 

לגבי 3-

אשמח שתסביר למה.

 

 

שהפער בין הרמות בין אוניברסיטאות למכללות הוא שמים וארץ, ויש הרבה חברות שבכלל לא מסתכלים על בוגרי מכללות.(אריאל לעניין זה היא לא אוניברסיטה). 

יחסית כן, אבל זה ממש תלוי חברה. וגם שם צריך להיות עם ממוצע גבוה, ויהיה קשה להתקבל למשרת "פיתוח".

מרגע קבלת ההודעה על הזכאות.
טרם קבלתי את המלגה וקבלתי את ההודעה על הזכאות ב27.3, כך שרק אם עד תחילת מאי לא אקבל, אפנה אליהם.
תבדוק מתי קבלת את ההודעה

זה אומר שלא קיבלתי?

תבדוק/י באיזור האישי שלך מה סטטוס הבקשה.
אמור להיות כתוב שם מה הניקוד שקבלת וכן הגשת ערעור במידת הצורך

אצלנו פורסמה הודעה שצריך לקבל מהם תשובה עד סוף מרץ. הייתי פונה אליהם טלפונית

בייחוד את הרמה המתקדמת.
ולתרגל כמה שיותר פרקים באנגלית מהבחינה הפסיכומטרית

תשבי עם מילון וכל מילה שאת לא מבינה תתרגמי... כך לא רק תדעי את הפרוש היבש של המילים אלא גם את השימוש הנכון שלהן בתוך משפט.

אפשר לבדוק פה:

אתר השירותים והמידע הממשלתי

ופה:

הגשת מועמדות למשרה דרך מערכת המכרזים של נציבות שירות המדינה

מי שעובד שנה וחצי כסטודנט ונכנס למאגר הסטודנטים, יכול בחצי שנה שאחרי סיום עבודתו להתמודד במכרזים פנימיים ובין-משרדיים (הפתוחים רק לעובדי המדינה) אליהם הרבה יותר קל להתקבל מאשר מכרזים פומביים הפתוחים לכולם.

גם אם לא, אפשר ללמוד הרבה על איך עובד המינהל הציבורי בישראל (כמובן למי שמעניין אותו).

המשרות מאוד מגוונות ותלויות במשרד וביחידה...

אין הרבה מעבר לזה.. אם את/ה רוצה לקבל כסף ומוכן להשקיע התנדבות בשביל זה, אז למה לא?

בטיפול נמרץ למשל

אין פראמדיקים בהגדרה,
מדי פעם יש פארמדיקים שעושים עבודה של אחיות.
אני לא יודע כמה תקין זה