יש לי חברה שאני רוצה לקנות לה ספר ליום הולדת של גיל 17, אני צריכה שיהיה ספר נקי, קליל ועל רמה.
לדוגמה את הספר "העזרה" היא מאד מאד אהבה, משהו בסגנון הזה. היא לא אוהבת קלסיקות כבדות, אז אל תנסו להציע.
בנוסף ניצלוש קטן, "אשמת הכוכבים" מישהו קרא? איך הוא? נקי?
נראה לכם שהוא יתאים לה?
מלכה בעל כורחה עונה על כל התנאים.
לטעמי מבחן קבלה של נאווה מקמל עתיר עונה על התנאים
היא קוראת ספרות חרדית? הדרן של מ. מילר מעולה ממש וגם הוא עונה על התנאים, אבל חבל לבזבז אותו על מישהי שלא מוכנה לפתוח ספר חרדי.. (הוא דווקא ממש לא ספר חרדי קלאסי)
לא הייתי בטוחה אם הוא לגיל 17 או פחות (אבל לא לגיל 11 בטוח, אולי לגיל 14)
אני אישית אוהבת אותו למרות גילי המופלג 
(מעל 20), אז זה ממש עניין של טעם
שני הספרים האחרים מתאימים בטוח..
אבל לא נקי בכלל.
היא אוהבת ספרים שלא מדי מעמיקים, לא ביוגרפות. אלא דברים מאד מאד קלילים.
אני אשמח ךעוד המלצות מישהו?
עוד נקודה לציון זה שהיא בעיקר אוהבת ספרים מתורגמים ולא ישראלים.
סופסוף מצאתי והשאלתי את "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" 
הוא ממש קצר. 
כן 
הזוי ברמות, ולכן משעשע.
לא משהו שהייתי מחשיב בתור חומר קריאה טוב.
|מתפשר|
אחרי שמלא אנשים המליצו לי עליו ועד שמצאתי אותו..
לא משו
והמדריך.
. חתיך שלי.
זה טרילוגיה. טיפשון. (עם חמישה חלקים)
חמישה ספרים שכל אחד 100+- עמודים.
זה סתם משגע.
במיוחד כשצריך להשאיל אותם אחד אחד 
קרא?
מחשבות מעורבות, המדע הבדיוני הזה...
שפכו תובנות, אולי אצליח לעכל אותו...
עוד לא קראתי, אבל מתכוונת, בע"ה. (התלבטתי אם לקנות כשיצא, אבל כרגע אני מחכה שזה יגיע לספרייה).
אורוש המהממתאני חדשה בפורום..
אני בת 14 אוהבת רומנים, פנטזיות ועוד המוון סוגים של ספרים..
אהבתי ממש את הספרים של אורה מורג ואורנה בורדמן..
אני ממש ישמח שתמליצו לי על הספרים כי בזמן האחרון אני באה לספרייה ועומדת שם שעות ולא מוצאת ספר..
תודה!!
בס"ד
הספרים שלה- אות מאבשלום, הנערה במרפסת ממול..
אממ דבורה עומר?
אסתר שטרייט וורצל?
[זה סופרות..]
ספרים כמו:
משאלה
אוריה יוצאת למלחמה
שחר
אורי
אליפים
רועי
[חח קיצור כל אסתר שטרייט וורצל]
בלשון המעטה...)
דבר שני, הוא ממש יפה ומעניין וכתוב טוב... אבל הסדרה זה כבר משו אחר.
נאווה מקמל עתיר אדירה! ממש שווה לקרוא תספרים שלה..
אחרי שהגעתי למסקנה שקראתי את כ-ל הספרים בספריה, הגעתי למסקנה שזה לא אפשרי.
אז זה מה שהתחלתי לעשות:
אני עוברת על המדפים בשיטתיות מא' עד Z. כל ספר שנראה מעניין (לפי השדרה: מראה הכריכה + שם הספר + שם הסופר) אני מוציאה מהמדף וקוראת את הצד האחורי של הספר. אם הוא נראה מעניין, אני קוראת את העמוד-שניים הראשונים, ואם גם הם מעניינים, אני לוקחת את הספר!
עד עכשיו זה עובד נהדר, (בערך 90% הצלחה לפי מערכת הסינון הזו) וזכיתי למצוא ספרים נהדרים שאם לא הייתי עובדת לפי השיטה הזו, כנראה שמעולם לא הייתי פוגשת.
מומלץ בחום!
חובה לכל אחד שאכפת לו מאחרים, וגם הוא תקוע מול קיר החברה (שכולל את המוסדות של המדינה).
לא להתייאש מחיצוניות (650 עמודים בערך) ומהשפה (הוא נכתב לפני 150 שנה בערך)...
ספר מעולה
את נאווה מקמל עתיר- קראתי חצי מאות מאבשלום, נערה במרפסת מימול ומבחן קבלה.. יש לה עוד??
משאלה- קראתי ספר מהממםם לדעתיי
אסתר שטרייט וורצל- קראתיי את רועי ושחר.. ספריםם ממש יפים..
בס"ד
אורי, עטרות, הבריחה [נראלי ככה קוראים לזה..], אליפים..
לא חסר לה.
והיא כותבת יפה
לנאוה מקמל עתיר יש גם את "שקופה"..
הרבה יותר טוב ממה שזה נשמע.
זה ספר שאפשר לכנות אותו ספר חובה, אבל הוא קשה ויש בו קטעים שעדיף להתמודד אתם קרוב יותר ל-16 +.
אחרי הספר אני ממש ממליצה על המחזמר.
נשים קטנות קראת? אמנם נוצרי אבל חובה.
יש את הספרים של ויקטוריה היסלופ-
האי של סופיה
הריקוד של סוניה
חוטים מקשרים
ספרים ממש יפים!
רק 'הריקוד של סוניה' פחות..
אורוש המהממתהספר יפה, העלילה מעולה אבל הוא מושך אותה בטירוף!!
את הספר הרביעי היה אפשר לקצר ב200 עמודים בערך..
רוב החברות שלי התייאשו באמצע הקריאה.
אני אישית מאוד אהבתי אבל באמת צריך סבלנות לזה.....
מעבר לכך שהוא מוווורח את הספר, העלילה לא מקורית בעליל!
זה סלט של ספרים מפורסמים ובראשם שר הטבעות, ממש העתק הדבק!
אבל שוב מי שלא מפריע לו הרמה והמקוריות יכול מאוד להנות!!!
פינג.אבא ארך רגליים
הספרים של דיאנה וונט ג'ונס (ספרי פנטזיה מסוגים שונים) אהבתי את כל הספרים שלה חוץ מהמהלכים בקצוות שאכזב אותי
ובמיוחד אהבתי את הטירה הנעה..
סדרת הנעלים של נואל סרטפילד
מסע אל ים הנהר של אוה איבוטסון
הספרים של ק"ס לואיס- כל הסדרה של האריה המכשפה וארון הבגדים (פנטזיה מסוג אחר)
והסדרה של האריה, המכשפה וארון הבגדים נקראת נרניה
ספרים ממש מתוקים.. קראת?
וברח לי לרגע השם נרניה 
הנסיך הקטן.כן קראתי..
איך אפשר לשכוח את השם הזה??
אךך סדרה מושלמת!!
חוצמיזה שהיא ממש נוצרית..במיוחד הספר האחרון..
אבל אין על נרניה!!
את נרניה דווקא פחות אהבתי (ועדין שני ספרים מתוכם יש לי בבית..)
אמנות ההקשבה לפעימות הלב-
ספר יפה ממש.
סיפור אהבה אבל שונה מכל שאר הסיפורים הקיצ'ים..
יחסית נקי..
אני ממש נהנתי מכל רגע
המתיקות שבשכחה-
ספר מדהים. באמת.
