אתמול נחתמה עסקת המכירה של גרעין השליטה של בנק דיסקונט למשפחת ברונפמן מארה"ב, ערך העסקה 1.3 מיליארד שקלים.
הפרשן הכלכלי מוטי מיטל אמר ביומן ערוץ 7 כי ההצלחה אינה במחיר כמו בעצם זה שמשקיע זר מחליט להשקיע את כספו לא במדינות זרות אלא דוקא בישראל ומוכן לקחת אחריות על בנק. על משפחת ברונפמן אמר כי אמנם מדובר ביהודים אך הם לא יעשו עסקה שלא היתה כדאית להם. אותה משפחה השקיעה גם ברשת קו אופ ורואה רווחים יפים.
"הם לא חדשים בשוק הישראלי אך זו המלצה לבאים אחריהם להשקיע בישראל. הם טוענים אותם שמה שהוביל אותם וגרם להם לחוש אמון במערכת בישראל הוא נתניהו והמהלכים שהוביל. אלו מהלכים בוני אמון כלפי הכלכלה הגלובלית, והמשקיעים אומרים שאם כך מתנהלים הדברים בארץ הם מוכנים לקחת סיכון. זה המפנה המשמעותי ברכישה הזו. משרד האוצר הוביל מהלך שגרם לתחושת אמון מהמערכת הכלכלית בחוץ".
עוד אמר מיטל כי הכסף ממכירת הבנק יעבור אמנם לקופת המדינה, אך היא עדיין מפסידה בגלל משבר הבנקים ב'82 . "הסכום לא מכסה את הנזק שנגרם למדינה מהשקעתה אז. היא השקיעה כדי למנוע את הקריסה של הבנקים. ברור שניהול בנק דרך ממשלה אינו דבר מתאים ולכן הממשלה חיפשה כל דרך כדי למכור את הבנקים. כספי ההפרטה מהווים מקפצה לדברים נוספים שהממשלה רוצה לעשות, ולא כדי לכסות גרעונות. קשה לדעת לאן בדיוק זה יגיע".
מי שמאוים תמיד במערכת כזו שמשנה כיוון אלו העובדים, אומר מיטל: "באיחוד בנק המזרחי וטפחות, המדיניות היתה נכונה כדי לחסוך כסף לבנק אך ברור שהעובדים מפחדים מפיטורין או שמעמדם יצומצם. זו בעיה וכך קורה גם בבנק דיסקונט. עד כה היה ניהול ממשלתי, כעת יש בעל בית פרטי שיעשה הכל כדי להפיק רווחים מהעסק ללא התחשבות בעובדים. לפי הפרסומים סוכם על פיצוי נכבד לעובדים בעלות של רבע מיליארד שקלים מכספי מכירת הבנק. הממשלה עשתה חשבון שעדיף לה לתת סכום כזה לעובדים כי היא רצתה מאוד למכור את הבנק. לגבי הפרטת בנק לאומי: הבעיה היא בסכום הכבד שצריך כדי לקנות כזה נכס. לכן המדינה החליטה לחלק את מניות הבנק לאזרחים וזו הטבה לאזרח בסך 2-4 אלף שקלים לכל אזרח. בכך היא כאילו מוכרת את הבנק חינם לציבור והציבור ימכור זאת דרך הבורסה למשקיעים שיקנו בחזרה את הבנק. היתרון בכך הוא גם מתנה לאזרח וגם נפטרים מניהול הבנק בדרך אחרת".
הפרשן הכלכלי מוטי מיטל אמר ביומן ערוץ 7 כי ההצלחה אינה במחיר כמו בעצם זה שמשקיע זר מחליט להשקיע את כספו לא במדינות זרות אלא דוקא בישראל ומוכן לקחת אחריות על בנק. על משפחת ברונפמן אמר כי אמנם מדובר ביהודים אך הם לא יעשו עסקה שלא היתה כדאית להם. אותה משפחה השקיעה גם ברשת קו אופ ורואה רווחים יפים.
"הם לא חדשים בשוק הישראלי אך זו המלצה לבאים אחריהם להשקיע בישראל. הם טוענים אותם שמה שהוביל אותם וגרם להם לחוש אמון במערכת בישראל הוא נתניהו והמהלכים שהוביל. אלו מהלכים בוני אמון כלפי הכלכלה הגלובלית, והמשקיעים אומרים שאם כך מתנהלים הדברים בארץ הם מוכנים לקחת סיכון. זה המפנה המשמעותי ברכישה הזו. משרד האוצר הוביל מהלך שגרם לתחושת אמון מהמערכת הכלכלית בחוץ".
עוד אמר מיטל כי הכסף ממכירת הבנק יעבור אמנם לקופת המדינה, אך היא עדיין מפסידה בגלל משבר הבנקים ב'82 . "הסכום לא מכסה את הנזק שנגרם למדינה מהשקעתה אז. היא השקיעה כדי למנוע את הקריסה של הבנקים. ברור שניהול בנק דרך ממשלה אינו דבר מתאים ולכן הממשלה חיפשה כל דרך כדי למכור את הבנקים. כספי ההפרטה מהווים מקפצה לדברים נוספים שהממשלה רוצה לעשות, ולא כדי לכסות גרעונות. קשה לדעת לאן בדיוק זה יגיע".
מי שמאוים תמיד במערכת כזו שמשנה כיוון אלו העובדים, אומר מיטל: "באיחוד בנק המזרחי וטפחות, המדיניות היתה נכונה כדי לחסוך כסף לבנק אך ברור שהעובדים מפחדים מפיטורין או שמעמדם יצומצם. זו בעיה וכך קורה גם בבנק דיסקונט. עד כה היה ניהול ממשלתי, כעת יש בעל בית פרטי שיעשה הכל כדי להפיק רווחים מהעסק ללא התחשבות בעובדים. לפי הפרסומים סוכם על פיצוי נכבד לעובדים בעלות של רבע מיליארד שקלים מכספי מכירת הבנק. הממשלה עשתה חשבון שעדיף לה לתת סכום כזה לעובדים כי היא רצתה מאוד למכור את הבנק. לגבי הפרטת בנק לאומי: הבעיה היא בסכום הכבד שצריך כדי לקנות כזה נכס. לכן המדינה החליטה לחלק את מניות הבנק לאזרחים וזו הטבה לאזרח בסך 2-4 אלף שקלים לכל אזרח. בכך היא כאילו מוכרת את הבנק חינם לציבור והציבור ימכור זאת דרך הבורסה למשקיעים שיקנו בחזרה את הבנק. היתרון בכך הוא גם מתנה לאזרח וגם נפטרים מניהול הבנק בדרך אחרת".