שלושה אירגוני טרור, "גדודי חללי אלאקצא" של הפתח, "גדודי עז אלדין אלקסאם" של החמאס ו"חטיבות צלאח אלדין" של "ועדות ההתנגדות העממית", נטלו במשותף אחריות לפיגוע אור ליום שישי במעבר קרני.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי המסר המרכזי בהודעה המשותפת של ארגוני הטרור אודות הפיגוע
בקרני היה "דרך הג'יהאד" (מלחמת הקודש) נמשכת..." זה היה המסר שהופיע באתר האינטרנט של "ועדות ההתנגדות העממית". אירגונים הדגישו בהודעתם את כוונתם להמשיך בפיגועים ולשמר את "אופציית הג'יהאד" (מלחמת הקודש) "עד לגירוש הכיבוש הישראלי מכל שעל מהאדמות הכבושות". הפעולה הוכיחה, כי ב"דרך הג'יהאד" לא מהססים אירגוני הטרור הפלשתינים לפגוע ישירות גם באינטרסים הכלכליים הפלשתינים. מסוף קרני, הנמצא בסמוך לעיר עזה, מהווה עורק חיים חשוב ביותר עבור האוכלוסיה הפלשתינית ברצועה, שכן התוצרת החקלאית והתעשייתית המיוצרת ברצועה מיוצאת דרך מסוף קרני לישראל, ליו"ש ולחו"ל. כמו כן נכנסים לרצועה דרך המסוף חומרי גלם חיוניים, מצרכי מזון ואספקה הומניטרית. לאחרונה התארכו שעות הפעילות במסוף במסגרת ההקלות שניתנו לאוכלוסיה, כך שהפיגוע מהווה
פגיעה ברורה באינטרסים של אוכלוסיית רצועת עזה ואיום על כל גילויי נורמליזציה בין ישראל לפלשתינים. מאז תחילת הלחימה, הפכו אירגוני הטרור את המעברים, ובפרט את מסופי קרני וארז, ליעד מועדף לפעילותם והם שבו וניסו לחסום עורקי חיים אלו, גם במחיר פגיעה באוכלוסיה המקומית. לאחרונה ניכרת מגמה ברורה לשוב ולפגוע במעברים, כדוגמת ניסיון הפיגוע במסוף ארז בשבוע שעבר, ניסיון הפיגוע במעבר הפועלים הסמוך לישוב גני-טל והפיגוע במעבר רפיח.
לפני כחודש, ב-12 בדצמבר פוצצו המחבלים מנהרת תופת מתחת למוצב צה"ל הסמוך למעבר רפיח שבגבול ישראל-מצרים. בעקבות הפיגוע, בו נהרגו 5 חיילי צה"ל, נסגר מעבר רפיח ומאז לא
מתאפשרת תנועת פלשתינים במקום. בעקבות זאת הושמעו ברצועה מחאות ע"י האוכלוסיה. התקשורת הפלשתינית אף קראה לאבו מאזן להפעיל על ישראל לחץ בינלאומי על מנת שזו תפתח מחדש את המעבר.
בקרב הוגי הסכם אוסלו, נחשבים עד היום מעבר קרני שממזרח לעזה, לא הרחק מקיבוץ נחל עוז, ואיזור התעשיה הצמוד לו, כאחד הפרוייקטים החשובים שנועדו לבסס ולקדם את חזון השלום הישראלי-פלשתיני. בניגוד למעבר ארז המשמש בעיקר למעבר פועלים, מעבר קרני משמש כשער הכניסה הראשי של סחורות לרצועה. היקף הסחורות העוברות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה דרך קרני, נספר גם כיום ב-700-800 משאיות מידי יום.
