בהריון ואחרי הלידה יש דברים רבים שמשתנים בגוף ולפעמים אפילו לא יודעים שזה מזה.
מקריאה בפורום יש הרבה שאלות-
לטובתי ולטובת כולן נא להוסיף כאן כל מה ששיך ולחסוך תהיות וקשיים מהנשים.
(לדוגמא מה שקראתי על מחסור בויטמין די ועצם הזנב...זה מועיל נורא...ולא ידעתי .)
יש כזה דבר בתחילת הריון דימום השתרשות.
חוסר ברזל, אבץ ויטמינים..
גירודים שלא פוסקים ואף מחמירים ומתפשטים עלולים להיות קשורים לכבד. צריך לטפל בזה, זה לא בריא לתינוק ... מבקשים בדיקת דם מהרופא ובמידה שאכן יש בעיה מקבלים כדורים שעושים חלק מהעבודה של הכבד ומפסיקים את הגירודים המציקים מאוד.
אף פעם לא סבלתי מזה ופתאום בהריון היה זמן שהיה נורא.
רק שמתי קרמים כל היום וללא הועיל.
קראתי איפשהו, זה היה מוזכר רק באתר אחד, על הקשר לאנמיה.
ובבדיקות הדם גיליתי כמה זה נכון.
כשזה קרה שוב ידעתי כבר מייד להקפיד על לקיחת הברזל.
כדאי לקחת מהר כדורים ולאכול חלבונים.
לא זוכרת איזה B זה, היה אחד שלא היה בפרנטאל ומצאתי שיש אותו באיזה כדורים במגרה של בעלי.
לקחתי ותוך יום היה הבדל.
הריון-
בחילות-לפעמים עוזר,מסטיק,ג'ינג'ר,למצוץ קרח,לימון.
הקאות-לאכול קרקרים,צנימים,פירכיות אורז.
נתפס שריר ברגל-בדר"כ ממחסור במגנזיום,אפשר לאכול בננות ושקדים,או מגנזיום בכדורים.
צרבת-כדורי טאמס,לא ללבוש בגדים צמודים חזיה עם ברזלים,חלב,שקדים קלופים ומללפון
כאבי גב,לשבת בישיבה זקופה,לנעול נעליים נוחות,להתפנק בעיסוי טיפולים,להקלה בקבוק מים חמים/כרית חימום.
עצירות-שזיפים,שתיה מרובה,פירות ירקות וסיבים תזונתיים
ורידים/דליות-יש גרביוני לחץ,רפלקסולוגיה מקל.
בצקת-להרים רגליים למעלה,להניח רגליים במים עם מלח גס.
אחרי לידה-
טחורים-לא ללחוץ בשירותים,משחת הממליס למרוח אחרי קינוח,תזונה נכונה המון מים (וכמו בעצירות)
גודש-לסחוט מעט במקלחת,לשאוב מעט רק להקלה גג 10 מ"ל.
דימום-לשאול רב על כל כתם.
תפרים-לשטוף היטב במים,ספרי אלו-פירסט
צלקת של ניתוח קיסרי-ספרי אלו=פירסט.
דיכדוך-לזכור שזה טבעי, אבל לשים לב שלא מחמיר. לפתוח חלונות,אור יום,לאכול ולשתות טוב. לשתף!!
לבקש עזרה..
יש אירגון ניצ"ה.
זה מה שעלה לי לבנתיים
*כוכבית*
בהריון:
התכווצויות במהלך ההריון - חסר במגנזיום!
כאב שיניים שכיח בהריון - חסר בסידן
כאבי ראש- חסר בשתיה חיבים לשתות לפחות 4 ליטר כל יום ובימים חמים אף יותר
דימום מהאף קשור להתגברות כלי דם
שכחה - חסר בויטמין B12
לאחר הלידה :
אם זה לידה רגילה, לא ניתוח, חשוב לשטוף את האזור למטה. אך לא יתר על המידה, בא נאמר פעמים שלוש ביום. ולא יותר מכך, כי זה גורם לשריפה איומה למטה! עדיף למרוח מידי פעם במקום זאת, שמן זית. זה מרגיע מאד את האזור, גם כשיש תפרים. וגם יחד עם זאת מאחה את התפרים!
