עוזיאל שהיה עמיתו לעבודה של אפרים קישון במשך שנים רבות, אומר בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 כי קישון היה "הגדול מכולם" וחלק מ"הגמדים" היו צריכים "לחסל" אותו קצת כדי שיהיה גם להם מקום. זה היה חלק מכוער בחברה הישראלית ובמיוחד בתוך התקשורת. עכשיו אותם אלו שהקטינו אותו "עושים שעות אהבה עצמית" בשבחם אותו ובאומרם כמה הם "גדלו עליו וחשבוהו לגדול בכל רגע מחייהם". הם מספרים סיפורים נחמדים שמוסיפים להם קצת חיים בסגנון ההספדים של נעמי שמר ז"ל, הוא אומר.
לדבריו היחס אל נעמי שמר ז"ל ומשה שמיר ז"ל עוד בחייהם, ולנעמי פרנקל ש"חיה עימנו", נובע מ"היותם גדולים וימניים'".
"הגמדים", כלשונו, התחילו להתקיף את קישון באמצע שנות השישים, משום שהיו צריכים "לנקות את השטח כדי שהשמש תגיע טיפה אליהם". כדי להציג את יתרונם או את חסרונו הם המציאו בין היתר את הימניות שלו, כ"שימין בעברית זה ארץ ישראל". זה היה כלי שהם השתמשו בו כדי לנגח אותו מדגיש עוזיאל.
לדבריו מי שעקב אחרי הופעותיו ברחבי העולם בראיונות בתקשורת וגם בספר על חייו שכתב ירון לונדון, יכול היה לראות כיצד נלחם את מלחמת ישראל באופן הקיצוני ביותר. לדבריו לפני כחודש נערך במסגרת "במת מופעי ספרות" מופע "חיוכים מתוך סופרים". אחד מהסופרים שהשתתפו היה אפרים קישון. במופע הוגש קטע שנון שבו קישון מתאר את עצמו כמרואיין על ידי כתב טלויזיה זר שבא לכאורה לדבר איתו על ספרות והיות והוא סופר ישראלי, מנסה לגרור אותו לשוחח על סברה ושתילה. במהלך הקטע קישון מנסה להכריח את הכתב לומר מי עשה בכלל את הטבח. "הוא חזר ואמר כביכול לכתב הזה: מי עשה, תגיד לי מי עשה את הטבח הזה והכתב בשום אופן לא הסכים לומר : נוצרים או פלנגות".
קישון, אומר עוזיאל, היה איש אמיץ מוכשר וגאון חד פעמי "הסופר הישראלי המוכר ביותר בעולם ואולי הסופר הישראלי הפחות מלוטף ומפונק בארץ. אני יודע שרצה שילמדו מקטעיו במסגרת חומר הלימודים לספרות. זה לא קרה עד היום".
לדבריו לגאוניות של קישון יש לצרף את יכולתו המיוחדת להתמיד ולהתעקש בדרישות מעצמו. "צריך לראות פעם את כתב היד שקישון היה מגיש. הוא היה כותב בעפרון על נייר. היה מחדד את העפרון דק דקיק וכותב שורה, ואחר דךמתקן אותה מלמעלה ומלמטה. בסופו של דבר הדף היה נראה כך שאי אפשר היה להבין ממנו כלום. הכל כתוב באלף ואחד חיבורים וקישורים ומילה בתוך מילה ומעל מילה. כל זה הוא היה יודע בסופו של דבר בעל פה. הוא היה מכתיב את הטור לבתיה שהיתה מדפיסה. היה עושה הגהה ויורד לדפוס ומגיה בדפוס העופרת שהיה אז. הוא היה קפדן ודרש מעצמו כדי להגיע למיצוי וריכוז גבוה".
