יש לי את הפחד שיהיה לי קשה ושלא אוכל לספק לה תעסוקה, בעיקר בהתחלה. מצד שני, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה התפתחותית מרגיש לי מטופש לשלוח אותה כשאני בבית. מנסיונכן/נסיון מכרים, מה עדיף?
שליחת הבכור לגן...אנונימי (פותח)
יש לי את הפחד שיהיה לי קשה ושלא אוכל לספק לה תעסוקה, בעיקר בהתחלה. מצד שני, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה התפתחותית מרגיש לי מטופש לשלוח אותה כשאני בבית. מנסיונכן/נסיון מכרים, מה עדיף?
גן מאד מאד מפתח את הילדאישה ואמא
גם מבחינה מוטורית וגם מבחינה חברתית.
אני חושבת ששנתיים זה כבר גיל שכן מומלץ לשלוח
יהיה לה מעניין וכיף והיא תלמד דברים חדשים ותהיה לה חברה.
נראה לי שאפילו שאת בבית, זה לא בזבוז לשלוח אותה
וגם את תקבלי קצת שקט.
אני לא מדברת על מסגרת עד 4, אלא עד 1
שגם יהיה לה בית וגם מסגרת חיצונית ומעשירה.
בטח לשלוח לגן!מרים צ
לפי דעתי לשלוח לגןתתתת
הם נורא נהנים וזה מפתח גם מבחינה חברתית
וגם בשבילך לנוח אחרי הלידה עם התינוק
ברור לשלוח!!איזה יום שמח
יש גיל שמשעמם להם בבית והם חייבים תעסוקה עם בני גילם
בפרט שתהיי אחרי לידה ולא יהיה לך כח לטפל בילד שרוצה לשחק ולצאת,
מה לעשות שאנחנו כהורים לא יכולים לספק לילד כל מה שהוא צריך וברוך ה' על כך
תהני מהזמן עם הבייבי הבא
שלא לדבר על זה שילד לומד להתנהל בחברה, לוותר, לעמוד על שלא, לגונן על עצמו ואפילו להרביץ
בהצלחה!! לא קל לחשוב להיפרד מהילד..
השארתי את כל הילדים בבית עד גיל שנתיים וחצי-שלושאם הבנים שמחה
כל אחד מהם מבחינה התפתחותית היה מעבר לגילו, נכנס לגן כשהיה צריך בקלות ובשמחה, והשתלב ללא קושי.
היו שנים שהיו לי שני ילדים בבית, והיו גם שלושה.
אחרי חמש עשרה שנים כאלה (הקטן בן שנתיים עדיין איתי בבית)- מרגישה שאני הרווחתי, וגם הילדים הרוויחו. שמחה על כל רגע.
אבל, צריך לקחת בחשבון שזה לא קל, פיזית ונפשית.
לדעתי חשוב שיהיו לאמא תחומי עניין נוספים שהיא עוסקת בהם (לימודים/ חוגים/ וכדו'), כדי שלא תישחק.
מגיל שנתיים הילד כבר גדול יותר, מחפש אתגרים ודורש יותר התעסקות- צריך להיות מודעים לזה ובחון אם זה מתאים לך.
תזכרי גם שאת צריכה לנוח אחרי לידה. האם סדר היום של הגדול יאפשר לך לנוח?
יש לי חברה שגידלה ארבעה ילדים בבית, ובילד החמישי הרגישה שהיא כבר לא מסוגלת יותר, שמה את שני הקטנים במעון ויצאה לעבוד עד ארבע כל יום.
חשוב מאוד שאמא תהיה מודעת ליכולות שלה, לצרכים הנפשיים והגופניים שלה, כדי שתוכל להיות אמא שמחה ובריאה.
אם אמא מסוגלת- לדעתי הכי טוב לילד להיות איתה.
אבל חשוב מאוד מאוד להיות מודעת לעצמך ולהקפיד שזה בהתאם למסוגלות שלך.
אצלי דומה לאם הבנים שמחה, ומוסיפה נק' לחשיבהבנחת...
התקופה שאחרי הלידה היא חשובה וכדאי לחשוב עליה, אבל אחרי שבע"ה תתאוששי יש עוד שנה שלמה.
אם את מחוברת לרעיון להשאיר שניים איתך, כדאי לחשוב רחב ולא רק על אחרי הלידה.
