חכי שבוע, תראי אם היא חוזרת לסדר הרגיל.

עם איזה חולירע שעבר בסביבה..

במצבים כאלה הם מבקשים לינוק המון, כי זה מפעיל את המערכת החיסונית של האמא לייצר להם נוגדנים ספציפיים לאותו מחולל מחלה, כך שיצליחו לדחות אותו ולא לחלות ממש.

כשאני מנסה להתעקש זה עושה לי ולהם חיים קשים...

ב"ה מניקה כל ילד עד גיל שלוש בערך. עם הזמן תדירות ההנקה יורדת כמובן... כשהם כבר גדולים הם מוצאים להם מגוון דרכים אחרות להירגע, שלא מתאימות לתינוק.

תינוקות נרגעים אצלי הכי טוב בנשיאה (מנשא או ידיים - אבל בהליכה) או בהנקה. ברור שבשבילי לשבת ולהניק נוח יותר מלהסתובב איתם... בכלל, אני אוהבת להניק. זו קרבה מתוקה. ובעיניי זה עושה להם רק טוב.

הוא לומד שכדאי להרגע הוא צריך את אמא!

שזה לימוד נפלא לשלב הזה של החיים.

וזה עובר. אצלי בגיל 4 חודשים כבר יש רווחים יפים בין ארוחות ולילות שלמים. ובחודשיים וחצי הראשונים היה לגמרי הנקות צפופות- שעשו טוב- כי המשקל עלה משמעותית, מה שמאפשר עכשיו מרווחי זמן גדולים יותר.

וכמו שציינו אם וירוס מסתובב בבית-ההנקה האינטנסיבית הזו ממש מספקת הגנה משמעותית לגוף. אצלנו השפעת עברה בין כולם במשך חודש ורק לקטנטונת לא הגיעה!

מפחדת להיות כבולה לבייבי יותר מדי.. זקוקה גם לחופש שלי ולהצליח לצאת בלעדיו בערבים ושעוד אנשים יצליחו להיות איתו..

בוודאי שאת זקוקה לצאת והיות עם עצמך,

אבל חכי עוד קצת.

אין מה לעשות, היא פיצית. ובגיל הזה אמא היא מקור האוכל מקור הרוגע מקור הניחומים.

נראה לי, לפחות מהחוויה שלי, שכדאי לך להוריד ציפיות, לפחות בחוד הקרוב- ופשוט לקבל את המציאות שהקטנטונת הזו צריכה אותך כמעט 24 שעות ביממה.

נכון שבעלך יכול להחזיק, להרגיע וכו'.

אבל אמא זו אמא זו אמא....

וגם את רק חודש אחרי לידה, צריכה מנוחה, התאוששות. 

אל תדאגי, את תוכלי לתת לעצמך את הזמן הזה, רק חכי עוד קצת. 

שאני מניקה אותה, היא קצת ערה, ואז היא רוצה לישון אבל לא יודעת איך ומשוועץת עוד פעם לינוק.. זו מרגישה לי דרישה שלא מלמדת אותה להרדם בצורה נכונה..  כאילו היא יונקת חצי דקה (בכלל לא רעבה) ונרדמת- משתמשת בהנקה רק לצורך הרדמות

בחלב יש חומרים מרדימים, משפיעים גם על האם וגם על היונק.

הקב"ה הוא שבחר לשים אותם שם, לא אנחנו... הוא שקבע שזו תהיה דרך נוחה לתינוקות להירדם.

גם התינוקות שלי קבוע נרדמו עם הנקה. עד שגדלו וכבר לא נזקקו לזה. היום הולכים לישון יפה מאוד...

שהתינוקת התעוררה לגרעפס/ החלפת חיתול / קור וכד' ולא אמורה להיות רעבה,

לאחר הטיפול בבעיה, אפשר לנסות מוצץ להרדמה- על הידים, או במיטה.

אפשר גם לנדנד בעגלה. (וגם שילוב כמובן)

בהצלחה

בזמן עירות? כדי להרדים? תודה!

אני משתמשת כש:

א. מרגישה שאין מוצא והתינוקת עייפה ולא נרדמת. ואז פתאום נזכרת במנשא...

ב. אני חייבת זמן שקט ושתי ידיים פנויות- בשעות הערב, או ביום שישי או אם אני חייבת לצאת איתה לאנשהוא (בגיל חודש לא הייתי יוצאת. גם בגלל הקור וגם כדי שלא תיחשף למליון חיידקי החורף)

ג. יש הרגשה שהתינוקת לא רעבה אבל צריכה מגע וקרבה.

ובגדול- תשתמשי מתי שטוב לך. זה מאוד מאוד עוזר- לתינוקת ולך. 

היא אוכלת מהבקבוק לפעמים? גם לי הייתה אותה בעיה, בנוסף, הילדונת גם הייתה מתעוררת בגלל הגזים, לדעתי. פעם יצאתי מהבית ושאבתי לה, ואז היא סיימה את כל הכמות מהר מאוד והייתה רגועה. הסקתי מזה, שהיא לא הייתה מקבלת מספיק חלב, והתחלתי לאכול חילבה. כעקרון, איננני מתלהבת מהבקבוקים, אבל לפעמים שתיה מהבקבוק חוסכת את המאמץ שדרוש להנקה. חשוב גם לדעת, שתדירות גבוהה של הנקה מגבירה את החלב.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)