נשים יקרות, אחרי שהתאוששתי מהלידה אני רוצה לספר לכן על הליווי של מוריה בלידה שלי, כדי לעזור למי שמתלבטת אם לקחת דולה ואם מוריה היא הדולה שמתאימה לכן (בדיוק כמו שאני הייתי לפני כמה שבועות..)

כשהתקרבתי לחודש תשיעי, למרות שבעלי ואני עברנו קורס מאוד יסודי שהכין אותנו לקראת הלידה, ולמרות שקראתי כמעט בע"פ את הספר על הריון ולידה, הרגשתי שאני עדיין חוששת מהלא נודע- כי כמה שאהיה מוכנה אני לא יודעת איך הלידה (הראשונה, אגב) שלי תתפתח – אולי יהיו הפתעות וזה לא ילך חלק, אולי יהיה לי קשה להתמודד עם הכאב, אולי בעלי יהיה בעבודה ולא יספיק להגיע ואני אהיה לבד בזמן הצירים או אפילו בלידה..

מצד שני, דולה זה הוצאה גדולה, ואולי הלידה תהיה קצרה והיא לא תספיק להגיע, אולי לא יהיה בינינו חיבור ואני ארגיש לא בנוח איתה בלידה, אולי יהיו שלבים בלידה שארצה לחוות רק עם בעלי בלי מישהו שיפריע.. ושוב, המחיר שהתלבטתי אם הוא שווה את זה..

כשהגעתי להחלטה סופסוף התחלתי בלחפש מישהי דתייה באזור שלי (דתיה כדי שתהיה כמה שאפשר בראש שלי), ביררתי מחירים ובסופו של דבר בחרתי אינטואיטיבית במי שנראתה לי הכי מתאימה, עד כמה שאפשר להבין דרך האינטרנט/הפייסבוק.

ואחרי שנפגשנו ראיתי שמוריה באה עם אופי פתוח, שהיא מוכנה להתאים את עצמה אליי(לדוגמא-שהיא תבין כשארצה להיות לבד עם בעלי ותצא) –בקיצור נרגעתי..

וללידה:

בתחילת שבוע 41, 00:00 ירידת מים, דיברנו עם מוריה ויצאנו ב01:00 לבי"ח ברזילי, ב02:00 בערך קיבלו אותי לחדר לידה עם פתיחה של 1.5 וצירים לא כ"כ חזקים אבל סדירים.

בשלב הזה מוריה הגיעה ועשתה לי רפלקסולוגיה לזירוז, עיסויים כדי לעזור לי להתמודד עם הצירים, נתנה לי דברים להרגעה ודאגה לי לדברים הכי קטנים, ככה במשך ש-ע-ו-ת.. כי שום דבר לא התקדם.

בין לבין גם הרופאים התלבטו על קיסרי בגלל חשש שהעובר גדול מידי.

לקראת הצהריים כבר דיברו איתי על זירוז ואז החלטתי שלפני הזירוז אני אקח אפידורל, ובזמן ששכבתי עם רגליים כבדות מוריה המשיכה לעזור והזיזה את הגוף שלי כדי שאשאר בתנועה.
בערך ב23:00 כבר הייתה פתיחה משמעותית יותר ונכנסתי ללידה פעילה.

ב03:45 ילדתי ב"ה את לביא, הבן הבכור והמתוק שלנו, בלידת ואקום, כשהוא שוקל 4.200..

אין ספק שבזכות מוריה הצלחתי להתמודד עם הלידה בצורה הזו, היא הייתה שם בשבילי, כל כך הרבה שעות. תמכה בי, עודדה אותי, עזרה לי פיזית ונתנה לי הרגשה טובה.

ההמלצה שלי לכל מי שמתלבטת – זה לא פינוק או מותרות: דולה טובה, שמתאימה את עצמה לראש שלך, נותנת שקט נפשי במהלך הלידה ועוזרת בצורה משמעותית.

אני לא מתחרטת בכלל, יצאתי מהלידה ואמרתי שלקחת דולה זו אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי בחיי.

