פורום סופרים וספרים (עמוד 35)

כן 

הזוי ברמות, ולכן משעשע.

לא משהו שהייתי מחשיב בתור חומר קריאה טוב.

|מתפשר|

אחרי שמלא אנשים המליצו לי עליו ועד שמצאתי אותו..

לא משו

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t647995#7231426

והמדריך.. חתיך שלי.

 

זה טרילוגיה. טיפשון. (עם חמישה חלקים)

חמישה ספרים שכל אחד 100+- עמודים.

זה סתם משגע.

במיוחד כשצריך להשאיל אותם אחד אחד

עוד לא קראתי, אבל מתכוונת, בע"ה. (התלבטתי אם לקנות כשיצא, אבל כרגע אני מחכה שזה יגיע לספרייה).

לקרוא...

נראה לי זה ספר ראשון שאני קוראת בסגנון מדע בדיוני...

בס"ד

 

הספרים שלה- אות מאבשלום, הנערה במרפסת ממול..

 

אממ דבורה עומר?

 

אסתר שטרייט וורצל?

 

[זה סופרות..]

ספרים כמו:

משאלה

אוריה יוצאת למלחמה

שחר

אורי

אליפים

רועי

[חח קיצור כל אסתר שטרייט וורצל]

בלשון המעטה...)

דבר שני, הוא ממש יפה ומעניין וכתוב טוב... אבל הסדרה זה כבר משו אחר.

נאווה מקמל עתיר אדירה! ממש שווה לקרוא תספרים שלה..

אחרי שהגעתי למסקנה שקראתי את כ-ל הספרים בספריה, הגעתי למסקנה שזה לא אפשרי.

 

אז זה מה שהתחלתי לעשות:

אני עוברת על המדפים בשיטתיות מא' עד Z. כל ספר שנראה מעניין (לפי השדרה: מראה הכריכה + שם הספר + שם הסופר) אני מוציאה מהמדף וקוראת את הצד האחורי של הספר. אם הוא נראה מעניין, אני קוראת את העמוד-שניים הראשונים, ואם גם הם מעניינים, אני לוקחת את הספר!

 

עד עכשיו זה עובד נהדר, (בערך 90% הצלחה לפי מערכת הסינון הזו) וזכיתי למצוא ספרים נהדרים שאם לא הייתי עובדת לפי השיטה הזו, כנראה שמעולם לא הייתי פוגשת.

 

 

מומלץ בחום!

חובה לכל אחד שאכפת לו מאחרים, וגם הוא תקוע מול קיר החברה (שכולל את המוסדות של המדינה).
לא להתייאש מחיצוניות (650 עמודים בערך) ומהשפה (הוא נכתב לפני 150 שנה בערך)...
ספר מעולה

את נאווה מקמל עתיר- קראתי חצי מאות מאבשלום, נערה במרפסת מימול ומבחן קבלה.. יש לה עוד??

משאלה- קראתי ספר מהממםם לדעתיי

אסתר שטרייט וורצל- קראתיי את רועי ושחר.. ספריםם ממש יפים..

 

בס"ד

 

אורי, עטרות, הבריחה [נראלי ככה קוראים לזה..], אליפים..

 

לא חסר לה.

 

והיא כותבת יפה

לנאוה מקמל עתיר יש גם את "שקופה"..

הרבה יותר טוב ממה שזה נשמע.

זה ספר שאפשר לכנות אותו ספר חובה, אבל הוא קשה ויש בו קטעים שעדיף להתמודד אתם קרוב יותר ל-16 +.

אחרי הספר אני ממש ממליצה על המחזמר.

 

נשים קטנות קראת? אמנם נוצרי אבל חובה.

יש את הספרים של ויקטוריה היסלופ-

האי של סופיה

הריקוד של סוניה

חוטים מקשרים

 

ספרים ממש יפים!

רק 'הריקוד של סוניה' פחות..

היה לי הרושם שאת לא מקפידה על הרמה הספרותית ועלילה בנויה היטב.
אז הנה כמה ספרי פנטזיהלנוער קלילים.
סדרת בני לוריאן (אני מספר 4 וכו)
סודותיו של ניקולס פלמל בן האלמוות.
דמדומים (גם רומן מאוד דביק)
אראגון (אם את לא מתפשרת על רמה ומקוריות זה לא בשבילך...ז)
סדרת שבע הממלכות
ארטמיס פאול( מומלץ בחום!)

