אם כולם יהיו אגואיסטים גדולים - העולם שלנו יהיה מושלם. כי האידאליסט הטוב ביותר הוא בעצם אגואיסט.

אם אדם ירצה להיות עשיר גדול, הוא יצטרך לעבוד קשה בשביל לשפר את העולם ולהמציא משהו חדש שיעזור להרבה אנשים.

אם אדם ירצה שכולם יאהבו אותו, הוא יצטרך להיות נחמד ולעזור ולתת.

וכו' וכו'.

ולשאלתך - זה נכון שכאשר אני עושה מעשה טוב, זה גורם לי להרגשה טובה (ואולי זאת הסיבה שעשיתי את זה).

אבל עצם זה שבשביל להרגיש טוב אני מרגיש צורך לעזור לאחרים ולא למשל לראות סרט בזמן הזה - זה מה שמעיד עלי שאני אדם טוב.

אולי הסיפא שלך לא מדויקת? בהתחלה זה היה נשמע לי מאוד הגיוני..

אבל אולי לאותו אדם, שמרבה לעזור לאחרים, 

יש צורך שידעו שהוא אחד שעוזר, סוג של קבלת כבוד כזה, והערכה.. מה שהוא לא יוכל לקבל ממצב אחר של הנאה סתמית. 

ואהבתי את עניין האגואיזם..

אבל קל לראות אותם ולזהות אותם:

מי שעושה רק בשביל לקבל כבוד והערכה, ולא בשביל עצם הנתינה - ינסה תמיד להיות בפרונט, ידאג לספר לכולם על מה שהוא עושה, לא יעזור כאשר לא נלווה לזה פרסום ואהדה וכו'.

למשל מי שמתנדב בלארוז משלוחי אוכל ביום חמישי, רק בשביל לפגוש בנות ולהתחיל איתן - יהיה קל לראות שהוא מתעסק יותר בהן מאשר במשלוחים, וכאשר יבקשו ממנו לתת יד באיזה מחסן שבו אין בנות, הוא יביע התנגדות ויתמרמר.

לבני אדם הרצון הכי פנימי ועמוק הוא לעשות טוב.

זה לא אגואיסטיות. הנשמה רוצה להדמות לה' ורק לעשות טוב בלי שום קשר לתמורה

"אל תגיד אני אהיה נהג אוטובוס כי בזה אני רוצה להתפרנס, תגיד שתהיה נהג אוטובוס כי עם ישראל זקוק לנהגים טובים ומיומנים".

ובכן, זה יפה לבני עקיבא, במציאות זה פחות עובד כך.

יש אנשים מאוד מאוד עשירים שלא קמו בבוקר ואמרו "איך אני אתרום היום לעולם" אלא אמרו "איך אני יכול להתעשר", ודרך הרצון שלהם להתעשר הם שיפרו את העולם וקידמו אותו.

ברור שרוב העולם פועל מרצונות הרבה פחות עמוקים

ברור שגם שה ממש מקדם את העולם

ובכל זאת, גם כשמישהו מפתח משהו בשביל איזשהו אינטרס שלו, זה לא מנוגד לטבע הבסיסי הטוב שלו אלא סיבה חיצונית יותר לאותו מעשה.

לדוגמה אם יש לך חתונה ואין לך כח ללכת, ברור שזה שיהיה שם אוכל גורם לך ליותר חשק לבוא. זה לא אומר שאין בך רצון עמוק לקיים מצווה ולשמח חתן וכלה, אלא הרצון הזה לא התגלה במציאות והחשק לאוכל גרם לזה לצאת את הפועל.

מבינה אותי? מסכימה?

 אני לא בטוחה שהבנתי את עצמי וממש פתוחה לשנות את דעתי אם תשכנעי אותי

@פשוט אני..  הוא גבר כבר לפחות 35 להערכתי , ולא נראלי שהוא להוט לוותר על התואר 🤩🤩

פוי עליך, הזקנת אותי🤷🏼

לך שטוף את פיך במי סודה מהולים ברום ואז אשקול להגיב לך. וכבר נאמר בפסוק הידוע-

נצור מקלדתך מרע ודבריך מדבר מרמה .. 

ממ.. 🤔

עיין שם.

אני הוסמכתי לרבנות בגיל 20 וכעת אני בן 33 ועדין מרגיש בחיתולים...

וזה לא בגלל שאשתי הפקידה אותי לחתל את הילדים. למעשה אני די שמח על תיקון העוונות הכרוך בכך.

אבל אם נחפש אצל כל אדם, תראה שיש ל=בו משהו שמניע אותו.

וזה לשני הצדדים- לעשיית הטוב ולעשיית הרע.