כל האזור העליון נורא רגיש למגע, מהחזה ולמעלה כולל כאבים!!יכול להשאר הכאב גם לאחר חצי שנה!
באזור ההנקה - לאחר לידה (יום יומים אחרי הלידה עד שלושה ימים), נוצר גודש וזה גורם לכאב. כוון שנוצר התרכזות של חלב באזור ומעונין תיכף לתת לתינוקך את החיוני לו, מה שמומלץ להניק הרבה או לשאוב למרות הכאב העצום, וזה גורם לחלב לצאת ולא להשאר בפנים ומקל מיד על הכאב! כעבור שלוש ימים זה נעלם!!
נ.ב
שמעתי מרופא שלפעמים ההקאות בהריון מגיעות מחסר מסויים של ויטמין מקבוצת B.לא יצא לי לבדוק זאת!
לגבי טחורים יש אתר שמקיף את כל הנושא (וצנוע כולו ( חוץ מהלינקים הסופיים שאליו מוביל האתר על דבר ספציפי בלבד, ולא כל כך חשוב לעומת שאר הדברים החיוניים שבהם הכל צנוע!) מומלץ!
הנה הקישור :
מאחלת שרק לשונאינו הערבים יהיה את כל התופעות הלוואי ולנו בריאות איתנה והריון כמו חלום ורוד!
גם לאחר הלידה בלי שוב כאב וחולשה!!
והריון בריא ושלם!!
קונכיות הנקה!!!
זה שומר על האיזור לח ופשוט עוזר לזה להתרפא
אחרי כמה הנקות כבר הרגשתי שיפור
עד היום ארבעה חודשים אחרי לא נפרדתי מהם
ממליצה בחום!!!
יש גם לנסלינו...כדאי להשתמש ובאמת אם לא עובר לפנות ליועצת הנקה!
יש להן פתרונות ועיצות מעולות-חבל לסבול.
ששווה התיעצות עם אחות או יועצת הנקה, שתראה ממה זה,
אולי התפיסה לא טובה, אולי גודש ואולי לשון קשורה,...ויש עוד המון אפשרויות.
בהצלחה, לא נראה לי שזה חייב להמשיך ככה.
בננה אחת, שלוש פעמים בשבוע. במשך שבועיים זה מחזיר את האיזון של המגנזיום.
זה קרה לי רק אחרי לידה אחת לכן לא הכרתי את זה.
בעת ניקוי המקום הרגשתי שהכל שם בולט ונפוח וממש נבהלתי, הסתכלתי במראה ועוד יותר נבהלתי כי כל האיזור הפנימי היה כחול ונפוח. אמא שלי אמרה שמעולם לא קרה לה (9 לידות) אבל תברר. ואז היא שאלה רופאה מנוסה שאמרה שזה יעבור. זה כמו שטף דם פנימי מהלחץ של הלידה. זה באמת עבר אחרי שבוע שבועיים.
אז אם קורה למישהי לא להבהל.
ודבר נוסף אומרים אחרי לידה שהתפרים עוברים אחרי שבועיים. זה לא כך אצל כולן. לי לקח יותר מחודש להצליח לעשות פעולות מבלי להתכווץ מכאב. וביחסי אישות לקח עוד הרבה זמן עד שלא כאב בכלל.
אז- סבלנות.
ועוד משהו- יש כאלה שההריון מרחיב להן או מנפח את הפנים - עובר אחרי הלידה, או עושה כתמים על הפנים או חצ'קונים.
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
בגלל שאלו באמת פירות שדורשים השקעה אז אני לרוב לא מחלקת אותם לילדים בימי חול.
זה אוכל של שבת. (ותותים אני בכלל לא קונה כי מבחינתי זה לא שווה את המאמץ בכלל..)
ואז כשילדים קטנים באים לגינה ורואים את השכנה עם כאלה דברים טעימים ברור שזה מושך אותם אליה.. ולי לא נעים ממנה. מכאן באמת התשומת לב ומכאן ההתבאסות...
ואני ממש מבינה למה את לא רוצה לחלק מזה! גם אני לא אוהבת שבאים ומבקשים ממני ומשתדלת ללמד את הילדים שלי שלא מנומס לבקש..
אבל ילדים בני שנתיים אי אפשר באמת להסביר להם את זה, אז זה הופך את כל האירוע ללא נעים לשני הצדדים. אם מישהי מביאה משהו סטנדרטי יותר כמו תפוח או מלפפונים אז גם הילדים פחות נדבקים.
אגב באותה מידה מפריע לי שמביאים חטיפים למתקנים. גם אם זה ברעיון של לחלק לכולם.. אני בעיקרון לא רוצה שהילדים שלי יאכלו ממתקים סתם ככה באמצע שבוע וכשמישהי נחמדה מחלקת במתקנים לכולם אז זה הרבה יותר קשה למנוע את הילדים מזה.
אבל - אני לעולם לא אגיד משהו למישהי.. לא תפקידי לחנך את הציבור וזה גם לגמרי עניין של סטנדרטים.. כמו שכתבתי אצלינו זה פירות של שבת. ואצל מישהי אחרת ביסקווטים זה הדבר הכי פשוט בעולם ואצלי זה ממתק לכל דבר...
אז תכלס אין לי מסקנה.🙂
כתבתי את זה כדי שאולי יעזור לך להבין את הילדים שנדבקים אלייך..
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יום העצמאות
כולם עם המשפחה
עם חברים מהיישוב
עושים על האש
נהנים
ואנחנו כרגיל בבית
משפחה גרעינית
תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!
כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה
פשוט לא זורם
זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין
הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי
וזה לא פשוט
לסחוב הכל
לארגן הכל
לשלם על הכל
להעסיק את הילדים
הכל לבד
מסיימים עם הלשון בחוץ
"רק בשביל הילדים"
וגם לי בא שמישהו יזמין אותי
לבוא ככה
כמו שאני
להכין משהו קטן
וזהו
להרגיש תחושה של ביחד
של חלק ממשפחה
מקהילה
ואין....
יאללהההה
הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים
ומהר מהר מנגבת את הדמעות
תודה שהייתן כאן🥰
אם רק תפרטי קצת מה הקריטריונים שלכם בטוחה שתקבלי פה המון הצעות.
למשל היישוב חשמונאים- שייך למועצת בנימין אבל נמצא בתוך הירוק
היישובים נוף איילון, שעלבים, מבוא חורון קרובים למודיעין וקהילתיים
ברמלה יש גרעין תורני חזק
במודיעין בשכונות החדשות יש הרבה קהילות של צעירים
בכרמי גת יש הרבה צעירים, בכרמי הנדיב בקריית מלאכי נבנות ממש קהילות חדשות- חברים שלנו גרים שם ומרוצים ממש
לא מכירה לעומק אבל אולי אזור יד בנימין
בקיצור- תכתבי מה הקריטריונים וננסה לעזור.
כשאין משפחה- קהילה חזקה ותומכת זה דבר חשוב ומשמעותי מאד!!
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
מגיל ממש קטן כל הזמן מרגישה לא אהובה
לא רצויה
בין חברות
בין משפחה
תמיד כשהייתי רואה כמה חברות יושבות ביחד, לא ניגשתי
הייתי בטוחה שהן לא ירצו שאצטרף
זה סתם יעיק
בטוחה שלא אוהבים אותי בקהילה
קשה לי להאמין שממש אוהבים אותי
שרוצים בקרבתי
זה מפתיע אותי אפילו
מה אפשר לעשות?
זה הורס לי המון המון בחיים
טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.
באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.
להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...
אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש
חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.
אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.
לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.
וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.
בהצלחה!!!
כמה תכונות
חוסר אהבה עצמית
חוסר בטחון עצמי
והימנעות חברתית
גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי
צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות
כדי לשנות
צריך
ללמוד
לנסות ולטעות
ללמוד ולהשתפר
אפשר עם עזרה מקצועית
ואפשר למשל עם גיפיטי
אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת
(אני עשיתי דרך ארוכה
עם התכונות הללו
לבד
טרום עידן AI
וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר
הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)
או גאדג'ט למטבח
או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)
ואם כבר יש, אז שואב שוטף
נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי!
השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.
כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.
וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו
הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.
השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.
זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת...
יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנעל הדייסון...
לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.
תודה שהסברת
או ציוד של אומנות או תכשיטנות
ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה
או יקר יותר.
כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)
חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)
תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)
פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)