הספר יפה, העלילה מעולה אבל הוא מושך אותה בטירוף!!

את הספר הרביעי היה אפשר לקצר ב200 עמודים בערך..

רוב החברות שלי התייאשו באמצע הקריאה.

 

אני אישית מאוד אהבתי אבל באמת צריך סבלנות לזה.....

מעבר לכך שהוא מוווורח את הספר, העלילה לא מקורית בעליל!

זה סלט של ספרים מפורסמים ובראשם שר הטבעות, ממש העתק הדבק!

אבל שוב מי שלא מפריע לו הרמה והמקוריות יכול מאוד להנות!!!

אבא ארך רגליים

 

הספרים של דיאנה וונט ג'ונס (ספרי פנטזיה מסוגים שונים) אהבתי את כל הספרים שלה חוץ מהמהלכים בקצוות שאכזב אותי

ובמיוחד אהבתי את הטירה הנעה.. 

 

סדרת הנעלים של נואל סרטפילד

 

מסע אל ים הנהר של אוה איבוטסון

 

הספרים של ק"ס לואיס- כל הסדרה של האריה המכשפה וארון הבגדים (פנטזיה מסוג אחר)

 

 

והסדרה של האריה, המכשפה וארון הבגדים נקראת נרניה

ספרים ממש מתוקים.. קראת?

 

וברח לי לרגע השם נרניה 

כן קראתי..

 

איך אפשר לשכוח את השם הזה??

אךך סדרה מושלמת!!

חוצמיזה שהיא ממש נוצרית..במיוחד הספר האחרון..

אבל אין על נרניה!!

את נרניה דווקא פחות אהבתי (ועדין שני ספרים מתוכם יש לי בבית..)

ואת שבעת הממלכות -מחוננת, אש, וביטרבלו. וספרים של ליאת רונטנר, והסדרה של ג'ון גרישם -תיאודור בון.

הסופרת חולת נפש, הספרים מלאי סטיות.. משהו מזעזע.

אבא ארך אגליים
סדרת האסופית
דיאנה ויין ג'ונס
נשים קטנות
אלה קלאסיקות לגילך!

בשביל לימודי ספרות בתואר הראשון (היו לנו "מבחני בקיאות" על ספרים).

העדפתי לא לקרוא את הספר המלא, כי אני לא בטוחה לגבי תכניו.

(אז מה הם באמת? מספיק נקיים/מוסריים?)

ומשום מה לא הצלחתי להמשיך..אולי משו בכתיבה..

טווח גילאים? אממ... אני חושבת מגיל 12 13 ולנצח... אבא שלי נהנה ממנו נורא, וגם אני (15)...

מצטרפת לטווח הגילאים של רעות..

מספר על ילד שיש לו עיוות מולד ומזעזע בפנים - חוץ מזה הכל בסדר. הבעיה שכולם מתייחסים אליו כאילו הוא אוטיסט למרות שהוא לא...בהתחלה הוא מספר מנק המבט שלו, אח"כ המיקרופון עובר לדמויות אחרות....

 

מהמם. ממש ממליצה

הוא מספר על ילד שנולד עם עיוות נדיר בפנים, ועד כיתה ה' לא הלך לבית הספר. הספר מספר על השנה הראשונה שלו בבית הספר- על ההתמודדויות שלו ושל האנשים סביבו.

שם:גליה

גיל:15

סגנון ספרים אהוב: הרבה (אבל הכי הכי זה סיפורי בית ספר, התבגרות , פנטזיה, בלשות, מתח....)

ספר אהוב:ספרי ליאת רוטנר...

שם: ענאל

גיל:15

סגנון ספרים אהוב: פנטזיה.

ספר אהוב: למרבה הפלא נשים קטנות....וסדרת פרסי ג'קסון כולל גיבורי האולימפוס.

ספר מדהים!!

 

אבל לי פחות הסרט פשוט הרס תספר. לגמרי.

מצטערת על הרגע שראיתי אותו 

יש דני ספרים יד שניה בירושלים בעיר..

הייתי שם לא מזמן וראיתי אותו מבצבץ אז אם יש לך זמן קפצי לשם..אולי עוד לא קנו אותו.

הסרט הורס אותו לגמרי...

אם אי אפשר להשיגו היום בחנויות ספרים רגילות - אז אולי בחנויות לספרים ישנים? (אם את באזור ירושלים, אתן לך רשימה).

