באמצעות נתון זה, תופחת רמת החרדה של החולה ויינתן אומדן לצוות המחלקה לגבי תכנון הניתוחים והאשפוזים.

במחקר נבדקו 300 מטופלים בגילאי 3 עד 90 שהגיעו לביה"ח עם כוויות עמוקות בדרגות 2 ו – 3 ויועדו לעבור ניתוח.

המחקר מעלה שהנתון המשמעותי לצורך חישוב זמן הניתוח ומשך האשפוז הוא שטח הכוויה. שאר הנתונים שנבדקו, כמו מיקום הכוויה בגוף, מחלות נלוות נוספות כמו סוכרת, מקור הכוויה (אש או מים) וגיל הנבדק, לא היו משמעותיים בחישוב הנוסחה.

החוקרים מצאו שלצורך חישוב ימי האשפוז, יש להכפיל את שטח הכוויה ב–0.6 ולצורך חישוב זמן הניתוח יש להכפיל את שטח הכוויה ב–6.

ד"ר שגית משולם, רופאה במחלקה לכירורגיה פלסטית בבי"ח בילינסון אומרת כי "הנתונים שמתקבלים בעזרת הנוסחה החדשה חשובים מאוד לחולה ולצוות. כבר בעת הגעת החולה למיון ולאחר הקביעה כי מדובר בכוויה עמוקה שדורשת ניתוח, הצוות יכול להעריך עבור החולה כמה זמן ישהה בבית החולים וכך להפחית את רמת חרדתו. בנוסף, הנתונים חשובים לצורך חישוב תקציב המחלקה, עלות האשפוז והזמן הדרוש להזמנת חדר ניתוח. אנו ממליצים לכל יחידה לכוויות בבי"ח להרכיב נוסחה דומה. מדובר בנוסחה המשתנה מבי"ח אחד למשנהו, כיוון שמדיניות הטיפולים שונה. הפרוטוקול הטיפולי בבי"ח בילינסון הוא ניתוח החולה במהירות האפשרית לאחר ייצוב מצב הכוויה, זאת במטרה לקצר את משך האשפוז".

בבלינסון מציינים כי פרופסור דניאל האובן, מנהל המחלקה לשעבר היה הוגה הרעיון לפתיחה בעבודת מחקר זו.
(ש)