2. תיק לידה מוכן בלי הצורך בקניות וסיבובים...

3. פחות לחץ על האיברים הפנימיים - רחמנות!

אבל זה מדהים איך כל אחת מבקשת משהו אחר. 

זה באמת מדהים. 

ב"ה כל השאר הולך לי מעולה

1. הרגע שבו אני מתבשרת על ההריון וואו מרגש אותי מאוד שהקב"ה בחר בי להיות שליחתו להביא נשמה לעולם.

2. בדיקת דופק ומראה העובר.

3. הנחת התינוק עלי מיד לאחר הלידה וקרבת אלוקים ממש - זה הרגע שהייתי רוצה לחוות כל יום כל היום זה הדבר המרגש שמשמח היפה הטהור והמושלם בכל העולם.

רק לצעוק אח"כ בצעקת דוממת ה' -אבא תודה רבה לך רוצה שוב קרבתך

לגופו של עניין, 

בעיני אין סתירה בין להודות על הזכות הגדולה שבפוריות ובהורות לבין להגיד, כן זה גם קשה. 

זה זכות להיות יהודי וזה גם ממש קשה,

אני שמחה לא לאכול חזיר ומודעת לזה שאני מפסידה משהו שיש מצב שהיה ממש טעים לי. 

אנחנו יכולים להחזיק גם את השמחה בהריון וגם את הקושי הגדול שהוא מביא איתו. 

וכן ברית זו דוגמא נפלאה, זכות גדולה וכאב של חיתוך בבשר החי כפשוטו, איך אפשר להסתכל רק על צד אחד? זה גם וגם.

הכאב והקושי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. 

ועוד משהו, אני בטוחה שגם מי שכתבה שהיתה מוותרת על הריון ולידה לא התכוונה ברצינות שהיא מעדיפה ללכת על פונדקאות או אימוץ, אבל כן להגיד שזה ממש קשה זה בסדר גמור. 

והדבר האחרון שאני בטוחה שלחלק מהנשים קרה או יקרה וזו מטרת השרשור הראשונית שלי זה לחשוב רגע מה הכי קשה להן ואז אולי לחשוב מה הן יכולות לעשות עם זה, יש דברים שהם לגמרי פתירים. 

1.  שיפסקו הבחילות! והקאות!

2. שתיפסק החולשה וחוסר הסבלנות לכלום ולכולם.

3. שיעברו החששות - אחרי ההפלה שעברתי, ההריון הזה לבנתיים מלא חששות ופחדים שהכל יתפתח כמו שצריך.

ואגב, רק אותי זה הצחיק?

יצא שחלקנו (ואני מכלילה גם את עצמי, כי תקנתי כששמתי לב) ענינו על מה אנחנו היינו מוותרות, ולא מה היינו רוצות שיקרה כבר, כמו שתחיה שאלה.

ויצא שהתשובות הן: אנחנו רוצות בחילות! משתוקקות להקאות! צרבת, איפה את?

וכן, הגיוני

בכל מקרה הצחיק אותי כשקראתי את השרשור ואטומטית גם אני התחלתי לכתוב כך.

זה פשוט סיוט ארוך ומתמשך... נזקים פיזיים שלא ניתנים לתיקון, השמנה, סרבול, קשיי נשימה, צרבות, נידודי שינה, פגיעה בקשר הזוגי כתוצאה מהורמונים, עייפות....

הריון זאת קללה ואני לגמרי רואה את זה ככה. הייתי לחלוטין מוותרת על כל התהליך. 

הלידה עצמה זכורה לי דווקא כדבר חיובי. 

תכלס היון זה כיף, חוץ מכל המסביב.

1. הריון קליל ובלתי מורגש ללא שום תופעת לוואי

2. לידה קלה ופשוטה בלי כאבים כמעט

3. גידול נעים של התינוק ולילות מלאים בשינה רצופה....

אם היו לי הריונות ולידות קלילים כאלו, בכיף הייתי מביאה גם 20 ילדים, כרגע אני בעיקר במקום של "מה חשבתי לעצמי? למה אני שוב בהריון? איפה האנדו?? Ctrl z!!!"

(סתם, לא באמת.. ב"ה על כל רגע, ושהעובר בריא שלם ובועט כל הזמן, ב"ה שנותן כוחות להתמודד ונותן כוחות לבעל להתמודד עם האשה ההזויה שלו בלי לברוח..)

לידה זה לא הדבר שהייתי רוצה לחסוך!

מלידה סיוטית הפכת לי את החויה לחלומית

שימחת אותי ממש במילים האלה

את רגשותיבקשר ללידות-משתפת במסקנה שלי - הריון ולידה

תודה

אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה להודות במילים(ניסיתי שם ובעוד מה פעמים)

ובאמת חוית לידה אחרת זה דבר ענק ששום מילה לא תוכל לו

אז אני רק יגיד שוב תודה

ומקווה שתרגישי את הלב שלי..

