איני יכול לנגוע בה..
מה?! סליחה, למה לא?!
לקחת איזו גויה שנראית לך טוב - התירה התורה,
ולי - לאשתי לעתיד כאפרה עליה, שנשבע לך, הקב"ה -
היא צדיקה רצח, צנועה, מתוקה, בעלת חסד, מנהיגת הדור,
בה אסור לי לגעת?! מה? מה הולך פה...?!

(התמונה מאתר 'סיהרא')

אם יש נושא בתורה שלא התיישב על ליבי טוב, זה 'אשת יפת תואר'.
נכון, אנחנו לא בפרשת כי תצא, אבל מה זה משנה, זו תורת חיים -
ואני חייב לדעת מה הפשט שם - "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע",
אני מבין, כל התורה היא כנגד יצר הרע - אבל...
"שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור"...!
סו ווט? לכן ל-ה-ת-יר..?! וואלה, לא מובן. נתיר גם נגיעה במין השני,
כי - "הקב"ה, שומע? תסתכל מה הולך ברחוב, תתיר להם וסיימנו"...
אולי תתיר גם לדבר לשון הרע, כי הרי ת'כלס אנחנו לא עומדים בזה,
ואם תרצה ככה לתת לנו דובדבן שבקצפת - בא נלך ת'כלס על הדברים
הקשים - תתיר לבחור להסתכל לאן שהוא רוצה, ולבחורה ללבוש מה שהיא רוצה,
מה זה אתה מחמיר?! הקב"ה? יש לנו כלל - 'אם לא תתיר, נעשה באיסור'...
א-ל-ו-ק-י-ם-א-ד-י-ר-י-ם.
מ-ה-ה-ו-ל-ך-פ-ה..?!


=====

תחזיקו חזק, כי אנחנו הולכים לשאוב מכאן 2 יסודות ענקיים לחיים.
קודם כל - מכאן הוכחה כנגד כל אותם אלה שאומרים:
"התורה לא מתחשבת", "אני לא מסוגל לקיים ת'תורה, אין בי כוחות".
אין. אלו לא טענות מתקבלות בבית דין של מעלה. (ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל)
א-ם לא היית מסוגל, זה לא היה אסור עליך. ה' לא מביא לאדם נסיון
שהוא לא יכול לעמוד בו, כי אם הוא לא יכול לעמוד בו -
הנה לנו פרשת 'יפת תואר', שהותרה. אבל שאר המצוות שלא הותרו -
מוכח וברור שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם, ואין שום תירוץ לתת..
"כי המצווה הזו אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך...
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו".

מדהים. עם מילים - אני דרשן נחמד, הא?
אבל ת'כלס, למעשה, מה אני מדבר?! תשאלו כל בחור שנכנס
לאתר לא צנוע באינטרנט אם הוא מסוגל 'לעצום עיניים' פתאום,
הסיכוי שואף ל - 0 מאשר ל - 1. ת'כלס, בשטח ---
יש דברים שבאמת, הקב"ה, מן הראוי שתתיר לנו. לא לדבר כל החיים
לשון הרע - זה משהו 'כמעט' לא בגדר הטבע. את זה, שיתיר לנו...!
וסתם ככה אני בתור בן - אמנם לא מבין כ"כ ת'ראש של בנות -
אבל ראיתי הרבה שאלות של בנות ב'חברים מקשיבים' על צניעות,
ה', תשמע. תעשה טובה ותתיר לאחיות שלי ללכת איך שהן רוצות.
הן טוענות שזה קשה להן כמו קריעת ים סוף, נו - אז בבקשה,
אנחנו מוותרים על היתר 'אשת יפת תואר', העיקר תתיר להן ללכת...


~~~~

לא לא, בבקשה אל תגע בי אריה יקר.
זה לא הוגן, אתה גדול ושמן - אופס, סליחה, התכוונתי 'מלא' -
ואני כזה צפלוך. בבקשה, אני לא יכול עליך. או בעצם:
ה' אלוקים היקר, תציל אותי, אני לא יכול מול אריה...
"ויאמר ה' אלוקים - לא יכול, הא?! איך לעזאזל הגעת לגונג'ל
באפריקה, וואלה אני לא יודע. נכון, אמנם יש מצוות עשה ללכת
אחרי הצבא להתמסטל בחו"ל, אבל טיפש! נכנסת ליער כזה
בלי הדרכה ואח"כ אתה צועק שאתה לא יכול...?!
ל-מ-ה-נ-כ-נ-ס-ת-?!
זו - ההחלטה אם להכנס לתחום שבו לא תוכל לשלוט -
זו, הייתה בידך. ממילא, אתה אשם.
האריה - אוכל. הדב - בולע. והאדם - טיפש,
נכנס להם לתוך הגרון, ואז מתחיל לצעוק שהוא לא אשם..


"שמור מרחק", יש שלט על המכונית שמולך -
אז למה לעזאזל לא שמרת מרחק?! אתה לא אשם?!..
נכון, בעצם הפגיעה אתה לא אשם, כי הרי הוא נתן ברקס 'פתאומי',
אלא שהתביעה היא אחרת. למה לא שמרת מרחק?! למה הכנסת את
עצמך למלכודת שבה אם הוא יבלום לא תוכל לעצור בזמן...?!
שלם - פסק השופט - אין פה חוכמות. אתה אשם.

