פשוט לספר לה.אפשר כל פעם עוד קצת.

אפשר להגיד לה שפעם היא היתה תינוקת בבטן של אמא ואז יצאה (להראות תמונות שלה, דןגמאות משכנים\מכרים וכו')

ועכשיו בע"ה הבטן של אמא גדלה ויש לה עוד תינוק שם ועוד זמן מה הוא יצא. קודם יהיה חורף ואז חנוכה ואז טו בשבט ואז יום הולדת של XYZ ואז התינוק יצטרך לצאת ואמא תלך לרופא ותוליד את התינוק.

נכין לו מיטה ובגדים וכו' וכו'. כמו שגם ל...(מישהו שהיא מכירה) יצא תינוק חדש לא מזמן.

ואת תעזרי לטפל בו ותביאי לו מוצץ וטיטול.

בקיצור לתאר לה מה שיהיה במושגים שלה שהיא מכירה.

כי ילדים בגיל הזה לא מאד תופסים זמנים, והיא תתקשה להבין שיש עוד הרבה זמן,

קחי בחשבון שברגע שאת מספרת סיכוי גדול שאנשים ידעו, ולכן אל תספרי לפני שאת מספרת לכולם.

אהבתי איך גיסתי הכינה את הילדים שלה:

חוץ מלהסביר להם שבעזרת השם יגיע תינוק, וכו'

היא סיפרה כל ערב סיפור בהמשכים על משפחה שנולד לה תינוק, מה השלבים, איפה האמא, 

מתי הילדים מבקרים אותה , לאיפה הם הולכים ... לדעתי זו הכנה מעולה.

לדעתי זה הרבה , אבל את מכירה את הילדה שלך ויודעת כמה היא תוכל לעמוד בציפיה (:

והיא שואלת אותי אם אני בהריון. כי זה נראה לה.

עוד לא עניתי תשובה ברורה. אמרתי שאני צריכה ללכת לרופאה לבדיקה ואז אדע ואגיד לה. ושהבדיקה עוד חודשיים.

נראה לי שזה מידי מוקדם. והיא גם לא יודעת לשמור סוד היא תספר ברור לשאר הילדים.והם יתחילו לנדנד מתי זה...

הייתם  מספרים בגיל שמונה בחודש רביעי?

ולפני יומיים יצא שסיפרתי לבת הגדולה שבת 9 על ההריון.

אבל היא יחסית אחראית ויודעת לשמור סוד בעיקרון.

כששאלה אותי הפעמים לפני כן (לא ישירות, אלא משהו כמו: "אני ממש רוצה שיהיה לנו עוד תינוק") אמרתי לה שתתפלל לה' שיהיה לנו עוד תינוק.

לדעתי במקרה שלך תספרי לה כשכבר "העולם" יכול לראות שאת בהריון, ככה לא יהיה אכפת לך שתדבר על זה.

גם אצלי הם ידעו מוקדם כי רואים עלי די מהר ואני  לא טיפוס של הסתרות ומריחות

אישרתי להם שאכן אבל הסברתי קצת על ההתפתחות והזמן שזה לוקח

נתתי נקודת זמן שקל להפנים - אחרי החגים

בהתחלה היו זמנים שהם אמרו - שיצא כבר, אנחנו לא יכולים לחכות

אז הסברתי להם כמה זה בריא לתינוק להיות בפנים כל ה9חודשים וכו' וזה עזר להם לא לקוות שייצא לפני הזמן.

עכשיו כבר קרובים לתאריך והציפיה מתגברת...

אגב, מאז שיש תנועות אני נותנת להם להרגיש (כשמתאים לי) הם מאד נהנים מזה

אני מספרת להם שגם את הקודם הם הרגישו וכו ושאחרי הלידה הם יספרו לתינוק שהם הרגישו אותו זז - זה ממש חוויה משפחתית

הוא היה בן פחות משלוש ושאל אותי למה הבטן שלי כ"כ גדולה ועניתי וכל הזמן הסברנו לו שיש לאמא תינוק או תינוקת בבטן. ושהוא יהיה אח טוב שלו ויעזור לנו לטפל בו. וכשיגדלו ישחקו יחד והיה להם כייף בעז"ה

כלומר...

היא יודעת שהיא הייתה בבטן של אמא 

היא יודעת שאני ילדתי אותה והיא יצאה מהבטן

היא ראתה את התמונות של האולטרסאונד שלה.

כל זה עוד לפני ההריון בכלל...

לכן זה קצת קשה כי זה המקום שלה !

היא ראתה תמונה של התינוק בבטן היא בטוחה שזו היא ...

היא ניסתה לקחת מה שיש לי בבטן

ואפילו קצת להרביץ לבטן 

לא יודעת איך לבצע את המעבר....

להסביר את גדלת

היית קטנה בבטן ואז גדלת היית תינונקת קטנה

ואז בת שנה שנתיים ושלוש

ולהרחיב-גדלו לך שיניים.

התחלת לדבר הפסקת לעשות בטיטול

הלכת לגן.ועוד תגדלי תהיי בבית ספר ותתחתני ואז יהיה לך גם ילדים .

