את ההחלטה למחוק את זביידי מרשימת המבוקשים קיבלה ישראל בעקבות הודעתו ליושב ראש הרשות הפלשתינית אבו מאזן כי הוא מקבל את מרותו ובעקבות כך בכוונתו להצטרף ליישום הרגיעה הזמנית בטחונית.
החלטה זו יכולה להתפרש כבעייתית לנוכח החלטת בג"ץ לקבל את ערעורה של המדינה על ההחלטה לשלוח את חברתו של זביידי, פעילת השמאל הקיצוני טלי פחימה, מעצר בית. בעקבות ההחלטה תישאר פחימה במעצר כיוון שבית המשפט חושש פן תימלט מביתה לג'נין או לכל מקום מסתור אחר.
מעשיה "ההומניים" של טלי פחימה במחנה ג'נין, כוללים נשיאת נשק ואימוני ירי ביחד עם גדודי חללי אל אקצה. כך עולה מהחלטת שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין להאריך את מעצרה עד תום ההליכים ולא להמירו במעצר בית עד לקיום משפטה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי רובינשטיין מנמק את החלטתו במסוכנותה ובחשש כי היא תמלט.
בנימוקי החלטתו, מביא רובינשטיין את הודעתו של מחבל תנזים מחמוד אלע'ול שצורפה לחומרים שהוגשו לעיונו. בהודעה מתאר אלע'ול את מעשיה של פחימה, כולל פגישותיה עם זכריה זביידי ומחבלי תנזים נוספים "לרבות אימון בירי".
כמו כן מתואר "אירוע כניסתו של צה"ל למחנה ג'נין, כשהמשיבה שהתה בו תוך שנהרג חייל, ומשהובאו הניירות עם המפות וצילומי המבוקשים הלכו לביתו של זביידי והמשיבה הסבירה מה כתוב בניירות, לאמור כי המדובר ב'חומר צבאי סודי ורשום שם השם של המבצע הצבאי.. והיה כתוב השמות של החוליות שלכם שהשתתפו במבצע ואיך מגיעים לבית המבוקשים ושהמטרה של המבצע זה להרוג את המבוקשים או לעצור אותם, וטלי פחימה סיפרה שהצבא מתכנן לבוא ולהמשיך את המבצע בתקופה הקרובה, ואז זכריא זביידי אמר למבוקשים להסתתר'".
מבט כולל על מעשיה והשתלבותה ב"מרקם אנשי הטרור", אומר רובינשטיין "אינו מצביע על תמימות, והנכונות לתרגם את המסמך ולהסביר את ענינו היא מגילויי הדבר". אמנם כנטען פחימה אינה המקור למסמך הסודי שנפל בשל רשלנות צה"ל לידי גדודי חללי אל אקצה, כותב רובינשטיין, אך "מסמך סודי גם אם נפל ואכן נפל ברשלנות לידי הפלשתינים, מחייב אזרח שאינו רוצה לסייע לאויב להתנהגות אחרת מאשר תרגומו של המסמך לאויב", וזאת "בשעות מבצע צבאי ובעיצומה של לחימה באויב שבתוך אנשיו יושבת המשיבה".
עוד הוא כותב כי גם אם בתחילת דרכה כוונותיה היו אנושיות "הקמת מרכז מחשבים", אולם במהרה "נעה פעילותה לכיוון החורג ממרכז מחשבים אל עבר מעורבות אישית בדרגת עוצמה גבוהה עם ראשי טרור, במחוזות הטרור, תוך הזדהות עימם בדרגה משמעותית. גם אם המשיבה מתנגדת כטענתה לאלימות, התנהגותה על פי הראיות לכאורה אינה מגלה זאת, כגון נשיאת הרובה והירי".
רובינשטיין כותב כי ישנו חשש להימלטותה של פחימה ומציין כי היא לא נרתעה מכניסה לשטח ג'נין בניגוד לצווים ו"גם לאחר שחזרה לשטח המדינה והותנה שחרורה בערובה באיסור כניסה לשטחים, שבה וביקשה להכנס, תוך שהיא מחופשת בלבוש אשה מבני המקום. דבר זה מעיד לכאורה על מודעות לכך שהיא מפרה את הצוים לרבות צו בית משפט המופנה כלפיה, שהטיל עליה איסור ספציפי אישי".
כתבתנו מוסרת כי בכתב האישום פחימה מואשמת ב"סיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק שלא כדין ותמיכה בארגון טרוריסטי". עוד נטען בכתב האישום כי במהלך חודש מאי 04 "נכנסה המשיבה שלא כדין לאזור ג'נין ושהתה שם כשבועיים. במהלך תקופה זו פגשה המשיבה חברים ופעילים ב'גדודי חללי אל אקצה', ובכלל זכריה זביידי, מבוקש בגין אחריות לפעולות טרור נגד מטרות ישראליות וכן סגנו דאז מחמוד אבו חליפה, והצהירה בכלי התקשורת על נכונותה לשמש 'מגן אנושי' לזביידי כדי לסכל מעצרו. בתקופה זו ירתה המשיבה כנטען ברובהו של אחד הפעילים החמושים וכן נשאה ובדקה אותו".
פרקליטיה של פחימה טוענים כי האישום ולפיו תרגמה פחימה לזביידי מסמך צה"לי מסווג אין בכוחו כדי להשאירה במעצר כיוון שבחברתו היו די יודעי עברית אחרים שיתרגמו לו את המסמך.
(ש)
החלטה זו יכולה להתפרש כבעייתית לנוכח החלטת בג"ץ לקבל את ערעורה של המדינה על ההחלטה לשלוח את חברתו של זביידי, פעילת השמאל הקיצוני טלי פחימה, מעצר בית. בעקבות ההחלטה תישאר פחימה במעצר כיוון שבית המשפט חושש פן תימלט מביתה לג'נין או לכל מקום מסתור אחר.
מעשיה "ההומניים" של טלי פחימה במחנה ג'נין, כוללים נשיאת נשק ואימוני ירי ביחד עם גדודי חללי אל אקצה. כך עולה מהחלטת שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין להאריך את מעצרה עד תום ההליכים ולא להמירו במעצר בית עד לקיום משפטה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי רובינשטיין מנמק את החלטתו במסוכנותה ובחשש כי היא תמלט.
בנימוקי החלטתו, מביא רובינשטיין את הודעתו של מחבל תנזים מחמוד אלע'ול שצורפה לחומרים שהוגשו לעיונו. בהודעה מתאר אלע'ול את מעשיה של פחימה, כולל פגישותיה עם זכריה זביידי ומחבלי תנזים נוספים "לרבות אימון בירי".
כמו כן מתואר "אירוע כניסתו של צה"ל למחנה ג'נין, כשהמשיבה שהתה בו תוך שנהרג חייל, ומשהובאו הניירות עם המפות וצילומי המבוקשים הלכו לביתו של זביידי והמשיבה הסבירה מה כתוב בניירות, לאמור כי המדובר ב'חומר צבאי סודי ורשום שם השם של המבצע הצבאי.. והיה כתוב השמות של החוליות שלכם שהשתתפו במבצע ואיך מגיעים לבית המבוקשים ושהמטרה של המבצע זה להרוג את המבוקשים או לעצור אותם, וטלי פחימה סיפרה שהצבא מתכנן לבוא ולהמשיך את המבצע בתקופה הקרובה, ואז זכריא זביידי אמר למבוקשים להסתתר'".
מבט כולל על מעשיה והשתלבותה ב"מרקם אנשי הטרור", אומר רובינשטיין "אינו מצביע על תמימות, והנכונות לתרגם את המסמך ולהסביר את ענינו היא מגילויי הדבר". אמנם כנטען פחימה אינה המקור למסמך הסודי שנפל בשל רשלנות צה"ל לידי גדודי חללי אל אקצה, כותב רובינשטיין, אך "מסמך סודי גם אם נפל ואכן נפל ברשלנות לידי הפלשתינים, מחייב אזרח שאינו רוצה לסייע לאויב להתנהגות אחרת מאשר תרגומו של המסמך לאויב", וזאת "בשעות מבצע צבאי ובעיצומה של לחימה באויב שבתוך אנשיו יושבת המשיבה".
עוד הוא כותב כי גם אם בתחילת דרכה כוונותיה היו אנושיות "הקמת מרכז מחשבים", אולם במהרה "נעה פעילותה לכיוון החורג ממרכז מחשבים אל עבר מעורבות אישית בדרגת עוצמה גבוהה עם ראשי טרור, במחוזות הטרור, תוך הזדהות עימם בדרגה משמעותית. גם אם המשיבה מתנגדת כטענתה לאלימות, התנהגותה על פי הראיות לכאורה אינה מגלה זאת, כגון נשיאת הרובה והירי".
רובינשטיין כותב כי ישנו חשש להימלטותה של פחימה ומציין כי היא לא נרתעה מכניסה לשטח ג'נין בניגוד לצווים ו"גם לאחר שחזרה לשטח המדינה והותנה שחרורה בערובה באיסור כניסה לשטחים, שבה וביקשה להכנס, תוך שהיא מחופשת בלבוש אשה מבני המקום. דבר זה מעיד לכאורה על מודעות לכך שהיא מפרה את הצוים לרבות צו בית משפט המופנה כלפיה, שהטיל עליה איסור ספציפי אישי".
כתבתנו מוסרת כי בכתב האישום פחימה מואשמת ב"סיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק שלא כדין ותמיכה בארגון טרוריסטי". עוד נטען בכתב האישום כי במהלך חודש מאי 04 "נכנסה המשיבה שלא כדין לאזור ג'נין ושהתה שם כשבועיים. במהלך תקופה זו פגשה המשיבה חברים ופעילים ב'גדודי חללי אל אקצה', ובכלל זכריה זביידי, מבוקש בגין אחריות לפעולות טרור נגד מטרות ישראליות וכן סגנו דאז מחמוד אבו חליפה, והצהירה בכלי התקשורת על נכונותה לשמש 'מגן אנושי' לזביידי כדי לסכל מעצרו. בתקופה זו ירתה המשיבה כנטען ברובהו של אחד הפעילים החמושים וכן נשאה ובדקה אותו".
פרקליטיה של פחימה טוענים כי האישום ולפיו תרגמה פחימה לזביידי מסמך צה"לי מסווג אין בכוחו כדי להשאירה במעצר כיוון שבחברתו היו די יודעי עברית אחרים שיתרגמו לו את המסמך.
(ש)