לצערי, ברור לי שאני לא מחוברת לכולם באותה המידה. אבל משתדלת לשדר להם שכן. יכול להיות שהם קולטים את זה.

וכן, כן, אני נעזרת ונותנת תפקידים למי שנח לי ואני סומכת עליו.

השאלות האלו בהחלט מעלות את הנושא ומעוררות למודעות ולחשיבה. 

האם זה אפשרי בכלל להרגיש את אותו הדבר במידה שווה לכולם? אני רק בן אדם. לא יודעת. אני צריכה לחשוב על הדברים.

חשוב מאוד לאהוב את כולם,לתת יחס טוב,אבל כמים הפנים....

ילד לא אחראי,עצלן,לא יכול לקבל תפקידים והערכות כמו תלמיד אחר חרוץ ושקדן.

חשוב לראות את הטוב בכל אחד,אבל את השוויון הביא לעולם קורח:"כל העדה כולם קדושים..."

אבל עדיין צריכים לתת לילדים בכיתה הרגשה טובה.

אני המורה שלהם. מדובר על כיתה שהם מגיעים אליה כל יום. הם צריכים להרגיש שייכים ובטוחים במקום.

ברור שמטבע הדברים יש הבדלים בין ילדים וברמה האחריות והבגרות שלהם, אבל נראה לי שכמורים אסור לנו להדגיש את זה. אלא לתת לכל אחד מקום בדברים שבהם הוא טוב.

לא הייתי רוצה להיות ילדה שהמורה לא שמה לב אליה..

זו דעתי..

האהבות האישיות שלנו לא מתירות לנו לגזול מתלמיד את המגיע לו. כמו שכתבו כאן יש הרבה שטח אפור ולא הכל שחור לבן אולם המורה צריך לקחת בחשבון שלו עם עצמו "ויראת מאלוקיך" שהוא נוהג ביושר עם התלמידים ומעניק לכל תלמיד את המגיע לו בס"ד.

תודה על הדיוק והעלאת הנקודה החשובה הזו.