חכה, האם המופע הגיע לסיומו עכשיו?

מושבים ריקים, והמסך ירד.

בשבילך ובשבילי, בשבילך ובשבילי.

 

אם לעולם לא אשחרר, אם לעולם לעולם לא אנסה.

אם נמשיך לטרוק דלתות, או לאהוב כל הלילה.

האם אני רק מפחדת להישאר לבד,

או מפחדת מכדי להצטרף למופע.

אנחנו להיות או לחדול, אנחנו להיות או לחדול.

 

אל תישן את אור היום,

אני יודעת שהחשכה לא תדריך אותי הביתה.

הכל יהיה בסדר....

אתה תדריך אותי חזרה הביתה.

האם אני רק מפחדת להישאר לבד,

או מפחדת מכדי להצטרף למופע.

אנחנו להיות או לחדול, אנחנו להיות או לחדול.

 

האם אני רק מפחדת להישאר לבד,

או מפחדת מכדי להצטרף למופע.

אנחנו להיות או לחדול, אנחנו להיות או לחדול.

 

חכה, לאט הכל מחשיך עכשיו.

רק צללים בעיר הרפאים הזו.

בשבילך ובשבילי, בשבילך ובשבילי.

אבל אם לעולם לא אשחרר, אם לעולם לעולם לא אנסה.

אם נמשיך לטרוק דלתות, או לאהוב כל הלילה.

האם אני רק מפחדת להישאר לבד,

או מפחדת מכדי להצטרף למופע.

אנחנו להיות או לחדול, אנחנו להיות או לחדול.

בוא תיכנס, בוא תתיישב.

סדר לך מיטה, תרגיש בבית.

כאילו אתה מתכוון לכל הדברים שאתה אומר.

יש לי צלקות, וגם יש לי ספקות.

אני בתוך הראש שלי, כי את הלב שלי שחקתי.

אני רוצה להרגיש כל מילה ששוקעת.

 

כי לפני שאני אפילו רוצה שזה ייגמר,

אני תוהה אם זה הולך לשום מקום.

אז כשאני נמשכת מכאן, משוך אותי קרוב.

כמו שאני אומרת לך.

 

התאכזבתי, בזבזתי זמן.

נהייתי מתוחה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

בבקשה, אל תתעתע בי.

אני לא נותנת בקלות כל כך הרבה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

ואל תעזוב.

ואל תעזוב.

 

נתתי לזה מרחב, נתתי לזה זמן.

אמרתי לעצמי שלא תשנה את דעתך.

אבל אנשים משנים את דעתם מהר כמו עונות השנה.

הייתי נאיבית, נפלתי בשקרים.

אז סלח לי שאני שואלת פעמיים.

כי רגשות הולכים כמו שהם מזדחלים פנימה.

 

כן, לפני שאני אפילו רוצה שזה ייגמר,

אני תוהה אם זה הולך לשום מקום.

אז כשאני נמשכת מכאן, משוך אותי קרוב.

כמו שאני אומרת לך.

 

התאכזבתי, בזבזתי זמן.

נהייתי מתוחה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

בבקשה, אל תתעתע בי.

אני לא נותנת בקלות כל כך הרבה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

ואל תעזוב.

ואל תעזוב.

 

יש לילות שאני מחזיקה חזק, ויש לילות שאני מוותרת.

יש לילות שאני כל כך גבוה, ויש לילות שאני כל כך נמוך.

יש לילות שאני מחזיקה חזק, ויש לילות שאני מוותרת.

אני מוותרת, אני אוותר.

 

התאכזבתי, בזבזתי זמן.

נהייתי מתוחה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

בבקשה, אל תתעתע בי.

אני לא נותנת בקלות כל כך הרבה, אז

אם אתה מחזיק אותי, תחזיק אותי קרוב.

ואל תעזוב.

ואל תעזוב.

לא הכרתי את 5,6,7

 

עד לעכשיו.

הו, הו

האם אני טועה בזה שאני חושב מחוץ לקופסה שאני נמצא בה?

האם אני טועה בזה שאני אומר שאני בוחר בדרך אחרת?

אני לא מנסה מה שכולם עושים,

רק כי כולם עושים מה שכולם עושים.

אם אני יודע דבר אחד - אני אפול, אבל אני אגדל.

אני הולך בדרך הזו שלי, הדרך הזו שאני קורא לה בית.

 

אז, האם אני טועה

בזה שאני חושב שאנחנו יכולים להיות משהו אמיתי?

עכשיו, האם אני טועה

בזה שאני מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות?

אבל, זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות.

 

האם אני מגזים בזה שאני חולם?

התחזית שלי - אני אהיה בגג העולם.

לך בדרכך, ואל תביט אחורה.

תמיד עשה מה שהחלטת.

אל תתן להם לשלוט בחייך.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

הילחם על שלך, ואל תוותר.

אל תתן להם להכניע אותך, לא.

אל תדאג, אתה לא לבד.

זה פשוט איך שאנחנו מרגישים.

 

האם אני טועה

בזה שאני חושב שאנחנו יכולים להיות משהו אמיתי?

עכשיו, האם אני טועה

בזה שאני מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות?

אבל, זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות.

 

אם תגידי לי שאני טועה,

אני לא רוצה להיות צודק.

 

האם אני טועה

בזה שאני חושב שאנחנו יכולים להיות משהו אמיתי?

עכשיו, האם אני טועה

בזה שאני מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות?

אבל, זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות.

 

אז, 

האם אני טועה

בזה שאני חושב שאנחנו יכולים להיות משהו אמיתי?

עכשיו, האם אני טועה

בזה שאני מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות?

אבל, זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

זה פשוט איך שאני מרגיש.

מנסה להשיג את הדברים שאיני יכול לראות.

מאד עופטימ גם

אופטימיות זה כל מה שנשאר

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה