פורום סופרים וספרים (עמוד 31)

שבו כל ספריה מחליטה מתי היא עושה את שבוע הספר אצלה

כל ההנחות בחנויות וכו' הם עכשיו, אם בשביל זה שאלת

 

אבל אולי אני טועה

* קובעים זמן לקריאה.

* מדברים עם חברים על ספרי קריאה מעניינים.

* עושים תחרות עם אחים/חברים וכדומה - כמה ספרים אני גומר בשבוע.

*משאילים ספרים (מספרייה/חברים) ומתחייבים להשיב אותם בתוך זמן קצר.

* קוראים ספרים קלילים או מוכרים, ככה לא לוקח זמן "להיכנס" לסיפור, וברגע שנכנסים אליו - הקריאה בד"כ זורמת, ולא מסוגלים להפסיק...

אבל הוא קצת ,איך נגדיר ,חזק .

וגם אני לא אהבתי את "במופלא ממני"...

הייתי קורא ספרי פנטזיה.. אבל זה היה מזמן, הייתי תיכוניסט והיום התבגרתי קצת ואני רוצה לשנות.

ודומיו, או על רומנים למבוגרים, כמו דויד גרוסמן או מיכאל שיינפלד (והכול לפי סופרים)

הזקן בן המאה...

כדאי גם לכתוב ספרים שאהבת, כדי שננסה לחשוב בסגנון

בס"ד
18.5 אני מאוד אוהבת את פרסי ג'קסון וגם כל מיני דברים על ערפדים )לא בהכרח דמדומים( וכד' אבל אפשר גם ספרי מתח

הגיבור האבוד- ראשון בסדרה נוספת של ריק ריירדן.
עיר של עצמות- ראשון בסדרה על ערפדים בין היתר.

לא מתח ולא פנטזיה אבל מעולה:
הדס / אסתר פיין

יש את הסדרה של בני לוריאן

39 רמזים (לא קראתי, אבל ילדים שאוהבים פנטזיה אוהבים את זה)

הסדרה של אראגון

הסדרה של אריק רקס

(את הארי פוטר בטוח קראת, אז אני לא מנסה..)

 

את יכולה לנסות את הסדרה של נרניה,

ואת הספרים של דיאנה וונט ג'ונס- סדרת חיי קסם (3 ספרים), הבריון של ארצ'ר, הטירה הנעה, מגדלים פורחים באוויר

 

מתח שהוא לא פנטזיה:

הסדרה של תיאודור בון \ג'ון גרישם

אלייאסטייר מקלין (סופר שכותב סיפורי מתח)

אגאטה כריסטי (סופרת שכותבת על בלשים)

שרלוק הולמס \ ארתור קונן דויל (בלש)

לסופרת אורה מורג יש הרבה ספרי מתח הסטוריים

 

נראה לי שנתתי לך מספיק רעיונות.. כשתגמרי אותם את יכולה לבקש שאני אחשוב לך על עוד כמה..

בס"ד
האמת שלא קראתי הארי פוטר בכלל

בס"ד
הוא ארוך מדי...

ארטמיס פאול.
האלכימאי
אראגון
וכמובן הארי פוטר. .

או לפחות סגנון ושם הסופר?

וגם, אם אפשר, רמת נקיות.

מאוד מרתק, על המהגרים מאיטליה לארצות הברית.
לא זוכרת אם היה צנוע.. כנראה שלא..

בכלל צנוע/ לא צנוע, אני מסתכלת על הספר כמכלול ואם הקטעים האלה הם שוליים, אז זה לא ימנע ממני לקרוא את הספר. להתרכז בעיקר.

עוד לא יצא

מנוחה בקרמן עזבה את עולם הספרים, על פי מה ששמעתי וגם על פי מה שרואים. כבר שנים שהיא לא הוציאה ספרים...

דווקא חיכיתי לחלק השלישי של "שולינקה"...

כיום היא עורכת דין.

וגם שמעתי שהחרדים לא אהבו אותו..

ספר מעולה!!

אם כי יש בו כמה קטעים לא נקיים, אבל בצורה יחסית עדינה

מעמיק בנושא שמדברים עליו אמנם הרבה בחינוך, אך מכיוון אחר ולא שגרתי, וגם בסיפור - ולא בסדנאות וכדומה כמו שרגילים.

