במעמד הפתיחה נכחו כמאה וחמישים נציגים מהגליל ומהגולן שבאו לומר לרה"מ שרון: קח אותנו בחשבון- לא ניתן לבצע את תוכנית הגירוש.
בין המשתתפים הרבים היו ראש מועצת גליל תחתון מר מוטי דותן, שמעון גפסו יו"ר סניף הליכוד בנצרת עלית, בנו ונציגו של מאיר הר ציון.
מארגני המחאה בצומת גולני מדגישים כי אין מדובר באירוע חדש להם "אהל המחאה שהוקם בצומת גולני לפני עשר שנים, היה אהל המחאה הראשון כנגד הסכמי אוסלו, ואחריו קמו אהלים רבים בכל חלקי הארץ. אהלים אלו היו חלק חשוב במאבק שהתברר כמוצדק כנגד הסכם אוסלו. ככלב השב על קיאו חוזרת ממשלת ישראל יחד עם פרס שהוביל את הסכמי אוסלו, לאסון גדול של מלחמת איש ברעהו. הפעם לא ניתן לזה לעבור", אומרים המארגנים.
ראובן יפה איש נהלל אמר באירוע הפתיחה "מטרת התנועה הציונית היתה להביא יהודים לארץ ישראל לבנות ולהבנות בה. ממשלת ישראל הנוכחית פועלת כנגד רעיונות הציונות מאמצעות המנטרה של השלום. הממשלה פוקדת על הצבא להוציא יהודים מבתיהם. זה נוגד את תפקיד הצבא. זוהי פקודה בלתי חוקית בעליל".
משה זר מרמת צבאים נשא גם הוא דברים בהם השווה את מעשי ראש הממשלה למשובת ילדותו הרחוקה "נזכרתי כי כשלמדתי בבי"ס תיכון בניהולו של הרב ד"ר אוקס זצ"ל, השתובבנו והמנהל שאל מדוע. ענינו כי בהצבעת רוב החלטנו לעשות מה שעשינו בחצר בית הספר. בשעור גמרא הקדיש המורה הרב שפירא את השעור למושג "סולידריות של גנבים" לפיו הרוב מצביע לטובת גניבה, והרוב כמובן לא צודק".
בין נושאי הדברים היה גם חוזקי מנהלל. "אנחנו החלוצים לא הבטחנו לאף אחד יונה עם עלה של זית וגם לא חפשנו אותה. היום אנחנו כשתולים בעציצים שנתן להזיזם ממקום למקום. נסו להזיז כפר ערבי. יוסי שריד ישכב מתחת לגלגלים. אל תשימו את עלי הזית על קרן הצבי", אמר.
הרב אמיתי מקיבוץ הזורעים השיב לחוזקי מנהלל כשציטט את אחד מאנשי המושבים המתחייב בפני ותיקי ההתיישבות שלא להיות כנטועים בעציצים אלא לחזק שורשים בקרקע עצמה "בברית בין הבתרים שאל אברהם את ה' 'במה אדע כי ארשנה?' מסביר רש"י כי השאלה היא באיזו זכות אחזיק בארץ ישראל. החכמה איננה להקים אלא להמשיך להחזיק. אמר לי אחד המושבניקים, אברהם שאל באיזו זכות נתקיים בה. ענה לו הקב"ה תשובה קשה: בזכות הקורבנות. אנחנו שלחנו שרשים. נתחייב לותיקים כי לא נטעונו בעציצים אלא נטעו עצים מושרשים. העננה שמעלינו תחלוף והשרשים יחזיקו מעמד כנגד הבולדוזר שרון. הוא יגלח מעל פני השטח ולא יצליח לעקור את השרשים".
מרים בר-יוסף משדה אילן כאבה בפני המתכנסים את החורבן המתוכנן ליהודים על ידי יהודים. "בבוסניה לפני שנתיים רצחו, אנסו, גרשו אנשים מבתיהם כדי "לטהר אתנית", שרפו כפרים, תמיד עשה זאת סרבי לקרואטי או לבוסני וקרואטי לסרבי או לבוסני. לעולם לא סרבי לסרבי או קרואטי לקרואטי. אנחנו היהודים המצאנו את הרעיון של יהודי המגרש יהודי מביתו ומחריב לו את ביתו. אנחנו גם המצאנו דמוקרטיה של "כאילו" בה הרוב מקבל החלטות תוך כדי התעללות המעוט ועדיין חושב שזוהי דמוקרטיה. המתנחלים ובכלל הדתיים-לאומיים הפכו לשק האגרוף של הרוב. מותר להשמיץ אותם, לקלל אותם, להסית נגדם ולגרש אותם מבתיהם וזוהי עדיין דמוקרטיה לדעתם. מותר לא להעניק להם בטחון ולהוסיף לזה 5000 פצמר"ים וקאסמים מבלי לקבל את הגנת המדינה ועדיין זו דמוקרטיה".
