זו האופציה הכי טובה ממה שקיים

אבל כל כך חסר לי יחס, אנושיות, אוירה נעימה. ולא רק מומחיות ומקצועיות...

אני כן יכולה לנסוע טיפה יותר רחוק

אבל מפחדת מהלא נודע ומהלא מוכר

איך משתחררים מזה?

אני לא בהריון כרגע, אבל חושבת על זה כל הזמן

שוקלת ממש לשנות את המקום ה"קבוע" שלי (ארבע לידות ב"ה באותו מקום)

אולי יעזור ללכת לסיור בחדר לידה? לדעתי בכל בית חולים בימינו יש כאלה..

ואז גם תוכלי לשאול שאלות ולדבר על הפחד, ואולי האחות המיילדת תוכל לאשש עבורך את החשש?

היה לה צהבת, אז בלילה היא ישנה במיטה עם אור כחול (זה המכשיר?)

והביאו לי את המיטה לחדר שלי.

זה היה הלילה שהיא ישנה בו הכי טוב בבית חולים

חמש לידות בשע"צ, לידה שישית בביקו"ח (שנחשבים לסניף של שע"צ, אבל הם עדיין בראש קצת שונה).

ילדתי שם רק כי רציתי רופאה מסוימת שעובדת שם. אני עדיין אוהבת יותר את שע"צ... (בעיקר זה שיש שם ביות).

לא יודעת מה יהיה בעתיד, בע"ה בבוא העת, אבל יש מצב גדול שאצטרך לחזור לשם...

אבל אין תמיכה לזה כמעט... לא טכנית (אין שידת החתלה וכדומה בחדר) ולא נפשית (אחות אחת ממש כעסה עליי על כך שאני רוצה להיות עם התינוקת בלילה, ולא "לנוח" אחרי הקיסרי). וברגע שתינוק בוכה באמצע הלילה - צריך ללכת איתו לחדר ההנקה ולא להישאר בחדר...

היחס ממש חשוב, גם אני חושבת לעבור בי"ח בגלל היחס בלידה האחרונה

מצד שני אני חושבת שזה ממש תלוי במשמרת שאת "נופלת" עליה.

כי שלוש לידות לפניה אני יצאתי מרוצה

ובאחרונה.. פחות..

ומאז 4 באותו בית חולים

מרוצה מאוד מהיחס מבחינת אנושיות וגם מקצועיות

וגם קרוב לבית

וכיף שהחלפת בזמן אם לא התאים לך!

אחרי ארבע לידות באותו מקום אני מרגישה ממש קונפליקט בין חוויה מוכרת לחוויה שאולי תהיה טובה יותר

(למרות שבעיקרון, כל לידה היא שונה כל כך, גם אם מוציאים את הפרמטר של הבית חולים מהמשוואה. אז אולי החוויה לא תהיה מוכרת בכל אופן..)

נראה לי לא פשוט להחליט לעבור אחרי כמה לידות באותו מקום

למרות שנראה לי בע"ה שאולי גם אני אעשה את הצעד.. 

וממש תיכף הלידה ה3 בבי"ח שונה גם כן

הלידה הראשונה בבי"ח אחד, שהיה קרוב לבית- שסה"כ היה טוב שם, 

חוץ מעניין ספציפי שהיה קשה.(תלוי על מה מסתכלים)

השניה בעיר אחרת בכלל- כדי להיעזר במשפחה עם הילדה הגדולה(ולא הייתי מרוצה בכלל)

ובקרוב בע"ה מתכננת בבי"ח אחר כי שומעת הרבה על היחס האישי שבו, ולא עמוס כמו אחרים..

לי אישית ממש חשוב. לא רוצה להיות אחת ממיליון

בע"ה, מקווה שתזכי ליחס שאת מצפה לו..

שיהיה רק טוב מעכשיו!

חתיכת חוויה, ועוד בהריון ראשון.. 

שיהיו הריונות בריאים ובידיים מלאות!

(ומה הקשר לצפון, אתם לא גרים בדרום?  )

שהיתה לי לידה של תאומים פרטית בבית חולים אחר כי בבי"ח שהייתי רגילה ללדת אי אפשר לקחת פרטי.

אבל לפני הלידה האחרונה הרגשתי ממש חזק שאני לא רוצה לחזור לאיפה שהייתי  בגלל הרבה סיבות.

למה לא שיניתי לפני כן, זאת השאלה.

והתשובה היא מאותה סיבה שאני לא משנה רופא שיניים ורופא נשים...

קשה לי לשנות את סוג הדברים האלו.

אבל אמוד מאוד שמחתי שעשיתי את זה. הייתי בבית חולים דתי ופשוט התמוגגתי.

הלואי שאזכה ללדת שוב, שם.

ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

באמת לא פשוט לוותר על הנוחות שבדבר המוכר ולצאת ל'הרפתקאה חדשה', בטח כשמדובר בלידה.

אבל סחטיין על זה שעשית את זה בסוף!

ואני מאחלת לך ממש, שתאזרי אומץ ותלכי עם הלב שלך. למקום שאת חושבת שיהיה לך שם הכי טוב.

ושהכל יעבור בקלות ובשלום.

אגב, זאת היתה אחת הלידות הקשות שלי, וכל כך הרגשתי תמיכה והזדהות.

במיוחד שאני כבר לא צעירה...

וחיבוק על הלידה הקשה,

אבל ב"ה שעברת את זה במקום תומך..

זה נשמע יותר ארבעה ילדים שני בתי חולים ובית אחד 
 

וחייבת לציין שאצלי זאת תמיד הפנטזיה, ללדת מהר ולא להספיק להגיע לבית החולים.

אולי, יום אחד, אזכה.. 

אני אחרי ארבע לידות באותו בית חולים

משלוש לידות יצאתי בהבנה מלאה שאני חוזרת לבית החולים הזה

בלידה הרביעית נראה לי שנפלתי על משמרת קצת קשה

ומיילדת שפחות התחברתי אליה

התוצאה לא היתה טרגית, אבל יש שם כמה נקודות שעד היום עושות לי קווטצ' בלב וגורמות לי לחשוב שאולי בלידה הבאה אני לא רוצה להיות שם.

מצד שני, אני חוששת ללכת לבית חולים אחר. לא יודעת. משהו בטוח יותר במקום הישן.

אבל איכשהו נראה לי שזה יקרה, ואני אמצא לי מקום חדש ללדת בו.

אגב, אני מרגישה צורך לעדכן שאני אפילו לא בהריון כרגע. פשוט המחשבות האלה יושבות עליי כבר כמה חודשים אז שיתפתי..

תודה לכן על השיתופים, עזרתן לי להגיע להחלטה שקצת מיישבת את דעתי למרות שזה עוד לא רלוונטי. בע"ה שנזכה

חמש לידות ילדתי באותו מקום... זה התחיל בגלל שאבא שלי עבד שם... אבל בלידה החמישית הוא כבר היה בפנסיה וזה היה באמצע הלילה ולא רציתי להעיר אותו כדי שיעזור לי...היתה לי חוויה נוראית ורק כשהתחלתי לצעוק שאם הייתי מעירה את אבא שלי והוא היה מגיע אז מישהו היה מתייחס אליי פתאום התחילו להיות נחמדים אליי.

בהריון השישי הודעתי לבעלי שאין מצב שאני חוזרת לשם והתחלתי לחשוב על איפה כן... בעלי אמר לי שטויות ושעדיף ללכת על המוכר והידוע ואני לא הסכמתי איתו... אך הכל משמים ומכוון מלמעלה ויצא שבסוף שלחו אותי למקום אחר כי הייתי בהריון בסיכון...והייתי מאושפזת שם חודש וחצי ואז  יילדו אותי בקיסרי- אז זה לא היה מבחירה וזה לא לידה טבעית כמו בחמש הקודמים  אבל אם בטעות אצטרך לבחור שוב סיכוי גדול שהייתי חוזרת למקום האחרון ושוכחת לגמרי מהמקום הראשון...

ילדתי ברוך ה' שבעה בשלושה בתי חולים.

ה"בילוי" בבית חולים מורכב מצוות חדר הלידה , מחלקת יולדות ומחלקת תינוקות.

ראיתי שיש מקומות שאחד מוצלח (לידה רגועה ובנחת - נגיד) והאחר גרוע (חדר תינוקות שכל הזמן אומרים לך שהילד רעב ואין לך מספיק חלב..) והשאלה היא מה חשוב לך.

אם את נמצאת רק כמה דקות בחדר לידה זה דבר אחר מאשר אם את מבלה שם שעות.

אם את בטוחה בגידול הילד שלך זה אחרת מאשר כשאת אמא טריה ומושפעת מכל הערה...

אם זו לידה ראשונה ובמחלקת יולדות מתייחסים אליך בלי נחת זה ישתנה כשאת ותיקה יותר ויודעת בעצמך את הנהלים

וכו'.. וכו'... כך שאין מקום לגמרי מושלם ובכל זאת יש לי את הבית חולים שהייתי הכי מעדיפה.

מה שמצחיק שכל פעם כשהגעתי לבית חולים זה או אחר בדיוק שיפצו שם.

תתארו לעצמכן את חווית האישפוז תחת קידוחים ואבק...

יש תחרות מאוד גדולה בין בתי החולים וכל הזמן מתקדמים ומפארים את המחלקות.