תודה רבה מוריה! העזרה שלך בלידה שלי הייתה משמעותית ועזרה לי לעבור בצורה כזו את הלידה הארוכה והמתישה, שבסופה נולד לביא המתוק

מוריה 054-550-9178

https://www.facebook.com/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%92-HypnoBirthing-922646667832434/

היא גרה בנטע, אני יודעת שהיא מלווה בסורוקה, ברזילי, קפלן ונראלי שגם בירושלים.. אולי בעוד מקומות שווה לשאול אותה.. ואני שולחת לך מחיר שהיא לקחה לי בפרטי

והחיסרון: זה עולה כסף

כמובן, גם הבעל יכול לעזור, אבל לא תמיד, ולא תמיד זה גם נוח לו.

אמנם לרוב המיילדות הן נחמדות ועוזרות מאוד, אבל אי אפשר לדעת על מי נופלים, וגם הן לא נמצאות כל הזמן עם היולדת.

אז כדאי שתהיה מישהי אישית עם היולדת בלידה:

או רופאה פרטית

או מיילדת פרטית

או דולה

או דולה בסטאז'

או אמא/אחות/חברה וכדומה.

(בסדר יורד מבחינת המחיר...)

אמא/ אחות/ חברה ואם לא- שווה לקחת דולה.

היא מאזור ירושלים או לניאדו ?

אני כותבת באנונימי כדי לא להעליב את הדולות האחרות שליוו אותי. 

ילדתי 5 פעמים

פעמיים בלי דולה,

פעם אחת עם דולה בסטאז'

פעם נוספת עם דולה אחרת

בשתי הפעמים לא הייתי מרוצה מהדולה, מכל מיני סיבות. בעיקר כי זה לא היה אפקטיבי כל כך. עם זאת בשתי הפעמים היה מקרה קטן שבו עצה קטנה שלהן היתה משמעותית מאוד, וייתכן מאוד שבלעדיהן הלידה היתה מתגלגלת אחרת לגמרי (ופחות טוב). 

בפעם האחרונה התלבטתי המון המון. 

לאור ההמלצות פה בפורום שקלתי אם אני רוצה שיפעת תלווה אותי (זה התאים מבחינת המיקום בארץ)

ההתלבטות היתה בעיקר לגבי העלות, ולגבי כך שמהתרשמות כללית לא הייתי בטוחה שהיא תתאים לי באופן אישי. 

השיקול שכן היה לאור הלידות הקודמות, החשיבות שיש מישהי שבקיאה בידע לצידי, ויכולה לעזור לי להחליט החלטות בזמן אמת (מעצם זה שהיא פורסת לי את המידע. ההחלטה היא שלי). זה לא תמיד נדרש, אבל לפעמים זה קורה. לא בטוח שזה יקרה בלידה שלי, אך אם יקרה ולא היתה דולה ויתגלגל למקום שאחר כך אדע שיכולתי למנוע את זה - זה מאוד יתסכל אותי.

למזלי הרב מישהי ביטלה לה (כי קבעו לה קיסרי), ולכן למרות כל ההתלבטות שלי שנמשכה (גם כי לא הצלחתי להגיע לעיר ולהיפגש איתה, וכל הזמן חששתי שזה לא יתאים), היא יכלה להגיע!

בלידה הזאת שהיתה ארוכה יותר מכל הלידות העזרה הפיזית שלה היתה משמעותית מאוד מאוד. ממש הצלה!

הקשר שלה עם הצוות (עין כרם) היה משמעותי מאוד!!

גם הידע שלה היה רחב ועזר לי להחליט. 

הקשב שלה לצרכים שלי גם היה משמעותי (לדוגמא היא עודדה אותי במילים וזה הפריע לי, אחרי תנועה אחת שלי היא קלטה שזה מפריע לי והפסיקה. וזה מעולה. הרי לא תמיד זאת סיטואציה שמתאים לשוחח בה..)

