אלמלא אושר החוק היו הופכים מסמכי ועדת אגרנט לחשופים לכל דורש.
בוועדת החוקה של הכנסת מציינים כי בעת הדיונים בוועדה עברה הצעת החוק שינויים מרחיקי לכת, חרף התנגדות נציגי משרד הביטחון.
בוועדה נקבע כי ועדת חקירה תהא מוסמכת להחליט שלא לפרסם את הדין וחשבון שלה, את פרוטוקול דיוניה או כל חומר אחר הקשור לעבודתה, והיא תיתן הוראות והגבלות לענין עיון הציבור בחומרים אלו שיעמדו בתוקפן למשך תקופה כפי שתורה.
כמו כן נקבע שעם תום התקופה שקבעה ועדת החקירה יועמדו הדין וחשבון, וכל חומר אחר הקשור לעבודת ועדת החקירה – לעיון הציבור. אולם, אם סברה הממשלה שיש צורך בהמשך תקופת החסיון, בשל העילות המפורטות בחוק, כמו פגיעה של ממש בבטחון מדינה, יחסי החוץ שלה, שלומו של אדם וכיוצ”ב. יוכל ראש הממשלה למנות ועדה ציבורית. הצעת הממשלה גרסה כי ועדת שרים, ללא פיקוח פרלמנטרי תהיה זו אשר תקבע אם ומה יישאר חסוי וכן לא הוגבלו עילות החסיון. בוועדת החוקה נקבע הרכב שונה לחלוטין וצומצמו עילות החסיון.
עוד הוחלט בדיוני ועדת החוקה כי הועדה הציבורית תקבע אם יש מקום להאריך את תקופת ההוראות וההגבלות שנתנה ועדת החקירה או לשנות את אותן הוראות והגבלות כאמור. חברי הוועדה יהיו: שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, לפי הצעת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היו”ר, עובד הציבור או עובד הציבור שפרש לגימלאות, שקבע ראשהממשלה ונציג ציבור, לפי הצעת יו”ר הכנסת, לאחר שהתייעץ עם לפחות שני עורכים ראשיים של כלי תקשורת גדולים.
הרכבה של הועדה הציבורית נקבע לאחר שוועדת החוקה, ובראשה חבר הכנסת מיכאל איתן, סברו כי על הועדה הציבורית לאזן בין צרכי הבטחון מחד גיסא לבין זכות הציבור לדעת מאידך גיסא.
יצויין כי על מנת לקבל את החלטותיה תשמע הועדה הציבורית בין היתר, את גנז המדינה, את הצנזור הצבאי, ואת מי שהממשלה ביקשה כי הוועדה תשמע אותו, ורק לאחר ששקלה את הענין הציבורי שבהעמדת הדין וחשבון של ועדת החקירה, הפרוטוקול של דיוניה וכל חומר אחר הקשור לעבודתה – לעיון הציבור, תחליט בדבר הוראות והגבלות לענין העיון בחומרים אלו. יודגש, כי לממשלה יש סמכות, בכל עת, לקבוע בצו כי חלק זה או אחר מהדין וחשבון של ועדת החקירה יפורסם.
בחוק שאושר נקבעה הוראה מיוחדת לענין דו"ח ועדת אגרנט, ולפיה הדין וחשבון של ועדת אגרנט שטרם הועמד לעיון הציבור,, לא יועמד לעיון והוראות והגבלות שנתנה אגרנט ימשיכו לעמוד בתוקפן (למרות שהסתיימה תקופת 30 השנה), עד שועדה ציבורית תמונה לפי חוק זה. עם זאת, ועדת החוקה קבעה מועד (15 במרץ 2005) שלא יאוחר ממנו חייבת הממשלה למנות את הוועדה הציבורית. באם לא תמונה ועדה ציבורית עד למועד זה, יועמדו הדין וחשבון של ועדת אגרנט, וכן וכל חומר אחר הקשור לעבודתה – לעיון הציבור.
בועדת החוקה אומרים כי "גם בעניין חובת התייעצות עם הצנזור והגנז, בטרם ההחלטה להעמיד לעיון את חומר החקירה, ניהלה ועדת החוקה חוק ומשפט מאבק עיקש מול נציגי משרד הביטחון כאשר הממשלה ביקשה למנוע את איזכור הצנזור כסמכות מחייבת באשר לקביעה איזה חומר עלול לפגוע בביטחון המדינה".
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט אמר כי "לא יעלה על הדעת שהצנזור, שאחראי על עבודה יומיומית מול התקשורת וקובע איזה ידיעות יש לצנזר מטעמי חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, לא יהיה כשיר לקבוע אילו חומרים, הגנוזים 30 שנה בארכיונים לא יהיו ראויים לפרסום בגלל החשש לפגיעה בביטחון המדינה. מה שעומד מאחורי ההתנגדות לצנזור", אמר ח"כ מיכאל איתן, "זה שיש גורמים בממשלה שמעוניינים להחמיר הרבה יותר מהצנזור ולעיתים אף מטעמים פסולים".
לבסוף אמר ח"כ מיכאל איתן כי יש ליזום חקיקה חדשה ומודרנית שתשתית את כל נושא איסור הפרסום מטעמים שונים במקשה אחת שמביאה בחשבון את זכות הציבור לדעת ושומרת גם על האינטרסים הביטחוניים והחיוניים האחרים של הפרט והמדינה.
