אז ממילא הם מניחים מה הדעות הפוליטיות שלך...

והשקפות אישיות שונות משלו - בתנאי שהם לקצה השמאלי.  

לא ימינה ממנו.  

להיות דתי בסביבה שמאלנית בלי לנפנף בראש חוצות בימניות שלי - החיים מתנהלים על מי מנוחות.  

שונה בתכלית מאשר להיות ימני פעיל ומוחצן, כי אז הפוליטיקה נכנסת עמוק להווי החיים הבינאישיים בתוך הצוות, מחלקה, כיתת לימוד - וזה עשוי לגרום לאווירה עכורה   

כאדם שמסתובב הרבה באקדמיה, חד משמעית אני חווה סתימת פיות ורצייה חברתית. אנשים מאוד חכמים שותקים ומתחמקים משיח פוליטי, וכשהוא מגיע הוא דורסני לחלוטין ולפעמים קשה להאמין שאנשים באי דעת מתנהגים ואומרים דבר כל כך הזויים. (וכן, כולם משערים מה הדעות שלי ושל רוב חובשי הכיפות/מטפחות, ועדיין אנחנו מעדיפים לשתוק, כי יש לנו ניסיון מר...).

ברור שיש מעט אקטיביסטים, ובדרך כלל הם המסוזה של כל הצדדים. אבל הם מיעוט זניח עם תקרת זכוכית מאוד ברורה

לא משהו תיאורטי והשערות של חיים בצוותא.

אלא האם אתה ממש נמצא במסגרות של שמאלנים מובהקים ובכל זאת אתה מפיץ ופעיל בימניות שלך 

אבל קשה לי להאמין שמישהו יבטל עבודה בגלל השקפה ימנית של בעל העבודה/העסק.

אבל אני מודה שחוץ מכמה שמאלנים שעצרו לי טרמפים בתקופת הרפורמה המשפטית והדיון היה נוקב אבל נטול שנאה, חוץ מזה אני כמעט לא מכיר שמאלנים. אז צר לי לא לאכזב אתכם

אולי רק באקדמיה זה שונה? כי זה מקום שהעיסוק העיקרי בו זה בדעות?

ובכלל כדאי לראות קצת מי מקודם במערכת משפט

הצבא

ועוד

יש מושג חדש משיחי

הוא בעצם תמיד היה אבל היום הוא נאמר בלי בושה

עכשיו מה זה משיחי לקוות למשיח

לשים כיפה סרוגה

להצביע מפלגה זו אחרת

אז מבחינתי לחיי התמימות מי שחושב אחרת

אם זה מקום עבודה עם שמאלנים מובהקים לא יהיה קידום

האם בגלל זה לא לפרסם זו שאלה באמת

לא יכול להיות שגם להם יהיו חששות איך הם ייתפסו בחברה שרובה חושב אחרת?
לימין אין כוח פוליטי וחברתי כמו לשמאל?
מאיפה ההנחה חסרת הבסיס הזאת

קודם, כמו בכל מלחמה צריך להבחין שהימין התחזק מאוד בשנתיים האחרונות. אנשים כבר עיוורים לזה, כי שכחו מה היה פה לפני 7.10. אז במובן הזה, לעומת השמאל "המקורי"\"שלפני", בהחלט יש הרבה מאוד הצטדקויות של פוליטיקאים ואנשי שמאל שפתאום מדגישים הרבה יותר את הלאומיות והפטריוטיות שלהם לפי תנודות הציבור, מה שלא היה עובר לפני שהימין התחזק.
שנית, אני מוצא אצל השמאל באופן כללי תופעה הרבה יותר נואשת. הזדעקות מעל כל במה אפשרית בהתבטאויות קיצוניות נגד הימין ונגד ביבי לצורך העניין. אם השמאל היה חזק, ובעמדת עליונות ברורה, הוא לא היה צריך לזה, לא היה צריך לעשות מכל פיפס סקופ פוליטי, ולהגיב לכל התבטאות של פוליטיקאי זוטר. אבל הוא מרגיש כל הזמן במלחמה קיומית על עמדותיו, כל הזמן צריך לחזור ולהחדיר בציבור את המסרים שלהם בצורה בכיינית, צווחנית, ונואשת למשוך תשומת לב. (ולכן גם קיצונית ופרובוקטיבית). אין בסיס ציבורי ברור וחזק לשמאל בישראל יותר מאשר לימין בישראל. כמו שראינו במלא המערכות בחירות הקודמות, מאזן הכוחות הוא בערך 50\50.
באופן טבעי לגמרי, כל מחנה מרגיש מורעל מהמחנה השני ותופס את עצמו כ"מדוכא" ע"י העמדה העליונה של השני. אני לא חושב שזאת המציאות.
ואגב, זה תופעה שנכונה לא רק לגבי דעות ימין ושמאל, אלא לגבי שלל עמדות בנושאים ציבוריים (כמו עדתיות למשל), כל מחנה מרגיש הנחות ובצורך להילחם על עצמו באופן קיומי.