"צבא ומדינה אמורים להיות כלים שיעניקו לנו בין השאר בטחון ולא אלילים שנעבוד אותם, אמרה בר יוסף והוסיפה "עם כל זאת אני מצהירה כי הארץ הזאת היא נחלת אבותי (איזה בטוי לא מקובל היום!) המולדת בה נולדתי, גדלתי וגדלתי את ילדי".
בתגובה לדבריה של מרים בר יוסף אמר דידי מרמת הגולן "אני רוצה להגיד למרים שאנחנו לא מעוט. אנחנו הרוב! אנחנו הרוב שבחר בשרון, רוב גדול של הימין. שרון לא רוצה את הכרעת העם במשאל כיון שברור לו שיפסיד. ביום ראשון הבא נשבית את כל ישובי הגולן ונעלה להפגנה בירושלים כדי לבטא את הזעם ואת הכאב. נשבית הכל ליום אחד וברוב עם נשפיע . הם לא יוכלו עוד להתכחש לדעת הרוב".
מנחם רוטנברג ממקימי המאהל, איש הושעיה אמר "מחמם את הלב לראות את הצבור פה. נשתול בט"ו בשבט עציצים ונעבירם לגוש קטיף". בהמשך דבריו החריף את משלו ואמר כי שתיל "אחד נשתול עם השרשים למעלה ונתן לחוות השקמים, כדי שיוכל לעקור אותו בקלות".
גדי אשל איש נופית קרא "אנחנו מתנחלים מארץ ישראל כולה. התכנסנו כאן אנשים לא מיש"ע כדי להראות שכולנו מתנחלים. שידעו כי יש עוד רבים החושבים כמו המתנחלים. שבתאי צבי המיר את דתו ואולי היה במעשיהו הגיון. ראש הממשלה "המיר את דתו" ופועל בצורה דורסנית ומנסה למחוץ אותנו. זהו נסיון שטרם נתקלנו בשכמותו. אין לכך כל הסבר רציונלי. מהגליל התחתון המערבי אני מוסר לאנשי הגליל התחתון המזרחי כי נצטרף אליכם למאבק בטרוף".
"אריק", קרא שי חנניה ממצפה נטופה לראש הממשלה, "קח אותנו בחשבון, אותנו מהגליל ומהגולן. אם נבוא בהמונינו לצמתים לא יוכלו שלא לקחת אותנו בחשבון".
(ש)
בין המשתתפים הרבים היו ראש מועצת גליל תחתון מר מוטי דותן, שמעון גפסו יו"ר סניף הליכוד בנצרת עלית, בנו ונציגו של מאיר הר ציון.
מארגני המחאה בצומת גולני מדגישים כי אין מדובר באירוע חדש להם "אהל המחאה שהוקם בצומת גולני לפני עשר שנים, היה אהל המחאה הראשון כנגד הסכמי אוסלו, ואחריו קמו אהלים רבים בכל חלקי הארץ. אהלים אלו היו חלק חשוב במאבק שהתברר כמוצדק כנגד הסכם אוסלו. ככלב השב על קיאו חוזרת ממשלת ישראל יחד עם פרס שהוביל את הסכמי אוסלו, לאסון גדול של מלחמת איש ברעהו. הפעם לא ניתן לזה לעבור", אומרים המארגנים.
ראובן יפה איש נהלל אמר באירוע הפתיחה "מטרת התנועה הציונית היתה להביא יהודים לארץ ישראל לבנות ולהבנות בה. ממשלת ישראל הנוכחית פועלת כנגד רעיונות הציונות מאמצעות המנטרה של השלום. הממשלה פוקדת על הצבא להוציא יהודים מבתיהם. זה נוגד את תפקיד הצבא. זוהי פקודה בלתי חוקית בעליל".
משה זר מרמת צבאים נשא גם הוא דברים בהם השווה את מעשי ראש הממשלה למשובת ילדותו הרחוקה "נזכרתי כי כשלמדתי בבי"ס תיכון בניהולו של הרב ד"ר אוקס זצ"ל, השתובבנו והמנהל שאל מדוע. ענינו כי בהצבעת רוב החלטנו לעשות מה שעשינו בחצר בית הספר. בשעור גמרא הקדיש המורה הרב שפירא את השעור למושג "סולידריות של גנבים" לפיו הרוב מצביע לטובת גניבה, והרוב כמובן לא צודק".
בין נושאי הדברים היה גם חוזקי מנהלל. "אנחנו החלוצים לא הבטחנו לאף אחד יונה עם עלה של זית וגם לא חפשנו אותה. היום אנחנו כשתולים בעציצים שנתן להזיזם ממקום למקום. נסו להזיז כפר ערבי. יוסי שריד ישכב מתחת לגלגלים. אל תשימו את עלי הזית על קרן הצבי", אמר.