אז עכשיו מהתחלה  יש לי בבטן תינוק שמתחיל את זה מהתחלה-

ולחזור על הענין  הוא יהיה תינוק קטן ואז בן שנה וכו'

 ולדעתי זה עוד ענין

שזה אולי גם קשה לנו כאימהות והורים

לשחרר שהוא לא התינוק

ויש מישהו אחר שאולי יקח לו את המקום.

וזה לא נכון כי הוא במילא יגדל ולא יהיה תינוק(בתקווה)

והלב מתרחב ויהיה בו מקום לכולם

למרות שקשה להאמין..

איך אפשר לאהוב עוד מישהו?

בהצלחה

בכל זאת כמו שאמרת זה המקום שלה, והתינוק ״ייקח״ לה חלק מהמקום.

מצד שני היא תרוויח גם דברים אחרים, ונראה י את זה כדאי להדגיש לה.

לספר לה שהיא תוכל לטפל בתינוק, ולשחק איתו וללמד אותו דברים,

לתת לה את המקום של הבוגרת שיכולה לעזור לאבא ואמא.

יש ספר ממש חמוד של אלונה פרנקל שנקרא ״ספר הפילפילים״.

סיפרנו אותו לבת שלי בת שנתיים, ואני צריכה ללדת עוד כמה שבועות,

ומהתגובות שלה ראינו שהיא ממש משליכה את הסיפור עליה.

הסיפור בקיצור מדבר על משפחת פילים, שהיה להם פילון אחד ואז נולדה עוד אחת,

וכל היחס עבר אליה והוא היה עצוב, עד שהוא סיפר את זה להורים שלו וכו׳.

הרבה בהצלחה!

אני מדגישה לביתי הגדולה כל הזמן שהדברים שלה ישארו שלה ואף אחד לא ייקח לה אותם.

כשהיא אומרת לי שהיא תביא לו את המוצץ שלה ואת הבקבוק והוא יישן במיטה שלה אני מדגישה לה כל הזמן שמה ששלה ישאר שלה ולתינוק יהיה אחר.

אבל אפשר להציג לה את זה בחיוב.

היא היתה בבטן של אמא ויצאה כמו כל הילדים והתינוקות.

אפשר להראות לה את התמונה של האולט' שלה ואז את האולט' החדש. היא היתה שם, ועכשיו היא כאן. גדולה, בוגרת ויודעת לעשות המון דברים של גדולים.

ולספר שככה זה כל הילדים (גם של בני האדם וגם של בעלי החיים...).

ואל תתרגשי שהיא ניסתה להרביץ או לקחת וכו'. אז מה, פעם פעמיים היא תגיב ככה ואח"כ היא תתרגש ותחכה לזה. 

זה קצת לדעתי להכניס לילד רעיונות לראש עוד לפני שהיו לו אותם.

למה להסביר לו מראש שהוא אמור להיות עצוב שיקחו לו את המקום שלו וכו'

אם תהיה בעיה כזאת ותתקלו בה אז משהו אחר אבל מראש להכניס אותו לסרטים האלה נשמע לי לא כדאי.

עדיף להעצים את זה שיהיה לו תפקידים שמתאימים לגיל שלו ועד'

כתבת יפה

לדעתי כדאי להגיד התינוקת שלנו או אחות שלך

ולא התינוקת שלך

1. כי זה של אמא ואבא ולא שלה

2.כי היא יכולה לחנוק אותה ולחשוב שזה הרכוש שלה

מסכימה?

מקווה שזה בסדר מצידך שהערתי

שאמא בהריון,ויש תינוק בבטן. ובע"ה היא תהיה אחות גדולה. ושאת תלדי עד ט"ו בשבט או משהו כזה..

והתינוקת בהתחלה בוכה וככה היא מדברת. ושתשמחי שתעזור לך.

תבחרו שמות יחד..

כעשוי את גדולה והתינוק/ת שיולד ישתמש בעגלה שלך ובמשחקים שהוי שלך במיטת תינוק .....

את לא צריכה כ אותם כי גדלת ולכן נביא את זה לתינוק החדש.......

לאט לאט תרגילי אותה שפתאום מהבת היחדה , יהיה עוד אחד.

את גדולה אז תעזרי לאמא , תביא טיטולים /מגוונים ....

וכך אפשר להרגיל אותה שיהיה לה עוד שותף לחיים ....

נ.ב יקח המון זמן עד שתפנים את זה . גם אחרי הלידה היא תחפש את המקום שלה ותרצה רק אותך .

ולמה הוא משתמש בעגלה /מיטה /משחקים שלי ......

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

עם פלטות ומיחמים

טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.

באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.

להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...

אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש

חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.

אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.

לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.

וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.

בהצלחה!!!

כמה תכונות

חוסר אהבה עצמית

חוסר בטחון עצמי

והימנעות חברתית

גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי

צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות

כדי לשנות  

צריך

ללמוד

לנסות ולטעות

ללמוד ולהשתפר

אפשר עם עזרה מקצועית

ואפשר למשל עם גיפיטי

אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת

(אני עשיתי דרך ארוכה

עם התכונות הללו

לבד

טרום עידן AI

וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר

הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)