נקרא כל יום פרק אחד מספר קלאסי מסויים
ונדון עליו
נקרא כל יום פרק אחד מספר קלאסי מסויים
ונדון עליו

בא לי בירה
דעתן מתחילמזל טוב!..



חן,

קראתי כמה ספרים שלה - כמובן את גאווה ודעה קדומה, וגם אוסף של סיפורים קצרים מוקדמים שלה.
על איזה ספר את ממליצים?
נהניתי ממנו בסך הכול אבל לא זכור לי שממש אהבתי. הוא היה נחמד בעיניי. אני אפילו לא בטוחה שסיימתי אותו.
הסרטים לעומת זאת מעולים ממש. אבל לא כל גרסה.
@בא לי בירה, בבקשה

👏👏💪💪💪בא לי בירה
בא לי בירהרוצה מתי שהוא לקרוא אותה כמו שצריך


אמיץ(ה)
)

אבל הוא הכי פחות ביחס לאחרים, לא לעצמו..
אני הכי אהבתי את מהללאל (הספר)הנורמלית האחרונהיותר אוהבת את של ליבי קליין..
אני בדיוק ההפך.הנורמלית האחרונהאני חושבת שהם לא טובים.
יש בהם הרבה מסרים לא טובים, שלא שמים לב אליהם כי הכל במסווה של היהדות.
אני מניחה שאפילו הסופרת לא שמה לב אליהם, אבל יש שם משהו לא נכון, ובגלל שזו סופרת חרדית אנחנו מורידים את ה"הגנות".
מה שלא קורה אצל סופרים גויים- כי אנחנו יודעים שהם לא יהודים אז אנחנו בכוננות לקראת מסרים לא טובים.
אני שמתי לב לשלל מסרים גלויים מאוד, לכן מסקרן אותי למה את מתכוונת.
יכול להיות שהתכוונו לאותו הדבר...
(קראתי לפני באמת המון שנים)
לא רע בכלל.
אלא מה קורה כלפיי כשאני קורה את הספר.
היא לא מעוררת לחשוב על שום דבר, היא קובעת שהבן אדם שקונה חליפות יפות ללומדי תורה, מסוגל גם אחרי זה להיות רוצח בשביל להשיג שלטון, ועוד כל מיני דברים, אני כבר לא זוכר את הספרים כל כך טוב.
אבל המעשה לא חייב להיות שלילי
ניראה לי שמהללאל...- מצד אחד איש פשוט מצד שני יש לו רמה מוסרית מאוד גבוהה!
קנז- אדם שלא מפחד מהאמת,
אלרון- אחלה של בן אדם,
דאן (נראה לי שככה קוראים לו)- שקט עם עוצמה.
היי,
את הספר שלי אני כותב בגוף ראשון מתוך נקודת המבט של גיבור העלילה.
לפעמים קוראות התרחשויות מחוץ לטווח הראיה של הגיבור (לצורך העניין בצד השני של העולם), את החלק הזה אני כותב בגוף שלישי כמספר שרואה את הסיפור מלמעלה.
האם שיטת הכתיבה הזאת מקובלת בהוצאות לאור ובספרות בכלל?
לחםאבל החלטתי לוותר על זה כי הדמויות האלו בספר שלי הם לרוב סתמיות ולא חשובות לעלילה, מה שמקדם את העלילה הוא מה שעובר עליהן או פעולת שרשרת שהן מתחילות בתוך הספר, זה חלק מהרעיון שמייחד את הספר לדעתי.
רציתי לוודא שלא הלכתי על מיוחד מידי 
אבל זה לא קל לעשות זאת בצורה אמינה ו"מקצועית".
אפשר, למשל, בכל סיום של פרק יהיה קטע קצר בגוף שלישי - אבל בצורה עקבית.
תוך כדי סיפור העלילה - זה מאוד מאוד לא מומלץ...
נהינתם? איך הוא?
חושב שכדאי לקרוא, אבל לא כל אחד יאהב.
וביחס למשל ונמשל, לא התמקדתי בכך
בשלב מסוים היה לי קשה תיאולוגית והפסקתי. אני כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם שהפריע לי, זה היה לפני הרבה שנים.
הוא די נקי
אני היייתי מתחילה עם בעיית שפינוזה
הוא גם נקי יותר
אם כבר הזכרת אותו אז אשפוך ביקורת שיש לי עליו - הוא הציג את הממסד הרבני כרוע האולטימטיבי, אפילו שיכולתי לראות דרכים להציג את הסיטואציה באופן מורכב יותר ודיכוטומי פחות.
מעניין, ממש לא זכור לי כי הממסד הרבני הוצג כרוע אולטימטיבי.
אני כן זוכרת כי הייתה הבנה והזדהות עם הצד של שפינוזה, אבל זה מה שמרתק בספר לדעתי. הסופר מראה כיצד החוויה של שפינוזה באה לידי ביטוי בתיאוריה שלו וכיצד התיאוריה שלו באה לידי ביטוי בחיים שלו.
ונכון, יאלום סופר נפלא.
חן,לי יש את איסתרק שכבר מזמן רציתי לקרוא אחרי שראיתי פה המלצות עליו.
(ותודה למנהלת הפורום שהשאילה לי אותו!)
@שוקולד לבן
@מתואמת
@ריעות
תגובתכן מסקרנת אותי! 
שוקולד לבן
) אם לא יספיק - אמחזר ספרים... (איסתרק זה רעיון טוב
)
ריעות.אחרונהובכל אופן לא קראתי איסתרק וגם קשה לי להאמין שזה יקרה
יש לי סיפורים קצרים של צ'כוב, אליס מבעד למראה, שני ספרי עיון, לא מזיק ברובו של דאגלאס אדאמס, וכנראה עוד כמה ששכחתי.
ממש מקווה לקרוא אחד ולא להתפזר על כמה ובסוף לא לקרוא כלום.
ומה איתך?

