ביה"ד של העדה החרדית קיים דיון ראשוני בתביעתו של הרב יוסף לויפר, שליחו של האדמו"ר מסדיגורא, לפיה ח"כ הרב ליצמן והרב אייכלר שהצביעו בעד הממשלה עשו זאת בניגוד לדעת רוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן, כי ח"כ הרב פרוש נמנע ולא הצביע "למרות הוראתם של רוב חברי מועצת גדולי התורה".
בית הדין התלבט אם לקבל את התביעה שכן מדובר בסוגיה ראשונה מסוגה אך החליט בחיוב לאחר שקיבל אישור מהרב אלישיב.
לידי כתבתנו רותי אברהם הגיע פרוטוקול התביעה וגם נספח לו. לתביעה צורפו מכתביהם של 5 חברי מועצת גדולי התורה (האדמורי"ם מסדיגורא, ערלוי, אלכסנדר ובוסטון והגה"צ הגר"ב זילבר שליט"א) שהם רוב, חמישה מתוך תשעה, שבהם "מובעת דעתם נגד הממשלה ונגד תכנית ההתנתקות".
בנספח מפורט מצבם של חברי המועצה וכן דעתם כפי שבאה לידי ביטוי בהתבטאויותיהם. "שלושה מחברי המועצה שהתירו, שלא בכתב, לא בטוח אם אכן דעתם חד משמעית בנדון. כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א בודאי שזכות המצאותו עמנו בדור יתום זה מגינה עלינו מפני כל שונאינו הקמים עלינו, אך יש מידה של חילול כבוד התורה וכבוד שמים אם החכ"ים יעיזו להשתמש בשמו כמסכים. עמדתה המסורתית של מועצת גדולי התורה שהתנגדה לחלוקת הארץ בשנת תרצ"ז, להסכם אוסלו ול'פעימות' בשנים תשנ"ז ותשנ"ה, להסכם חברון בשנת תשל"ו, ולצעד החד צדדי של ההתנתקות בחשון תשס"ה – לא השתנתה! כל המשנה ידו על התחתונה. בודאי אם אין אישורים בכתב אפילו לדעת השלושה שהינם במיעוט".
האדמו"ר מויזניץ ע"פ הנספח "אינו במצב המאפשר לו דיון ובפרט בסוגייה כה רצינית הנוגעת לארצם ולנפשם ולממונם של ישראל". האדמו"ר מגור "הביע את דעתו בצורה מפורשת וברורה להתנגד להתנתקות ללא כל עקמימויות כפי שפורסם על ידי עתון 'המודיע' בשם מרנן גדולי התורה שליט"א ביום ההצבעה בכנסת על ההתנתקות לפני כחודשיים... בנוסף משלחת שהיתה אצל הרב יוסף קופרברג ..שמעה ממנו כי אחד הנתונים המכריעים בסוגיה זו אצל האדמו"ר מגור שליט"א הינו כי הצבעת ח"כי אגודת ישראל אינה הגורם המעמיד את הממשלה, מאחר וכנראה אי אפשר לסמוך על שלושה עשר מורדי הליכוד שיעמדו בדיבורם ויתנגדו, אולם כיום מאחר והוכח כי עמדו בדיבורם והתנגדו, יכול להיות שאין דעתו שלמה עם העמדת ממשלת ההתנתקות על ידי הצבעת ח"כי אגודת ישראל".
התובע מציין עוד כי לאור העובדה שהרב אלישיב התייחס בחומרה לעובדה של "לקיחת תפקיד יו"ר ועדת הכספים עוד קודם להוכחת נאמנותו של מר שרון לקיום הבטחותיו" וכמו כן "שנוצר חילול ה' בעיני העולם כאילו גדולי התורה שינו את עמדתם אך ורק תמורת תפקיד רציני", "יש להניח כי לאור התפתחות זו לא שלם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א עם הענין. בכל מקרה, לא ניתן אישור בכתב על דעתו הברורה בסוגיה חמורה זו ובפרט לאור העובדה שרוב חברי מועצת גדולי התורה הביעו את דעתם בכתב, אומר הדבר דרשני לגבי מידת הסכמתו לצעד של חברי הכנסת שכביכול מדברים בשמו".