כתוב טוב ומרתק, וישנן "הפתעות" במהלך העלילה.

ספר מצוין, לדעתי.

(והכי חשוב - סוף-כל-סוף ספר דתי באמת, שלא כתוב בשפה ארכאית, שקשה לחלק מהקוראים).

יותר מדי דומה לתהילה

רחל= תהילה. למה? למה?

הסיפור של תהילה מושלם, לא צריך לקחת אותה למקום אחר. 

והוא כל כך מאולץ, הספר. היו בו דברים שאהבתי, ויש לו פוטנציאל, אבל חבל, חבל. היה חסר בו משהו שילטש אותו להיות יצירת פאר, כרגע הוא פשוט מאולץ וחבל. 

כי הרגשתי שהוא מתאר את שני הצדדים בצורה שלא נאמנת לערכי החיים שלי.

אמונה אלון היא סופרת מדהימה. הספרים שלה ברמה כל כך טובה, שאין רגע שאין לי מצב רוח אליהם.

מדהימים.

הוא נגע בי עמוק

והתכוונתי לאו דווקא למיכאל שיינפלד..

הגורל הוא בסך הכול עוד
משימה שבוצעה כהלכה

פרפר שמניד את כנפיו גורם לסערה במקום המרוחק
אלפי קילומטרים ממנו, אבל מי שכנע אותו להניד את כנפיו?

שני סטודנטים מתיישבים זה ליד זו בשיעור משעמם, ומוצאים
את אהבת חייהם, אבל מי דאג שדווקא שני הכיסאות האלה
יישארו פנויים?

ספר עב כרס עוצר קליע במעופו ומציל את בעליו, אבל ממי
קיבל הסופר את הרעיון לעלילה המסועפת?

שלושה חניכים התקבלו למחזור 75 של " קורס מצרפי המקרים". היום הם כבר מקצוענים: גיא מתמחה בצירופי שידוך המפגישים זוגות אוהבים, אמילי מתמחה בצירופי השראה, ואריק מתמחה בכול, ככה לפחות הוא חושב. הם מסיטים גורלות בעזרת כוס קפה שמתנפצת על הרצפה ודואגים לפריצות דרך מדעיות בהשאירם חלון פתוח כדי סדק. והם פועלים תמיד על פי הוראות המשימה, המונחת לפנות בוקר תחת דלתם במעטפה חתומה. טוב, כמעט תמיד. כשמשימה יוצאת דופן מגיעה בוקר אחד, רוצח שכיר מופיע בעיר וזיכרונות מן העבר חוזרים לתבוע את שלהם - מצרפי המקרים מתחילים לדאוג לגורלם שלהם.

מצרפי המקרים הוא סיפור מבריק ושופע דמיון על גורל ובחירה, על דמיון ומציאות ובעיקר על אהבה

 

(הספר נקי מילולית, מינית, ואלימות.. )

הוא ממש ממש מומלץ

וגם קצת הפשיט לי את הרעיון של השגחה פרטית.....

 

חיכיתי מאד לספר ההמשך שלו - המדריך לימים הקרובים,

אבל לא הצלחתי להמשיך אחרי הפרק הראשון - מחוסר עניין.

כי הוא טוב.. (פחות נקי מבחינת האלימות והשפה- יותר רחובי)

אבל פחות מהראשון... 

אז אם באים אליו בלי ציפיות הוא באמת אחלה.. ואם באים אליו אחרי הראשון זה די באסה..

(נ.ב. הספר השני גם עלילתי.. הקטע של הפתיחה הוא חלק מהעניין.. כמו שבמצרפי המקרים הוא התחיל בהוראות עבודה של המצרפים.. )

המדריך לימים הקרובים הוא ספר טוב אבל ממש לא קרוב למצרפי המיקרים

הרעיון עצמו מרתק ומעורר התפעלות.

והמסר האמוני שעולה מהסיפור מדהים!!

ממליצה בחום.

לי זה דווקא חידד מאוד את הפרדוקס של הבחירה והידיעה, המספר מודע אליו ומתחמק בכוונה.
שמעתי שהמחבר דתי, לא אימתתי את זה

אבל לפי השפה בספר אפשר להבין איזה מין דתי הוא.

מה שהסופר התכוון.

זה רק מה שעלה לי. מאוד.

ובכלל אחד הסופרים