~~~~


התורה, מחייבת אותנו להפעיל את השכל הפשוט,
קרי - אל תתקרב, כי אז מן הסתם תפול. אלא - אתה חייב לשים גדר...!
פוסק הרמב"ם להלכה - "ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר:
לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה".
אז נכון - לקרוץ, לשחוק, להקל ראש או להסתכל על בחורה -
זה פשוט שאסור. אבל...
מי הגבר שיבוא ויגיד שהתורה 'לא אסרה' ידידות בין בן לבת...?!
איפה זה כתוב בתורה? זה לא כתוב בשום תורה ובשום סעיף בשו"ע,
אלא 'רק' כל התורה ז-ו-ע-ק-ת את זה. שמור מרחק! אל תתקרב...!
לא, אני לא אוסרת רק את ה ---- אלא גם לפני. ו - הרבה לפני,
דווקא כי אני יודעת - זועקת התורה - שאחרי שתכנס פנימה כבר לא
תוכל לעמוד ביצר, לכן - כמו שאתה מבין שלא רק שלא שופכים חומר דליק
על אש, אלא גם לא מתקרבים לאש איתו - בדיוק אותו דבר גם ביצר.
אל תתקרב, אל תתקרבי, לא נתקרב. ואם כן נתקרב, שלא נבכה ונגיד
אח"כ שהתורה לא מתחשבת ואנחנו ממש לא מסוגלים - כי התביעה
נגדנו תהיה "למה לא שמרת על ההלכה! למה לא שמרת מרחק"...?!
ומול השאלה הנוקבת הזו - למי יש תשובה אמיתית?!...

אוו'ץ.
זהו, הכל מתחיל משם.
מהחובה שלנו לשים את הגדר. בלי פשרות.
ל-ה-ת-ר-ח-ק מהעבירה. ו - זה, ביכולתנו בהחלט.


בואו נפגוש מישהי מוכרת -
בנות - לכן פחות, אבל היא תהיה לכן מובנת -
שהיא תספר לנו את מה שיש לה להגיד.
גמרא, מסכת בבא בתרא:
יש פסוק שאומר 'שבח' על מי שלא מסתכל על נשים -
והגמרא מבררת במי מדובר. תוך כדי הבירור הגמ' אומרת:
אם יש דרך אחרת והוא הולך דרך שם - 'רשע' הוא.
מסביר שם הרשב"ם - ואף על פי שעוצם עיניו. (הוא נקרא רשע)
שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה [שנאמר] הרחק מן הכיעור.


====

יש שתי דרכים ללכת,
ואתה בוחר ללכת בדרך שבא יש נשים שמכבסות כביסה -
שהיום כמעט כל בחורה ברחוב לבושה חצי (...) מהן -
אתה נקרא...
אפילו (!) אם עצמת עיניים.
אוו'ץ.
וההסבר - פשוט.
הרי ת'כלס לא נפלת, על מה אתה נקרא רשע?
והבת קול עונה - מה אתה נכנס לנסיון?! "ואל תביאנו לידי נסיון",
לא מופיע אצלך בסידור?! ואח"כ עוד תבכה שנפלת למרות שהיית בטוח ש...?!
לא! אל תהיה גבר כזה, אנחנו לא מחפשים קונצ'ים. גם אם אתה צדיק
יסוד עולם - נכנסת אחי לנסיון מיותר, חצית גבולות -
כמעט שכבר אפשר לתת לך 'מי שברך' שהנפילה שמן הסתם כבר מוכנה לך,
רק שתעבור עם כמה שפחות צלקות ופגיעות בנפש עמוק פנימה...


*******

אחרי זה - כל התשובות על 'חבר/ה', 'אינטרנט', 'פאב לדתיים',
הכל ברור כשמש. אבל רק למי שמסיר מעצמו לרגע את הנגיעות אישיות.
והרוצה לטעות - אומרים חז"ל - יבוא ויטעה. מול רצונות להכנס לכיעור,
אנחנו לא נלחמים. מי שרוצה תאוות, שום הלכה לא תזיז לו,
כי הרי מה זה לעקם את ההלכה בשביל היצר? כלום, ביני ובינך מה היא...