הוא קצת על השואה אז מי שלא אוהב דברים כאלה שלא יקרא..
הרבה זמן שלא בכיתי ככה מספר..
ממש שווה קריאה!
אחרי שני ספרים של ויקטור הוגו, שהאחד היה מדהים (נוטרדאם של פריז), והשני היה הספר הטוב ביותר שקראתי אי פעם (עלובי החיים). החלטתי לעבור לסופר אחר, והפעם אל 'לב טולסטוי'.
התלבטתי בין הספר "מלחמה ושלום" לבין "אנה קרנינה". טוב, אחרי שראיתי את הגודל של "מלחמה ושלום" החלטתי שאני מעדיף ולהתחיל ב"אנה קרנינה".
אז קיצר, משהו קרא? אהב??
מתואמתבשביל לימודי ספרות בתואר הראשון (היו לנו "מבחני בקיאות" על ספרים).
העדפתי לא לקרוא את הספר המלא, כי אני לא בטוחה לגבי תכניו.
(אז מה הם באמת? מספיק נקיים/מוסריים?)
ומשום מה לא הצלחתי להמשיך..אולי משו בכתיבה..
מישו קרא?
מומלץ?
לאיזה טווח גילאים?
תוןדה
טווח גילאים? אממ... אני חושבת מגיל 12 13 ולנצח... אבא שלי נהנה ממנו נורא, וגם אני (15)...
מצטרפת לטווח הגילאים של רעות..
מספר על ילד שיש לו עיוות מולד ומזעזע בפנים - חוץ מזה הכל בסדר. הבעיה שכולם מתייחסים אליו כאילו הוא אוטיסט למרות שהוא לא...בהתחלה הוא מספר מנק המבט שלו, אח"כ המיקרופון עובר לדמויות אחרות....
מהמם. ממש ממליצה
הוא מספר על ילד שנולד עם עיוות נדיר בפנים, ועד כיתה ה' לא הלך לבית הספר. הספר מספר על השנה הראשונה שלו בבית הספר- על ההתמודדויות שלו ושל האנשים סביבו.
סקר הספר האחרון שקראתם:תולעת השנימה הספר האחרון שקראתם?
שאלת בונוס: האם נהנתם ממנו, למה?
שם:מיכלי
גיל:11
סגנון ספרים אהוב:רגיל בלי מתח
ספר אהוב:הילדים מהעיתון
תגיבו גם אתם!!!!!!!!!!
שם:גליה
גיל:15
סגנון ספרים אהוב: הרבה (אבל הכי הכי זה סיפורי בית ספר, התבגרות , פנטזיה, בלשות, מתח....)
ספר אהוב:ספרי ליאת רוטנר...
שם: ענאל
גיל:15
סגנון ספרים אהוב: פנטזיה.
ספר אהוב: למרבה הפלא נשים קטנות....וסדרת פרסי ג'קסון כולל גיבורי האולימפוס.
'הסיפור שלא נגמר',
(עם עולם הפנטזיה שכמעט נעלם,שיש את זה גם בסרט(אגב מומלץ מאד))-
מישו יודע מי כתב אותו ואיפה אפשר לקנות?
ספר מדהים!!
אבל לי פחות הסרט פשוט הרס תספר. לגמרי.
מצטערת על הרגע שראיתי אותו 
יש דני ספרים יד שניה בירושלים בעיר..
הייתי שם לא מזמן וראיתי אותו מבצבץ אז אם יש לך זמן קפצי לשם..אולי עוד לא קנו אותו.
הסרט הורס אותו לגמרי...
אם אי אפשר להשיגו היום בחנויות ספרים רגילות - אז אולי בחנויות לספרים ישנים? (אם את באזור ירושלים, אתן לך רשימה).
[אני אישית קיבלתי אותו לפני שנים רבות במשלוח של ספרים שהגיע מידיד של דודה שלי... הרווחתי!]
איזה ביאוס!!
משיח נאו בפומ!"הגלריה לספרות" - רח' ש"ץ 6 (על קינג ג'ורג')
דני ספרים (יש להם חנות לחדשים וחנות למשומשים) - רח' יפו (לא זוכרת מספר).
ספר וספל - גם במרכז העיר, לא זוכרת כתובת מדויקת, אבל יש שם בעיקר ספרים באנגלית.
הולצר ספרים - רח' יפו 91.
ו... טוב, לא זוכרת עוד, אבל אפשר לחפש בדפי זהב.
בכל אופן, הגלריה לספרות, למשל, ענקית, ויש סיכוי טוב למצוא שם כמעט הכול...
בהצלחה!
במרכז כלל, באחת הכניסות.
דני ספרים הוא טיפה אחרי הולצר אם משיכים ביפו.
משיח נאו בפומ!ככה השגנו ספר שהיה קיים לפני 30 שנה ויותר וכבר לא קיים כיום.
אני אישית לא אהבתי את הספר, אבל זה עניין של טעם..
(בית מפוצץ ספרים משומשים ושלא, סיפור ארוך ולא מעניין...)
אחפש...
מסקנה נחרצת: לא להיכנס למחסן. זה נוטע תקווה שאפשר למצוא משהו, וזה לא קורה
אפקח עין, אולי יצוץ אחד.
ובכל אופן, מניסיון, הוא ממש נפוץ בחנויות ספרים משומשים.
וקשה לי לגבש עליו דעה..
מה אתם אומרים עליו?
והוא פשוט מוזר..
ויש בו קטעים מלחיצים 
אבל בסהכ הוא יפה..נראלי
איזה מהם יותר נקיים ואיזה פחות?
ובגלל שזו הגדרה דינמית... אז שומרת אחותי לא סיימתי כי אני באמצע אבל נחשב בסדר נראלי
19 דקות - זוועה - לא סיימתי כי לא הייתי מסוגלת...
בכללי - ספר שזה עמודים שאפשר לדלג והעלילה ממש לא צמודה אליהם - בסדר...
ספר שכל שני עמודים יש איזה איזכור - לא..
תודה!
ומי שיודע על ספרים יפים לא שלה שעונים על ההגדרה והם בסגנון מבחינת שפה קולחת ועלילה של דרמה או מתח עם רעיון מעבר למתח עצמו בלבד.. אני גם אשמח!
אבל ממה שאני זוכרת הכתיבה שלה ממש ממש נוצרית. היה ספר אחד שלא יכולתי לסיים כי הוא כולו היה הטפות של הברית החדשה..
שומרת אחותי זה הספר המוצלח היחיד שלה ..מבחינתי לפחות..
פינג.אחרונההמעגל העשירי אפילו אל תתקרבי. ספר פשוט זוועה.. מכל הבחינות.
זהירות, שביר
חוט של חסד
חוקי הבית
? ידוע לך אולי?
בס"ד
ואני אהבתי אותו..
שונמיתמזכרוני יש בו שני קטעים המצריכים דילוג.
בכללי גו'די פיקו לא כותבת ספרים מאוד נקיים, אבל הכל יחסי...
קראתי את זהירות שביר וכפי שאמרו פה היא סופרת שא"א לקרוא ממנה יותר מידי...
היה נחמד אבל נראה לי שאסתפק בשני ספרים שלה
יוצאים מספר,או מסרט מפחיד שרואים??
זה מ-זע-זע!!!!!!
הפעם זה סרט,אבל קורה גם עם ספרים..
אני כאילו הפכתי לאדם אחר-- מגיבה שונה ומדמיינת דברים.
אוףףף
בעיקר אחרי סרטי אימה, אני לא מצליחה לצאת מזה. פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו, זה דוהה...