אם שכנעתי אני מופתע, והאמת, שזה לא אומר הרבה עליי, אלא יותר עליך.

היכולת לא להיות מקובע בדעות שלך, ולהשאיר פתיחות וביקורתיות בריאה לגבי כל עמדה, היא תכונת מפתח לזיהוי אנשים בעלי הבנת עומק של המציאות והתנהלותה. לדעתי לפחות.

רוב האנשים שאני מכיר נכנסים אוטומטית למגננה, או תוקפים בדרך לא עניינית כדי להימנע מהתמודדות ישירה עם הטענות.

גם לי ברור שהימין והשמאל, כל אחד מהם ללא הבדל, מרגיש הכי גדול והכי חשוב והכי מסכן ומקופח ושהצד השני הוא סתם נצלן ושתלטן וחצוף.

אבלללל!!!

יש הבדל מאוד גדול באסטרטגיה, והמציאות היא שהשמאל יכול להפגין איך שהוא רוצה בלי הפרעות, ותמיד המחאות של הימין ייגמרו עם המון מעצרים ואלימות איומה ובסוף נמצא את עצמנו מלקקים את הפצעים, והדמאל עושה מה שרוצה בלי שום הפרעה (איך הגענו למצב ששוטרים צריכים לבוא רעולי פנים? במקום נורמלי הפושע והעבריין מסתתר, אבל כשזה השמאל להם הכל מותר ואפילו החוק וגורמי האכיפה צריכים לפחד מהם). אלו כמובן עובדות שאי אפשר להכחש להן, וזה לא מדנה אם השמאל מרגיש מקופח או מסכן, עובדתית הוא שולט על השיח ואיכשהו התקשורת (גם הימנית) היא תכלס בידיים שלו, והוא מצליח לסדר מה שהוא רוצה והימין לא יכול להזיז כלום!

למה זה המצב? מסיבה פשוטה, שהשמאל נולד אצל המהפכנים, אלה שמראש באו כמו גנגסטרים והכל מגיע להם, והימין מגיע מהליברלים שרק רצו חופש ושקט בחיים. אז הימין ייתן שקט לשמאל והשמאל יעשה מהפכה גם אם על הנייר סיכמנו על בחירות וקואליציה.

וכן, במעוזים מסוימים של השמאל/ימין קיצוני, תוכל לראות בקלות איך השמאל סותם פיות ומתעלם מהימין לחלוטין, ובמעוזים של הימין הקיצוני יש הרבה יותר דיאלוג ומקסימום - מיגננה, טבל ממש לא סתימת פיות.

אישי יש לי קולגות מאנשי שמאל קיצוני והיחס שלי אליהם אדיב, ולא אכפת לי הדעות שלהם.

לא יודע איך אנשי ימין אחרים מתייחסים בסביבת תחום עבודה שהרוב ימני.

מי שרוצה להחליף את הממשלה הנוכחית זה נחשב לסביבה שמאלנית?

כי אצלי 100% מהעובדים רוצים להחליף את הממשלה ואני בתוכם ואני איש ימין.

אתה באמת עובד בחברה קטנה מאוד ויצא שחוץ ממך כולם אנשי שמאל מובהקים?

(רק מעיר בצד שיש לי המון ביקורת על הממשלה, אבל בסוף היום הממשלה לא מוכנה לוותר על חיסול מוחלט של חמאס בעוד שמפלגות אחרות מעדיפות לעצור את הלחימה תמורת החטופים, גם אם נסיים את המלחמה כשחמאס עומד על הרגליים)

לא מקום להבעת דעות.

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

נטחנו עד דק

לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם

מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

מעלה השערה שהוא מציג תוצאות חיפוש בגוגל - ולא משקף גלישות ישירות לאתרים דרך דפדפן כרום של גוגל 

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.