=====

אז למה בכל זאת יש היתר של אשת יפת תואר?
עכשיו נוכל להבין את זה - פשוט מתוק מדבש. החיילים היו הולכים
להלחם ובנות הגויים (מופיע ברש"י) היו מתגנדרות בשביל לפתות אותם. בזה,
ועוד באוירת 'הפקר' של מלחמה, קשה מאוד - אם בכלל אפשר - לעמוד ביצר...
ואמרנו, שמה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בו, הקב"ה לא דורש מאיתנו.
לא מסוגל לעמוד בפיתוי של אשת יפת תואר? טוב, קח אותה לאשה.
אבל סתם ככה ללכת ברחוב ולראות איזו שבדית ולחמוד בה...?!
מה פתאום הכנסת את עצמך למצב כזה? מה פתאום הרמת את העיניים?
מה פתאום הגעת לשם סתם ככה? ממילא, במלחמה - וזו התשובה -
אי אפשר להגיד 'שים גדר, אל תצא למלחמה', הרי ה' מצוה לצאת,
וממילא - ה' הסיר לנו את ה'גדר לעבירה', הוא גם מתיר לנו...
אבל סתם ככה?! למה נכנסת לשם? למה אתה חי עם חבר'ה כאלה?
למה ה-ס-ר-ת ל-ע-צ-מ-ך את המחסומים...?!
על זה - על שבחרת להכנס לנסיון -
זו התביעה.

בדוגמא קטנה -
מי שנחת במקרה באיזה חור בסין לא תהיה עליו תביעה
'מדוע אכלת מאכלות אסורות', כי הרי הוא לא נכנס למצב הזה בכוונה..
א-ב-ל, מי שבחר מרצונו לגור באיזה חור תקוע בסין,
שלא יתלונן שהוא 'אנוס' לאכול מאכולות אסורות.
נכון, אנוס אנוס, אבל למה בכלל נכנסת לשם?!...


~~~~~~

אפשר לחיות גם בעולם של פריצות, לשון הרע, גזל -
כמו שאפשר לחיות שבעולם שיש בו ממש גן חיות,
אלא שהסוד, החיוב, הטיפ היחיד בעולם להנצל -
הוא פשוט...
לא להתקרב. לא לחפש קונצ'ים. שמור מרחק - מהנסיון.
אחרת? מובטח לך שתכשל, ואל תתפלא, כי כבר חתמנו..

ולא נאמין לשום עצת יצר שאומרת 'אני נכנסתי ולא נפלתי'.
אין לנו שום מצווה להאמין להם, אלא רק מצווה להאמין לדברי חז"ל
החד משמעיים, שרק מגלים לנו על דברי האחרים -
"אין" - פשוט א-י-ן "אפוטרופוס לעריות"...

=====

וואו, עכשיו מדהים כמה העומק שבתורה.
חשבנו שנוציא 'היתרים' מפרשת 'יפת תואר',
אלא שלמדנו שני יסודות חשובים בתורה:
א) בכל מצוות התורה אנחנו יכולים לעמוד.
אחרת? לא היו אוסרים עלינו אותם...
ב) הסוד, הטיפ היחיד לעמוד, החובה הברורה היא -
לא להתקרב לנסיון. לא להתקרב לאש. "שמור מרחק".

וכבר אמרנו ש ---
המצווה הראשונה בתורה היא...


כל העולם ואשתו עכשיו עוד רגע מתפוצצים ש...
את כל התירוצים בעולם הם ישלפו - יצר הרע שלכם +
יצר הרע שלי שכבר דופק לי בבטן -
ווא ווא, אפשר ליפול ברשת שלהם בקלות...

אבל כבר למדנו -
לא נתקרב אליהם, לא נתן להם חניה אצלנו,
ונעמיק בשכל פשוט, באמת באמת, לחפש את האמת.


~~~~~

למה כתבתי את הדברים?
מן הסתם לא כולנו ניישם את הדברים בבת אחת,
ועוד הרבה מלחמות מחכות לנו - בלי שנזמין - עם היצר.
אבל באמת, שנדע - את הפסיגה. את השאיפה,
לאן אנחנו צריכים לכוון תמיד...
'דע את האויב', מתחיל לפני הכל ב -
דע את עצמך! את התורה שלך...!

ו...
איך אפשר בלי לסיים בדבר כ"כ אמיתי.
לא יודע מי פה בגיל של חתונה, אבל אני כבר שם,
ו --- חייבים לדעת בדיוק איזה בית אנחנו רוצים לבנות.
בית של 'פייסטוק', או בית של אהבה, אמיתית.
אבל אמיתית. עם כל פרק ה - 'אשת חיל' שבדבר.
מ - "מי ימצא", עד - "ויהללוה בשערים מעשיה",
דרך נתיב 'בטח בה לב בעלה', שלא פשוט בדור שלנו.
אם רוצים לבנות בית ש-מ-ק-ר-י-ן קדושה וטהרה,
אי אפשר להשלים, אפילו לא עם 'טיפת' טומאה...






מי שיכול בבקשה לכתוב בתגובה אפילו רק נקודה,
אולי יזכו עוד כמה אחים ואחיות שלנו להכניס ללב פנימה.

נא להתפללל לרפואת הרב יוסף שלום בן חיה מושא (אלישיב)!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

אני צריך רעיון למתנת יוומולדת לסניף, לא משהו יקר, ולא משהו קשה להכנה.

תודה!! אני צריך ליום שישי!!

תודה רבה.

בס"ד

אני צריך סיפור על הנושא - לא לדרוך ולרדת על החבר כדי להתקבל בחברה.

אני צריך לשבת.

תודה!!

סניף אריאל בנים פ"ת מרכין ראש יחד עם חניכיו אוריה (מדריך), יהונתן, בנימין וכל משפחת בן רובין ומתאבל
על מות אביהם אליסף שמואל זכרונו יהא לברכה
אנו כואבים ודואבים אתכם, עמכם אנו בצרתכם, ושברכם הוא שברנו...
"ובלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר"

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו ואדני הטוב בעיניו יעשה..."

בצפייה לבניין אריאל ובאמונה שלמה בביאת משיח.

בסיעתא דשמייא!!

תחשבו שנייה על מקרה שהיה לכם, שהתפללתם על משהו מ-ל-א זמן ו..
פשוט כלום. נאדה. ה' לא קיבל את התפילה שלכם.
בואנ'ה, למה זה קורה? אנחנו מתפללים, מבקשים, אבל ה' פשוט לא מתייחס..

---

בפרשת השבוע [בשלח], ה' אומר למשה על ים סוף:
"מה תצעק אליי - דבר אל בני ישראל ויסעו".
אבל היי, מה הולך פה?
הדבר הכי טבעי שאדם יהודי יכול לעשות כשהוא בצרה זה להתפלל לאבאל'ה שבשמים שיעזור לו.
מה פתאום עכשיו ה' אומר למשה שיפסיקו להתפלל ויתחילו לנסוע?
מה עם כל הערך של התפילה?!

האדמו"ר מסלונים אומר על זה ש..
יש זמנים שבהם יש קטרוג על האדם מלמעלה - 
ז'תומרת שבגלל כל מיני מעשים ועבירות - מצד הדין, לא מגיע לאדם הזה שה' יעזור לו במה שהוא רוצה,
ולכן, התפילות שלו לא מתקבלות.

א-ב-ל >>
אם אדם באמת מאמין באבאל'ה שבשמים ובוטח בו שיעזור לו לצאת מהצרה, למרות כל העבירות שיש לו - אז ישר התפילות שלו מתקבלות.
למה?!
כי כשאנחנו מאמינים שה' אוהב אותנו למרות כל העבירות שלנו - זה אומר שאנחנו מאמינים שהוא אוהב אותנו כמו שאבא אוהב את הילדים שלו.
ולכן, אבאל'ה שבשמים באמת מתנהג אלינו כמו אל הילדים שלו - ועוזר לנו למרות הכל, גם כשאנחנו ממש מלאים בעבירות.

אז בעצם כשה' אמר למשה שיפסיקו להתפלל ויתחילו לנסוע - הוא בעצם אומר להם שאשכרה יסעו לתוך הים, יבטחו 100 אחוז בה' ויאמינו שהוא יעשה להם נס - וככה ה' באמת יעזור להם.

לסיכום: כשיש לאדם מידת בטחון חזקה ואמיתית באבאל'ה שבשמים, למרות כל העבירות שלו - אבא שבשמים באמת יעזור לו, כמו שאבא עוזר לבנים שלו, ויקבל את התפילות שלו.

אז שבעז"ה נזכה באמת לבטוח באבאל'ה שבשמים שאוהב אותנו, למרות כל העבירות שלנו -
וככה כל התפילות שלנו יתקבלו (רק אם הן באמת לטובתנו..  ).
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י.

- דוד, מה תעשה אם תזכה ב - 100,000 ש"ח...?
- אני?! אין מצב. אבל נגיד שכן, אז מחליף ל - BMW חדשה.
- ומה אם הסכום יהיה 500 אלף...?
- אשתי תדע או לא? כי אם כן - וואלה, תשאל אותה..





ומה אם זה יהיה 20 מליון ש"ח...?!
- קודם כל אתן למבשר הבשורה 5 מליון, ואח"כ ---
היי, פסיכולוג?! הכל בסדר? מה קרה לך...?!
אלא ש...
משה הפסיכולוג שלנו חטף דום לב - ומת,
במקום!


====

יצא לי פעם לדבר עם בחור, שיעור א' אז. הוא סיפר
שהוא לומד באחת הישיבות המוכרות, אלא ש ---
"אני עוזב השנה, מתגייס שלוש שנים".
- וואו, גבר, לא מהר מידי?
- לא..! התורה שלנו היא 'תורת חיים', ולא צריך תמיד להשאר
בבית המדרש. לא בשביל זה קבלנו תורה, צריך להתחבר לעם...!

אל תשאלו מה אמרתי לו אח"כ, כי מול כאלה אנשים, בד"כ,
המצב כבר דיי אבוד. מילא יגיד שהוא 'לא מתאים ללמוד', אפשר עוד
לדון איתו ולהסביר לו שלכל בחור יש זכות להיות בישיבה,
גם אם אין לו שכל כמו של הרמב"ם - אבל בחור כזה שמדבר כ"כ
גבוה, אי אפשר עליו, אין לי שרפרף להתקרב לקדושה שלו...!
להסביר לו שהמושג 'תורת חיים' הוא קודם כל מתחיל בשנים ארוכות של - 'תורה',
זה בערך כמו להסביר לחילוני שאחרי המשפט "דרך ארץ קדמה", וואלה,
יש המשך למשפט, שהוא 'קדמה ל - תורה'. האממ, תורה..


