פורום אולפנת מעלה לבונה (עמוד 34)

לרגל אירוסיה אחיה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

לרגל אירוסי הגיס.. חח.. בשמחות!

א) ישב בסתר עליון. מי שהוא חוסה בסתר כנפי השכינה הוא יתלונן בצילו שהקב"ה מגין עליו, הרי משה רבינו זה משיא את בני האדם לחסות בכנפי השכינה. יושב בסתר עליון, כמו (שיר השירים ב) בצלו חמדתי וישבתי. שדי, לשון חוזק (רש"י).
ישב בסתר עליון. ע"פ משאחז"ל כל העוסק בתורה בסתר הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום וכו\', וזה הרמז כאן מי שהוא יושב בסתר ועוסק בתורה יהיה עליון מחברו העושה בפרהסיא משום שהיושב בסתר מורה שעוסק לשמה, ובצל שדי דווקא יתלונן ובו שם הבטחתי, משא"כ העושה בפרהסיא שהוא לשם מעלה שיראוהו הבריות ויכבדוהו ונמצא שמבטיח עצמו בצל בשר ודם, ולכן הזהירו חז"ל שדברי תורה צריכים בסתר שנא\' (שיר השירים ז) חמוקי יריכיך מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר (שבט מוסר).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:
(ב) אבטח בו. בלשון עתיד, כי פעמים הקב"ה שולח צרות ומלחמות על ישראל שיהיו במצוקה גדולה ולא תהיה להם שום עצה אחרת אלא רק לבטוח בו (קדושת לוי פרשת וישב).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>אמַר לַיהוָה מַחְסִּי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח-בּוֹ:
(ג) כי הוא יצילך. הנה ששה מיני מזיקין הם, א\' אלו שנבראו בע"ש בין השמשות. ב\' אלו שנבראו מאדם הראשון בק"ל שנה שפירש מאשתו. ג\' הנבראים בקרי של כל אדם. ד\' הנבראים מן עזא ועזאל שנולדו מנעמה. ה\' הנעשים מנפשות הרשעים אחרי מותם. ו\' הנולדים מבני נעמה המזדווגים עם הנשים בחזיון לילה. ועז"א פח יקוש, דבר הוות, פחד לילה, חץ יעוף יומם, דבר באופל, קטב ישוד צהרים, לא תאונה אליך רעה היא לילית, ונגע סמאל, לא יקרב באהלך זו אשתך (ארץ החיים וכן כתוב בשם האריז"ל, עיין חומת אנך יוסף תהלות אמרי יוסף ומנחת כהן).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
(ד) באברתו. אותיות תור בא"ב גמ\' ה\' שהיא תורה והיא מגינה ומכלה (המלקט).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
(ה) מחץ יעוף. הוא מלאך המשחית הממונה בבוקר. מדבר באופל יהלך, הוא מלאך חבלה הממונה בערב. מקטב ישוד צהרים, הוא מלאך המות הממונה בצהרים. ומטעם זה מתפללים בנ"י ג\' תפילות ביום (מהרי"ן יחייא).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>לֹא-תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
(ו) באופל. אותיות אלוף שהוא לשון חוזק והכוונה כאן כמו אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנכשלים אחריך ואתה עיף ויגע (המלקט).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>מִדֶּבֶר בָּאפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
(ז) יִפּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
(ח) רק בעיניך תביט. רק לשון מיעוט, אם אתה ממעט ההסתכלות שלך ומקדש עיניך אז ושלומת רשעים תראה (המלקט).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
(ט) שמת מעונך. כלומר שעיקר דירתך ומעונך היא עליון, ר"ל שאתה דבוק תמיד בהשם יתברך, ואז לא יאונה אליך רעה ונגע, והבן (דודאים בשדה).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִּי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
(י) לא תאונה אליך רעה. בזכות התורה שבכתב. ונגע לא יקרב באהלך, בזכות התורה שבעל פה (המלקט).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
(יא) כי מלאכיו יצוה לך. ס"ת יוה"ך שהוא שם של לוה (מהר"ח בר בצלאל), והוא ג"כ ר"ת של יחיד ורבים הלכה כרבים (המלקט, וכן כתוב בספרים על דרך הנפרד מחבירו לא יפרד אלא מתוך דברי תורה).
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. ר"ת כמיל לבד (מנחה בלולה).
כי מלאכיו יצוה לך. לשון צותא ודביקות (מהרבי מפרשיסחא).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ:
(יב) על כפים ישאונך. זה נשיאות כפים (המלקט).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן-תִּגּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
(יג) עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרךְ תִּרְמס כְּפִיר וְתַנִּין:
(יד) כי ידע שמי. שמתאוה להדבק בו מתוך ידיעת שמותיו, וזהו לשון כי ידע שמי מתוך ידיעה ולא רק כי יזכיר שמי (מהר"י גיקטלייא בשערי אורה). או נאמר, כי ידע מלשון אהבה ודביקות כמו כי ידעתיו (המלקט, ואחר כך מצאתי כעין פירוש זה במגיד משרים בריך רחמנא דסיעא לי ועיין שם שפירש כי ידע שמי שהוא עסק בתורה).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי-יָדַע שְׁמִי:
(טו) יקראני ואענהו. אמר כאשר יקראני בתפילתו בעת צרה אענהו מצרתו, ולא תאמר א"כ כיון שצריך קריאה נראה כי אינני נמצא עמו בעת צרה, לז"א אינו כן אלא עמו אנוכי בצרה, ואם תאמר א"כ מה צורך בקריאה כיוון שאתה נמצא שם, לז"א כי הסיבה היא כי רצונו שאחלצהו מצרתי, ואמנם יהיה בדרך כבוד וז"ש ואכבדהו. והענין אם הייתי מצילו בלתי שיתפלל יאמרו מקרה הוא היה לו אבל בראות כל העם כי תכף בהתפללו אלי אענהו ואחלצהו אז יקבל כבוד רב ויכירו כי אני אוהבו (רח"ו).
');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ-אָנכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
(טז) ואראהו. אותיות אור אה"ו, א\' של כסא ה"ו של השם יהיה בישועתי (בן איש חי)');return false" style="FONT-SIZE: 20pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: FrankRuehl"onmouseout=hideTip()>ארֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