תודה

(ולשאר הסמויות )

שבעקבות הסדנה איתכן אני הופכת את הסדנה הזאת סוף סוף לקורס של 3 מפגשים שיהיה מורחב הרבה יותר ויהיה יותר מקום גם לעיבוד לידה וגם למחשבה הריגשית והמעשית על הלידה הבאה. 

כ"כ רציתי שזה יקרה!!

שמחה לשמוע!!

חחח על הסמויות.

תמיד ממליצה בחום

ואולי נעשה מפגש חוזר?

דברי איתי בפרטי ונחשוב על זה, בסדר? 

ונדבר בכיף אבל רק אחרי החגים זה יתאפשר

עד אז תקופה מטורללת(מענין אם לכולם?)

אולי היא תיקח את זה..??

ועם כבר אז נזכרתי במשהו רציני שעוד לא נאמר כאן.(נראה לי)

ההורמונים,מה יהיה איתם??.

החוסר חשק ליחסים היובש והכל-העצבים והמצב רוח אני מתכוונת

א"א לדלג עליהם?הפיה במקרה זה?

בטח יהיה לך תשובה טובה.

הלוואי

תכלס זה מחבל המון ביחסים הזוגיים

(תאמת שרציתי לשאול בפרטי-אבל מניחה שכולן כאן מתמודדות

אז אולי יצא שעזרתי)

ההורמונים הם חומרים שמשתחררים בגוף באופן טבעי בכל מיני מצבי חיים וככה גם בהריון,

לכולם יש מטרה להגן על ההריון וביחד עם זה הם מביאים גם תופעות פחות נעימות שלכן אנחנו מכירים אותם  

יובש אפשר לטפל עם חומרי סיכה ויותר השקעה במשחק מקדים.

לגבי עצבים ומצבי רוח, בעיני הדרך היא להכיר במה שאת מרגישה כרגע ולתת לו מקום, לא לנסות להדחיק. כן אני ממש עצבנית עכשיו כי מישהו אמר לי משהו בעבודה. ואז יהיה מקום לשכל להגיד שהילדים לא אשמים בזה וגם אני לא אשמה בזה ולא צריכה לסחוב את זה.

גם לאכול, לשתות ולישון טוב עוזרים כדי להרגיש טוב יותר  

אני אשמח לדבר איתך באישי אם אפשר

052-7710993

1. פ ר י ו ן... I looooove babies, ילדים בריאים

2. לידת בזק ללא כאבים

3.מיילדת מדהימה

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?

תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..

השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...

לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך

לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

זה גם לא מספיק שעות, הייתי ממשיכה לחפש אולי מתגמשת, במקצוע/ בגיל וכו...  

ומתפללת על זה. ספציפית.

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

אבל יש דברים שאי אפשר להסתיר

נגיד אני לא נוהגת ובעלי לוקח ומחזיר אותי למקומות (באמת באסה, אבל מדובר בטראומה של שנים)

או שאני בבית עם הילדים חינוך ביתי והוא מפרנס.

אפשר להסתכל על זה ככל הכבוד ואפשר להוריד ולהגיד שמסכן הילד ו"אני כמו מלכה בבית ובעלי עובד כמו חמור"

לבוא קצת פחות עד שהגבולות יהיו יותר ברורים...

חיבוק גדול!!!

ולהיכנס בינך לבין בעלך זה קו אדום.

זה ממש לא שייך.

שלום בית קודם לכל

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

בסוף זה קרה...

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

זה נקרא מעוררות אהבה, יש שיעור פעם בשבוע על זוגיות מאנשי מקצוע /רחלי ורוחמה. שבוע אחרי זה זום הרחבה עם שאלות.

אבל ההיילייט של התוכנית זה קבוצת עבודה בוואטספ, הם קוראות לזה חדר מיון של זוגיות. את מגיעה עם הבעיה בזמן אמת ויש שם נשות מקצוע מדהימותתתת שנמצאות איתך ומפרקות איתך ביחד לפי הלימוד.

גם שמעתי מלא המלצות וגם הייתי  בעצמי ואני מרגישה את השינוי.

ממליצה 

אני אישית מאוד מתחברת בנושא זוגיות לפודקאסטים של:

- שושי זליקוביץ  

- רחל בולטון

- נחמי בצון

הן מדברות הרבה על להתמקד בהתקדמות אישית

הלוואי שתתחברי ויעזור גם לך ❤️

יש בספוטיפיי

אשה ללא מאמץ

את רחל ונחמי אני מוצאצ דרך יוטיוב 

גם אנחנו היינו אחרי טיפול ארוך

שנראה שלא צלח

ועכשיו אנחנו בטוב ב"ה

לפעמים לוקח לדברים זמן לשקוע

כל עוד יש רצון

לא לוותר

עוד יבואו ימים טובים

קפצו לי סרטונים שלה בפייסבוק ונראה לי שהיא גם עושה קורסים

יש לה תכנים מדהימים שמשנים את החשיבה