-----

את עצמי תפסתי 'על חם', מנסה לקרב את כל העולם -
אבל - אני מתבייש להגיד - את עצמי, שכחתי לקרב...!
לא חלילה שעברתי על עברות במודע, אלא 'התמלאות בתורה'.
כמה אתה יודע? מסכת? שתיים? שלוש? ארבע? חמש?...
לא! זה לא מספיק..! אולי לקשור למישהו תפילין על הראש תוכל,
וזה חשוב מאוד, אבל לענות על השאלות שלו, זה כבר קצת מסובך..
בשביל להיות שופע - חייבים להתמלא. בדיוק כמו בכוס - המשל הידוע -
שאם רוצים שישפך ממנה החוצה, חייבים שתהיה מלאה. ת'כלס.
תורה זה לא פסוק 'שמע ישראל', ואפילו לא ריקוד המרכזניקים המהמם -
'לב טהור ברא לי'. תורה זו דרך חיים שלימה, ואם פסיכולוגיה צריך ללמוד
כמה שנים בשביל להתחיל לעבוד במקצוע - ברור שבעבודת ה' שהיא
חיינו ואורך ימינו - צריכים להשקיע בה יותר שנים מאשר ת'ישיבה התיכונית..
אלא, שכמו תמיד, בא ה - 'צדיק הנסתר', הלא הוא יצר הרע, עם ש"ס ביד -
בואנה, איזה 'אנוכי' אתה. לא מופיע אצלך בגמ' בשבועות 'כל ישראל ערבים'...?!
ויש ולפעמים הוא מגדיל לעשות היצורון הזה, ומביא אפילו 'ש"ס לבן',
עם ציטוטים שאתה אפילו לא מצאת במרן הרב זצ"ל...!