בס"ד

בואו נעשה שירשור וורטים!
ואור-נא תדביק..

שכל אחת תצרף!
גם את המוכרים כמו ה"סור מרע ע"י עשיית טוב"...

כתוב: אנחנו מלאי עוון ואתה מלא רחמים
אנחנו- קטנטנים פיציים זערורים- אז אם אנחנו מלאי עוון - זה לא כל כך הרבה... לעומת זאת, ה'- שהוא אינסוף- הוא מלא רחמים...
רק תנסו להשוות
שבת שלום ומבורך

אגב- בשבילך אושרית, נעצתי- ואני מחכה שהשירשור יתמלא בווארטים...

בס"ד

-הקב"ה מטהר את ישראל"


אומר האדמו"ר מסוכוצ'וב:
מדוע דווקא מקווה מים מכפר? מדוע דווקא מים?
כי אדם אינו יכול להיות כל גופו בתוך מים זמן רב ולהשאר בחיים.

כשהאדם טובל במקווה זה בחינת ממית עצמו וחי מחדש.

בס"ד

אומר ה"נתיבות שלום" [שימו לב, בטח עכשיו אני אצטט כמעט רק ממנו... התלהבתי אנושות. מומלץ בחום..]

"אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים ואומר מקווה ישראל ה' מה המקווה מטהר את המים הקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל"
ויש לשאול על זה; מה המיוחד דווקא בזה "לפני ה' תטהרו" אלא שבכל המצוות אשריכם.

אכן, מגלה לנו ר"ע בדבריו את סוד הכפרה של יוה"כ. איך אחרי שיהודי חוטא כל השנה מתכפר לו ביום הזה "לטהר אתכם מכל חטאתכם", כי אין מעלה גדולה מזה! והוסיף מהר"ל "ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמיים" שבשביל שיראל דבקים לגמרו בו ית', דבר זה עצמו הוא הסרה והסתלקות החטא מישראל, כי מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא, מסלק החטא מן הדסקים בו ונא' "הדבוק לטהור טהור".

וזה שאומר הכ' לפני ה' תטהרו, היינו ע"י שאתם לפני ה' ודבוקים בו, עי"ז גופא תטהרו, וזה שנאמר "אביכם שבשמיים מטהר אתכם" היינו הדבקתו לאבא בשמיים הער המטהרת.

וע"ז מביא ראיה מהמקווה כי המקווה הוא מקור טהרה ולכן המתדבק בו בלי חציצה מסולק מן הטומאה. וזה טיהורם של ישראל בלי שום חציצה מית' שמו.

ועפ"ז יש לבאר מאמר חז"ל "כל השומר שבת כהלכתה אפילו עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו" ולכאורא תמוה- איך בזכות שמירת שבת נמחל החטא הגדול ע"ז?
אלא משום שבשבת קודש זה יום הדבקות בין ישראל לאביהם שבשמיים [הרב מדבר על השבת במאמר גדול- אולי אביא בהזדמנות בלנ"ד] ואות היא לעולם. לכן נמחלים לו כל החטאים- כל המחובר לטהור-טהור.