ונק' נוספת, אחרי הלידה תוכלי להצמיד אותה אלייך ע"י דיבורים על הטיפול בתינוק ולשתף אותה במשימות (לקחת את הטיטול שלו לפח..), זה יעניין אותה וישמח אותה להרגיש מועילה וגדולה, ולא תצטרכי להעסיק אותה במשימות יזומות אחרות ושונות. לפחות לא באותה אינטנסיביות כמו בלי זה.
שתהיה לך החלטה מצמיחה ובונה לכולכם
תגובה מעולה ^^^סדר נשים
ויהיה מי שיקח ויביא אותה?ירושלמית טרייה
הבת שלי רשומה לגן אבל אנחנו די מחפפים כי אני לא עובדת. היא יודעת המון, וכל דבר אנשים אומרים-היא בטח למדה את זה בגן, וואלה תמיד זה משהו שהיא למדה בבית.
והיא מסתדרת מצוין עם הילדים בגן אפילו שהתחילה גן מאוחר וגם לא נמצאת הרבה.
יש צד שיותר קל לי להיות איתה יום שלם מאשר לצאת.. אז זה הקלה משמעותית רק אם יש מי שיביא ויקח אותה ברוב הימים, כך נראה לי.
אבל אולי אני טועה לגמרי..
לדעתי לשלוח, אפילו אם למסגרת חלקיתבת 30
קודם כל- בשבילך. אחרי אחת הלידות הייתי בבית עם עוד ילדה בת שנתיים וחצי וזה היה אחד הדברים הכי קשים. וגם לה לא היה כיף...הלכתי לה לישון ב9 בבוקר והיא משעמום נרדמה מתישהוא גם, לא הצלחתי באמת להיות איתה וגם לא באמת לנוח כמו שצריך.
שנית- בשבילה- לא הייתי שולחת למסגרת עד 4, למשל, אם אין צורך, אבל יומיים- שלושה בשבוע עד 1 וחצי-2 זו מסגרת מאוד נחמדה לגיל הזה- הם רוצים וצריכים חברה בגיל הזה וזה בדיוק מה שמקבלים בגן.
יש לך אפשרות לעשות גן סבב? למצוא 3-4 אמהות עם ילדים באותו גיל, שכל אחת נותנת יום אחד בשבוע?
אם כן- אז זה פתרון טוב לענין הכלכלי, ומנסיון- עשיתי את זה עם 3 ילדות עד כה ותמיד היה מקסים ומוצלח.
אני הייתי עם הגדולה עד גיל שנתיים וחצי בבית-עם קטנטןמעין אהבה
לגמרי בחרתי בזה. הצלחתי להסתדר , בלב שמחתי שאני מעניקה להם אמהות במשרה מלאה...
אבל האמת?
לא אעשה זאת שוב...
אחרי לידה זה ממש ממש קשה..אין זמן לנוח. את רק רצה מאחד לשני..גם נפשית להיות רק סביב בית וילדים וחיתולים בצורה כזאת אינטנסיבית וכשאת חלשה זה מתכון למצבי רוח ותחושה של מועקה וריקנות.
ואני כזאת מאוד של בית ומחוברת לזה..אבל עדיין צריך קצת לצאת ולהתאוורר..ולחזק את עצמי..ומסורבל לצאת עם שניים בהתחלה...
לאט לאט מתרגלים ולומדים וזה אפשרי.
אבל השנה שלחתי את שניהם לגן עד 1
הוא היה בן שנה והיא בת שנתיים וחצי-
וזה שינה לי את החיים!!! הכל מאוזן!!שמח! אני עם כוחות ! יש זמן לנוח, לבשל,לסדר את הבית..יש לי זמן לשאול את עצמי מה שלומי!!!
באמת זה לא קרה כמעט שנה שעברה..
אני אישית ברצון לגדל כל תינוק בבית עד גיל שנה.
אבל ילדה בת שנתיים + באמת מרגישה שיותר טוב לה בגן -רואה כמה זה נתן לה ומשמח אותה ויש לה בטחון וחברים. וזה כיף!
במקומך לא הייתי מתלבטת בכלל
ממליצה להכניס לגן לפני הלידה, במיוחד אם את אישה עובדתמנסה לעזור
ויש לך חופשת לידה קצרצרה!
אני חושבת שזה מאוד תלוי אם את עובדת בכללי או לא.