מעבר קרני מהווה עורק חיים עבור האוכלוסיה הפלשתינית ברצועה, שכן התוצרת החקלאית והתעשייתית המיוצרת ברצועה מיוצאת דרך מעבר קרני לישראל, ליו"ש וגם לחו"ל. כמו כן נכנסים לרצועה דרך המעבר חומרי גלם חיוניים, מצרכי מזון ואספקה הומניטרית כמו חלב לתינוקות, מצרכי מזון בסיסיים. ההיגיון הבסיסי חייב שהפלשתינים, יותר מכל, ישמרו על המקום כאיזור חף מכל זיקה או יחס לטרור. אבל ההיגיון הפלשתיני פועל אחרת. אזור קרני, כמוהו כאזור ארז, ידע מאז ספטמבר 2000 עשרות פיגועים שכללו ירי, השלכת מטענים וירי רקטות. הפיגוע הבולט באזור זה אירע באפריל 2003 כאשר מחבל ביצע פיגוע ירי ומטענים במעבר עצמו, הרג שני אזרחים ופצע שלושה נוספים.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי המסר המרכזי בהודעה המשותפת של ארגוני הטרור אודות הפיגוע
בקרני היה "דרך הג'יהאד" (מלחמת הקודש) נמשכת..." זה היה המסר שהופיע באתר האינטרנט של "ועדות ההתנגדות העממית". אירגונים הדגישו בהודעתם את כוונתם להמשיך בפיגועים ולשמר את "אופציית הג'יהאד" (מלחמת הקודש) "עד לגירוש הכיבוש הישראלי מכל שעל מהאדמות הכבושות". הפעולה הוכיחה, כי ב"דרך הג'יהאד" לא מהססים אירגוני הטרור הפלשתינים לפגוע ישירות גם באינטרסים הכלכליים הפלשתינים. מסוף קרני, הנמצא בסמוך לעיר עזה, מהווה עורק חיים חשוב ביותר עבור האוכלוסיה הפלשתינית ברצועה, שכן התוצרת החקלאית והתעשייתית המיוצרת ברצועה מיוצאת דרך מסוף קרני לישראל, ליו"ש ולחו"ל. כמו כן נכנסים לרצועה דרך המסוף חומרי גלם חיוניים, מצרכי מזון ואספקה הומניטרית. לאחרונה התארכו שעות הפעילות במסוף במסגרת ההקלות שניתנו לאוכלוסיה, כך שהפיגוע מהווה
פגיעה ברורה באינטרסים של אוכלוסיית רצועת עזה ואיום על כל גילויי נורמליזציה בין ישראל לפלשתינים. מאז תחילת הלחימה, הפכו אירגוני הטרור את המעברים, ובפרט את מסופי קרני וארז, ליעד מועדף לפעילותם והם שבו וניסו לחסום עורקי חיים אלו, גם במחיר פגיעה באוכלוסיה המקומית. לאחרונה ניכרת מגמה ברורה לשוב ולפגוע במעברים, כדוגמת ניסיון הפיגוע במסוף ארז בשבוע שעבר, ניסיון הפיגוע במעבר הפועלים הסמוך לישוב גני-טל והפיגוע במעבר רפיח.
לפני כחודש, ב-12 בדצמבר פוצצו המחבלים מנהרת תופת מתחת למוצב צה"ל הסמוך למעבר רפיח שבגבול ישראל-מצרים. בעקבות הפיגוע, בו נהרגו 5 חיילי צה"ל, נסגר מעבר רפיח ומאז לא
מתאפשרת תנועת פלשתינים במקום. בעקבות זאת הושמעו ברצועה מחאות ע"י האוכלוסיה. התקשורת הפלשתינית אף קראה לאבו מאזן להפעיל על ישראל לחץ בינלאומי על מנת שזו תפתח מחדש את המעבר.
בקרב הוגי הסכם אוסלו, נחשבים עד היום מעבר קרני שממזרח לעזה, לא הרחק מקיבוץ נחל עוז, ואיזור התעשיה הצמוד לו, כאחד הפרוייקטים החשובים שנועדו לבסס ולקדם את חזון השלום הישראלי-פלשתיני. בניגוד למעבר ארז המשמש בעיקר למעבר פועלים, מעבר קרני משמש כשער הכניסה הראשי של סחורות לרצועה. היקף הסחורות העוברות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה דרך קרני, נספר גם כיום ב-700-800 משאיות מידי יום.
מעבר קרני מהווה עורק חיים עבור האוכלוסיה הפלשתינית ברצועה, שכן התוצרת החקלאית והתעשייתית המיוצרת ברצועה מיוצאת דרך מעבר קרני לישראל, ליו"ש וגם לחו"ל. כמו כן נכנסים לרצועה דרך המעבר חומרי גלם חיוניים, מצרכי מזון ואספקה הומניטרית כמו חלב לתינוקות, מצרכי מזון בסיסיים. ההיגיון הבסיסי חייב שהפלשתינים, יותר מכל, ישמרו על המקום כאיזור חף מכל זיקה או יחס לטרור. אבל ההיגיון הפלשתיני פועל אחרת. אזור קרני, כמוהו כאזור ארז, ידע מאז ספטמבר 2000 עשרות פיגועים שכללו ירי, השלכת מטענים וירי רקטות. הפיגוע הבולט באזור זה אירע באפריל 2003 כאשר מחבל ביצע פיגוע ירי ומטענים במעבר עצמו, הרג שני אזרחים ופצע שלושה נוספים.