בעזרתוו יתברך ויתעלה
רציתי לשתף אותכם מעט מנבכי לבי ...
בעוד חודש אלול מבצבץ ובא, דפיקות הלב שלאט לאט הופכות למרוצה
של התרגשות ושאיפה לקומה חדשה בעבודת ה' בעיקר בפתח הימים הנוראים
אך לפעמיים הקטנות הרבה יותר חזקה מן הגדלות ופתאום הנפש מוצאת עצמה עיפה ומקובצת חסרת אמון בעצמה ומה בסך הכל בקשתי היא אומרת להיות קרובה להוא שאמר והיה עולם.
הרבה פעמים בחיינו לא היינו תמיד הבנים הכי טובים לאבינו שבשמיים וגם פעמיים רבות סרנו משולחן אבינו בכעס ובטרוניא
על הדרך שמנהל עולמו ,וגם על חוסר ההבנה של מה הוא מצפה ממני והרי כל רצוני לשאוף אל הקדושה ולעשות נחת רוח לבורא יתברך (אבא יקר).
ובמסגרת השגחתו האין סופית של הבורא יתברך ובדרך שחיים מתגלגלים מצאתי עצמי במערבולת רגשית של כאב מכך שאיני כמו שהייתי רוצה אך יותר גרוע זה אותם המבטים של אותם בריות שתמיד דואגים להזכיר לי כי פעם הייתי אותו בן הפחות מוצלח של אבא.
ואני שואל איכן נעלמה אותה עין טובה
מדוע לא דנים לכף זכות , ומשתדלים למצוא נקודות טובות
מדוע הרע מעפיל על הטוב,והחושך על האור
ובסך הכל כל שרצית זה להיות יהודי.
תברכו בכל מכל כל
חסד ה' עליכם.
בעגלא ובזמן קריב