עוזיאל מוסיף כי למרות שקישון לא למד קולנוע ולא היה לו תואר בקולנוע הוא עשה את הסרטים הכי טובים. "זה מראה הרבה על חשיבות הלימודים". לדבריו יש בכך גם מסר לציבור מאזיני ערוץ 7 :
"כשיהיה מישהו מוכשר מהציבור המתנחלי-אמוני-ימני, ויהיה מספיק גדול, הוא יפרוץ למרות שהוא לא חי בתוך התקשורת ולא למד קולנוע ולא למד ספרות. אין בכלל תעודת סופר ובודאי שאין תעודת סטיריקן בשום מקום".
לדבריו היחס אל נעמי שמר ז"ל ומשה שמיר ז"ל עוד בחייהם, ולנעמי פרנקל ש"חיה עימנו", נובע מ"היותם גדולים וימניים'".
"הגמדים", כלשונו, התחילו להתקיף את קישון באמצע שנות השישים, משום שהיו צריכים "לנקות את השטח כדי שהשמש תגיע טיפה אליהם". כדי להציג את יתרונם או את חסרונו הם המציאו בין היתר את הימניות שלו, כ"שימין בעברית זה ארץ ישראל". זה היה כלי שהם השתמשו בו כדי לנגח אותו מדגיש עוזיאל.
לדבריו מי שעקב אחרי הופעותיו ברחבי העולם בראיונות בתקשורת וגם בספר על חייו שכתב ירון לונדון, יכול היה לראות כיצד נלחם את מלחמת ישראל באופן הקיצוני ביותר. לדבריו לפני כחודש נערך במסגרת "במת מופעי ספרות" מופע "חיוכים מתוך סופרים". אחד מהסופרים שהשתתפו היה אפרים קישון. במופע הוגש קטע שנון שבו קישון מתאר את עצמו כמרואיין על ידי כתב טלויזיה זר שבא לכאורה לדבר איתו על ספרות והיות והוא סופר ישראלי, מנסה לגרור אותו לשוחח על סברה ושתילה. במהלך הקטע קישון מנסה להכריח את הכתב לומר מי עשה בכלל את הטבח. "הוא חזר ואמר כביכול לכתב הזה: מי עשה, תגיד לי מי עשה את הטבח הזה והכתב בשום אופן לא הסכים לומר : נוצרים או פלנגות".
קישון, אומר עוזיאל, היה איש אמיץ מוכשר וגאון חד פעמי "הסופר הישראלי המוכר ביותר בעולם ואולי הסופר הישראלי הפחות מלוטף ומפונק בארץ. אני יודע שרצה שילמדו מקטעיו במסגרת חומר הלימודים לספרות. זה לא קרה עד היום".
לדבריו לגאוניות של קישון יש לצרף את יכולתו המיוחדת להתמיד ולהתעקש בדרישות מעצמו. "צריך לראות פעם את כתב היד שקישון היה מגיש. הוא היה כותב בעפרון על נייר. היה מחדד את העפרון דק דקיק וכותב שורה, ואחר דךמתקן אותה מלמעלה ומלמטה. בסופו של דבר הדף היה נראה כך שאי אפשר היה להבין ממנו כלום. הכל כתוב באלף ואחד חיבורים וקישורים ומילה בתוך מילה ומעל מילה. כל זה הוא היה יודע בסופו של דבר בעל פה. הוא היה מכתיב את הטור לבתיה שהיתה מדפיסה. היה עושה הגהה ויורד לדפוס ומגיה בדפוס העופרת שהיה אז. הוא היה קפדן ודרש מעצמו כדי להגיע למיצוי וריכוז גבוה".
עוזיאל מוסיף כי למרות שקישון לא למד קולנוע ולא היה לו תואר בקולנוע הוא עשה את הסרטים הכי טובים. "זה מראה הרבה על חשיבות הלימודים". לדבריו יש בכך גם מסר לציבור מאזיני ערוץ 7 :
"כשיהיה מישהו מוכשר מהציבור המתנחלי-אמוני-ימני, ויהיה מספיק גדול, הוא יפרוץ למרות שהוא לא חי בתוך התקשורת ולא למד קולנוע ולא למד ספרות. אין בכלל תעודת סופר ובודאי שאין תעודת סטיריקן בשום מקום".