כאישה עובדת אני יכולה להגיד לך שהחופשת לידה נורא קצרה וכדי להתאושש מהלידה ומהטיפול האיטנסיבי בתינוק - קשה מאוד לטפל בתקופה כזאת ב-2!
זה לא דומה לאישה שנמצאת בבית ביומיום ולא עובדת בחוץ.
אז בסדר- יהיה קשה בהתחלה אבל לומדים להתרגל ואחרי שיש לקטן כבר סדר יום- נהנים מהשהות של הילד הגדול בבית.
לי יצא לשהות בבית אחרי לידה עם תינוקת פיצית ופעוטה בת שנה. לא היה קל.
הן לא ישנו באותם זמנים והייתי עסוקה כל פעם עם מישהי אחרת. בקושי הצלחתי לנוח!
והופ, אחרי 3.5 חודשים מהלידה כבר חזרתי לעבודה.
במקרה אחר יצא לי ללדת בתחילת החופשה הגדולה של הילדים- כך שכולם היו איתי בבית כמעט חודשיים. היה ממש קשה, אחרי לידה.
ועד שחזרו סופסוף ללימודים ולגנים- הגיעו ב"ה החגים ואחרי החגים הייתי אמורה כבר לסיים את חופשת הלידה שלי ולחזור לעבודה.
הרגשתי שאני לא מסוגלת. עד שיש לי חופשת לידה ובקושי נהנתי ממנה?
הארכתי את החופשה בעוד חודש אחרי החגים.
הילדים היו במסגרות ואני התאוששתי לי קצת בבית תוך כדי מנוחה בבקרים וכל השאר.
כשאשה לא עובדת והיא נשארת עם כמה ילדים בבית- זה פחות נורא אולי...
כי יהיו כמה חודשים לא הכי קלים בהתחלה אבל אח"כ מתחילים להסתדר ונהנים.
(אמא שלי לא עבדה והשאירה אותנו בבית עד גיל 3 והיא טוענת שזה היה נחמד וגם לא משעמם.)
חוץ מיזה שאני חושבת שבגיל שנתיים+ הם צריכים קצת חברה של ילדים בני גילם.
זה יותר מפתח אותם מאשר לשהות בבית!
גם בזה יש לי ניסיון. ![]()
את הבכור שלי הכנסתי לגן רק בגיל 2.5 (אמא שלי שמרה עליו עז אז)
וראיתי הבדל בינו לבין הבנות שלי שהכנסתי מוקדם יותר לגן מבחינה חברתית וביטחון עצמי וכו'.
בהצלחה רבה!
אני שלחתי לגןמשיח עכשיו!
שלי היה בבית עד גיל שנתייםאנונימי (6)
הוא מקבל כל כך הרבה תוכן בגן, אני רואה כמה שזה מפתח אותו וכמה שהוא ממש נהיה ילד "אמיתי", ומצד שני מחזירה אותו ב1:30 הביתה ככה שיש לנו גם את השעות ביחד בבית.
כשקורה עכשיו שהוא מידי פעם בבית, פתאום אני מרגישה שהוא משתעמם ושאין לי מספיק את היכולת לנצל לו את הזמן כראוי.
אבל עד גיל שנתיים זה היה מצוין ואני בעז"ה רוצה לעשות ככה גם עם הבאים.
תלוי בךl666
אבל אם את לא עובדת זאת גם הוצאה וגם טרחה. עוד נקודה - כמו שלנו קשה עם ילדינו כך גם למטפלת קשה. ולא מסכימה שצריך לשלוח כדי להתכונן לגן, הסתגלות קשורה לאופי הילד ולאווירה בגן, מניסיון בתור אימא. אבל צרכים שלך קודם כל. אם את מרגישה שעדיף לשלוח אז לשלוח.
טוב, אז היום עשינו סיור גנים בסביבה...אנונימי (פותח)
לא יודעת... הכל מאוד הומה, הגנים הפרטיים כמובן מרגישים יותר נינוחים וביתיים אבל בכל זאת מרגיש צפוף ומלחיץ... והמחיר 2700 הכי נמוך שראיתי. הגן של נעמת היה מלא בלאגן וצעקות והילדים סך הכל שיחקו ונהנו אבל הכל מאוד המוני וזה ממש לא מקום שאני הייתי רוצה להיות בו כל היום, אז מה הקטנה תגיד? שם המחיר 1800, מעט יותר סביר.תחפשי גן חרדי כמו שאמרו לך.kit
באמת המחירים זה תלוי היכן גרים...אני משלמת 700 כי ככה זה כאןמעין אהבה
באמת גנים חרדים יותר זולים..
