שלום לכולן (:
אמנם אנו בתחילת ההריון ויש עוד זמן, אבל ברוך ה' אין לנו מליונים בבנק ולכן רוצים להיערך מבחינת חסכון כבר מעכשיו ולא לגלות בחודש שמיני שאין לנו כסף לחצי מהדברים.
לכן צריכה את עזרתכן כאמהות מנוסות 
שאלותיי הן כאלה:
1. כמה בערך הכל אמור לעלות? בהנחה שאנו לא רוצים לקנות מיד 2 אבל גם לא שואפים לקנות את הדגמים הכי משובחים ויקרים.
2. מה הגיוני לצפות שנקבל במתנה ומה אנחנו נקנה?
3. מה הדברים הגדולים-יקרים שצריך מעבר לסלקל, עגלה, מיטת תינוק/עריסה?
תודה רבה ושבת שלום!
כשכתבת תלוי איפה מחליטים לקנות. ההבדלים בין המקומות זה רק במחירים?
לקנות מנשא לפני לידה זה חכם? אם פתאום לי או לתינוקי זה לא יהיה נוח? מצד שני, להטלטל לקניות תשושה אחרי לידה? בקיצור- מה בנושא זה ?(:
חופשת לידה לא ככ בא בחשבון כי אני סטודנטית.. חוץ מזה העצות ממש מועילות. תודה!
1. תלוי בכם.
אני ממליצה על אתר "אגורה", דרכו תוכלו למצוא את כל הציוד חינם. אולי תשלמו הובלה. טוב שיש לכן זמן, כך תוכלו לאסוף לאט-לאט את כל מה שאתם צריכים.
דרך אחרת - לוח יד2. שם זה יעלה, אבל פחות מאשר בחנויות.
תפנו גם לגמ"חים של בגדים - שם תמיד הרבה בגדי תינוקות.
עצה: לתינוק ראשון בד"כ נותנים מתנות. יתכן ותקבלו בגדים לתינוקכם. לכן תרכשו את המינימום ואחר-כך כשכבר תראו מה וכמה ואז תשלימו.
תחשבו גם אצל למי במשפחה המורחבת אפשר להשאיל מוצרי תינוקות. יש אנשים שרק משאילים דברים ולא רוכשים כלל. עניין של גישה.
2. בד"כ נותנים בגדי תינוקות
3. לא חושבת שיש. וגם את אלה ניתן למצוא לא יקרים, אפילו חדשים ואפילו אם קונים - תלוי מה מחפשים ואיפה קונים. יש עגלות שעולות אלפי שקלים, למשל והן כבדות נורא, לא נוחות, תופסות מקום... ויש עגלות קלות במשקל ובשימוש, מתקפלות ברגל אחת ולא תופסות מקום - ועולות 180-200 שקל.
זה משתנה מאוד ממקום למקום ולפי סטנדרטים שונים. (לדוגמה - אפשר מוזיקה מטייפ, צילום ביתי מאחד בני המשפחה, אוכל חלבי או פשוט יותר...)
ממליצה לשים בצד 500-1000 ש"ח לצורך ייעוץ הנקה ואביזרי הנקה אם יעלה הצורך. אם הכול ילך חלק עם ההנקה - הרווחתם את הכסף הזה בחזרה. אבל אם דברים יסתבכו (זה בהחלט קורה בלידה ראשונה) - אז שלא תהססו אם כן להוציא או לא להוציא על פגישת ייעוץ ועוד אחת ורפידות מיוחדות לפי הצורך וכו'וכו' - ומפה לשם כבר תמצאו את עצמכם בלי הנקה, ואופס, עוד 4000 ש"ח לתקציב המשפחתי לשנה הקרובה על תמ"ל.
בילד הראשון והשני לא הצלחתי להניק. משם באה ההמלצה שלי. ושימי לב שהתמקדתי רק בעניין הכספי (נושא השרשור), ובאותו מישור אני אענה גם לך - אם למרבה הצער ההנקה של הפותחת לא תעלה יפה, היא ממש לא תצטער שהכינה מראש סכום שמיועד להזנת התינוק.
אם בע"ה הכול יעלה יפה מההתחלה, גם אז אני מאמינה שהיא לא תצטער. כך או כך שווה להיערך לכך שההזנה עלולה לעלות כסף. אם לא - הרווחנו.
התייחסתי רק לעניין+mp8אם הייתי בלי שידה החיים היו נראים לי נורא קשים.. ולא בטוחה שהייתי קולטת שזה מאי הנוחות בטיפול בתינוקת - הךבשה והחתלה על מיטה. סיוט ממש. זה עד היום, כשהיא בת שנתיים, הסיוט שלי כשאנחנו בנסיעות.