לפ"ז נמצא שעיקר העבודה ביוה"כ הוא להתדבק בשי"ת כי זה סוד הטהרה וזה עיקר היום. כל זמן שיהודי מתדבק בש"ית הוא מיטהר, אז כיצד ישיג את הדבקות הזו בכל השנה הרי אין ארור מתדבק בברוך? אלא שביוה"כ יורדת הארה מן השמיים שיהודי יהיה דבוק בה' ואשריכם ישראל שאביכם בשמיים מטהר אתכם אזף מכוח הדבקות בו ית'.
~~
אם תרצו אמשיך בהזדמנות בלי נדר...

הרי בכיפור אנחנו מברכים על כך שהקב"ה סלח לעוונתונו
וזה יכול להיות ברכה לבטלה כי מה אם הוא לא סולח?!

רב יונתן סיפר שבהיותו בן 10 היה ילד קמצן בכיתה שכל פעם היה מביא תפוח ומכריז עליו שהוא לא מכבד.
רב יונתן אמר לילדי הכיתה רוצים לראות איך הוא יכבד לי?
החבר'ה אמרו להה אין סיכוי שהוא יכבד לך
אז רב יונתן עמד ליד התפוח ואמר "ברוך אתה ה'...בורא פרי העץ"
וכל שאר החברים אמרו לחבר הקמצן מהר מהר תן לו לפני שזה יהיה ברכה לבטלה
וככה הוא נתן לו

אז אותו דבר בשמיים כולנו מברכים שה' סולח לעוונתונו והמלאכים אומרים תסלח תסלח שזה לא יהיה ברכה לבטלה

ואגב, אם מישהו מברך על איזה משהו אנחנו לא חייבים לתת לו.. זב"שו!(=זה בעיה שלו).
ושאלה:
איזה ספר כדאי לי להתחיל ללמוד(לבד)?

בס"ד

[התאהבתי. יש על פרשות-שבוע, חגים, שבת, מעלת החסידות, יראת ה' וכד']

אגב, את חלק ב' של הנתיבות שלום תקבלי במסיבת סיום של האולפנא

כידוע, רבי יהונתן אייבשיץ היה מאוד מקורב למלך [פולין כך נדמה לי] - באותה תקופה ויקטור השני, ויום אחד הוא הוזמן על ידו לסעודה חגיגית, יחד עם כל שרי הממלכה.
המלך כבר הכיר את מנהגיו המוזרים של הרב, ולכן, בהזמינו אותו לסעודה הוא ערך לכבודו שולחן נפרד [בכלים חד"פ... סתם...] כדי שלא יצטרך להתגעל [להתגאל?] במאכלות שאסורים עליו.
הגיע יום הסעודה, והמלך והשרים ישבו לסעודה, וכמובן גם הרב, בשולחנו המיוחד... החליטו השרים להתבדח קצת על חשבון היהודי, וכתבו הצהרה בזו הלשון:
אני הראשון מבין כל הטיפשים בעולם, על החתום:
והביאו לרבי יהונתן לחתום על זה, הוא לא יכול להימנע מכך, אך הוסיף בחכמתו, שהוא מבקש חתימה של המלך שמאשרת את זה שהוא אכן חתם על ההצהרה, המלך חתם כמובן בכבוד והדר... וכך נראתה ההצהרה לבסוף:
אני הראשון מבין כל הטיפשים בעולם, על החתום: יהונתן אייבשיץ, ויקטור השני
...
מי שלא הבינה שתקרא שוב. [וסליחה אם הסיפור מבולגן קצת, עשיו 1 בלילה [!]

בס"ד
קודם "סור מרע" ואז "עשה טוב"....
נכון יפה? חחחח =]

בס"ד

זה הולך:
"סור מרע ע"י עשיית טוב".

אוריין, תתחילי להכנס לשיעורי חסידות....

בס"ד
"סור מרע" ואח"כ עשה טוב..... ויש לזה המשך אבל אין לי כח....
חחחח באמת כדאי להכנ.ס

בס"ד
אז צריך לבער את המידה הרעה ההפוכה לדוג': כבוד לזולת אז לבער את חוסר הכבוד והזלזול בזולת וכו'...

בס"ד

"על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

מז"א ועל המלחמות?
במלחמה אנשים מתים , מלחמה זה בד"כ דבר רע, אז למה זה חלק מההודאה לה'?

קראתי על זה משהו מעניין בנתיבות שלום.

הוא כותב שם על מידת הבטחון. וכמה חנוכה מסמל את מידת הבטחון האמיתית (תכננתי להרחיב אבל אין לי זמן..מוזמנות לקרוא.)

ואז הוא כותב שם שהכוונה ב"מלחמות" זה שה' נתן בנו את הכוח והבטחון בכלל לצאת למחמה. זה לא ברור מאליו שהמעטים יוצאים למחמה מול רבים.
שחלשים מול חזקים...
וכבר הכוח לצאת זה נס שצריך להודות עליו שה' נטע בנו את מידת הבטחון עד הסוף.ויכולנו לבטוח בו שנוכל לצאת למחמה הזאת ולנצח.