וכמו שבכל החיים אנחנו צריכים להתרחק ממנו -
בדיוק גם כאן. אמנם במובן מסוים זה יותר קשה, שהרי הוא 'למדן' לא קטן,
שמצטט מכל גמרא ומדרש אפשרי, אבל לנו יש את שיטת רבותינו ---
הפסוק במשלי אומר:
"שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך".
בור או באר?! אלו הרי שני דברים שונים...!
אלא, עונים חז"ל -
בתחילת דרכו של האדם יהיה 'בור', וכמו שבור אוגר מים מבחוץ -
כך גם האדם, צריך כמה שיותר להתמלא, לקבל מרבותינו, כמו בור..
אח"כ - שהאדם אוגר אליו במטרה לתת לכלל ישראל -
אז, הוא נהיה 'באר'. מה מיוחד בה? שהיא, הבאר - לעומת בור -
עיקרה הוא לא לקבל מים מבחוץ, אלא היא נובעת מעצמה.
היא, יכולה לתת, לשפוע לאחרים, בלי להגמר. תמיד היא תדע לחדש,
לייצר, להוסיף על מה שיש בה - וממנה אפשר לשתות לעולם...!

~~~~~~

'קבלה' על מנת לתת לעם ישראל -
כל כולה היא 'נתינה' אמיתית.

אני לא אומר, זה לא שאם מישהו ישאל אותך 'יש אלוקים או לא',
תגיד לו: פססט, שומע? אני עכשיו ממלא מצברים, תשוב עוד...
לא, לא זו הכוונה. אם נקלעים למצבים שכאלה או בזמן ה'פנוי' שיש לנו -
מצווה, וחובה גדולה כמה שיותר לקרב ולקדש שם שמיים,
אבל עכשיו, בתקופה הזו - אנחנו חייבים לדעת את המטרה העיקרית שלנו,
שעכשיו אנחנו בבחינת 'בור', צריכים כמה שיותר להתרכז ב - 'להתמלא',
בשביל ודווקא בגלל שאנחנו מחוייבים לעם ישראל וצריכים לחבר את העם...


וכמו שזה 'לא נורמלי' ללמוד תורה רק לעצמך -
כך זה 'לא נורמלי' שלא תוכל להפיץ אח"כ יותר,
כי - 'הייתי עסוק כל הזמן, לא היה לי זמן להתמלא בלימוד'...


אז אם נחזור לסיפור למעלה עם הפיסכולוג,
נוציא ממנו את היסוד לחיים ש ---
גם למכינים - דרושה הכנה..


======

כידוע, בהלכה יש מושג ש - "כלי שני לא מבשל".
אז אצלנו זה יהיה משהו כזה: אם לא נהיה 'אש',
אם לא נתחמם שנים ארוכות על 'אש התורה',
לא נוכל לחמם אחרים - פשוט לא. 'כלי שני', כלומר -
כלי שלא הונח ישירות על האש - לא יכול לבשל אחרים...



אז נזכור -
שלא נשכח לקרב את עצמינו.
זה לא פשוט לקרב וגם דרושה זהירות לא קטנה -
לכן - חייבים (!..) להתמלא לפני, בשביל שנהיה מוכנים.


ולכל המתוקים שכ"כ רוצים ונפשם חשקה רק לקרב לבבות,
טיפ קטן: כל פסיעה שלנו ברחוב, יכולה להיות קידוש שם ה'
ענק מאוד, כי כידוע - 'תמונה אחת שווה אלף מילים',
אז --- דוגמה אישית, היא זו בנתיים שתקדש ש"ש..



ככה, נזכה בעז"ה לקיים את דברי הנביא באמת -
"ישובו המה אליך, ואתה ל-א תשוב אליהם".
א-מ-ן-!



מי שיכול לכתוב בתגובה אפילו נקודה קטנה,
בשביל שהקטע יעלה ונזכה עוד כמה לקרוא.

מזל טוב!!!

שכוייח לארהלה שסידר שמה את העניינים, כן, היא נתנייתית

מחפשות שירות מאתגר?

סתם, נו.

שמעו, יש בעיה. 

יש לנו סניף, לא גדול, לא קטן- בינוני כזה.

 הוא חמוד רצח, משוגע, לא נורמאלי ומה שלא תרצו.

יש לו פוטנציאל בשמיים, באמת!

א-ב-ל,

אין לנו מדריכות. ומה שיש- על סף יציאה.

באמת שאני לא זוכרת מאי פעם, את מצב המדריכות ככה.

אז אני נאלצת לבקש את עזרתכן בחיפוש אחר

מדריכות חוץ.

אבל ר-צ-י-נ-י-ו-ת.

אז אם את גרה/לומדת ברדיוס של ירושלים- גוש עציון- קרית ארבע ככה ואת רצינית, או שאת מכירה אחת כזאת,

אנחנו יותר מנשמח לשמוע עליך/ה.

אפשר לפנות אלי באישי לגבי עוד פרטים. זה מאאאד מאאד דחוף!

חשוב שיהיו למועמדת: ראש פתוח לקבל כל מיני סגנונות (ויש הרבה), הרבה הרבה כח רצון, אחריות וכל בלה בלה בלה שאתן מכירות..

מקווה שתזכו לעזור לנו,

ונזכה להחזיר בשמחות

מי שהיה שיכתוב חוויות,הערות,הארות,טענות.....וכמובן פאשלות!!

למי שיש סרטונים או תמונות מהחמשוש בבקשה להעביר לי....

מזל"ט לגבאי וחגי שנכנסו להדרכה בתנועה-וכול הכבוד לצוות גבאי על הניצחון-למרות שלא צילמנו אותו.....

אני אתחיל עם פשלה:

בהצגת פתיחה ששלוש שבר תתקרה-ואהרלה ניסה לתקן ושבר עוד.....

ולאחר התקלה שלוש ישר אמר :"כיסמו ים"-והמבין יבין....

בבקשה להפיץ 2 דקות ב10 בבוקר אמירת תהילים ארצית למען אחינו יהונתן פולארד!בבקשה להפיץ באולפנות ובישיבות ולארגן אם אפשר אמירות משותפות

מי יוצאת<?! הולך להיות ... כיייףף אין דברים כאלה

כולן יוצאות!

שלום, יש פה בנווות שבאות בע"ה לשבת איתן??? (בשבת שמות..)

ספק אם לך ישאר איזשהו קשר בין הראש לצוואר.
אף פעם אל תנסה להגעיל בנות. אף פעם.
משום מה הן מדמיינות ת'תמר השחור הזה אומר להן -
'בואי אלי, כאפרה, בואי אלי'...

אחד הדברים היותר אכזריים שקיימים בעולם,
זה לתת - או יותר נכון 'לא לתת' - לתינוק, צרור מפתחות.
מכירים? אתה תולה את זה מעליו, הוא מושיט את היד, ו...
הופל'ה! אתה מרים את זה למעלה, עם חיוך מרוח על שפתייך.
יאלה, שוב! מוריד לכיוונו, ו -- הופל'ה! לא תקבל ולא תקבל.
עד שאחותך באה וצורחת עליך -
בואנה, למה להתעלל ככה באחיך הקטן?!...

אני?! מתעלל?! חס וחלילה. אני רק משחק איתו..!
אבל שוב, לכו תבינו בנות. אין ספק שזה עם מיוחד.


======

יצא לי לשבת עם חבר בישיבה, שחנ"ש טוב בין ביינישי"ם.
איכשהו זה הגיע לנושא - 'איך מתגברים שהולכים ברחוב'.
הוא כ"כ רוצה לחזור מהישיבה הביתה בלי להשחית חצי מהיראת שמיים
שספג בישיבה במשך כמה שבועות, ולעזאזל - איך עושים את זה?!..
אוווף! מה לעשות?! יש בנות שכאילו זועקות לך 'פססט, אני פה, רק תרים ת'מבט',
ואיך אפשר להתגבר על המצב? הרי אף אחד לא יכול להגיד -
'צריך פשוט להתחיל לשנוא ת'בנות', כי הרי בסופו של דבר כל אחד מאיתנו הולך
להתחתן עם אחת כזו, וחוץ מזה שזה איסור מהתורה. אסור לשנוא אף אדם מישראל.
מצד שני - הפתרון של "פשוט אל תסתכל", לא בדיוק עובד. ת'כלס בשטח.
מה לעשות, אווף! היצר הוא דבר כ"כ חשוב וטוב, ואי אפשר לענות עליו ככה בהינף יד..!

===


יש יצר, ויש סיפוק.
לדוגמא - אדם שמאוד רעב, לתת לו אוכל - זה חסד, מצווה גדולה.
כך אנחנו עונים גם על היצר שלו, וגם מספקים לו ת'כלס אוכל.
לעומת זאת, לקחת את האוכל ולנפנף לו במבט של - רואה? לא תקבל...!
זה --- פשוט אכזרי! או במילים אחרות אם נגדיר את הדברים:
להתסיס את היצר ולא לענות עליו = זו א-כ-ז-ר-י-ו-ת-!
איכס! פשוט להגעל ממעשה כזה...!

אם הייתי מביא ת'דוגמא על התינוק, שהיא בעצם באותו עקרון,
היינו אומרים - 'אכזריות', אבל עם חיוך גנוב מהצד.
הדוגמא עם האוכל - ממ, היא כבר נראת לנו יותר חמורה.
בכל זאת, הרי עלינו דרגה, והיצר באוכל כבר יותר חזק ונצרך.
אז -----
לקחת את היצר הכי עוצמתי בחיים ולהתסיס אותו -
זו לא א-כ-זר-י-ו-ת-?!....

====

א=י=כ=ס=!
ומכאן לתשובה - המשכנו שנינו ביחד להציף מחשבות -
אם רק נתבונן בכל המצב היום ברחוב, בכל הפרסומות,
שעל יד כל פירסומת של מכונית - תוקעים איזו בחורה חצי לבושה..
זו פשוט איכס! בעע! גועל נפש! אכזריות לשמה!
לקחת את יצר החיים, להתסיס אותו בלי לתת לו סיפוק,
זו ה-ת-ע-ל-ל-ו-ת. זה גועל וזה פשוט להקיא מאותם אנשים
שעושים את זה. מאותה דוגמנית או מאותם יצרני פרסומות...!
סליחה - לא מהם, אלא מהמעשים שלהם! בעע, פשוט להקיא.
"אחרי זה מתלוננים למה כל יום יש תקיפות נשים", הוא אמר,
"נו, דבילים. תעוררו ת'יצר, תנו לחתול לשמור על החלב, ואז
תבקשו - סליחה, אבל אתה לא אמור לגעת, תתגבר"...
תתגבר?! נכון, אנחנו בין כה וכה חייבים להתגבר,
אבל אתם - פשוט עושים מעשה מושחת. גועל נפש.
אין מילה אחרת.

