האגודה לזכויות האזרח מתכוננת להלחם למען חופש הביטוי של מתנגדי הפינוי וההתנתקות. עו"ד דן יקיר יועצה המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אומר בראיון לחגי סגל ביומן הצהרים של ערוץ 7, כי נציגי האגודה שהשתתפו בדיוניה של ועדת החוקה כשעסקה בנושא חוק פינוי פיצוי, מחו נגד סעיפים הכלולים בחוק.
בין הסעיפים עליהם הם מחו היה סעיף הקובע כי רכוש שישאר בשטח ושלא יפונה ממנו, יעבור אוטומטית לבעלות המדינה. זה סעיף חמור הפוגע בזכות הקנין ואינו מוצדק, אומר עו"ד יקיר. לדבריו אין לראות באנשים שלא ירצו או לא יוכלו לפנות את רכושם מהשטח כמי שהפקירו את רכושם או ויתרו עליו.
הוא מוסיף כי האגודה התנגדה גם ל"הוראות דרקוניות", כלשונו, הכלולות בחוק המאפשרות לאסור על כניסת אנשים או על יציאתם מהשטח. "נפעל שלא ימומשו", הוא אומר.
כיון שהתכנית שנויה במחלוקת נוקבת בציבור, חייבים לאפשר חופש ביטוי פוליטי עד לגבול המקסימלי, ורשויות אכיפת החוק צריכות לגלות סובלנות לביטויים בנושא זה, אומר יקיר. קו הגבול לדבריו שבו מותר לפגוע בחופש הביטוי הוא כאשר כתוצאה מההתבטאות עלולה להגרם אלימות או הפרה של הסדר הציבורי.
על זימונה של יו"ר מועצת קדומים דניאלה וייס לחקירה בעקבות קריאתה לסרב לפנות, אומר יקיר כי לפי הידוע לו מדובר במקרה ספציפי שהתרחש עפ"י החשד תוך כדי "פעולה צבאית" שבמהלכה וייס קראה לכאורה להכשיל אותה. ענין זה עובר את הגבול הלגיטימי של חופש הביטוי, הוא אומר.
עם זאת לדבריו קריאות כלליות מהסוג שהשמיע פנחס ולרשטיין, לסרב להשתתף בתכנית ההתנתקות,"הן ודאי חלק מחופש ביטוי פוליטי לגיטימי שאסור לשלטון לפגוע".
לדבריו האגודה אינה מקבלת גם את הכוונה לעצור ילדים מתחת לגיל 12 אם אלה ישתתפו בפעולות המחאה וההתנגדות לנסיגה. "החמרת עונשים, חקיקת עבירות חדשות והרעיון המופרך של מעצרים מנהליים נגד מתנחלים, אלה צעדים חמורים. חוק העונשין זרוע בעבירות רבות מידי ודאי אין מקום לחקיקה מיוחדת שתיצור עבירות חדשות או שתחמיר בענישה בענין זה", מדגיש יקיר.
בהתייחסו לעקירת מתיישבים אומר עו"ד יקיר כי עקירת אדם מביתו היא פגיעה קשה, ויחד עם זאת עמדת ישראל היא כי מדובר ב"שטחים בתפיסה לוחמתית וכי ההתנחלויות הם ישובים שהוקמו מטעמי בטחון ובאופן זמני". הממשלה נתנה רשות לאזרחים ישראליים להתיישב ביש"ע ויש לה סמכות במסגרת סמכויותיו של כוח ש"מחזיק בשטחים בתפיסה לוחמתית", לשנות את היערכותה בשטחים אלה, אומר יקיר. הוא מציין כי " אין מחלוקת בין הממשלה לבין הקהילה המשפטית הבינלאומית על מעמד השטחים".
יקיר נשאל: האם אוטומטי הוא ההיקש שנעשה בין העובדה שממשלה שלחה את האזרחים להתיישב לבין הסמכות שלה, מתוך כך, לעוקרם, שהרי לפי אותו הגיון הורים יכולים לשלוח יד בנפש ילדיהם כי הם הביאו אותם לעולם?
