בעקבות מבצע ההתרמה לנפגעי אסון הצונאמי במזרח אומר ראש עמותת "שערי מלכא", מאיר מלכא, כי אמנם המצב שם קשה, אך בכל זאת ראוי לסייע קודם ל'עניי עירך'. "כולם מתלהבים לתרום למסכנים הרחוקים בחו"ל, אבל כשמדובר באנשים הנמצאים במצוקה קשה כאן בארץ, אף אחד לא מסכים לפתוח את הארנק".

העמותה שבראשה עומד מאיר מלכא נועדה לסייע למשפחות הנזקקות לכסף על מנת לרכוש אוכל ובגדים. "אני מזועזע מחוסר היחס שהעמותה נתקלת בו בארץ. אנחנו כל היום פונים למפעלים, ארגונים וקרנות. כולם עוזרים ותורמים לכל מיני חוגי העשרה לילדים, כל מיני תראפיות ודברים כאלה, ואומרים לי במפורש: 'מזון אנחנו לא תורמים'. ואני שואל: במה חוג עוזר לילד רעב? כל הגורמים שאנחנו פונים אליהם דוחים אותנו, אבל אין להם בעיה לתרום מאות ואלפי שקלים לקורבנות הצונאמי, כי זה מביא להם פרסום".

"אני פונה לכל מיני ארגונים, מפעלים וקרנות ותמיד טענה אחת בפיהם - הקצבה לשנה זו נגמרה", טוען מלכא.

לעומת זאת, אביתר פלוס מארגון 'יד לדרור' מסכים לטענת מלכא באופן חלקי בלבד. "ודאי שצריכים קודם לעזור לעניי עירך, אבל גם שאנחנו היינו צריכים עזרה קיבלנו ואנחנו לא יכולים להצטייר כמדינה אטומה. נכון שלא זוכרים את אותם תרומות אבל לא יכולים להתעלם מהבעיות של כלל העולם".

פלוס אומר כי בכלל מדינה ישראל צריכה לטפל בכל נושא הרווחה ולא הארגונים, אבל "אם כבר הארגונים קיימים צריכים לתת כפי מנת חלקם והצלחתם. למעשה מדינת ישראל נלחמת בקו העוני ולא בעוני. לצערנו הרב שמשפחה שלא מקבלת רווחה חושבת פעמיים אם להיות במגזר היצרני, לפעמים עדיף לה כבר להיות בבית".

בימים אלו מנסה יו"ר 'יד לדרור' לקדם חקיקה שמטרתה תהיה 'גג עמותה אחת לכל נושא הרווחה'. יש ריבוי עמותות אבל עדיין לשכבות החלשות אין שופר ולא יכולים להתארגן, הוא מבהיר.