הרב אמיתי מקיבוץ הזורעים השיב לחוזקי מנהלל כשציטט את אחד מאנשי המושבים המתחייב בפני ותיקי ההתיישבות שלא להיות כנטועים בעציצים אלא לחזק שורשים בקרקע עצמה "בברית בין הבתרים שאל אברהם את ה' 'במה אדע כי ארשנה?' מסביר רש"י כי השאלה היא באיזו זכות אחזיק בארץ ישראל. החכמה איננה להקים אלא להמשיך להחזיק. אמר לי אחד המושבניקים, אברהם שאל באיזו זכות נתקיים בה. ענה לו הקב"ה תשובה קשה: בזכות הקורבנות. אנחנו שלחנו שרשים. נתחייב לותיקים כי לא נטעונו בעציצים אלא נטעו עצים מושרשים. העננה שמעלינו תחלוף והשרשים יחזיקו מעמד כנגד הבולדוזר שרון. הוא יגלח מעל פני השטח ולא יצליח לעקור את השרשים".
מרים בר-יוסף משדה אילן כאבה בפני המתכנסים את החורבן המתוכנן ליהודים על ידי יהודים. "בבוסניה לפני שנתיים רצחו, אנסו, גרשו אנשים מבתיהם כדי "לטהר אתנית", שרפו כפרים, תמיד עשה זאת סרבי לקרואטי או לבוסני וקרואטי לסרבי או לבוסני. לעולם לא סרבי לסרבי או קרואטי לקרואטי. אנחנו היהודים המצאנו את הרעיון של יהודי המגרש יהודי מביתו ומחריב לו את ביתו. אנחנו גם המצאנו דמוקרטיה של "כאילו" בה הרוב מקבל החלטות תוך כדי התעללות המעוט ועדיין חושב שזוהי דמוקרטיה. המתנחלים ובכלל הדתיים-לאומיים הפכו לשק האגרוף של הרוב. מותר להשמיץ אותם, לקלל אותם, להסית נגדם ולגרש אותם מבתיהם וזוהי עדיין דמוקרטיה לדעתם. מותר לא להעניק להם בטחון ולהוסיף לזה 5000 פצמר"ים וקאסמים מבלי לקבל את הגנת המדינה ועדיין זו דמוקרטיה".
"צבא ומדינה אמורים להיות כלים שיעניקו לנו בין השאר בטחון ולא אלילים שנעבוד אותם, אמרה בר יוסף והוסיפה "עם כל זאת אני מצהירה כי הארץ הזאת היא נחלת אבותי (איזה בטוי לא מקובל היום!) המולדת בה נולדתי, גדלתי וגדלתי את ילדי".
בתגובה לדבריה של מרים בר יוסף אמר דידי מרמת הגולן "אני רוצה להגיד למרים שאנחנו לא מעוט. אנחנו הרוב! אנחנו הרוב שבחר בשרון, רוב גדול של הימין. שרון לא רוצה את הכרעת העם במשאל כיון שברור לו שיפסיד. ביום ראשון הבא נשבית את כל ישובי הגולן ונעלה להפגנה בירושלים כדי לבטא את הזעם ואת הכאב. נשבית הכל ליום אחד וברוב עם נשפיע . הם לא יוכלו עוד להתכחש לדעת הרוב".
מנחם רוטנברג ממקימי המאהל, איש הושעיה אמר "מחמם את הלב לראות את הצבור פה. נשתול בט"ו בשבט עציצים ונעבירם לגוש קטיף". בהמשך דבריו החריף את משלו ואמר כי שתיל "אחד נשתול עם השרשים למעלה ונתן לחוות השקמים, כדי שיוכל לעקור אותו בקלות".
גדי אשל איש נופית קרא "אנחנו מתנחלים מארץ ישראל כולה. התכנסנו כאן אנשים לא מיש"ע כדי להראות שכולנו מתנחלים. שידעו כי יש עוד רבים החושבים כמו המתנחלים. שבתאי צבי המיר את דתו ואולי היה במעשיהו הגיון. ראש הממשלה "המיר את דתו" ופועל בצורה דורסנית ומנסה למחוץ אותנו. זהו נסיון שטרם נתקלנו בשכמותו. אין לכך כל הסבר רציונלי. מהגליל התחתון המערבי אני מוסר לאנשי הגליל התחתון המזרחי כי נצטרף אליכם למאבק בטרוף".
"אריק", קרא שי חנניה ממצפה נטופה לראש הממשלה, "קח אותנו בחשבון, אותנו מהגליל ומהגולן. אם נבוא בהמונינו לצמתים לא יוכלו שלא לקחת אותנו בחשבון".
(ש)