שם את הספרים לבד או חברותא או חבורה. הם ירוויחו ממכירת הקפה וגם אנשים יקנו ספרים שמעניינים אותם לבית. בנוסף לשם שמים, זה ידרבן אנשים ללמוד וגם אולי יצא מזה שידוכים.
ראיתי עכשיו שיש בית קפה כזה בארה"ב ללימוד Bible ועוד ספרים דתיים.
מה אתם אומרים על הרעיון?
(אני יודע שיש כבר מקומות כאלה עם ספרים חילוניים, ואף הייתי בהם, אבל עכשיו ראיתי מקום דתי)
אבל יש שם בנים קבועים שמתחילים איתי מגיל אפס בערך
תשאלי אותו:
"מסכת שבת אתה יודע? תגיד בעל פה את הל"ט אבות מלאכות.
מסכת יבמות אתה יודע? בשם איזה נביא העידו שצרת הבת אסורה?
מסכת בבא בתרא אתה יודע? מי שמכר עיר מכר את בנותיה או לא?
מסכת חולין אתה יודע? אם שנים אוחזים בסכין ושוחטים, אחד לשם כשרות ואחד לפסול, האם זה כשר?"
אם הוא ידע לענות תתחתני איתו, אם לא תעשי לו פרצוף ותקראי לו עם הארץ.
אמרתי לו את כולם להגיד?
עצרתי בגוזז
ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד וכו' "
רש"י: "יהו מחודדין בפיך - חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד:"
ארץ השוקולד
דברי שיר זה סניף של חרדונים בגבעת זאב
לא דומה לנו בכללל
מלא לקוחות מתוסכלים באים אלינו ומאישימים אותנו על לא עוול בכפנו
וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
שהוא יכול לדלג על הסטטיסטיקה וזה?
הוא אכן שיר בעייתי גם לדעתי.
כי הוא מכריח את ה' לתת לי את מה שלדעתי הכי טוב
לא יודע, אין לי כח להתעסק איתו עכשיו, יש בו קטע כנראה בעייתי, שהכל יהיה טוב מושלם כזה.
אבל מה שכן הוא מדגיש מסר אמיתי.
שה' הוא טוב והוא יכול לפנק אותנו בצורה הכי פשוטה ומובנת לנו.
ולענייננו, לא כל אסון שקורה בסטטיסטיקה
חייב להגיע אל אותו בן אדם.
וגם אי אפשר לחיות בחרדה קבועה.
כמו עם תאונות הדרכים.
ואנשים נוסעים.
ומאמינים שיגיעו.
כך אמר אחד האדמו"רים של חב"ד (אם איני טועה).
זה המסר של השיר; תהיה אופטימי, כי הכל לטובה.
השתדלות
צריך להאמין שה' ישמור עלינו, אבל במקביל ה' ציווה גם לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על עצמנו.
בתורה מספר הניסים הוא מועט, ויש המון מצוות הקשורות להנהגה יומיומית רציונלית. כגון, המצווה שמחייבת בניית מעקה (רגע, אבל ה' יתברך תמיד אוהב אותי, הוא הרי יכול למנוע ממני שאפול).
מה לעשות שסיפורי ניסים ושירים מעודדים אין להם על מה לסמוך. בתורה ה' מעניש את עם ישראל על ימין ועל שמאל, מבטיח חיים טובים רק אם העם כולו יקיים מצוות ומאיים על עם סגולה במחלות, רעב וגירוש אם המצב יהיה הפוך.
גם אני לא מתה על השיר הזה הוא ממש שטחי נראה לי.
יכול להיות שבפרקטיקה אני לא אסכים איתך, כי אין לי אמון מוחלט במערכות הבריאות, אבל הרעיון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חכם עיניו בראשו" לגמרי נכון... אנשים מוצאים תירוצים להכנע לקושי שלהם.
וברור שיחד עם ההשתדלות ה' קובע ולא הרופאים.
אם לחברה הכי טובה שלך תהיה מוטציה חביבה בשם 185delAG, מוטציה שגורמת לכמעט 90% מהנשים לחלות בסרטן שד/שחלה, מה תגידי לה לעשות?
להקשיב לרופאים ולעשות כריתת שחלות בגיל 35 (פעולה מצילת חיים שמקטינה את הסיכון לסרטן השחלה לכמעט 0% ואת הסיכון לסרטן שד ליותר נמוך מאשר אצל אשה ללא המוטציה שלא עברה כריתה),
או שתגידי לה: ''עזבי, אל תעשי את זה, אין לי אמון במערכת הבריאות, המערכת סתם רוצה להזיק לך / להרוויח עלייך כסף''?
