לא בשביל לכתוב לאחרים (אולי לעצמו אם יצטרך)
אלא בעיקר בשביל לבדוק מזוזות לעצמו ולתקן אם צריך.
איך ניתן וכדאי ללמוד?
מעריך שזה לא אמור להיות קורס יקר כמו לסופרים
לא בשביל לכתוב לאחרים (אולי לעצמו אם יצטרך)
אלא בעיקר בשביל לבדוק מזוזות לעצמו ולתקן אם צריך.
איך ניתן וכדאי ללמוד?
מעריך שזה לא אמור להיות קורס יקר כמו לסופרים
ונדמה לי שזה יספיק בשביל בדיקה ותיקון עצמי בלבד.
כדאי גם ללמוד בלפחות אחד מהספרים בדורנו כדי להיות ער למציאות הנוכחית.
(גילוי נאות אני לא סופר)
ספרים שאני מכיר היכרות לא מעמיקה מספיק:
ספר קול יעקב|קול יעקב ספר הלכות סת"ם|קול יעקב ספר ר' יעקב חיים סופר זצוק"ל
הלכה ברורה ג
אני מחפש בעיקר משהו שמסביר בבירור מה פסול ומה כשר - אפילו עם תמונות להמחשה אם יש..
לא שצריך להבין מתוך הפוסקים לבד. זה טיפ'לה קשה מידי 😅
כשתהיה באיזה בית מדרש תעיין בו
זכור לי שזה מוסבר יפה, ומתייחס לסוגיות עדכניות
זה נראה כזה לילדים
אבל השאלה אם זה עושה את הכל מובן יותר
הבן שלי (בן 14) רוצה ללמוד סת"ם.
הפרסומים שאנחנו ראינו היו בעיקר לקורסים מקצועיים שמותאמים למבוגרים.
ערכת לימוד יכולה אולי להתאים לו.
אשמח לשמוע עוד פרטים.
ממליץ בעיקר על פרטי ולא קורס, אם תרצה שאלות הלכות או כל דבר אחר מוזמן באהבה ובשמחה
לגבי ספר, יריעות שלמה, מקיף מאוד אבל הייתי ממליץ שוב, בנוסף לספר, לשבת עם סופר מומחה ובקי וללמוד ממנו, במקרה הזה עדיף סופר ולא תלמיד חכם(בלי זלזול חלילה באף אחד) עי מהכירות אישית שלי, הרבה תלמידי חכמים לא מתעמקים בהלכות, הם לא נפגשים איתן באופן יומיומי, מה שסופר כן(למרות שלמען האמת סופר מומחה, גם בקושי יוצא לו להיפגש עם הבעיות ההלכתיות כי כאמור הוא כבר מומחה ואין לו בעיות דיבוקים וכו' , מה שכן חק תוכות וכסדרן הוא עלול להיפגש לא מעט ולכן עדיף סופר לעניות דעתי)
ומחילה מהשאלה שלך עולה שאתה רוצה לבדוק מזוזות וכו' לעצמך, אז רק להבהיר, בספר יריעות שלמה יש ד' כרכים, סופר שרוצה לכתוב צריך להיבחן רק על חלק א' , אדם שרוצה להיות מגיה לסת"ם צריך להיבחן על כל הארבעה חלקים אצל הרב מועלם, מגיה צריך להיות בקי יותר מהסופר בצורת האותיות לדעת מה פוסל ומה לא, כי בעצם הסופר כותב, הוא צריך להיות בקי בעיקר בכסדרן ובחק תוכות, ותמיד הוא שולח את הסת"ם שלו למגיה, ולכן המגיה הוא זה שבודק את הסופר, צריך להיות בקי יותר בצורת האותיות וכו'
(וכו')
לא "אהבת?" עם קמץ מתחת ל- ת' אלא כשם עצם, כמו אהבת אחים, אהבת התורה, אהבת דוד, זה שיר בדיוואן התימני
וכו'
מדהים כמעט כמו mongolian throat singing
ואני עוד חשבתי שאני מֵייבין שהבאתי את יריעות שלמה (וכו')
אתה בחינת ידיו רב לו בהרבה מאוד תחומים וכו'
והבוחר יבחר, והמשכיל ישכיל
זכור לי שאני רציתי ללמוד ולא ידעתי בכלל איפה להתחיל ומה לעשות, מניסיון אישי, תפילות עובדות כמו קסם, אתה פשוט זוכה לראות איך השם מדבר איתך
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
שלום לכולם,
התחלתי פרויקט אישי ומרגש של הנגשת תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך בסרטונים קצרים וקולעים.
היום הגעתי למצוות קורבן הפסח (מצוות ה'-ח') – וגיליתי שם כמה דברים מדהימים על מושג החירות והקשר שלו לדרך האכילה שלנו.
אשמח מאוד אם תצפו ותכתבו לי מה דעתכם:
שנזכה ללמוד ולעשות!