כשפעם ראשונה חסתי על רצפת האגן וניסיתי לקיים משכב לידה כהלכתו ולא להיות על הרגליים בשבועות הראשונים מעבר למינימום ההכרחי, ולמדתי איך עושים הכול בישיבה - מצחצוח שיניים ועד חיתוך סלט - אז ניסיתי לראשונה להחליף חיתול כשהתינוק על הברכיים, וגיליתי שזה הרבה הרבה יותר כיף ונעים לי וגם לתינוק. המשכתי בזה הרבה מעבר למשכב הלידה, ובין השאר חסכתי לעצמי הרבה כאבי גב.
עד שלא בודקים לא יודעים. חבל להוציא על זה כסף מראש.
יש בנות שחושבות ששידה זה מיותר, אני מאלה שחושבות שזה מאוד יעיל.
לנו הקניה הבסיסית(חיתולים, בקבוקים, בגדים התחלתיים, אמבטיה, ומזרון למיטה! ) בחנות תינוקות עלתה סביב 2000 ש"ח, העגלה והסלקל סביב 2000 ומשהו (ורבע מזה ביקשו לשלם סבא וסבתא שלי), משאבה ביקשתי מאמא שלי לקנות לי בדחיפות ישר בבית חולים(כי הייתה לי בעיה בשבוע הראשון עם הנקה ישירה) והיא רצתה שזו תהיה מתנה.
שידה קיבלנו מחברים בחינם.
מיטה חיפשנו באתר אגורה(ומצאנו!!) במצב מעולה, צבעתי אותה וזה הכל.
הביאו לנו כסף בעיקר לברית ולפדיון וזה פשוט כיסה הוצאות שהיו לנו באותה התקופה...
מנשא אני חושבת שמאוד יעזור לך, אני אישית השאלתי מחברה מנשא בד עד גיל 4 חודשים ואחר כך קנינו מנשא ביביורן ועדיין משתמשים בו בכיף - קניתי אותו משוברים של שילב שהיו לי ושמרתי מהלידה.
זה גם טיפ - יש מצב שיביאו לך המון מתנות שאת לא צריכה ואת סתם מתלהבת מהם - עוד צעצוע, ועוד בגד, ועוד ועוד... תחשבי בהגיון אם עדיף לך להחליף ולשמור זיכוי להמשך. אני ממש עשיתי בחוכמה.
ובקשר ליד 2, אין לי מושג מה מצבכם אבל יש דברים שבאמת אפשר לבדוק שם(המון מיטות במצב טוב, שידות...)
הציעו כאן הרבה רעיונות מאד יפים וטובים,
רק רוצה להסב את תשומת לבך למשהו נוסף-
אני מאמינה שבעז"ה אתם רוצים יותר מילד אחד, לכן, בעיניי צריך עכשיו לחסוך במה שאפשר!
זאת אומרת, לפתוח חיסכון ולהפקיד בו כסף כל חודש, כך שכשצריך יש מאיפה לקחת ובנוסף אם מפקידים כל חודש כמה שאפשר אז יודעים אם צריך לקנות מיד 2/אגורה וכו'..
המינימום בעיני זה כמה מאות שקלים להוצאות ראשוניות - טיטולים ומתכלים אחרים, בהנחה שאפשר למצוא את כל השאר בחינם אם מוכנים קצת להתפשר ולהתאמץ, והמקסימום - אין לי מושג. המון המון.
בנוסף רוב האנשים חוגגים אירוע כלשהו לרגל הלידה ולרוב זו הוצאה לא מבוטלת שכדאי להתכונן אליה.
2. לא הגיוני לצפות לקבל כלום, אלא אם כן הבטיחו לכם. לא רצוי לבנות על מתנות סתם ככה.
3. הדברים הגדולים מאד תלויים בצרכים ובהתנהלות שלכם. כמעט שום דבר הוא לא חובה. יש דברים שמאד מקלים על החיים אבל כל אחד והחיים שלו - לפעמים זה מנשא, לפעמים אמבטיה, לפעמים אוניברסיטה, טרמפולינה וכד'.
בהנחה שאין לכם מיליונים בבנק, הייתי מציעה לכם לחסוך מעכשיו מה שתוכלו, וסמוך ללידה תראו מה התקציב שעומד לרשותכם ולפי זה תחליטו מה וכמה קונים.
אנחנו לא ממש חישבנו אבל כן יכולה לומר שבילדה הראשונה השקענו בדברים טובים שמחזיקים עד היום ואנחנו כבר עם השלישי. מתנות זה בדרך כלל בגדים, שמיכות את הדברים הגדולים תקנו אתם גם לפי מה שטוב ומתאים עבורכם.
כדאי להשקיע בעגלה, סלקל ומנשא איכותי. אנחנו עברנו עם בוגבו, סלקל של סייבקס ובייביורן את כל השלושה והכל כמו חדש!