מעניין אותי איפה עובר הגבול שלך: האם חוסר האמון הוא רק בדברים קטנים כמו צינון ואנטיביוטיקה, או שגם כשמדובר בהצלת חיים ודאית את מוכנה להמר על החיים של הקרובים לך?
להתייעץ, לבדוק, זאת בוודאי לא החלטה שמקבלים בקלות ראש. שומעים את דעת הרופאים, אבל לא הולכים אחרי כל מה שהם אומרים על עיוור. כל עניין לגופו.
הם לא יודעים הכל, הרבה פעמים הם פועלים בניסוי ותעיה, הם סה"כ בני אדם.
חוסר האמון במערכת הבריאות פה הוא נושא קצת אחר. בעיקר לגבי החיסונים. מה לעשות זאת לא מערכת טהורה. כשיש סיבה לחשוש- חוששים.
האם להתייעץ עם רופאים מומחים או להתייעץ עם אותם האנשים שאת מקשיבה להם בנושא החיסונים?
האם לבדוק באותן השיטות שמתנגדי החיסונים בודקים, למשל דוגמאות פרטניות והתעלמות ממחקרים?
או שתגידי לאותה חברה טובה ''אחותי, כאן זה לא צחוק, את צריכה להקשיב לרופאים ולמחקרים שהם עובדים על פיהם''?
שסותרות את מה שנאמר בחמשת חומשי התורה. ה' יתברך תמיד אוהב אותי - האמנם? ה' מתנה את אהבתו לעם ישראל בקיום מצוות המוני. חטאו של עכן מלמדנו, שרשע אחד יכול להמיט אסון על הקולקטיב. והוא יעשה לי רק טוב - מה עם "פוקד עוון אבות על בנים"? מה עם כל ההיסטוריה של עם ישראל (שחוטא ברוב שנות קיומו וסופג מכות בגלות ובארצו)?
ואילו ה' השמיד לא פעם ולא פעמים רבים מקרב בני ישראל, שלא לדבר על שאר התקופות ההיסטוריות.
אם משמידים אז שונאים?
קצת לא מסתדר לי מה שאתה טוען.
אם אוהבים לא משמידים. זה נכון. אז את מי משמידים? את מי ששונאים בדרך כלל. לא?
אם אתה מתכוון לחרדים (לא לענות "על ראש הגנב בוער הכובע" בבקשה),
אז זה ממש לא נכון; היהדות דורשת השתדלות ולא לשבת בהכנעה
דטרמניסטית. "ניתן לרופא אפשרות לרפא".
דווקא החרדים הולכים לרופאים הטובים ביותר, משום
"עם רופא גדול הולך מלאך גדול"!
זו לא השקפה יהודית, מה שאתה אומר.
זו עצלות, או פחד או הכחשה וכו'.
מה לזה וליהדות?
אחוז קטן מהחרדים,
ובדרך כלל הם משתייכים לאותו תת מגזר חרדי, אבל אני מעדיף לא לכתוב איזה.
מדגיש שוב שזה אחוז קטן ולכן היה חשוב לי לדייק כבר למעלה שזה תת מגזר.
בכלל לא לחשוב שזה קשור לחרדיים.
גנב חכם, דואג שהכובע דלו לא יבער 😉
(עם הסכמות של רבני ברסלב) לסתור ולתקן כמה וכמה "יסודות אמונה" שכתב הרב שלום ארוש בספרים "בגן האמונה"
הספר נקרא בשם "גן המבוכה" (קונטרה לספרים המדוברים)
20260108232645.pdf למי שרוצה לקרוא.
אם כי אני רוצה לציין שאני מחזיק לו טובה גדולה שהוא חיזק אותי מאד בעבודת ה' ולא להתייאש וכו'
ומאמין שזה לא בכוונה, ואולי הטעו אותו כשהוא חזר בתשובה.
אבל גם יש אפשרות שהרב ארוש צודק ואותו מחבר מבוחבל ועוד יחזור בתשובה.
אל תתייחס להסכמות וכדו, זה פוליטיקות פנימיות של חסידות ברסלב (הניתוק של ה"שול" ואנשיו - בדגש על הרב שכטר והרב קרמר - מהרב ברלנד והרב שיק, לא נוצר יש מאין. מטבע הדברים הם גם לא מחבבים את הרב ארוש. לא יודע מה בדיוק הפוליטיקות, אבל אני מניח שלא הכפירה וכו הן הסיבות הבסיסיות/היחידות שהרבנים הנל מתנערים מהרב ארוש...).
אנחנו יכולים לאהוב ולכבד את כל הצדדים. מציע לך לקרוא את מכתביו של הרב קוק בנושא הדרדעים (מופיע גם בפתיחה לספר "אמונת ה'")
. אני לא הולך לפי שמות אלא לפי מקורותמבקש אמונהוכמה שאותו רב קיבל וממי קיבל את הדברים
אמנם עדיין לא קראתי הכל, אבל בינתיים אני רואה שיש מקורות לדבריהם וגם ההיגיון יותר בצד שלהם.