[אני אישית קיבלתי אותו לפני שנים רבות במשלוח של ספרים שהגיע מידיד של דודה שלי... הרווחתי!] 

איזה ביאוס!!

"הגלריה לספרות" - רח' ש"ץ 6 (על קינג ג'ורג')

דני ספרים (יש להם חנות לחדשים וחנות למשומשים) - רח' יפו (לא זוכרת מספר).

ספר וספל - גם במרכז העיר, לא זוכרת כתובת מדויקת, אבל יש שם בעיקר ספרים באנגלית.

הולצר ספרים -  רח' יפו 91.

 

ו... טוב, לא זוכרת עוד, אבל אפשר לחפש בדפי זהב.

בכל אופן, הגלריה לספרות, למשל, ענקית, ויש סיכוי טוב למצוא שם כמעט הכול...

בהצלחה!

במרכז כלל, באחת הכניסות.

דני ספרים הוא טיפה אחרי הולצר אם משיכים ביפו.

איזו אהבה זו ספרים ישנים...
בע"ה אארגן לעצמי זמן לעבור בין כמה חנויות..

ככה השגנו ספר שהיה קיים לפני 30 שנה ויותר וכבר לא קיים כיום.

 

 

 

אני אישית לא אהבתי את הספר, אבל זה עניין של טעם..

(בית מפוצץ ספרים משומשים ושלא, סיפור ארוך ולא מעניין...)

אחפש...

מסקנה נחרצת: לא להיכנס למחסן. זה נוטע תקווה שאפשר למצוא משהו, וזה לא קורה

אפקח עין, אולי יצוץ אחד.

ובכל אופן, מניסיון, הוא ממש נפוץ בחנויות ספרים משומשים.

והוא פשוט מוזר..

ויש בו קטעים מלחיצים

 

אבל בסהכ הוא יפה..נראלי

אבל ממה שאני זוכרת הכתיבה שלה ממש ממש נוצרית. היה ספר אחד שלא יכולתי לסיים כי הוא כולו היה הטפות של הברית החדשה..

 

שומרת אחותי זה הספר המוצלח היחיד שלה ..מבחינתי לפחות..

המעגל העשירי אפילו אל תתקרבי. ספר פשוט זוועה.. מכל הבחינות.

זהירות, שביר

חוט של חסד

חוקי הבית

 

? ידוע לך אולי?

בס"ד

 

ואני אהבתי אותו..

מזכרוני יש בו שני קטעים המצריכים דילוג.

בכללי גו'די פיקו לא כותבת ספרים מאוד נקיים, אבל הכל יחסי...

קראתי את זהירות שביר וכפי שאמרו פה היא סופרת שא"א לקרוא ממנה יותר מידי...

היה נחמד אבל נראה לי שאסתפק בשני ספרים שלה

בעיקר אחרי סרטי אימה, אני לא מצליחה לצאת מזה. פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו, זה דוהה...

מקווה שעזרתי D:

כל דבר שקשור לאיזו סצינה מאותו סרט,מחזיר אותי אליו בזביינג---

היה לי את זה פעמיים בגלל סרט. (מה לעשות, סרט נכנס יותר חזק לראש...)

מאז אני בודקת טוב טוב לפני כל סרט שאני רואה, וגם לפני קריאת ספר - לא רק לגבי הצניעות, אלא גם על מידת האימה שבו.

(ולכן, למשל, לא קראתי את משחקי הרעב...)

יש לה גם את "ותכתבו אהובתנו" מהמם באותה המידה. קצת קשה, אבל מדהים! וצריך להתרגל לכתיבה שלה...

ממש ממש יפה!!

מומלץ לכולם..

 

ותודה על ההמלצה!

בפועל, שרדתי רק ספר אחד שלה עד הסוף (את "ותכתבו: אהובתנו").

לצערי העלילות שלה קצת מתלהמות נגד היהדות ונגד מוסכמות בציבור הדתי, כך שקשה לי לקרוא אותן.

שהוא מעולה אבל קשה וקצת כפרני, כמו שכתבו כאן למעלה.

בעיני זה הספר הכי טוב שלה.

הכתיבה שלה פשוט מקסימה. היא כותבת כ"כ יפה והרעיונות שלה פשוט גאוניים. ממליצה בחום על כולם.

על חורבן ביהמ"ק.

בס"ד

 

סופר אדיר בכללי.

 

ועובד עכשיו על ספר חדש..