מקווה שעזרתי D:
מליכל דבר שקשור לאיזו סצינה מאותו סרט,מחזיר אותי אליו בזביינג---
היה לי את זה פעמיים בגלל סרט. (מה לעשות, סרט נכנס יותר חזק לראש...)
מאז אני בודקת טוב טוב לפני כל סרט שאני רואה, וגם לפני קריאת ספר - לא רק לגבי הצניעות, אלא גם על מידת האימה שבו.
(ולכן, למשל, לא קראתי את משחקי הרעב...)
יש לה גם את "ותכתבו אהובתנו" מהמם באותה המידה. קצת קשה, אבל מדהים! וצריך להתרגל לכתיבה שלה...
ממש ממש יפה!!
מומלץ לכולם..
ותודה על ההמלצה!
בפועל, שרדתי רק ספר אחד שלה עד הסוף (את "ותכתבו: אהובתנו").
לצערי העלילות שלה קצת מתלהמות נגד היהדות ונגד מוסכמות בציבור הדתי, כך שקשה לי לקרוא אותן.
שהוא מעולה אבל קשה וקצת כפרני, כמו שכתבו כאן למעלה.
בעיני זה הספר הכי טוב שלה.
[שלום. פעם ראשונה כאן. כ"כ נהנתי מהספר שבאתי במיוחד כדי להמליץ. ]
"המדריך לימים הקרובים" של יואב בלום (מבית היוצר של "מצרפי המיקרים" <<שגם הוא ספר מעולה אגב!)
ספר פשוט טוב! ומקורי לגמרי.
הדריכניענבלאחרונהבס"ד
סופר אדיר בכללי.
ועובד עכשיו על ספר חדש..
אני מחכה בקוצר רוח שהוא ייצא כבר
והסוף שלו גורם לכמה מחשבות.
נתחיל בזה שסנייפ טוען בביקתה ההיא שהוא לא מאמין שפיטר חי. איך לופין יודע שפיטר חי? הוא ראה את זה במפה, פיתאום הוא ראה שפיטר חי ובגלל " שהמפה לא משקרת" אז פיטר באמת חי וסיריוס מימלא חף מפשע והכול טוב ויפה. איך סנייפ ידע שהם בביקתה בכלל?! כי לופין השאיר את המפה פתוחה במשרד, פיתאום סנייפ רואה שהשמות של כולם במפה! שנייה, הוא לא רואה שם את השם של פיטר בדיוק כמו לופין? למה בסוף הספר הוא טוען שהסיפור עם פיטר מחורטט?
מפריע לי יותר - בסיפור מופיע פעמים האירועים האחרונים-כלומר שידור חוזר של אותו אירוע. הארי והרמיוני חוזרים בזמן ומצילים את הכול. בסיבוב הראישון מישהו מציל את הארי על האגם ואין לו מושג מי זה. הוא חושד שאבא שלו חי. בסיסוב השני הוא מציל את עצמו ומבין פיתאום שהסיבוב השני השפיע על הראישון. כלומר כבר כאשר האירוע מתואר בספר הוא מתואר עם ההצלה, שבעצם קוראת אחר כך. אז רגע אחד, אם אני חוזר בזמן ומציל מישהו-רולינג תתאר את זה כבר בהתחלה את ההצלה?! ההצלה תשנה את ההוה? אז למה כאשר הסוסציבור ניצל בסיבוב השני ע"י הארי והרמיוני, בסיבוב הראישון הוא מתואר כמת?
מה ההבדל בין הארי לסוסציבור? מה בגלל שהוא הגיבור והוא סתם רקע זה סיבה לסתור את החוקים שאת קבעת? תחליטי-או שהסיבוב השני משפיע על הראישון, ואז כבר בתיאור שלו תכניסי את ההשפעה, או שלא, ותיכתבי על כל אחד בניפרד.