ממליץ שתקרא בעצמך.. הכי טוב לברר בעצמנו
בשביל מה להיכנס לתיאוריות של תככים ופוליטיקה שיכול בקלות להיות לשון הרע
אבל מה לעשות שאני עוסק בנושאים אחרים בתורה, והדברים האלה לא מאוד מאוד מטרידים אותי? (אל תשאל למה, כי אין לי כח לענות וכי לא תאהב את התשובה)
אז רק הצעתי שתבדוק את הדברים ולא את הדוברים, ואולי גם תברר אם הרב ארוש (שאינו קוטל קנים) נתן תשובה לשאלות. - אני מבין ממך שכבר עשית את זה, אז הכל בא על מקומו בשלום
אבל אסור לנרמל אדם שהוכח שנאף, ששלח אנשים לשפוך דם, שהונה חולים במצגות שווא והרוויח מזה כספים רבים.
(על משקל בס"ד)
הייתי לוקחת ממנה סיכומים בתיכון וכאלה. וואלה צודקת.
קודם כל יש את ה', אבל אנחנו מצידנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו.
נו, אני גם מסתכלת ימינה שמאלה לפני שאני חוצה את הכביש. על אף שאני יכולה חלילה להידרס גם כך, ועל אף שה' יכול לשמור עליי גם אם לא אסתכל אף פעם לפני חציית הכביש.
השתדלות אנושית היא בעיניי חלק בלתי נפרד מהאמונה.
אלא בתת-אמונה שהשתרשה בדורות האחרונים.
גם ברמה הפסיכולוגית זה מוטמע כל כך עמוק ונרשם באמגידלה, עד שגם כשאתה כבר יודע איך נכון להתייחס לדברים - זה כעין סוג של תגובה אוטומטית, ומאוד קשה לגבור על זה.
(נאמר מניסיון אישי..)
יותר לדרך חיים של כאן ועכשיו ולא להיות בשליטה על כל תרחיש שעלול אולי לקרות.
אפשר להגיד את אותה נקודה דומה על המעשנים.
הם מכניסים את עצמם בידיעה מוחלטת לכל קבוצת סיכון אפשרית, הזקנה שלהם תהיה ככל הנראה הרבה פחות בריאה משל אדם שלא מעשן, ועדיין הם מעדיפים ליהנות מהכאן ועכשיו ולא לחשוב על הסכנות בטווח הרחוק.
אני לא כזאת אבל ובנקודות מסוימות אני מבינה אותם.
אתה קורה לזה שליטה בסיטואציה הם קוראים לזה חרדה ודאגה לעתיד על חשבון הרווחה והשלווה הקיימת.
אתה כנראה מסוג האנשים ששליטה בסיטואציה מרגיעה אותם, הם להפך.
מניחה שגם אם הם אומרים השגחה הם פשוט מהסוג הזה של האנשים אבל מתרצים את זה ב"השגחה עליונה".
באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
לא להעניש. כמו רבי עקיבא שאם היה בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם.
בית דין בהוראת שעה יכול לעשות דברים אחרים.
אין מצווה להפריש חוטאים אם זה יעשה בדיוק ההפך.
סנהדרין בכל מקרה יכולה לבטל עשה מהתורה אם יש לזה טעם להציל מחטא אחר, ואם יפסק בעתיד שדרשינן טעמא דקרא כדעת רשב"י בגמרא אז בכלל אם יש לזה טעם מסוים שדורשים מהכתוב היא יכולה. ואם ייפסק כדעת רב אחא שאפשר לבטל לא תעשה בידי סנהדרין אז בכלל השמים הם הגבול בסנהדרין לעתיד לבוא.
(ראה לנבוכי הדור על זה. אבל יש פרשנויות שונות על דברי הרב קוק.
הרב שרקי סובר שסנהדרין לעתיד תוכל לפי הרב קוק לפי הבנתו את הגמרא לשנות כל דבר בתורה, אם תפסוק כמו רשב"י ורב אחא.
הרב אבינר סובר שהרב קוק הבין את הגמרא שמדברת רק בהוראת שעה מיוחדת).
בכל מקרה לעניין כפיה בדורינו. מה שכתבתי זה מה שהפוסקים אומרים.
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
יש לרב יעקב אריאל כמה מאמרים שבהם הוא מדבר על צדק חברתי ועל המקורות שלו בהלכה. אפשר למצוא חלק באינטרנט, הנה שניים לדוגמא)
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.
התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?
אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.
וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.
אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה
אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה
