לדבריו, אם לא ייענה בחיוב יפנה לבג"ץ. כזכור פילנט נעצר בעקבות התנגדותו להרס קרוואנים ביצהר, הורשע בדין משמעתי ובעקבות פנייתו לבג"ץ בוטל ההליך בשל היותו בלתי תקין.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ביום ג' נשפט פילנט בשנית ובגין אותו סעיף עבירה של "התנהגות בלתי הולמת". בבקשת ביטול פסק הדין טוען פרקליטו כי היה זה "הליך פגום ובלתי חוקתי". לדבריו פילנט הורשע על בסיס סעיף החל על מפקדים בצה"ל וכי פילנט "מעולם לא עבר כל הכשרה פיקודית ומעולם לא כיהן בתפקיד פיקודי באשר הוא". כמו כן, כי קצין השיפוט לא התייחס לעדויות נוספות הקשורות לעובדת היות פילנט בחופשה, לסוגיית ההריסה של הקרוואנים ללא צו חוקי, ולסתירות העולות מן העדויות השונות.
גלילי מציין כי העובדה שלא ניתן לו לייצג את פילנט בפני קצין השיפוט מעלה אוירה של "שפיטה שרירותית חסרת כל ביקורת משפטית" בעיקר "בעידן שבו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מקרין הוראותיו כלפי החוק המסמיך (חוק השיפוט הצבאי)."
אחד מהעדים במשפט היה אביעד ויסולי יו"ר מטה למען א"י הבעלים של הקרוואנים שנהרסו. בעדותו ציין ויסולי כי מדובר היה בפקודה לא חוקית בעליל ולפיכך "החייל התנהג למופת ויש עליו חובה לפעול כמו שפעל".
בתמליל העדות להלן מתייחס ויסולי לנושא הריסת הקרוואן ללא צו הריסה:
"השופט: כל הרס וונדליזם הוא לא חוקי בכלל?
ויסולי: ודאי, אם אין צידוק חוקי
שופט: מדוע הרס בית זה בלתי חוקי בעליל?
ויסולי: כי הרס לא חוקי זה בלתי חוקי בעליל
שופט: מה המשמעות של סמכות המפקדים שפקדו על הפינוי?
ויסולי: ללא חתימה על צו חוקי הפקודה לא בתוקף
שופט: בידי צו הריסה
ויסולי: צוים אלו נתלו בספטמבר ולא נשלחו לבעלי הקראוונים והם מדברים רק על היסודות ולא על הקרוואנים. תולה הצוים הודה ששם את הצוים שהיו רק יסודות ולפני שהיו קרוואנים ולא שם צווים שהיו קרוואנים. כשבאו לפנות חשבנו שיזיזו את הקרוואנים ויהרסו את היסודות. בסוף באו להרוס את הקרוואנים ללא כל צו".
בהמשך עדותו ציין ויסולי כי המח"ט פעל בניגוד לחוק ופעל עפ"י פקודה בלתי חוקית בעליל וכי הוגשה תלונה "נגד ההריסה הלא חוקית ומבצעיה".
בפסק הדין שבו הרשיע קצין השיפוט אל"מ אהרון חליווה את פילנט הוא כתב: "הדין המשמעתי הוא כלי בידיו של המפקד להטיל משמעת על חייליו ויחידתו. בימים אלו, כאשר צה"ל מוטל לתוך סערה שמתחוללת בציבור הישראלי, חובה עליונה מפקדים להטיל את המשמעת הצבאית תוך הקפדה מלאה על פקודות וחוקי המשמעת בצה"ל. ויידעו כולם שדווקא בימים קשים המשמעת והפיקוד הם אלו המסוגלים לשמר את המסגרת הצבאית השלמה ומוכנה לביצוע משימותיה. רואה אני חשיבות עליונה למנוע התרחבות של תופעת פרשנות לפקודות ולמנוע תופעת התנגדות מצד לובשי מדים להחלטות המתקבלות על ידי המוסדות הנבחרים של מדינת ישראל".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ביום ג' נשפט פילנט בשנית ובגין אותו סעיף עבירה של "התנהגות בלתי הולמת". בבקשת ביטול פסק הדין טוען פרקליטו כי היה זה "הליך פגום ובלתי חוקתי". לדבריו פילנט הורשע על בסיס סעיף החל על מפקדים בצה"ל וכי פילנט "מעולם לא עבר כל הכשרה פיקודית ומעולם לא כיהן בתפקיד פיקודי באשר הוא". כמו כן, כי קצין השיפוט לא התייחס לעדויות נוספות הקשורות לעובדת היות פילנט בחופשה, לסוגיית ההריסה של הקרוואנים ללא צו חוקי, ולסתירות העולות מן העדויות השונות.
גלילי מציין כי העובדה שלא ניתן לו לייצג את פילנט בפני קצין השיפוט מעלה אוירה של "שפיטה שרירותית חסרת כל ביקורת משפטית" בעיקר "בעידן שבו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מקרין הוראותיו כלפי החוק המסמיך (חוק השיפוט הצבאי)."
אחד מהעדים במשפט היה אביעד ויסולי יו"ר מטה למען א"י הבעלים של הקרוואנים שנהרסו. בעדותו ציין ויסולי כי מדובר היה בפקודה לא חוקית בעליל ולפיכך "החייל התנהג למופת ויש עליו חובה לפעול כמו שפעל".
בתמליל העדות להלן מתייחס ויסולי לנושא הריסת הקרוואן ללא צו הריסה:
"השופט: כל הרס וונדליזם הוא לא חוקי בכלל?
ויסולי: ודאי, אם אין צידוק חוקי
שופט: מדוע הרס בית זה בלתי חוקי בעליל?
ויסולי: כי הרס לא חוקי זה בלתי חוקי בעליל
שופט: מה המשמעות של סמכות המפקדים שפקדו על הפינוי?
ויסולי: ללא חתימה על צו חוקי הפקודה לא בתוקף
שופט: בידי צו הריסה
ויסולי: צוים אלו נתלו בספטמבר ולא נשלחו לבעלי הקראוונים והם מדברים רק על היסודות ולא על הקרוואנים. תולה הצוים הודה ששם את הצוים שהיו רק יסודות ולפני שהיו קרוואנים ולא שם צווים שהיו קרוואנים. כשבאו לפנות חשבנו שיזיזו את הקרוואנים ויהרסו את היסודות. בסוף באו להרוס את הקרוואנים ללא כל צו".
בהמשך עדותו ציין ויסולי כי המח"ט פעל בניגוד לחוק ופעל עפ"י פקודה בלתי חוקית בעליל וכי הוגשה תלונה "נגד ההריסה הלא חוקית ומבצעיה".
בפסק הדין שבו הרשיע קצין השיפוט אל"מ אהרון חליווה את פילנט הוא כתב: "הדין המשמעתי הוא כלי בידיו של המפקד להטיל משמעת על חייליו ויחידתו. בימים אלו, כאשר צה"ל מוטל לתוך סערה שמתחוללת בציבור הישראלי, חובה עליונה מפקדים להטיל את המשמעת הצבאית תוך הקפדה מלאה על פקודות וחוקי המשמעת בצה"ל. ויידעו כולם שדווקא בימים קשים המשמעת והפיקוד הם אלו המסוגלים לשמר את המסגרת הצבאית השלמה ומוכנה לביצוע משימותיה. רואה אני חשיבות עליונה למנוע התרחבות של תופעת פרשנות לפקודות ולמנוע תופעת התנגדות מצד לובשי מדים להחלטות המתקבלות על ידי המוסדות הנבחרים של מדינת ישראל".