חבר נוסף, הוא האדמו"ר ממודזיץ ש"אמר למשלחת שביקרה בביתו כי הוא אומר את דעתו אך ורק בפורום פנימי של מועצת גדולי התורה. כידוע לא כונס פורום פנימי כנ"ל לישיבה מיוחדת בנדון וסביר להניח כי אמנם כנראה הסכים עם הכניסה לקואליציה אך בכל מקרה אין אישור בכתב ידו מה היא דעתו הברורה".
הנספח מתייחס גם להסכמתו המפורשת לכניסה לקואליציה של רבי אפרים פישל רבינוביץ אך מציין כי הסכמה זו "אינה בכתב אלא אך ורק בע"פ", וכן כי סייג את הסכמתו בכך ש"אם תבוא הצעה מצד הגרי"ש אלישיב שליט"א לבדיקה מחדש של דעת הרוב בשתי המועצות של דגל התורה ושל אגדות ישראל, הרי שהוא בודאי לא יתנגד לכך".
התובע מוסיף כי הרב אלישיב אמר ש"מן הראוי לבדוק בצורה יסודית יותר ע"י בית הדין ולא ע"י עסקנים שליחים את דעתם המפורטת של רוב חברי המועצה של דגל התורה ובפרט לאור גילוי דעתם בכתב של רוב חברי המועצת של אגודת ישראל".
עוד נכתב בנספח כי הרב אלישיב עיכב את בדיקת בית הדין משום שהיתה חתימה בפועל "והחילול ה' שייגרם עם חזרה מהחתימה". יחד עם זאת "העובדות ידועות שהוא שקל או שוקל זאת. לאור הדברים הנ"ל עמדתו שהתירה את הכניסה לקואליציה אינה תקיפה וחד משמעית".
כתבתנו מציינת כי בקרוב יימשך הדיון בבית הדין.
בית הדין התלבט אם לקבל את התביעה שכן מדובר בסוגיה ראשונה מסוגה אך החליט בחיוב לאחר שקיבל אישור מהרב אלישיב.
לידי כתבתנו רותי אברהם הגיע פרוטוקול התביעה וגם נספח לו. לתביעה צורפו מכתביהם של 5 חברי מועצת גדולי התורה (האדמורי"ם מסדיגורא, ערלוי, אלכסנדר ובוסטון והגה"צ הגר"ב זילבר שליט"א) שהם רוב, חמישה מתוך תשעה, שבהם "מובעת דעתם נגד הממשלה ונגד תכנית ההתנתקות".
בנספח מפורט מצבם של חברי המועצה וכן דעתם כפי שבאה לידי ביטוי בהתבטאויותיהם. "שלושה מחברי המועצה שהתירו, שלא בכתב, לא בטוח אם אכן דעתם חד משמעית בנדון. כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א בודאי שזכות המצאותו עמנו בדור יתום זה מגינה עלינו מפני כל שונאינו הקמים עלינו, אך יש מידה של חילול כבוד התורה וכבוד שמים אם החכ"ים יעיזו להשתמש בשמו כמסכים. עמדתה המסורתית של מועצת גדולי התורה שהתנגדה לחלוקת הארץ בשנת תרצ"ז, להסכם אוסלו ול'פעימות' בשנים תשנ"ז ותשנ"ה, להסכם חברון בשנת תשל"ו, ולצעד החד צדדי של ההתנתקות בחשון תשס"ה – לא השתנתה! כל המשנה ידו על התחתונה. בודאי אם אין אישורים בכתב אפילו לדעת השלושה שהינם במיעוט".
