הוא אלוף בהמון דברים אחרים, אבל מתנות 'לא עושות לו את זה'  לא רוצה לקבל ולא חושב לתת.

תקני לעצמך מתנה! אפילו תספרי לו שזה ממנו ושחסכת לו לחשוב מה ישמח אותך, ותצחקו מזה ביחד.

תראי את היתרונות בזה - כשהבעל בעניין של להפתיע, הוא עלול גם מאוד לא לקלוע, וקראתי כמה פעמים התלבטויות בסגנון 'בעלי קנה לי טבעת ב-500 ש"ח לא לטעמי, להעליב אותו ולהחזיר, או לענוד אותה כדי שישמח?'

זה מעודד לראות שיש עוד כמוני, במיוחד כשכולן סביבי משוויצות במה שקיבלו...

באמת גם את בעלי לא מעניין לקבל. אבל זה באסה

מה קורה אצלך בימי הולדת, יום נישואים וכדו'?

לימי הולדת לרוב הוא כן שואל אותי אם אני רוצה משהו. אלא אם כן הוא שוכח... פעם הייתי עונה 'כלום, כלום', עכשיו אני כבר מעזה ומבקשת בדיוק את מה שאני רוצה וישמח אותי!

ואני חושבת כמה התברכתי.

יש בעלים חמי מזג, כעסנים; יש בעלים אטומים רגשית; יש בעלים שמגיעים הביתה קבוע אחרי עשר; לי יש בעל כזה נפלא ויציב ומעודד שתמיד שמח לעזור לי כשאני מבקשת, רואה את עצמו שותף מלא בבית ובחיים, ויש לו חיסרון כזה שהוא לא בעניין של מתנות... נו, שאלה יהיו החסרונות הכי גרועים!

אני מאוד מאוד אוהבת אותו...

מסכימה עם עניין המתנות לעצמך.. 

לדבר על זה - לטעמי ודאי שתמיד טוב וחשוב אבל לפעמים אם את יודעת שאת זקוקה לזה- תקני לעצמך

אנחנו לא נשואים ככ הרבה זמן, אבל  כשידעתי שיהיו זמנים שיהי לי חשוב לקבל מתנה- ( למשל לפני פסח- שלפי הלוז שלו ראיתי שהוא לא בטוח יספיק לקנות לי מתנה, או אחרי מילואים ממש ארוכים..) קניתי לעצמי מתנה, עטפתי יפה, והבאתי לו יחד עם דף מעוטר ועט. הוא הבין את הרמז ואחכ ליד המשפחות לא הפסיקו לשבח אותו על הטעם הנפלא

מקווה שלפחות הוא הוסיף פתק....

אבל גם לא ציפיתי...

היינו עסוקים במתנה המדהימה מרבונו של עולם.... ב"ה!!

באמת- אפשר לומר מראש מה רוצים.

במשך השנה כשאני רואה משהו שהיתי רוצה,

אני אומרת- תרשום לעצמך, כשתהיה לי יומולדת....

ואז זו בחירה שלו- מכל מה שמדי פעם זרקתי כרעיון, והוא גם לא חיב לחכות עד היומולדת,

אז מרוויחים קצת מימד של הפתעה- וגם קליעה לטעמך!

ואת מדהימה בהסתכלות שלך!

לפסח הזמנתי תכשיט אצל מעצבת וכשזה היה מוכן שלחתי אותו לשלם לה ולהביא לי את זה.

ככה אני מבטיחה לעצמי גם מתנה וגם לטעמי.

למדתי להפריד בין הצורך במתנה ולבין הצורך בהפתעה
מתנות אני בוחרת מה אני רוצה..
הפתעה זה יכול להיות גם סתם שוקולד טעים / לשטוף את הבית
הבעיה היא 
שאני עדיין לא מוצאת מה לקנות לו מתנה ומה להפתיע אותו חח

כשהמתוק\ה בערך בן\ת 5 חודשים ונמאס לי להזכיר אני קובעת איזה אחה"צ שאנחנו נוסעים ל..

מסתובבים שם עד שאני מוצאת תכשיט שאני אוהבת

ואומרת לו:"ממי, את זה.."

ואז- הוא מוציא את הכרטיס אשראי שלו (שיחשב שהוא קנה, למרות שעם האשראי שלי התוצאה היתה זהה לחלוטין..) ו..קונה לי תכשיט לכבוד הלידה!!!

חמוד, אה? 

אין מה לעשות, הם מעופפים וזה לא מכוונה רעה.

פשוט תקחי אותו לקניות. ככה את גם יודעת שתקבלי משהו שאת אוהבת..

לבעלי לקח 6 שנים ללמוד מתי יש לי יום הולדת והוא שואל אותי מה אני רוצה. עד אז אם הייתי רוצה משהו פשוט אמרתי לו ישירות שבא לי ככה וככה. בעיניי זה בסדר גמור. העיקר זה שיש תמיכה ואהבה וזה שאני יכולה לסמוך עליו. 

לא הרגשתי רע עם זה

זה תלוי באופי, לא תמיד זה אומר על חוסר הערכה או משהו

יש אנשים שפחות בקטע של מתנות (והם גם לא נפגעים כשהם לא מקבלים..)

חכי לזמן שאת לא "חמה" על הנושא, בלי שיפוטיות או מרמור.

"בעלי היקר. היה מאד משמח אותי אם היית קונה לי מתנה מדי פעם."

כשאני אומרת את זה תוך חמש דקות הוא רץ לקנות לי משהו.

אפילו הצעתי לבעלי לכתוב ביומן אחת לחודש וחצי תזכורת- לקנות מתנה לאשתי.

נכון שזה לא ספונטני, אבל הוא באמת רוצה לשמח אותי אז מה 'כפת לי?

וכשאת שואלת גלויות חברות כוווווולן יגידו ודאי בטח איזו שאלה

הוא תמיד מפתיע אותי.

כיף לדעת שאני לא בודדה ושרובכן ככה

תודה לכל המגיבות

נתתן תמיכה ענקית

וחידדתן לי את הידיעה שחוץ מהקטע הזה הבעל שלי כמעט מושלם

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)