(ש)
בוועדת החוקה של הכנסת מציינים כי בעת הדיונים בוועדה עברה הצעת החוק שינויים מרחיקי לכת, חרף התנגדות נציגי משרד הביטחון.
בוועדה נקבע כי ועדת חקירה תהא מוסמכת להחליט שלא לפרסם את הדין וחשבון שלה, את פרוטוקול דיוניה או כל חומר אחר הקשור לעבודתה, והיא תיתן הוראות והגבלות לענין עיון הציבור בחומרים אלו שיעמדו בתוקפן למשך תקופה כפי שתורה.
כמו כן נקבע שעם תום התקופה שקבעה ועדת החקירה יועמדו הדין וחשבון, וכל חומר אחר הקשור לעבודת ועדת החקירה – לעיון הציבור. אולם, אם סברה הממשלה שיש צורך בהמשך תקופת החסיון, בשל העילות המפורטות בחוק, כמו פגיעה של ממש בבטחון מדינה, יחסי החוץ שלה, שלומו של אדם וכיוצ”ב. יוכל ראש הממשלה למנות ועדה ציבורית. הצעת הממשלה גרסה כי ועדת שרים, ללא פיקוח פרלמנטרי תהיה זו אשר תקבע אם ומה יישאר חסוי וכן לא הוגבלו עילות החסיון. בוועדת החוקה נקבע הרכב שונה לחלוטין וצומצמו עילות החסיון.
עוד הוחלט בדיוני ועדת החוקה כי הועדה הציבורית תקבע אם יש מקום להאריך את תקופת ההוראות וההגבלות שנתנה ועדת החקירה או לשנות את אותן הוראות והגבלות כאמור. חברי הוועדה יהיו: שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, לפי הצעת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היו”ר, עובד הציבור או עובד הציבור שפרש לגימלאות, שקבע ראשהממשלה ונציג ציבור, לפי הצעת יו”ר הכנסת, לאחר שהתייעץ עם לפחות שני עורכים ראשיים של כלי תקשורת גדולים.
הרכבה של הועדה הציבורית נקבע לאחר שוועדת החוקה, ובראשה חבר הכנסת מיכאל איתן, סברו כי על הועדה הציבורית לאזן בין צרכי הבטחון מחד גיסא לבין זכות הציבור לדעת מאידך גיסא.
יצויין כי על מנת לקבל את החלטותיה תשמע הועדה הציבורית בין היתר, את גנז המדינה, את הצנזור הצבאי, ואת מי שהממשלה ביקשה כי הוועדה תשמע אותו, ורק לאחר ששקלה את הענין הציבורי שבהעמדת הדין וחשבון של ועדת החקירה, הפרוטוקול של דיוניה וכל חומר אחר הקשור לעבודתה – לעיון הציבור, תחליט בדבר הוראות והגבלות לענין העיון בחומרים אלו. יודגש, כי לממשלה יש סמכות, בכל עת, לקבוע בצו כי חלק זה או אחר מהדין וחשבון של ועדת החקירה יפורסם.
בחוק שאושר נקבעה הוראה מיוחדת לענין דו"ח ועדת אגרנט, ולפיה הדין וחשבון של ועדת אגרנט שטרם הועמד לעיון הציבור,, לא יועמד לעיון והוראות והגבלות שנתנה אגרנט ימשיכו לעמוד בתוקפן (למרות שהסתיימה תקופת 30 השנה), עד שועדה ציבורית תמונה לפי חוק זה. עם זאת, ועדת החוקה קבעה מועד (15 במרץ 2005) שלא יאוחר ממנו חייבת הממשלה למנות את הוועדה הציבורית. באם לא תמונה ועדה ציבורית עד למועד זה, יועמדו הדין וחשבון של ועדת אגרנט, וכן וכל חומר אחר הקשור לעבודתה – לעיון הציבור.
בועדת החוקה אומרים כי "גם בעניין חובת התייעצות עם הצנזור והגנז, בטרם ההחלטה להעמיד לעיון את חומר החקירה, ניהלה ועדת החוקה חוק ומשפט מאבק עיקש מול נציגי משרד הביטחון כאשר הממשלה ביקשה למנוע את איזכור הצנזור כסמכות מחייבת באשר לקביעה איזה חומר עלול לפגוע בביטחון המדינה".
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט אמר כי "לא יעלה על הדעת שהצנזור, שאחראי על עבודה יומיומית מול התקשורת וקובע איזה ידיעות יש לצנזר מטעמי חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, לא יהיה כשיר לקבוע אילו חומרים, הגנוזים 30 שנה בארכיונים לא יהיו ראויים לפרסום בגלל החשש לפגיעה בביטחון המדינה. מה שעומד מאחורי ההתנגדות לצנזור", אמר ח"כ מיכאל איתן, "זה שיש גורמים בממשלה שמעוניינים להחמיר הרבה יותר מהצנזור ולעיתים אף מטעמים פסולים".
לבסוף אמר ח"כ מיכאל איתן כי יש ליזום חקיקה חדשה ומודרנית שתשתית את כל נושא איסור הפרסום מטעמים שונים במקשה אחת שמביאה בחשבון את זכות הציבור לדעת ושומרת גם על האינטרסים הביטחוניים והחיוניים האחרים של הפרט והמדינה.
(ש)