~~~~~

בשבת האחרונה ישבתי בבית המדרש, ופתאום זבוב לפני.
זבוב? נו טוב, מה כבר אפשר 'להוציא' מהיצור הזה.
אלא, שאז עלתה לי מחשבה ש...
רגע, למה אני לא נגעל מהזבוב הזה?! אולי כי אני בן...
לא! גם אחותי, אפילו אם הוא ישב לה על היד, היא לא תצעק.
אלא - שפשוטה התשובה -
התרגלות לדבר = מורידה את הגועל. תנו לגבר להחליף טיטול,
ותבינו בדיוק במה מדובר. מי שלא מתרגל - נגעל...!


~~~~

- אחי, אבל אני ממש לא רואה את עצמי מקיא שאני גולש ב...
- ממ. אולי הנקודה היא שאנחנו כבר 'רגילים' למצב..?
- אז מה נעשה?! אולי ההסבר נכון, אבל זה לא עוזר להתגבר.
- בא נתחיל מזה שהרבה יותר קל לפתח גועל, מאשר להוריד ת'עיניים.
איך מפתחים גועל? פשוט, ע"י שנלמד יותר מה מגעיל פה. כמו שמי שלומד
ומבין יותר (!..) את כוונת הילטר ימ"ש בשואה - יותר נגעל מהילטר -
כך, מפתחים את חוש ה'טהרה' שבנו, להגעל מדברים אכזריים.
- וואלה נשמה, הולכים על זה? סגרנו. אי, באנו ללמוד מסילת ישרים,
והגענו ת'כלס איך ישרים צריכים ללכת במסילת הקודש של החיים...


======

אני לא נכנס אפילו לא לרגע איך 'להסתכל' גם על כאלה שהולכים (! ולא פרסומת)
ת'כלס ברחוב בלא צניעות, איך להגעל גם מהמעשה הזה, שלכאורה תמים...
את זה נשאיר לעצמנו למחשבה. ושלא נטעה לחשוב שכל בת
הולכת ככה כי - 'בואנה, נראה לך אני הולכת ככה בגלל הבנים?!
פשוט לא נוח לי חצאית ארוכה, פשוט קר לי בכלל עם חצאית'...
עכשיו חורף, ונוכל לראות בנות בשיר הקור, במקום הכי קר בעולם,
הולכות עם בגד ממש, אבל ממש לא חם, ואפילו לא מתקרב להיות פושר...
ומקצת אנשים - אפשר ללמוד על הרבה, מה היו עושים אם לא היה קר וכו'.
וזה לא רק קור, כי פתאום היום יותר נוח זה, ומחר - יותר נוח משהו שסותר
בדיוק למה שאמרנו שביום הראשון נוח. ועקבים 20 ק"מ גובה, למי נוח..?!
אז בואו נפתח ת'רעיון מכאן כבר לבד, בדיוק מאילו מעשים צריך להגעל,
וחלילה לנו להגעל מאנשים או מנשים. זה אסור, וזה פשוט חולי נפש...!
אלא - חייבים להגעל ממעשי האכזריות, גם אם הוא בא 'בלי כוונה' בכלל
מצידה, נקיא מיצר הרע שבתוכה, שמפתה אותה 'יענו' לתרץ תירוצים,
והעיקר - שתלך עם בגד מושך, צר, קצר, פצצר, שהעיניים של הגברים -
וזה לא משנה אם זו תל אביב או בני ברק - יסתכלו לכיוונה...