באופן אישי גילתי ש"טוב פת חרבה ושלווה בה" ואני מעדיפה את בית החולים הפשוט יותר (הסדין לא מתואם עם הווילון) אבל שיש בו יחס נעים ואישי.

שנזכה בשמחה ובידים מלאות...

מקווה שזה קרוב לך למשפחה. פגיה מעולה!!!

דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.

בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך 

די מתייאשת מלמצוא.

אולי אאזור אומץ מתישהו

תודה

לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.

גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..

אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך

תלוי הרבה

שינוי משמרת? פתאום זה אנשים אחרים לגמרי

יום פחות לחוץ?

המון דברים..

מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים

אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום

פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,

פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.

אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.

וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

זה רעיון מצוין! באמת עבד, אבל המחיר היה כבד...

(וזה גם לא חסם לגמרי את הריח שלו אז משני הכיוונים לא נשמתי)

תודה על החיבוק.

בחיים לא הייתה לי תחילת הריון קשוחה כל כך. 

או למצוא ריח אחר עדין יותר?

ויכול להיות שזה הריח של הכביסה ולאו דווקא שלו?

או שילוב של השניים?

אולי שווה לנסות להחליף את החומרי כביסה?
 

זה ממש מאתגר.

מאחלת שבע"ה ישתפר בקרוב.

בבריאות, שמחה, וידיים מלאות.

אין לי עצות, רק חיבוק 🫂 ( או אולי עדיף שלא חחח )

לי גם ממש הפריע אבל לא ברמה כזאת 

כנראה שגם זה תפס גובה עם ההיפראמזיס הפעם.

לא קל. 

1. לקנות בעצמך דאודורנטים, משחת שיניים, סבונים וכו' שמריחים לך סבבה ולהחליף מגבת גוף בתדירות גבוהה יותר.

2. לישון עם מאוורר לידך.. אפילו על מצב 1 זה עוזר.

3. להתפלל לה' 🩷

ושיעבור כבר!!! חיבוק!

זה לא ישפיע על הבל פה

עזר מאוד החלפת משחה+מברשת ושימוש במי פה.

אבל צריך לצחצח טוב.

וזה ריח נורמלי כנראה.

נגיד שהוא אכל בצהריים מאכל שמסריח לי אז עד אמצע הלילה יש ריח (ויש מעט מאוד מאכילים שלא מסריחים לי. זה לא הגיוני שאבקש ממנו להימנע מזה)

אם הוא יאכל מיד לפני שהוא מגיע לחדר משהו שהריח שלו לא מפריע לך? או יש כזה דבר

אולי איזה חולצה עם ריח של כביסה ספציפית שאהבת,

להסניף אותה חזק ולישון עם זה...

נשמע סופר מאתגר גם לך וגם לבעלך... חיבוק

בעלי היה מתבאסת שהוא רק נכנס הביתה ואני ישר מקיאה...

אין לי פתרונות.. שולחת כוחות♥️♥️

לא יודעת באיזה הריון את, אבל זה תופעה מוכרת מאוד.

מציעה קודם כל לדבר על זה, ושיבין שזה לא אישי,

אלא תופעה שהמון נשים סובלות ממנה.

(זה משפיע על עוד תחומים, ואם זה לא מדובר בינכם, אז זה גם לשאת לבד את העניין הזה)

אח"כ תוכלו לחשוב ביחד על פתרונות.

כמו: שלא יתבשם יותר מידי, או שיתקלח יותר.

חיבוק, הלוואי שיעבור לך מהר.

בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות, אמא בריאה ותינוק בריא.

אבל בחיים לא עד כדי כך קיצוני

מאוד מאוד קשה לי להיות איתו באותו החדר.

כולל מאוורר וחלון פתוח וזה פשוט לא עוזר לי. 

אצלי הייתי עוברת חדר (או מבקשת ממנו לעבור)

כבר מההתחלה ולא מחכה עד לשיא הבחילות כדי לעבור.

לדבר אפשר בשיחת ווידאו ולהיפגש אפשר בחלל פתוח ולא מקרוב מדי.

אין מה לעשות..

אבל כן להקפיד לשמור על קשר ביניכם?

אולי לצאת החוצה שתוכלו לדבר?

ואם לא שיחות וידאו ושיחות טלפון..

ממש לא לוותר על הקשר ביניכם! להילחם על זה..

כמובן בהתאם לכוחות ולא משהו שלא אפשרי אבל כן לזכור שצריך לתחזק כדי לשמור על הקשר

אבל אם לא אפשרי- אז אין מה לעשות, להשלים עם זה ולהסתפק בהודעות מדי פעם..אוהבת אותך.. תודה על **

והוא כל כך עמוס בגלל שאני ככה, שבאמת לא מגיעים לדבר.

אבל הודעה פה ושם זה רעיון ממש! 

ולא הבנתי מה עובר עלי ומה הז השטות הזאת...😱😱😱😱

סליחה שלא מעודדת,

אבל אני לא מצאתי פתרונות

כל דבר אבל כל דבר עשה לי ריחות נוראיים

סבונים שמפואים, מרככי כביסה - רק מהריח הייתי טסה להקיא.

והריח בחדר שינה גמר אותי!!

לא הייתי מסוגלת לישון

אולי אולי אולי עזר לי לפתוח חלון שיהיה רוח ממש חזקה.

אבל האמת, גם לזה היה ריח נוראי.

בגדול חייתי בתוך מזבלה כמה חודשים ופשוט ניסיתי לנשום רק מהפה.

בעלי היה יוצא מהקלחת והייתי צורחת לו שהסבון שלו מסריח ורצה להקיא.

בת דודה שלי אמרה לי שאחת השיטות היא להחליף לסבון אחר.

ככה דלא תהיה התנייה אוטומטית.

תביני- אני 6 שנין אחרי ההריון האחרון ועדיין יש ריחות שמוגדרים 'ריח של הריון' בבית.

סבון כחול לא נכנס אלינו

בקיצור- נסו להחליף סבונים ואחרי ההריון תנסו לחזור לישנים. אולי יעזור. 

סבונים, שמפואים, מרככים, מרככי כביסה, סבון כלים, דאורדורנטים, משחות שיניים, מי פה, ואסור להשתמש בבשמים..

זה משהו שהוא מעבר לזה..

תודה על התגובה ❤️ 

הייתי מנסה מח 1

לבת דודה שלי זה עזר עם היפאמזיס

ונשמע לי מתאים למצב הספציפי הזה.

חיבוק ענק

חזקי ואמצי!

אין לי עצה טובה יותר ממה שנתנו פה אבל רק להגיד לך שזה באמת סיוט ועברתי את זה גם. לא הייתי נושמת.

חיבוק גדול!!

וכל מה שהרחתי היה ריח הגוף שלו

רציתי למות והקיא! אבל לא יכולתי לקום כי הבת שלי הופיעה.

כיסיתי את האף עם היד ואחר כך גם עם טישו

אדם נורמאלי לא היה מריח אותו כזה חזק כלומר לא היה מדובר באדם מסריח

אבל אני מריחה הכל כך כל חזק ופשוט סבלתי סבלתי

בקיצור ממש ממש מבינה אותך 

אבל נשמע שהמצב הרבה יותר קשה מזה ואין לזה סיכוי..

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה

אצלנו כשהיה אותו דבר נשברה לו עצם בכף רגל.

ממש כאב לו והוא לא הצליח לדרוך.

לדעתי לא כדאי לדחות.

שירגיש טוב!וחיבוק

אז דווקא מעולה שתישנו ותצברו כוח ותטפלו בבוקר...

זה שהוא נרדם זה סימן שזה לא כזה כואב לו..

ולהיות במיון בלילה זה גם רופאים פחות מומחים וגם טרטור וסיוט שאפשר להיות חולים רק מזה..

בהצלחה גדולה!!!

רק מניחה את זה כאן.

לפעמים ככ כואב והילד ככ בכה שנהיית אפתיות מסוימת.

ראיתי במו עיני ילד ישן עם שבר מסובך... העצם שזזה היתה ממוקמת כך שלחצה מסביב על רקמות אחרות בצורה מסוכנת שהכניסו לניתוח דחוף.

מה שלומכם הבוקר?

הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.

אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים

זה מאתגר, גם אני ככה

כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה

הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים

יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.

🫂

למה תחבושות ולא טמפון?

בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח

הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.

הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.

וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.

כמה זמן את איתו?

יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.

אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!

במקום להחליף כל פעם את כל המצעים

ממש ממש ממליצה

עלה 60 לאחד, קניתי שניים שיהיה להחליף למחר ולא אהיה חייבת לכבס ביום של הפספוס.

זה גם שומר על הסדין וגם סופג יחסית מהר והרבה אז רוב הפעמים שומר גם על השמיכה ואני מחליפה לו רק סדינית ופיג'מה ואת השמיכה רק מאווררת.

הסוג הפחות מוצלח (הוא גם בסדר אבל יותר זז) הוא עם הרבה דוגמאות וצבעים, הסוג שממש אהבתי היה שם רק בצבע לבן עם כוכבים זהב כאלה, לא זוכרת איזה חברה.

קניתי גם אחד משיין, הוא הכי גרוע

ראיתי שיש לפוליז ובסופר פארם.

בזאר שטראוס אין בקרבתי