האדמו"ר מויזניץ ע"פ הנספח "אינו במצב המאפשר לו דיון ובפרט בסוגייה כה רצינית הנוגעת לארצם ולנפשם ולממונם של ישראל". האדמו"ר מגור "הביע את דעתו בצורה מפורשת וברורה להתנגד להתנתקות ללא כל עקמימויות כפי שפורסם על ידי עתון 'המודיע' בשם מרנן גדולי התורה שליט"א ביום ההצבעה בכנסת על ההתנתקות לפני כחודשיים... בנוסף משלחת שהיתה אצל הרב יוסף קופרברג ..שמעה ממנו כי אחד הנתונים המכריעים בסוגיה זו אצל האדמו"ר מגור שליט"א הינו כי הצבעת ח"כי אגודת ישראל אינה הגורם המעמיד את הממשלה, מאחר וכנראה אי אפשר לסמוך על שלושה עשר מורדי הליכוד שיעמדו בדיבורם ויתנגדו, אולם כיום מאחר והוכח כי עמדו בדיבורם והתנגדו, יכול להיות שאין דעתו שלמה עם העמדת ממשלת ההתנתקות על ידי הצבעת ח"כי אגודת ישראל".
התובע מציין עוד כי לאור העובדה שהרב אלישיב התייחס בחומרה לעובדה של "לקיחת תפקיד יו"ר ועדת הכספים עוד קודם להוכחת נאמנותו של מר שרון לקיום הבטחותיו" וכמו כן "שנוצר חילול ה' בעיני העולם כאילו גדולי התורה שינו את עמדתם אך ורק תמורת תפקיד רציני", "יש להניח כי לאור התפתחות זו לא שלם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א עם הענין. בכל מקרה, לא ניתן אישור בכתב על דעתו הברורה בסוגיה חמורה זו ובפרט לאור העובדה שרוב חברי מועצת גדולי התורה הביעו את דעתם בכתב, אומר הדבר דרשני לגבי מידת הסכמתו לצעד של חברי הכנסת שכביכול מדברים בשמו".
חבר נוסף, הוא האדמו"ר ממודזיץ ש"אמר למשלחת שביקרה בביתו כי הוא אומר את דעתו אך ורק בפורום פנימי של מועצת גדולי התורה. כידוע לא כונס פורום פנימי כנ"ל לישיבה מיוחדת בנדון וסביר להניח כי אמנם כנראה הסכים עם הכניסה לקואליציה אך בכל מקרה אין אישור בכתב ידו מה היא דעתו הברורה".
הנספח מתייחס גם להסכמתו המפורשת לכניסה לקואליציה של רבי אפרים פישל רבינוביץ אך מציין כי הסכמה זו "אינה בכתב אלא אך ורק בע"פ", וכן כי סייג את הסכמתו בכך ש"אם תבוא הצעה מצד הגרי"ש אלישיב שליט"א לבדיקה מחדש של דעת הרוב בשתי המועצות של דגל התורה ושל אגדות ישראל, הרי שהוא בודאי לא יתנגד לכך".
התובע מוסיף כי הרב אלישיב אמר ש"מן הראוי לבדוק בצורה יסודית יותר ע"י בית הדין ולא ע"י עסקנים שליחים את דעתם המפורטת של רוב חברי המועצה של דגל התורה ובפרט לאור גילוי דעתם בכתב של רוב חברי המועצת של אגודת ישראל".
עוד נכתב בנספח כי הרב אלישיב עיכב את בדיקת בית הדין משום שהיתה חתימה בפועל "והחילול ה' שייגרם עם חזרה מהחתימה". יחד עם זאת "העובדות ידועות שהוא שקל או שוקל זאת. לאור הדברים הנ"ל עמדתו שהתירה את הכניסה לקואליציה אינה תקיפה וחד משמעית".
כתבתנו מציינת כי בקרוב יימשך הדיון בבית הדין.