~~~~

ככה, נצליח לנתב את היצר, ולהוציא את הרע שבו.
ככה, נצליח לראות את האדם כבן אדם, ולא כחפץ...
ככה - נתקדם בעבודת ה', בקדושה ובטהרה.


אכזריות יכולה לבוא גם בעטיפה של אידיאולוגיה גדולה (ע"ע שואה),
אלא שהחכם תמיד מתבונן לאמת - אל שורש הדבר.


====


תמיד, אבל תמיד יקומו אותם אלה, שיגידו -
"בואנה, לדבר על צניעות זה לא צנוע". ויש בטענה הזו הרבה מן האמת.
אלא - שכאן, בקטע הזה, לא חדשתי ולא תארתי משהו לא צנוע, והשתדלתי
מאוד להלך בין הטיפות להעביר את המסר בצניעות. חוץ מזה, כל מי שנכנס
לאתר 'וואלה', אין ספק שזה אפילו לא 'דגדג' לו ת'יצר. אלא מה?
לפעמים דווקא היצר (הרע) אומר לנו - "לא צנוע, לא צנוע",
אז פשוט נשיב לו - "לא צנוע?! האא, זה נגדך אז אתה מרים גבה?
שב בצד, אכלת כבר ת'מנה שלך, ותתכונן מהיום להיות רעב, לעולם"...

או במילים אחרות, יצר העריות בנוי בצורה כזו -
"משביעו - רעב, ומרעיבו - שבע". (סוכה נב)
אם נתן לו את התאווה שלו, הוא רק יהיה רעב לעוד.
אם נתכונן למלחמה ברורה - ככל שננצח ביותר מלחמות -
הרי שאנחנו משביעים אותו יותר, שלא יקרקר ויפריע לנו...



~~~~~~

את היסוד הזה - צריך להכניס לכל תחומי החיים.
זה לא רק 'צניעות בלבוש', ואפילו לא רק 'צניעות בהתנהגות',
אלא יסוד חשוב שצריך להוביל אותנו בכל תחומי החיים.
בבחינת - "בתחבולות תעשה לך מלחמה".



שנזכה,
לעבוד את ה' מתוך קדושה וטהרה.
"לב טהור ברא לי אלוהי-ם ורוח נכון חדש בקרבי".





מי שיכול לכתוב בתגובה לשרשור אפילו נקודה,
העיקר שהקטע יעלה למעלה שנזכה עוד כמה להכניס ללב.

המקום שלכם לשאול את כל השאלות

http://www.tariel.co.il/?CategoryID=191

- בקרוב: פורום  חדש לתנועת אריאל. בשיתוף חברי ההנהלה הארצית. -

בס"ד

למישהו יש סיטואציה של עזרה לאדם מתוך מחויבות ואחריות אליו?

זאת אומרת- כמו לדוג'- מישהו הולך ביום גשום עם תינוק ואז מישהו אומר לו שכדאי לשים לתינוק כובע על הראש, כי קר לו..

ואז השאלה לחניכים תהיה- מתוך מה האיש העוזר עזר לאדם עם התינוק? מה היה המניע שלו?

השאלה אם יש לכם סיטואציה שונה, כי זה נראה לי סתם דחיפת אף של אדם לתוך מקום לא לו...

דחוף לשבת!!! תודה!!

שב"ש!!

אני צריכה משחק של שיתוף פעולה לכיתה ד' תודה רבה מראש!!!!

בע"ה.

כאחד הוותיקים פה, אני יודע שעיתונאים מסתובבים פה לחפש סקופים, השמצות וכו'.

תראו מה גורמת העלאה של סרטון טפשי:

עיתונאים מסתובבים פה. אמנם הם לא עשו שום דבר נוראי, אבל זה בהחלט חילול ה'.