אנשים שמקדישים מזמנם לעשיית טוב, אלה אנשים ש:

1) זו נטיית הלב שלהם בצורה מולדת. הם נולדו עם רגישות גבוהה לראיית צורך הזולת.

2) אנשים שעברו משהו בחיים שלהם וראו כמה כל עזרה חשובה.

3) אנשים שבחרו לידבוק במידותיו של הקב"ה.

ויש את רודפי הכבוד, שקלונם מתגלה בצורה כזו או אחרת... 

הייתה לי פעם שאלה דומה. אני זוכרת שישבתי ותהיתי לעצמי: אם אני נזהרת לא לפגוע במישהי בגלל שאני לא רוצה להכתים את הנשמה שלי ובגלל העולם הבא וכל זה... אז אני בעצם אנוכית. נכון שזה אינטרס רוחני אבל זה לא מסתדר לי. וזה באמת הטריד אותי מה זה טוב אמיתי? ואז קרה לי נס. היה שם פתק ממו מקופל שזרוק שם כבר כמה זמן, ופתאום באותו רגע ששאלתי את עצמי תשאלה התחשק לי לפתוח אותו. אני מרימה ופותחת את הקיפול ורואה שכתוב שם:

"אוהבי ה' שינאו רע"-

 .not me ה' care about 

.ppl who love Hashem hate bad, so ppl who love Hashem love good 

.just want good in the world, not about me doing good

חשבתי על זה וזה ענה לי תשובה מדוייקת. הרגשתי כאילו השם מדבר איתי וזו הרגשה הכי מתוקה בעולם. 

באמת מרגש

יש לי גם סיפור דומה .. בעצם כמה . 

אבל אני מעדיף לשתוק מכמה סיבות חח

קראתי את התגובה שלך ואני כזה .. "ענה לי על מה?.."

בודק את ההודעה שאליה הגבתי לך, עדין לא מבין...

ואז אומר לעצמי, אה רגע, נראלי שאני פתחתי את השרשור..

חחחח... 

אממ אם זה ענה לי? אין לי ספק שזו אמירה מאוד ברורה משמיים, קשה להתווכח עם זה .

אני אחד שמאמין מאוד ברמזים כאלה אז לחלוטין כן 🙂

התכוונתי שזה שאלה דומה, והתשובה שקיבלתי אולי יכולה לענות גם על השאלה שלך

או תחושת עייפות? או מיניות? ויצר הרע?

כל אלה ועוד וגם הרצון לעשות חסד הם כלים כדי שהעולם יוכל לתפקד ולהתקדם.

ומפה אפשר להגביה את הרצון הזה. 

לאכול ולישון בשביל כח לעבודת ה', להשתמש ביצר הרע כדי לבנות בתים, לעשות חסד וללמוד תורה כדי לעשות את ציווי המלך.

ואפשר להגביה עוד עד שכל מעשיך הגשמיים והרוחניים יהיו לייחד קוב"ה ושכינתיה מאהבת הבורא ויראתו.

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע, וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן, וכן שלמה אומר (קהלת ד) כי היא קנאת איש מרעהו. (בראשית רבה ט ז)

"אמרי [אמרו] אז: הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא [נבקש רחמים שניפטר גם מיצר] העבירה, יצר המין, בעו רחמי, אימסר בידייהו [בקשו רחמים ונמסר בידם].

חבשוהו תלתא יומי [כלאו אותו, את היצר הרע הזה, שלושה ימים], איבעו ביעתא [הוצרכו לביצה טריה] בת יומא [יום] לחולה, ולא אשכחו [מצאו], שבטל יצר המין מן העולם ולא נוצרו עוד ביצים. אמרו: היכי נעביד [כיצד נעשה]? אם ניבעי פלגא [נבקש רק חצי] שיבטל חצי כוחו, יודעים אנו כי פלגא מרקיעא לא יהבי [מחצית דבר מן השמים אין נותנים]. מה עשו? כחלינהו לעיניה [עוורו את עיניו] של יצר רע זה, אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה [הועיל הדבר בו, ביצר ששוב אין אדם מתגרה כל כך בקרובותיו] האסורות לו." (סנהדרין סד עם שטיינזלץ)

גם שאתה בוחר לתת לאחר אתה נותן לעצמך ,אבל הרצון של הנתינה תמיד שם .. וזה שאדם קם והוא פעיל ולא פסיבי, זה בסוף ה' יתן לך , כי אתה נותן לו(עני) כי פתח את ידו .. שזה ממש יד ה'..

ובעומק כל מה שאנחנו נותנים זה מה' הכסף.. ואפילו הכישרון שלנו זה ממנו.

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.