אני עובדת במקום חרדי.
היום הייתי צריכה להסביר לשתי בנות מה זה שירות לאומי.
בין שאר הדברים שהייתי צריכה להסביר (בעבודה בכללי, לא ספציפית לבנות האלו):
טירונות
השבעה
מטפחות מעוצבות (חברה שלי הייתה בטוחה שזה כמה מטפחות, והיא לא הבינה איך הנשים מצליחות להשאיר את זה על הראש)
איך הולך אצלינו דייטים
הן בעיקר נתקעו על זה ש800 שקל בחודש זה המון, וגם למה שתלכי להתנדב שנה כשבזמן הזה את יכולה להתחיל ללמוד.
היה להן קשה להבין את ה"לתרום למדינה"... הן לא הבינו למה כולן עושות את זה אם זה לא חובה
יש להם תרבות שמאוד מושפעת מהאתגרים הכלכליים שיש להם בגלל חברת הלומדים, שבה בעצם אין באמת מקום לדברים כאלה.
(אם כי דעתי ששירות לאומי בגדול כלכלית לא צריך להתקיים)
זה ממש מעניין, השיחות האלה
ומקטלגים דתיים כחרדים או עם זיקה לחרדיות בדברים שלא קשורים בשום צורה.
הם לא מבינים שציבור הדתלי הוא סקאלה מאוד רחבה בין המסורתי לחרדי ושיש אנשים דתלים עם אורח חיים יחסית מאוד קרוב ואין להם בדעות שום קשר או קשר קטן יחסית לדברים שבליבת התפיסה החרדית.
כמו הורים שבודקים בציציות של הבני דודים לפני השידוך והדייט הראשון.
או החינוך שכל אחד אמור לשאוף להיות אברך, וכל אחת אמורה לשאוף להתחתן עם בחור כזה ולפרנס אותו.
או שהצבא מטרתו לחלן וכו'
במיוחד שלא מבינים בצבא
אבל יש פה תרבות אחרת בעייתית שאי אפשר להתמודד איתה וצריך כרגע לקבל אותה כמות שהיא. בסוף זה נשים צעירות שעושות טוב ממבט צר גם אם זה במבט כולל אחרת.
אפשר להתחתן היום בשנות ה20 המאוחרות ולהביא 6-7 ילדים בכיף.
כך שאין עניין שאישה תתמקד רק בזה בשביל להוציא את המקסימום.
יצא לי פעם אחת בלבד להסביר מה זה מילואים.
ולאחר חצי שנה דל מלחמה, שכן שלי הזדעזע לשמוע שהחמאס פלש למסיבה וירה שם באנשים.
אני חרדית.
כל הסביבה שלי חרדית
ולא הכרתי חרדי אחד שלא שמע מיד על מה שקרה בנובה
זה שהוא לא מאזין לחדשות זה אומר עליו משהו רע??
הוא אחלה של בחור שעזר לי הרבה בתור שכן בדברים שהיו חסרים לי בבית...
הוא שאל אותי המון שאלות על המצב והתעניין בשלומי.
זה לא קשור לאופי שלו מול אנשים, אלא יותר קשור לאורח חיים שהוא נמצא בו.
התופעה שתיארת באמת מוזרה, אבל יש באמת ניתוק מטורף והמון חוסר אכפתיות...
יש תופעה של בחורים דתיים (מישיבות הסדר בעיקר) שבאים לישיבות חרדיות ראיתי הרבה מהם משתגעים מהבורות
תחשבו על זה שגם ילד חרדי שילך לחמ"ד של רב אם לא כל מי שפה בצ'אט שמכנה את עצמו כדוס או חצי דוס וכד' יהיה מופתע מהבורות... שנער חרדי ילך לישיבה תיכונית הוא יהיה מופתע מהבורות... שבחור ישיבה חרדי ילך לישיבת הסדר הוא יהיה מופתע מהבורות...
במקום להתעסק בבעיות של אחרים בא נתעסק בבעיות שלנו, יש לנו מספיק. אל תיתממו
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
לגבי עבודה בבחירות.
וואלה זורם לעבוד יום בחירות ולעשות אחלה של כסף הבעיה שאני לא אהיה 21. הבנתי שיש דברים גם לגיל לפני כן. מישהו יודע? איפה נרשמים?
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
קטן מידי.
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