בתשובה אומר יקיר כי "אין דבר אוטומטי. חלילה שלא ישתמע מדברי שממשלה רשאית וזכאית לעשות ככל העושה על רוחה. האזרחים שהתיישבו בשטחים עשו זאת מכוח המדיניות של הממשלה להקים שם ישובים זמניים לצרכי בטחון ולפיכך לפי תפיסה זו, מדיניות זו יכולה להסתיים".
בין הסעיפים עליהם הם מחו היה סעיף הקובע כי רכוש שישאר בשטח ושלא יפונה ממנו, יעבור אוטומטית לבעלות המדינה. זה סעיף חמור הפוגע בזכות הקנין ואינו מוצדק, אומר עו"ד יקיר. לדבריו אין לראות באנשים שלא ירצו או לא יוכלו לפנות את רכושם מהשטח כמי שהפקירו את רכושם או ויתרו עליו.
הוא מוסיף כי האגודה התנגדה גם ל"הוראות דרקוניות", כלשונו, הכלולות בחוק המאפשרות לאסור על כניסת אנשים או על יציאתם מהשטח. "נפעל שלא ימומשו", הוא אומר.
כיון שהתכנית שנויה במחלוקת נוקבת בציבור, חייבים לאפשר חופש ביטוי פוליטי עד לגבול המקסימלי, ורשויות אכיפת החוק צריכות לגלות סובלנות לביטויים בנושא זה, אומר יקיר. קו הגבול לדבריו שבו מותר לפגוע בחופש הביטוי הוא כאשר כתוצאה מההתבטאות עלולה להגרם אלימות או הפרה של הסדר הציבורי.
על זימונה של יו"ר מועצת קדומים דניאלה וייס לחקירה בעקבות קריאתה לסרב לפנות, אומר יקיר כי לפי הידוע לו מדובר במקרה ספציפי שהתרחש עפ"י החשד תוך כדי "פעולה צבאית" שבמהלכה וייס קראה לכאורה להכשיל אותה. ענין זה עובר את הגבול הלגיטימי של חופש הביטוי, הוא אומר.
עם זאת לדבריו קריאות כלליות מהסוג שהשמיע פנחס ולרשטיין, לסרב להשתתף בתכנית ההתנתקות,"הן ודאי חלק מחופש ביטוי פוליטי לגיטימי שאסור לשלטון לפגוע".
לדבריו האגודה אינה מקבלת גם את הכוונה לעצור ילדים מתחת לגיל 12 אם אלה ישתתפו בפעולות המחאה וההתנגדות לנסיגה. "החמרת עונשים, חקיקת עבירות חדשות והרעיון המופרך של מעצרים מנהליים נגד מתנחלים, אלה צעדים חמורים. חוק העונשין זרוע בעבירות רבות מידי ודאי אין מקום לחקיקה מיוחדת שתיצור עבירות חדשות או שתחמיר בענישה בענין זה", מדגיש יקיר.
בהתייחסו לעקירת מתיישבים אומר עו"ד יקיר כי עקירת אדם מביתו היא פגיעה קשה, ויחד עם זאת עמדת ישראל היא כי מדובר ב"שטחים בתפיסה לוחמתית וכי ההתנחלויות הם ישובים שהוקמו מטעמי בטחון ובאופן זמני". הממשלה נתנה רשות לאזרחים ישראליים להתיישב ביש"ע ויש לה סמכות במסגרת סמכויותיו של כוח ש"מחזיק בשטחים בתפיסה לוחמתית", לשנות את היערכותה בשטחים אלה, אומר יקיר. הוא מציין כי " אין מחלוקת בין הממשלה לבין הקהילה המשפטית הבינלאומית על מעמד השטחים".
יקיר נשאל: האם אוטומטי הוא ההיקש שנעשה בין העובדה שממשלה שלחה את האזרחים להתיישב לבין הסמכות שלה, מתוך כך, לעוקרם, שהרי לפי אותו הגיון הורים יכולים לשלוח יד בנפש ילדיהם כי הם הביאו אותם לעולם?
בתשובה אומר יקיר כי "אין דבר אוטומטי. חלילה שלא ישתמע מדברי שממשלה רשאית וזכאית לעשות ככל העושה על רוחה. האזרחים שהתיישבו בשטחים עשו זאת מכוח המדיניות של הממשלה להקים שם ישובים זמניים לצרכי בטחון ולפיכך לפי תפיסה זו, מדיניות זו יכולה להסתיים".