כי בלידה הראשונה (בעיקר) הייתי ממש המומה מכל השינוי החדש, צרכי התינוק, הנקה שמצריכה בשבועות הראשונות צמידות לתינוק ושעות וגם כאבי התפרים וכו'. כך שממש לא היה היה שייך לצאת לקניות.
יצאתי בפעם הראשונה לקנות לעצמי חולצות כחודש וקצת לאחר הלידה (חנות שנמצאת במרחק רגלי).
כך שטוב מאוד שאתם מעכשיו מתכווננים-גם תקציבית.
אני חושבת שכדאי לחלק את הקניות לפי חומר הגלם והשימוש השוטף, כלומר: מתכלה (חיתולים ח"פ, מגבונים, מוצצים, בקבוק), לטווח הרחוק מפלסטיק (סלקל, רוב העגלות, משחקים איכותיים) ולטווח הרחוק מעץ (מיטה, שידה, עריסה, לול).
לנו היה הכי נכון- לחפש ביד 2 או אגורה את הרהיטים, כי היה חשוב לי שהם יהיו מעץ מלא ולא mdf שמפיץ רעלים לחדר. ורהיטי העץ המלא הם יותר יקרים. ביד שניה אני גם מדלגת על השלב בו אדי הצבע הטרי משתחררים לחדר, כי הרהיט כבר עבר את השלב הזה.
בסוף גיסתי העבירה לי את המיטה המעולה שלהם כי הם רצו להתחדש והיא במצב מעולה ממש גם היום (בילד הרביעי). גם לול השגנו בחינם ולשידה לא היה לנו מקום.
סלקל ועגלה כדאי לקנות חדש או להשיג במצב כמה שיותר חדש-כי הבלאי שלהם יותר גבוה-וזו ההוצאה הכי גדולה. וכל המתכלים- אפשר לחשב את העלות בנפרד מראש-שזה החלק הכי יציב לחיזוי.
אצלנו ההנקה לא הלכה חלק ואכן נפגשתי עם יועצת גם בילד הראשון וגם בשני- אבל הלכתי למקום פרטי שעובד עם הקופה שלי ושילמתי 50 שח בלבד בכל פעם (לפני 7,4 שנים) כך שזה ממש לא היתה הוצאה שהתלבטתי לגביה- וזה אכן הועיל מאוד מאוד
משאבה- בהריון הראשון קניתי של חשמלית של מדלה, דגם זול כדי לחסוך- וכ"כ שנאתי להשתמש בה,
בלידה השניה השאלתי מיד שרה- משאבה מעולה וחדישה הרבה יותר! גם עלה חצי מהסכום (את הפקדון קיבלנו חזרה) וגם פשוט היתה מצויינת ושקטה ועדינה מאוד.
בקבוק אני אוהבת לקנות לפני הלידה- למרות שרק השמרטפיות (חלב שאוב) משתמשות בו בשלב קצת יותר מאוחר (בסופר הקרוב אין לי את המותג שאני מעדיפה והמחירים יקרים, אבל זו שאלה של נגישות וקרבה לחנויות הרלוונטיות)
אני מאד ממליצה לך להיכנס לחנות שבה מוכרים מוצרי תינוקות, או לחפש ברשת רשימה ומתוכה לסמן מה חשוב יותר. תוכלי לסמן ***** למה שחיוני ו- ** למה שלא חובה.
את גם יכולה לצלם את הרשימה ואם קרובי משפחה או חברים ישאלו מה לקנות, תוכלי לתת להם לבחור מתוך הרשימה מה שחסר לכם.
לדוגמא:
רשימת ציוד לתינוק מתוך האתר- http://www.2bmommy.com/
אחרי הלידה בע"ה אפשר להגיע לסופרפארם וכד' עם צילום אישור לידה ות. זהות שלך + כרטיס ויזה שלך. את יכולה לקבל ערכת מתנה שאחרי הלידה (לפעמים דורשים סכום סמלי של 10 ש"ח ומקבלים חבילה יקרה שכוללת: 2-3 טיטולים, בקבוק ועוד).
יש גם קופ"ח שבהן מקבלים תיק. את יכולה כבר להתקשר למוקד של הקופה ולברר.
לחודשים הראשונים מומלץ עריסה (קטנה יותר ממיטת תינוק ונוחה לחדר השינה, במיוחד בחורף) שאפשר לקבל בהשאלה לכמה חודשים מגמ"ח (רצוי להרשם מראש, אולי אפילו עכשיו כדי לברר אם יש)
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון
רוצה להמליץ עליו ממש
הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי
והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו
לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)
נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא
ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...
קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה
"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"
עם שיתוף מאזינות
קו חינמי נהדר!
מצרפת למעוניינות - 02-666-7140
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!
