"שאיפתו של שר האוצר, בנימין נתניהו, להגיע ליחס של 40% תקציב במונחי תוצר איננה אפשרית במציאות הכלכלית-חברתית של ישראל. אי-אפשר לקצץ 50 מיליארד שקלים מבלי להביא להרס הרשתות החברתיות של ישראל בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה." כך אמר שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, באסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות.
שוחט אמר, כי גם במדינות ה-OECD שיעור התקציב הממשלתי עומד על 50% מהתוצר. אמנם בארה"ב השיעור הוא נמוך יותר, אך זאת עקב העובדה שההוצאה לחינוך ולבריאות איננה מופיע ברובה בצד הציבורי. "אני מקווה שלא מתכוונים לייבא לישראל את שיטות החינוך והבריאות מארה"ב שהן ברובן פרטיות. הדבר עומד אפילו בניגוד לדוח ועדת דברת שדיבר על סגירת החינוך הפרטי. הגדלת המרכיב הפרטי בהוצאה הלאומית לחינוך ולבריאות רק תגדיל את אי השוויון החברתי באוכלוסייה", אמר בייגה שוחט.
עוד אמר שוחט כי גישת נתניהו בדבר הצורך ב"ממשלה קטנה" תביא לשינויים שהחברה בישראל לא תוכל לעמוד בהם. "המשמעות של קיצוצי התקציב היא פחות חינוך ושחרור המדינה ממחויבותה. לו אני הייתי שר האוצר כיום הייתי מודאג מאוד מאי השוויון החברתי. הצמיחה במשק איננה מסוגלת לתת פתרון מלא לבעיות התעסוקה. כל ההפחתות במיסוי הישיר, שהיו אמורות להקטין את אי השוויון, וכן הקיצוצים בקצבאות יביאו רק להגדלת מספר העניים".
בייגה שוחט אף תקף את הכוונה לקצץ בהשקעות במחקר והפיתוח והדגיש כי הוא רואה במחקר והפיתוח את המקור לעושר הלאומי. לדבריו, הקיצוץ המתמשך בתקציבי המדען הראשי איננו נכון בפרט שתקציב המדען איננו מבטא רק הוצאה, אלא השתתפות של הממשלה בנטילת סיכון ע"י היזמים.
(ש)
שוחט אמר, כי גם במדינות ה-OECD שיעור התקציב הממשלתי עומד על 50% מהתוצר. אמנם בארה"ב השיעור הוא נמוך יותר, אך זאת עקב העובדה שההוצאה לחינוך ולבריאות איננה מופיע ברובה בצד הציבורי. "אני מקווה שלא מתכוונים לייבא לישראל את שיטות החינוך והבריאות מארה"ב שהן ברובן פרטיות. הדבר עומד אפילו בניגוד לדוח ועדת דברת שדיבר על סגירת החינוך הפרטי. הגדלת המרכיב הפרטי בהוצאה הלאומית לחינוך ולבריאות רק תגדיל את אי השוויון החברתי באוכלוסייה", אמר בייגה שוחט.
עוד אמר שוחט כי גישת נתניהו בדבר הצורך ב"ממשלה קטנה" תביא לשינויים שהחברה בישראל לא תוכל לעמוד בהם. "המשמעות של קיצוצי התקציב היא פחות חינוך ושחרור המדינה ממחויבותה. לו אני הייתי שר האוצר כיום הייתי מודאג מאוד מאי השוויון החברתי. הצמיחה במשק איננה מסוגלת לתת פתרון מלא לבעיות התעסוקה. כל ההפחתות במיסוי הישיר, שהיו אמורות להקטין את אי השוויון, וכן הקיצוצים בקצבאות יביאו רק להגדלת מספר העניים".
בייגה שוחט אף תקף את הכוונה לקצץ בהשקעות במחקר והפיתוח והדגיש כי הוא רואה במחקר והפיתוח את המקור לעושר הלאומי. לדבריו, הקיצוץ המתמשך בתקציבי המדען הראשי איננו נכון בפרט שתקציב המדען איננו מבטא רק הוצאה, אלא השתתפות של הממשלה בנטילת סיכון ע"י היזמים.
(ש)