מחר יתקיים ניסיון להנחית גששית שתצלם את טיטאן - הירח הגדול ביותר מבין 31 ירחיו של כוכב של כוכב הלכת שבתאי. פרופ' עקיבא בר-נון, מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, הוא חבר צוות בסוכנות החלל האירופית, האחראית על המחקר במבצע המשותף עם סוכנות החלל של ארה"ב.
בר-נון עוסק כבר 30 שנה, יחד עם קבוצת חוקרים ישראליים, בפיענוח צפונותיו של טיטאן המסתורי. מחר אמור להתבצע החלק הסופי במבצע הייחודי "הפגישה הראשונה של האדם עם טיטאן", לאחר שהמתקן ינחת על-פני הירח המרוחק.
חללית לא מאויישת בשם קאסיני, שנמצאת בחלל למעלה משבע שנים, שיחררה מתוכה לפני שבועיים גשושית שאמורה לנחות על טיטאן בעזרת מצנח.
"קאסיני" סרקה בשנים האחרונות את כל הטבעות המקיפות את שבתאי, ואף חדרה דרכן, וסיפקה מידע חדש רב. הגשושית ששיגרה קאסיני נראת כצלחת מעופפת, ומצוייד במערכת חיישנים, מכ"ם ומצלמות. הוא יעשה דרך של כארבעה מיליון ק"מ וייכנס במהירות של 18 אלף קמ"ש דרך האטמוספירה של הירח טיטאן.
כשיהיה בגובה של 135 ק"מ מעל הירח, ייפתחו המצנחים, ובמשך 30 דקות יצולם הירח מכל כיוון אפשרי. לאחר מכן יתרסק המתקן. "הגשושית מיועדת לבדוק את ההרכב הכימי ואת עוביה של אטמוספירת טיטאן המסתורי, הירח היחיד במערכת השמש שלנו שיש לו אטמוספירה", הסביר פרופ' בר-נון.
בר-נון עוסק כבר 30 שנה, יחד עם קבוצת חוקרים ישראליים, בפיענוח צפונותיו של טיטאן המסתורי. מחר אמור להתבצע החלק הסופי במבצע הייחודי "הפגישה הראשונה של האדם עם טיטאן", לאחר שהמתקן ינחת על-פני הירח המרוחק.
חללית לא מאויישת בשם קאסיני, שנמצאת בחלל למעלה משבע שנים, שיחררה מתוכה לפני שבועיים גשושית שאמורה לנחות על טיטאן בעזרת מצנח.
"קאסיני" סרקה בשנים האחרונות את כל הטבעות המקיפות את שבתאי, ואף חדרה דרכן, וסיפקה מידע חדש רב. הגשושית ששיגרה קאסיני נראת כצלחת מעופפת, ומצוייד במערכת חיישנים, מכ"ם ומצלמות. הוא יעשה דרך של כארבעה מיליון ק"מ וייכנס במהירות של 18 אלף קמ"ש דרך האטמוספירה של הירח טיטאן.
כשיהיה בגובה של 135 ק"מ מעל הירח, ייפתחו המצנחים, ובמשך 30 דקות יצולם הירח מכל כיוון אפשרי. לאחר מכן יתרסק המתקן. "הגשושית מיועדת לבדוק את ההרכב הכימי ואת עוביה של אטמוספירת טיטאן המסתורי, הירח היחיד במערכת השמש שלנו שיש לו אטמוספירה", הסביר פרופ' בר-נון.