באופן אישי, מקווה שבעזרת ה' שאזכה להיות שוב בהריון וללדת עם יפעת

ובאופן כללי, אני ממליצה על דולה, ומניסיוני ראיתי הבדל גדול בין מישהי עם ניסיון רב לבין מישהי עם ניסיון מועט, אך אני מניחה שזה לא מחייב שכך אצל כולן. בכל מקרה, גם בזה צריך לנסות לראות מה יתאים לך ולהתפלל על כך. 

בהצלחה!

לא רוצה אף אחד שיהיה בסביבתי מעבר לבעלי, והוא מצויין שנמצא, גם יודע להיות בצד כשצריך וגם לתמוך כשצריך... 

וסביבה נשית תומכת היא לא הדבר שהכי חשוב לי (היתה גם לידה שהגעתי לבד ובעלי הגיע אחרי כמה שעות).

אמא שלי היתה בלידה הראשונה, לא הגיעה ישר אבל אחרי בערך 10 שעות בחדר לידה, וזה רק הלחיץ אותי. ויכול להיות שגם בגלל שזה לידה ראשונה וארוכה ומייגעת שהסתיימה בואקום בחדר ניתוח.

שאר הלידות, כמה שעות, היו שלבים יותר קלים או יותר קשים אך הסתדרתי מצויין, והצוות ברוב המקרים היה בסדר גמור. היו שקצת פחות מצאו חן אבל היו "בסדר", אבל הרוב היו ממש מקסימות, וילדתי ב-3 בתי חולים.

לא יודעת, אולי אני פחות מתחברת לכל מקצועות הטיפול, ליווי, תמיכה, באופן כללי, בכל תחומי החיים... אם צריכים ואין ברירה, נלך לעזרה מקצועית נקודתית, אבל לרוב די סומכת על עצמי, ועל הקב"ה כמובן שיגלגל ת'עניינים לטובה..

אני יולדת בלי דולה כי אני מרגישה שאני רוצה להיות לגמרי לבד. אם יש עוד נוכחים זה מלחיץ אותי ומפחיד אותי.

אם זו אשה שאוהבת תמיכה, מגע, שמוצאת נחמה בדברים האלו כשכואב לה אז כדאי לחשוב על דולה.

לי מאוד מאוד עזרה הפרטיות שלי בלידה. רציתי את בעלי לידי, נעזרתי בטנס ולא ככ לא הרגשתי צורך במגע, (חוץ מבהתחלה שהוא לחץ לי על הגב התחתון, אבל אז לא היתה בעיה), לא רציתי שידברו איתי או יסתכלו עלי. היה לי מאוד חשוב שרק הוא יהיה איתי... אפילו לא סיפרתי לאמא שלי עד שהתינוקת היתה בחוץ כי ידעתי שהיא תרצה לבוא...

אז אני לא יכולה להיות נגד כי לא ניסיתי, אבל לקחת בחשבון שזה תלוי ביולדת, ולא לכולם דולה מתאימה. שתחשוב מה היא רוצה, ושלא תבהל מהפחדות של 'אי אפשר ללדת בלי___'.

הסתיגות - באתי מוכנה ללידה, והכנתי גם את בעלי מה להגיד בכל מיני תרחישים של התערבות רפואית (נגיד - איך להגיב אם רוצים לעשות סטריפינג, או ירידת מים) שזה מאוד חשוב! אם אין דולה שמבינה בזה, כן חשוב שיהיה ליולדת מלווה שמבין, זה יכול להשפיע על כל מהלך הלידה.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.

באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.

להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...

אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש

חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.

אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.

לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.

וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.

בהצלחה!!!

כמה תכונות

חוסר אהבה עצמית

חוסר בטחון עצמי

והימנעות חברתית

גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי

צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות

כדי לשנות  

צריך

ללמוד

לנסות ולטעות

ללמוד ולהשתפר

אפשר עם עזרה מקצועית

ואפשר למשל עם גיפיטי

אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת

(אני עשיתי דרך ארוכה

עם התכונות הללו

לבד

טרום עידן AI

וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר

הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)