 

אני מחכה בקוצר רוח שהוא ייצא כבר

הסוס לא מת. חשבו שהוא מת כי שמעו קול של גרזן נוחת אבל זה רק היה הנפת זעם של התליין כשגילה שהוא ברח

הנפת הזעם היתה בסיבוב השני. בסיבוב הראישון כתוב שהוא באמת מת

כתוב שהיתה הנפת ברזל של התליין וצעקה של האגריד, תבדוק.

ובסבב השני היא מסבירה שהתליין היכה סתם על עץ מרוב אכזבה שהנידון למוות הצליח להתחמק, והאגריד מיילל מאושר.

דמבלדור אומר להרמיוני לפני החזרה בזמן שהיא תוכל להציל חיים נוספים. כלומר היא יכולה להציל את הסוסציפור. כלומר דמבלדור, שהיה נוכח בהוצאה להורג בסיבוב הראישון, ראה אותו מת! מ.ש.ל.

דמבלדור חכם והבין שהם אלה שהצילו את בקביק (הרבה דברים הוא הבין לפני הזמן)

אבל הוא רצה להגיד להם את זה ליתר ביטחון, שלא ישכחו.

שום דבר לא מצביע על זה שהוא ראה אותו מת!

זה טיפשי! שנייה, אם הם לא יצילו אותו עכשיו אז הוא כן מת? אין בזה שום הגיון. זה כאילו דמבלדור צריך לדאוג שמה שקרא באמת קרה(...)

בעברית (וגם באנגלית) היצור המדובר נקרא היפוגריף. (ואני מניחה שבשאר השפות גם ככה, זה יצור ממיתולוגיה כלשהי).

מה שענה לך 'נוף' זו התשובה.

הגדרתי אותו כרקע רק בגלל חוסר חשיבותו בסיפור, לפחות לעומת הארי.

הוא רוצה לתקוע את סיריוס שלא יאמינו שהוא חף מפשע.

הרי בספר השישי הם פחות או יותר חיו ביחד.

 

(בשישי זה הרבה אחרי, והרבה השתנה מאז)

זה באמת לא ברור, אבל לא כזה מופקע- סנייפ הרי שקרן ידוע ומוצלח בזה

וברור שהוא בטוח שסיריוס באמת אשם.

דבר ראישון לפי השביעי אנחנו יודעים שלכל אורך הדרך סנייפ בצד של הטובים, הוא לא היה משקר לגבי זה לדמבלדור.

וגם בלי קשר, כשהם בביקתא סנייפ מתחיל להיתווכח עם לופין אם פיטר חי. אפחד לא רואה אותם הוא לא צריך לעמיד פנים, אם תקראו את זה עוד פעם תיראו שהוא באמת חושב שפיטר מת .

בשלישי הוא חשב שפיטר מת. אבל הרבה לפני השישי הוא הבין שהוא חי. כבר בסוף הרבעי כשהם לחצו ידים ודמבלדור אמר לו לחזר לרגל הוא הבין את זה. מיד לאחר מכן הוא כבר פגש את פיטר.

והוא הכי רצה בעולם שסיריוס ימות. כך שזה לא מחייב שהוא לא שיקר.

וסנייפ הצליח לשקר לוולדמורט, אז מה הסבירות שהוא לא יצליח לשקר פה? 

(יתכן שאתה צודק והוא סתם פיספס את השם של פטיגרו, זה גם מה שחשבתי עד עכשיו. אבל לא מופקע בכלל שהוא שהוא שיקר בשביל המטרה המקודשת שסיריוס שנוא נפשו ימות)

הוא בטוח שלופין משתף פעולה עם סיריוס. הוא מתכנן להסגיר את שניהם לסורסנים. אין לו שום בעיה להגיד את האמת בביקתה שפיטר חי בנוכחותם של לופין וסיריוס בלבד ושל שלושה ילדים שגם כך אפחד לא יאמין להם.. למה לו להעמיד שם פנים שהוא חושב שפיטר מת. זה נכון שהוא היה רוצה שסיריוס ימות, אבל זה לא סותר שהוא חשב באותו זמן שסיריוס באמת אשם.

וברגע שהוא ראה את סיריוס הוא ישר הלך לתפוס אותו, ופיספס את פטיגרו (כלומר לא ראה אותו).

לא חייבים לחשוב שהיא שגתה, יכול להיות שבכוונה היא התכוונה שיהיו לו טעויות אנוש

אבל תחשוב מה שאתה רוצה, זה באמת לא משנה.

היה אפשר להישתמש בו לפחות בעשר מקומות שונים בסדירה כדי לפתור בעיות. המקום העיקרי זה בסוף השישי כשדמבלדור נרצח למה הם פשוט לא חזרו בזמן שעה אחת אחורה והיו עושים לאוכלי המוות מארב על המגדל?! אם משתמשים במעבר בזמן בשביל שטויות כמו שילדה בת 13 תוכל להיכנס לכמה שיותר שיעורים במקביל, לא יכולים להשתממש בו בשביל להציל את דמבלדור?

זה עוד יותר צורם בחמישי כשעשר עמודים אחרי שמוזכרים חולות החזרה בזמן, סיריוס מת. למה לא לחזור פשוט אחורה ולהציל אותו או משהו?!

החול של משרד הקסמים - אז זה פותר הרבה בעיות.

חוצמזה, בסוג החזרה בזמן שג'יי.קיי. מתארת כאן א"א *לשנות* את מה שקרה. אפשר רק להשלים את המצירות הקיימת.

כמו למשל כשהארי, בהתחלה, ראה מישהו שמזמן פטרונוס כדי להציל אותו, ובסוף זה היה הוא בעצמו - שבא מהעתיד ועשה את זה.

וואו... חזרה בזמן זה עסק מסובך! 

בסוף הרביעי יכלו להציל עם זה את דיגורי.

לגבי השלמת המציאות הקימת. זו בדיוק היתה השאלה שלי בהתחלה, כי לפעמים ניראה שזה ככה ולפעמים לא.

אבל הם מצילים אותו ע"י החזרה בזמן

הסרט מסדר את כל העניין של החזרה בזמן, תראה אותו...

עפי מיטב זכרוני,

הבקתה בכלל לא מצויירת במפה. רק המנהרה שמובילה אליה.

לופין בו וראה את רון הרמיוני הארי ופטיגרו נכנסים למנהרה. הוא הבין שפטיגרו חי ורץ אחריהם.

אחרי כמה שזמן סנייפ נכנס לחדר של לופין להביא לו את השיקוי. הוא לא ראה את פטיגרו כי כבר היה בתוך הבקתה, אבל הוא ראה את לפוין רץ בתוך המנהרה עד שנעלם. אז הוא רץ אחריו מיד..

זה על פי מה שאני זוכרת, 98 אחוז שזה נכון.

 

לגבי ההיפוגריף כבר ענו לך, התליין הניף תגרזן מרוב כעס.

 

השאלה שלי, אם לופין ראה את פטיגרו רץ בתוך המנהרה, והיה כתוב שזה פטיגרו אפילו שהוא היה בצורת העכבר, סימן שרואים גם אניגמגים במפה.

אז למה הארי לא ראה אף פעם את פטיגרו בזמן שעוד היה אצל רון? כאילו במיטה לידו ראה את פטיגרו? או את סריוס בצורת הכלב שלו כשהלך במדשאות הוגורסט?

הוא ראה פעם אחת את פטיגרו ואז הוא היה בטוח שהמפה מקולקלת או משו..(בעצם נראלי שזה רק בסרט ככה..)

 

וסריוס לא היה כל הזמן במתחם של הוגוורסט..לפעמים הוא היה ביער האסור או בהוגסמיד ואת זה לא רואים במפה..

למה לא כל פעם שהוא היה בחדר שלהם בתוך התיק של רון הוא ראה אותו, אם גם כשהוא בצורת העכבר שלו הוא מסומן במפה כפיטר פטיגרו?

 סנייפ אמר שהוא ראה את לופין "רץ במנהרה ונעלם" הוא בכלל לא ראה את הקטע עם פיטר

 

אני משערת שאת רוצה ספרים שהם ברמה גבוהה אבל בשפה מובנת ועכשווית, נכון? (תקני אותי אם טעיתי)

ובכל מקרה- איזה סוג ספרים?

רק דתיים- חרדיים\ רק נקי, אבל גם לא דתי\ כל ספר?

עצוב\ שמח- אפטימי או שלא משנה?

אם תמקדי יותר נוכל לנסות לעזור

עשה לי לא טוב לקרוא.

שכל אחד יעשה את השיקולים שלו, אבל חשוב להזהיר

אני אישית אהבתי את הספר אבל העלילה באמת לא הכי צנועה..

משומה מהתגובות שלך הייתי בטוחה שאת בן..

פאדיחה