הכמיהה אל המעמקים, שלום סרברניק ספר על כתות פסיכולוגיה ואמונה לעשות חזרה עליו.
נעליים גדולות ביוגרפיה של פיל נייט, המליצו לי עליו.
פסידוניתכאילו יש לליבי דימיון פרוע ומציאותי..
זה מתאים לדתיים?
או בוא נשאל אחרת מה רמת הנקיות שלו מ1-10.... (10-נקי לחלוטין 1- גועל נפש, אל תתקרב..)
שאפו!
אי אפשר לתייג פסידונהאורה2xהפורום שלכם הולך להיות שוקק חיים בעוד
3
2
1

האיכותי זה הפרוייקט הרשמי שלך.
כל השאר זה תחביבים!
סלט מקולף
חן,
חן,
חן,אבל אמא שלי כבר קראה אותו.
אבל תודה בכל אופן.
תודה רבה!
)אני בדיוק קוראת אותו, והוא מתאים אפילו לפסח
.
(אני צעירה מאמך בעשרים שנה, אבל אני חושבת שבכ"ז היא תוכל ליהנות ממנו
)
הארי פוטר, ולהישאר בתמימות שהייתה לי בקריאת הספרים...
מחפשת ספרים על סיפורי חיים קראתי את הרוב אשמח לעוד רעיונות אם יש...
דשא סינטטיהיי,
התחלתי לכתוב ספר מסוג רומן, תהליך הכתיבה נהדר וזורם, אבל אני רואה שהספר הולך ומתארך בעקבות זה.
קראתי איפה שהוא שלא כדאי לכתוב סיפור של מעל 100 אלף מילים כי הוא יצא ארוך ויקר ולכן לא סביר להניח שהוצאות הספרים יקבלו אותו.
אבל אני מרגיש שפחות מכזאת כמות של מילים הספר יאבד מהמשמעות שלו.
האם שווה לי לקחת את הסיכון וכבר בספר הראשון שלי להגיע לכמות קרובה יותר ל- 140 אלף מילים? או שאין סיכוי שההוצאות ספרים בכלל יסכימו להוציא ספר באורך כזה?
לחםאחרונהחברה שלי מאמינה בה' ודתייה וכו' אבל יש לה ממש פחדים. פחדים מהעתיד (חתונה, ילדים, מקצוע), פחד מתרבות המערב (בקט הרע) וכו' וכו'.
אני רוצה לקנות לה ספר על אמונה, שיראה לה שאין לה בכלל מה לדאוג (שדאגה זה דבר רע-חוסר אמונה) ומה שה' רוצה-יקרה! וזה לטובה.
אשמח להמלצות על ספרים טובים,
תודה רבה![]()