ומעון זה בדר''כ יקר וגם עד מאוחר ולמה לך?
מה עם משפחתון קטן אפילו בייתי?
ובאמת מבאס המחירים
לא בא לי לעבור דירה כי הכל כזה יקר בהרבה מקומות...
אני משלמת ל2 1400 ...
נראה לי תלוי מאוד בילד ובאמא וקשה להמליץ...אדל34
אני חושבת (בתור אמא לשניים עם הפרש של שנה ו5 חודשים) שבתקופה הראשונה כחודש וחצי אחרי הלידה כדאי לקחת עזרה: אולי בנקיונות, אולי בבישולים, אולי יותר בייבי סיטר אפילו כשאת בבית, כי צריך להתאושש אחרי הלידה. לדעתי לא חייבים להכניס למסגרת עד גיל שנתיים וחצי - 3, תלוי בילד. בבית יש הרבה יתרונות: יחס אישי יותר של האמא, בטחון, פחות הידבקויות מוירוסים וכמובן יתרון כלכלי כשאת בבית.
אני אחרי לידה הייתי כמעט שנה בבית עם שניים, והרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון. זה היה קשה במיוחד בחודשיים הראשונות אחרי הלידה, אבל אח"כ היה בסדר. מה שעזר לי לא להישחק זה לצאת פעם בשבוע לבד לשיעורים. זה נתן לי כאילו אוויר לנשימה.
כשהגדול שלי הגיע לגיל שנתיים וחודש הרגשתי שבית כבר לא מספיק לו, למרות שהוא מתפתח מצוין. וגם הוא הלך לישון נורא מאוחר מה שהקשה עלי, וגם כל הזמן חיפשתי לו תעסוקה... היה קשה... אז מצאנו לו מסגרת קטנה ל3 שעות מ 9 עד 12, מעון עם חצר, צוות נחמד, ילדים בגילו וכו' בתשלום של 1100.
אני רואה שזה עשה לנו טוב. הוא הולך לישון וקם בשעות הרבה יותר סבירות, יש לי יותר שקט וזמן פנוי, אני יותר פנויה גם לגדול וגם לקטנה. הוא רואה עוד אנשים, חווה עוד חוויות. מצד שני היה חולה יותר פעמים החורף.
אבל הוא ילד ממש אנרגטי וסקרן. יכול להיות שאת הקטנה שלי אשלח למסגרת יותר מאוחר כי היא יותר עדינה ותינוקת "של בית" ו"של אמא". עכשיו היא בת שנה כמעט.
בהצלחה! החלטה לא פשוטה.
אם זה המצב-בת 30
אז זה באמת מוציא את החשק לשלוח אותה.
ואולי עדיף שתתארגני מראש על עזרה איתה עד שתתאוששי מהלידה.
איזה אלופה שהיית איתה עד עכשיו בבית! וברור שכן..אמא_מאושרת
גם לטובתה (די, בגיל הזה כבר צריכים חברה)
וגם לטובת הקטנצ׳יק (שתהיה לו את אמא בלי הפרעות לחלק מהיום)
ברור שזה גם לטובתך
וגם לטובת הבית- שתישאר אמא שפויה

והייתי מכניסה אותה למסגרת לפני הלידה, כי אחרי הלידה זה זמן פחות טוב לשינויים, בטח שינויים גדולים כמו הכנסה למסגרת..
הבחירה תלויה בהרבה גורמים...לבחור בטוב
ולכן את השיקול האמיתי רק את יכולה לעשות...ובעיקר להתפלל על זה.
זה תלוי במזג של הילד, באיך שתהיי אחרי הלידה, בתגובה שלו לשינוי במשפחה אחרי הלידה, במסגרת החדשה שאולי תרצי לשלוח אליה, ביכולות הכלכליות ועוד...