הסוס לא מת. חשבו שהוא מת כי שמעו קול של גרזן נוחת אבל זה רק היה הנפת זעם של התליין כשגילה שהוא ברח
הנפת הזעם היתה בסיבוב השני. בסיבוב הראישון כתוב שהוא באמת מת
כתוב שהיתה הנפת ברזל של התליין וצעקה של האגריד, תבדוק.
ובסבב השני היא מסבירה שהתליין היכה סתם על עץ מרוב אכזבה שהנידון למוות הצליח להתחמק, והאגריד מיילל מאושר.
דמבלדור אומר להרמיוני לפני החזרה בזמן שהיא תוכל להציל חיים נוספים. כלומר היא יכולה להציל את הסוסציפור. כלומר דמבלדור, שהיה נוכח בהוצאה להורג בסיבוב הראישון, ראה אותו מת! מ.ש.ל.
דמבלדור חכם והבין שהם אלה שהצילו את בקביק (הרבה דברים הוא הבין לפני הזמן)
אבל הוא רצה להגיד להם את זה ליתר ביטחון, שלא ישכחו.
שום דבר לא מצביע על זה שהוא ראה אותו מת!
זה טיפשי! שנייה, אם הם לא יצילו אותו עכשיו אז הוא כן מת? אין בזה שום הגיון. זה כאילו דמבלדור צריך לדאוג שמה שקרא באמת קרה(...)
מתואמתבעברית (וגם באנגלית) היצור המדובר נקרא היפוגריף. (ואני מניחה שבשאר השפות גם ככה, זה יצור ממיתולוגיה כלשהי).
מה שענה לך 'נוף' זו התשובה.
הגדרתי אותו כרקע רק בגלל חוסר חשיבותו בסיפור, לפחות לעומת הארי.
הוא רוצה לתקוע את סיריוס שלא יאמינו שהוא חף מפשע.
הרי בספר השישי הם פחות או יותר חיו ביחד.
(בשישי זה הרבה אחרי, והרבה השתנה מאז)
זה באמת לא ברור, אבל לא כזה מופקע- סנייפ הרי שקרן ידוע ומוצלח בזה
וברור שהוא בטוח שסיריוס באמת אשם.
דבר ראישון לפי השביעי אנחנו יודעים שלכל אורך הדרך סנייפ בצד של הטובים, הוא לא היה משקר לגבי זה לדמבלדור.
וגם בלי קשר, כשהם בביקתא סנייפ מתחיל להיתווכח עם לופין אם פיטר חי. אפחד לא רואה אותם הוא לא צריך לעמיד פנים, אם תקראו את זה עוד פעם תיראו שהוא באמת חושב שפיטר מת .
בשלישי הוא חשב שפיטר מת. אבל הרבה לפני השישי הוא הבין שהוא חי. כבר בסוף הרבעי כשהם לחצו ידים ודמבלדור אמר לו לחזר לרגל הוא הבין את זה. מיד לאחר מכן הוא כבר פגש את פיטר.
והוא הכי רצה בעולם שסיריוס ימות. כך שזה לא מחייב שהוא לא שיקר.
וסנייפ הצליח לשקר לוולדמורט, אז מה הסבירות שהוא לא יצליח לשקר פה?
(יתכן שאתה צודק והוא סתם פיספס את השם של פטיגרו, זה גם מה שחשבתי עד עכשיו. אבל לא מופקע בכלל שהוא שהוא שיקר בשביל המטרה המקודשת שסיריוס שנוא נפשו ימות)
הוא בטוח שלופין משתף פעולה עם סיריוס. הוא מתכנן להסגיר את שניהם לסורסנים. אין לו שום בעיה להגיד את האמת בביקתה שפיטר חי בנוכחותם של לופין וסיריוס בלבד ושל שלושה ילדים שגם כך אפחד לא יאמין להם.. למה לו להעמיד שם פנים שהוא חושב שפיטר מת. זה נכון שהוא היה רוצה שסיריוס ימות, אבל זה לא סותר שהוא חשב באותו זמן שסיריוס באמת אשם.
וברגע שהוא ראה את סיריוס הוא ישר הלך לתפוס אותו, ופיספס את פטיגרו (כלומר לא ראה אותו).
לא חייבים לחשוב שהיא שגתה, יכול להיות שבכוונה היא התכוונה שיהיו לו טעויות אנוש
אבל תחשוב מה שאתה רוצה, זה באמת לא משנה.
היה אפשר להישתמש בו לפחות בעשר מקומות שונים בסדירה כדי לפתור בעיות. המקום העיקרי זה בסוף השישי כשדמבלדור נרצח למה הם פשוט לא חזרו בזמן שעה אחת אחורה והיו עושים לאוכלי המוות מארב על המגדל?! אם משתמשים במעבר בזמן בשביל שטויות כמו שילדה בת 13 תוכל להיכנס לכמה שיותר שיעורים במקביל, לא יכולים להשתממש בו בשביל להציל את דמבלדור?
זה עוד יותר צורם בחמישי כשעשר עמודים אחרי שמוזכרים חולות החזרה בזמן, סיריוס מת. למה לא לחזור פשוט אחורה ולהציל אותו או משהו?!
החול של משרד הקסמים - אז זה פותר הרבה בעיות.
חוצמזה, בסוג החזרה בזמן שג'יי.קיי. מתארת כאן א"א *לשנות* את מה שקרה. אפשר רק להשלים את המצירות הקיימת.
כמו למשל כשהארי, בהתחלה, ראה מישהו שמזמן פטרונוס כדי להציל אותו, ובסוף זה היה הוא בעצמו - שבא מהעתיד ועשה את זה.
וואו... חזרה בזמן זה עסק מסובך!
בסוף הרביעי יכלו להציל עם זה את דיגורי.
לגבי השלמת המציאות הקימת. זו בדיוק היתה השאלה שלי בהתחלה, כי לפעמים ניראה שזה ככה ולפעמים לא.
אבל הם מצילים אותו ע"י החזרה בזמן
עפי מיטב זכרוני,
הבקתה בכלל לא מצויירת במפה. רק המנהרה שמובילה אליה.
לופין בו וראה את רון הרמיוני הארי ופטיגרו נכנסים למנהרה. הוא הבין שפטיגרו חי ורץ אחריהם.
אחרי כמה שזמן סנייפ נכנס לחדר של לופין להביא לו את השיקוי. הוא לא ראה את פטיגרו כי כבר היה בתוך הבקתה, אבל הוא ראה את לפוין רץ בתוך המנהרה עד שנעלם. אז הוא רץ אחריו מיד..
זה על פי מה שאני זוכרת, 98 אחוז שזה נכון.
לגבי ההיפוגריף כבר ענו לך, התליין הניף תגרזן מרוב כעס.
השאלה שלי, אם לופין ראה את פטיגרו רץ בתוך המנהרה, והיה כתוב שזה פטיגרו אפילו שהוא היה בצורת העכבר, סימן שרואים גם אניגמגים במפה.
אז למה הארי לא ראה אף פעם את פטיגרו בזמן שעוד היה אצל רון? כאילו במיטה לידו ראה את פטיגרו? או את סריוס בצורת הכלב שלו כשהלך במדשאות הוגורסט?
הוא ראה פעם אחת את פטיגרו ואז הוא היה בטוח שהמפה מקולקלת או משו..(בעצם נראלי שזה רק בסרט ככה..)
וסריוס לא היה כל הזמן במתחם של הוגוורסט..לפעמים הוא היה ביער האסור או בהוגסמיד ואת זה לא רואים במפה..
למה לא כל פעם שהוא היה בחדר שלהם בתוך התיק של רון הוא ראה אותו, אם גם כשהוא בצורת העכבר שלו הוא מסומן במפה כפיטר פטיגרו?
סנייפ אמר שהוא ראה את לופין "רץ במנהרה ונעלם" הוא בכלל לא ראה את הקטע עם פיטר
