עד היום איפשר חוק חינוך מיוחד לוועדות ההשמה והערר שבעקבותיהן, לשבץ תלמידים על פי שיקול דעתן וללא כל חובה לזמן את הילדים והוריהם לאותם דיונים שקבעו למעשה את שיבוצם במוסדות חינוך מיוחד ומכאן את עתידם.
מתלונות רבות שהוגשו מצד ארגוני עולים והורים ותלמידים לשעבר במוסדות אלו, עולה כי החלטות שרירותיות אלו גרמו פעמים רבות להפניית אותם תלמידים למסגרות של החינוך המיוחד, זאת ללא אבחון מקצועי ואישי ופעמים רבות אף ללא כל סיבה מוצדקת. למרבה הצער אחת הסיבות המרכזיות לכך הנה חוסר רצון המערכת להתמודד עם קשיי אותם תלמידים והעדפה, מטעמי נוחות, לשלחם למסגרות שאינן מתאימות.
לא פעם תוצאות אבחון פרטי נוסף, שנעשה ע"י הורי התלמיד, הוכיחו כי לא רק שאותם תלמידים צריכים ללמוד במסגרת רגילה, אלא שאותם תלמידים אף אינם בעלי צרכים מיוחדים כלל והסיבה היחידה להפניה הנה חוסר ידע בשפה העברית, שמתפרשת על ידי מורים אחדים כפיגור שכלי. אך כאמור, ועדות ההשמה לא היו מחויבות לקבל חוות דעת אלו ואף להיפגש עם התלמידים.
החוק שאושר היום בא להקנות לתלמיד זכות שימוע שתקבע הן אם הוא מוגדר כבעל צרכים מיוחדים והן אם ילמד בחינוך המיוחד או בחינוך הרגיל.
ע"פ החוק, ועדת ההשמה וועדת ערר, יהיו מחויבות לזמן את הורי התלמיד ואת התלמיד עצמו, אם ירצה בכך, ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם, זאת על מנת שיוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי בטרם יקבלו את החלטתן.
ח"כ יגאל יאניסוב אמר כי "המערכת יצרה במשך שנים מנגנון אוטומטי שקטלג תלמידים עולים חדשים כבעלי צרכים מיוחדים ושלחה אותם אל החינוך המיוחד, זאת ללא כל בחינה עניינת ואישית אלא רק מתוך נוחות וחוסר רצון אמיתי להתמודד עם קשיים טבעיים אלו של עולים חדשים. החוק שעבר היום יאפשר לכל תלמיד לזכות בחינוך ראוי ההולם את צרכיו וכישוריו ולא יפלה בין תלמידים על פי מוצאם בלבד. אני גאה במיוחד שהצעת חוק שנולדה כדי להגן על ילדי עולים מגנה על כל ילדי ישראל ללא כל חלוקה על פי דת או מוצא".
מתלונות רבות שהוגשו מצד ארגוני עולים והורים ותלמידים לשעבר במוסדות אלו, עולה כי החלטות שרירותיות אלו גרמו פעמים רבות להפניית אותם תלמידים למסגרות של החינוך המיוחד, זאת ללא אבחון מקצועי ואישי ופעמים רבות אף ללא כל סיבה מוצדקת. למרבה הצער אחת הסיבות המרכזיות לכך הנה חוסר רצון המערכת להתמודד עם קשיי אותם תלמידים והעדפה, מטעמי נוחות, לשלחם למסגרות שאינן מתאימות.
לא פעם תוצאות אבחון פרטי נוסף, שנעשה ע"י הורי התלמיד, הוכיחו כי לא רק שאותם תלמידים צריכים ללמוד במסגרת רגילה, אלא שאותם תלמידים אף אינם בעלי צרכים מיוחדים כלל והסיבה היחידה להפניה הנה חוסר ידע בשפה העברית, שמתפרשת על ידי מורים אחדים כפיגור שכלי. אך כאמור, ועדות ההשמה לא היו מחויבות לקבל חוות דעת אלו ואף להיפגש עם התלמידים.
החוק שאושר היום בא להקנות לתלמיד זכות שימוע שתקבע הן אם הוא מוגדר כבעל צרכים מיוחדים והן אם ילמד בחינוך המיוחד או בחינוך הרגיל.
ע"פ החוק, ועדת ההשמה וועדת ערר, יהיו מחויבות לזמן את הורי התלמיד ואת התלמיד עצמו, אם ירצה בכך, ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם, זאת על מנת שיוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי בטרם יקבלו את החלטתן.
ח"כ יגאל יאניסוב אמר כי "המערכת יצרה במשך שנים מנגנון אוטומטי שקטלג תלמידים עולים חדשים כבעלי צרכים מיוחדים ושלחה אותם אל החינוך המיוחד, זאת ללא כל בחינה עניינת ואישית אלא רק מתוך נוחות וחוסר רצון אמיתי להתמודד עם קשיים טבעיים אלו של עולים חדשים. החוק שעבר היום יאפשר לכל תלמיד לזכות בחינוך ראוי ההולם את צרכיו וכישוריו ולא יפלה בין תלמידים על פי מוצאם בלבד. אני גאה במיוחד שהצעת חוק שנולדה כדי להגן על ילדי עולים מגנה על כל ילדי ישראל ללא כל חלוקה על פי דת או מוצא".