אני אחרי הלידה של ביתי השנייה בחרתי לשים את ביתי הבכורה במסגרת זמנית במהלך חודש(מטפלת פרטית), כדי שיהיה לי את הזמן לעצמי. חייבת לציין שהן היו יחסית צמודות עם הבדל של שנה וארבע. אחר כך היא נשארה איתי בבית והיו גם סיטואציות מורכבות (שאגב יכולות להתרחש גם אחה"צ או בערב) כמו למשל שהייתה כל הנקה מבקשת מים ועד שלא הייתי נותנת לה ומפסיקה באמצע היא לא הייתה נרגעת.. אבל כיום, כשאני אחרי שלושה ילדים יכולה לומר שהרוגע שלך בסיטואציות מורכבות נבנה עם הזמן וגם עם הילדים..
עוד נקודה שחשוב לחשוב עליה זו נק' המבט שלך כיום...לפני הלידה השנייה שכאמור הייתה סמוכה יחסית עם רווח קטן מאוד חששתי איך אסתדר עם שניים כאלו קטנים.. ואישה טובה וחכמה אמרה לי בניגוד לכל פחדיי "תחשבי שיהיה טוב" תחשבי שבאמת תוכלי להצליח במשימה המורכבת, וזה כיף שיש נשמה חדשה, וגם התינוק החדש יכול להפתיע בנינוחות שלו שתאפשר את התמרון הזה...בקיצור לתת מקום לטוב ולהנהגת ה' שעוברת דרכך, ולהאמין בזה ובעז"ה תראי ברכה (ולא אומרת שלא יהיו קשיים...)
וגם כמו שאמרתי למעלה תלוי באופי של הילד. יש ילדים שמעסיקים עצמם יפה ופחות דבוקים לאמא ויש כאלו שכל היום ינדנדו לך כשתהיי עם התינוק החדש. תבחני בעצמך עכשיו ולדעתי גם סמוך ללידה. בגיל הזה משתנים ו"מתבגרים" מאוד מהר.
אני לא יודעת אם את גרה בקהילה שיש עוד נשים כמוך שנשארות בבית, אבל אני מצאתי אמהות כאלה בסביבתי והיינו עושות סבב בינינו בשמירה על הילדים, וכך גם נהנתי משקט בחלק מהימים וגם לא הוצאתי על כך כסף, וגם ביתי הבכורה נהנתה מהחברה שכולן הזכירו כאן. מצד שני אצל ביתי השנייה היה לה טוב להיות איתי עד גיל שנתיים ויותר בלי צורך דחוף בחברה וכיום היא ילדה מאוד חברותית.
אשרייך שאלו הן הדילמות שלך!! לגדל את ילדי ישראל זו המשימה הכי קדושה וחשובה!! בהצלחה בבחירה... ה' יהיה בעזרך!
ממש מסכימהאדל34
זה כל כך נכון שמה שאנחנו חושבות משפיע מאוד על התפקוד שלנו.
כשהייתי בהריון מתקדם עם הקטנה ופחדתי לגדל שני תינוקות צמודים, אז אישה טובה אמא ל10 אמרה לי משהו פשוט ונכון - כמו שהתרגלת לילד אחד תתרגלי גם לשניים. וזה באמת ככה.
הקב"ה נותן ילד, איתו הוא נותן גם כוחות, ומה שצריך לגדל אותו. זה לא אומר שחייבים דווקא להישאר עם שניהם בבית. כמו שכתבו זה תלוי בהרבה גורמים והחלטה בעיקר שלך ושל בעלך. אבל הגישה של האמא ממש חשובה.
עוד משהו שאמרה לי פעם אישה טובה. שאלתי אותה אם לא היה לה קשה לגדל 6 ילדים. אז היא אמרה: "תלוי איך לוקחים את זה. אם מקטרים כל הזמן אז גם עם אחד זה קשה". ובאמת לגדל ילד בישראל זאת עבודת קודש, וזה בניית עם ישראל לדורות! אשרינו שזכינו.
אין נכון או לא נכון0 אלישבע 0
חולקת על רוב קודמותי - ילד גם בגיל שנתיים וחצי לא צריך מעון!
הוא כן זקוק להמון אהבה!
בנוסף הוא גם זקוק לדברים שיעניינו ויאתגרו אותו, והרבה ילדים בגיל הזה ישמחו גם לחברה בגיל הזה.
את הדברים האלה הכי קל להשיג במעון, אבל זאת ממש לא הדרך היחידה! (וגם לא העדיפה)
ילד שנמצא עם אמא שלו בבית יכול בהחלט לקבל את כל מה שהוא זקוק לו.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך זה האם את מסוגלת לתת לה את זה.
זה לא אומר ששניה אחרי הלידה את צריכה להיות מושלמת.
לא יקרה כלום אם חודש פלוס תהיי קצת פחות פעילה, במיוחד אם יש לך את העזרה של אמא שלך.
אם את מרגישה שאת מסוגלת לכי על זה.
אם לא - אז ב"ה שהיום יש לנו מעונות טובים שיתנו לבת שלך את מה שהיא צריכה.
בבית איתך! הכי טוב...פיגא *
בוודאי שבהתחלה יהיה מאתגר.
לשים ילד במסגרת (גן זה רק מגיל 3) אינו בהכרח קל יותר. ילד איננו חפץ! מה אם לא יהיה טוב לילד? ויבכה? ולא ירצה ללכת?
מי יביא ויחזיר את הילד?
כמה שעות יהיה במסגרת? נטו, לא ברוטו.
מה העלות לעומת התועלת???
נסיון אישי - הפרש בין שני הגדולים שנתיים וחדשיים. בעלי רצה להיטיב עימי, ורשם אותה לקבוצה קטנה של 5-6 ילדים ,לפני הלידה, כדי שתתרגל.
החזקנו מעמד פחות משבוע. מהימים הבודדים שהיתה שם, למדנו שיר חמוד לראש השנה (באמת חמוד, עד היום אנו שרים את השיר) והיא למדה לנשוך. כן. לנשוך.
ב"ה היתה לי עזרה בהתחלה. אחרי כן, ב"ה שלמדתי להסתדר עם השניים, ואז עם שלושה. לא קל, אבל אפשרי. גם זול יותר וגם טוב יותר לילד ולהתפתחות הרגשית שלו.
בהצלחה בקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם!
הפותחת- תודה רבה לכולן!אנונימי (פותח)
האמת אני נוטה כרגע ללא לשלוח, יש לבת שלי חברה של האחיות שלי שהקטנה בינהן בת 5, וגם יש הרבה ילדים בגן שעשועים שהיא משחקת איתם. הנטיה לשלוח היא בעיקר בגלל הקושי בשבילי אבל כמו שציינו זה קשה גם להביא ולקחת. למרות שאני יכולה לבקש עזרה בזה בהתחלה.
לגבי זה.רוני בלילה
אני חושבת שחשוב מאד שיהיה לך טוב אחרי לידה ואפשרות לנוח.
להביא ולהחזיר זה בקטנה לעומת 5-6-7 שעות טובות של מנוחה או טיפול בתינוק.
^^^אמא_מאושרתאחרונה
תעשי כפי שאת מחליטהאנונימי (8)
אז תחשבי פשוט טוב טוב.. ואם אין לך מישו מבוגר לעזור בשעות האלה שתהיי עם שניהם אחרי לילה ללא שינה אז עדיף לך לשלוח.. אח תשכחי שבחופשת לידה את משלימה שעות כמה שיכולה כשהתינוק ישן.. אך כשתהיי יחד עם הגדול יותר זה כבר את לא יכולה
המחשבות שלך נכונות וטבעיות, לענ"ד.~א.ל
אני שלחתי את הילדים רק בגיל 4
לא מצטערת, ואפילו מתגעגעת לתקופה הזו..
אנחנו השארנו בבית מתוך אמונה שאנחנו כהורים- המחנכים הטובים ביותר לילדים. יש לו אמא ב"ה, למה הוא זקוק לאמא נוספת?
חברה- אפשר למצוא בגיל הזה בכל מקום: בגן שעשועים, בספריה, בחצר.
ומבחינה התפתחותית- להפך. הבית זה המקום הטבעי לילד. ולכן שם הוא מפתח הכי טוב את היכולות שלו. וראיתי את זה בפועל, ב"ה
מה שכן- הייתי מאוד ממליצה לך למצוא עזרה אחרי לידה. אם אמא שלך שומרת עליה- מצוין!!
אפילו תחליטו על יום קבוע, או יומיים שבהם האמא שומרת, ואת נשארת למנוחה..
בהצלחה והחלטות טובות
מה יהיה עם הסבבים עם איראן כל שני וחמישי???אובדת חצות
שיקבעו יום קבוע, ומראש נדע וזהו😅יעל מהדרום
בנתיים זה קבוע ראשון בערב🤦♀️טארקו
כן, לגמרי נראה שזה קבוע🤦♀️מתואמת
יפה. גם הבת שלי חגגה היום בגןיעל מהדרום
על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.
לגמרי! ועם כמות האירועים של סוף שנה -מתואמת
לבן שלי יש מחר יום הולדת בגן🥴אמא טובה---דיה!
הלוואי שיחגוג בשמחה!!יעל מהדרום
לק"י
הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.
גם זה קורה מסתבר....
אני דווקא אשמח לגווןמתיכון ועד מעון
ימי שני בד"כ די עמוסים
אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר
רביעי זה מעולה😂😂 יום ארוך בעבודהיעל מהדרום
שבוע שעבר ביטלו לנו טיול של כל בית הספרבארץ אהבתי
התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...
אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬
הכל בגללכם😉יעל מהדרום
לק"י
לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.
הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....
חחח כנראה 🤭בארץ אהבתי
אוי לאלפניו ברננה!
גם לבת שלי ביטלו טיול שבוע שעברמתיכון ועד מעוןאחרונה
עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול
ביטלו לימודים מחר??רקאני
עדיין לא... אבל איראן מאיימת לתקוף או משהו כזהיעל מהדרום
בינתיים לא הודיעו שביטלובארץ אהבתי
אני לא בעד בלאגן ומלחמהתוהה לעצמי
אני קובעת דברים ולא יודעת אם אכן יתקייםממתקית
ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.
^^^ בול.קמה ש.
מצב הזוי. אבל יפה הראיה החיובית שלךיעל מהדרום
איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות
האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???
הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.
אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה
זה פשוט לא נצרך
הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.
ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.
מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי
אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.
מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.
אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.
צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.
זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.
לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.
לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה
אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון
ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד
גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום
על הרצפה \ שולחן אוכל.
מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.
אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט
גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.
לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)
אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת
קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...
אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.
לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...
אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).
אצלנוDoughnut
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.
לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי
זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד
וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד
לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית
שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...
עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה
ומגירות אישיות
אבל
שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)
בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.
בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנה
אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון
אצלנועוד מעט פסח
רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.
עד אז- רק בסלון.
אז בעיני מיותר לכיתה א'.
אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).
שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).
אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.
הייתי עם אחותי בחדר והיה לנו שולחן 1מנגואיתאחרונה
עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה
אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז
ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש
בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח
בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה
אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא
פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.
בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת
לא ממש מבינה בזה,אונמר
אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.
לא?
חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
יפה. בהצלחהה!אונמר
זה המחיר באוגוסט? מעניין מאוד איפהרחללי
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה
זה תקציב ללילה אחד
..
היייהלוםנוצץ
מקווה שתמצאו מה שתרצו!
פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.
לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.
אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא
אני רק רוצה כיוון לחפש.
יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבור
אני לא יודעת מחירים ללילה
שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)
יש שם תחב"צ?חושבת בקופסא
כמעט ואין לשם תחב"צשומשומ
אז פחות. תודה בכל מקרהחושבת בקופסא
אולי באיזור צפת, מירון או עמק בית שאן?אוהבת את השבתאחרונה
הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..
סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱
1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?
2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?
3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?
תודה לעונות !!
אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566
לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)
כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.
הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,
תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.
עונהרק לרגע9
1. לא
2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים
3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.
כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
אני אגב מצאתי היום מתאמת שהיא גם פיזיותרפיסטיתפרח חדשאחרונה
לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר
היא מהרצליה
אם מעניין אותך תכתבי לי באישי
עונהאוהבת את השבת
לא הלכתי
לוקחים סכום מופחת
תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות
אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי
תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית
ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...
עונהאפונה
אבל אל תלמדי ממני
1. לא
התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.
3. בטוח שלא.
ואווועם ישראל חי🇮🇱
נקלטתי
אבלאפונה
לא בגלל הדיאפרגמה.
מותק של ילדים, אגב.
אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר
בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.
להורים של בעלי פחות מתאים לארח.
נמאס לנו להיות הרבה בבית,
אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.
ביום יום אנחנו לא בקשר,
אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)
וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.
אנחנו עם 4 ילדים
מה עםנעמי28
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123
ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם
מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם
הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר
בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?
ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?
למה מוזר?חילזון 123
זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?
גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח
אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה
אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר
ואולי גם מסבך
כי לרובנו לא קל לסרב..
ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם
זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים
כשרוצים לייצר קשר
היתי מזמינה אלי
את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם
או יוזמת מפגש בימי חול
בחגים ,בחופשים
נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3
ואז לקוות שיזמינו בהמשך.
פחות לבקש להתארח...
כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...
לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני
להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.
אולי תנסו להזמין שכנים?
נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.
תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)
רעיונות נוספים לגיוון:
לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי
(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)
לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית
לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.
לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים
תנועות נוער אם הם בגיל
מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?
נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.
עם האחיםבכינוי אחר
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר
אופציה כדי ליצור איתם קשר,
אבל יכול להיות שזה פחות שייך
לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית
לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה
אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל
בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.
מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת?
זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר
אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?
כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל
לדעתי לא כככורסא ירוקה
אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.
אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות..
אצלנו מקובל..טארקו
להציע לחברים לאכול יחד
ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים
זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי..
אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה
אבל למה כמויות של אוכל?
אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו..
נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח
להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע
אם לא מגזימים בלעשות רושם
פשוט
להכין דברים שקל להכין בכמות
נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו
אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה
להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה
לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל
ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה
חזה עוף קל להכין מוקפצים
וכדומה
לא תמיד צריך כמויות ענק
ואומרת את זה כמשפחה גדולה
ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה
אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק
אם היא תציע אז סבבה
אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח
ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..
ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?
נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה
אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים
ולייצר יחד הוויי של בית
וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים
פשוט בעיני הדרך היא להזמין
לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני
או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..
לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
2 דבריםשלומית.
קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.
לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.
באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.
דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי
עונהאורוש3
כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:
כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.
אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.
מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.
אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.
משחק קופסא משפחתי חדש.
ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.
לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.
אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.
אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.
תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבת
של אנשים פרטיים
יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...
לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
ננעל לבקשת הפותחתבארץ אהבתיאחרונה
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11
לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון
וצריכה לעשות מי שפיר
אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.
ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב
אני ממש חוששת
באיזה אזור?כורסא ירוקה
בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?
במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.
מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את
תודה!תותית11
אזור השרון, קצת צפון,
אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז
ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה
אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.
לא כאב במיוחד.
תודה לךתותית11
דקירה בבטןאפונהאחרונה
לניאדואנונימית בהו"ל
עשיתי שם לא מזמן
קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.
ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:
ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה
ד"ר יעל פסטרנק
שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים
על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.
בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן
מבחינת כאבאנונימית בהו"ל
זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.
עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.
הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)
ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל.
ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל
ובהצלחה!
מבינה אותך ממש, על כל החששות
אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.
אז למה גם ניפט?תותית11
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
כי מי שפיראנונימית בהו"ל
אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)
וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות
רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.
למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.
אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.
אני בשבוע 16תותית11
ואעשה השבוע חלבון עוברי..
תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?
לנואנונימית בהו"ל
אמרו 3-4 שבועות
אבלאנונימית בהו"ל
אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.
את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)
לניאדו חזרו אליי תוך יום
אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות
עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון
עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור
לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.
ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.
החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה
תודה על ההמלצה!תותית11
אני באמת ממש חוששת.
החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
ילודה וייסורי מצפוןפילה
הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?
מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.
וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.
גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.
אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .
גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.
כתבת פה בעצם שני נושאיםמתואמת
אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,
השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.
בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה
. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).
בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?
יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.
(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)
עונהפילה
לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.
לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים.
אם ככה אז הכול בסדר...מתואמת
אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.
ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...
לי זה נשמע כמואפונה
קודם כל עם השורה האחרונה הכי הזדהיתי.ממתקיתאחרונה
אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.
עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..
עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים.
פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.
בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית
אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות... 
הייתי בלונדון לפני שנהברונזה
הכל היה מעולה
תסעו ותהנו!
כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים
אני הייתי טסהיהלוםנוצץ
אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)
לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!