מרואן קבלאן, איש מחקר ממוצא סורי המתגורר בבריטניה ובעל טור ביומון הלונדוני "אל-חיאת", פרסם לפני ימים אחדים, מאמר ביקורת חריף על התקשורת הסורית. זאת, הפכה לדבריו נטל על המשטר, משום שהיא אינה מצליחה לגלות פרגמטיות מספקת כדי לבטא את עמדותיו המשתנות של המשטר הסורי.
במאמרו אומר קאבאלאן: "אם תפקידה של תקשורת רשמית הנשלטת ע"י איזו מדינה שהיא בעולם הוא לבטא את המגמות של המדינה הזאת ואת עמדותיה הפוליטיות בסוגיות אקטואליות, הרי שמצב זה אינו חל על התקשורת הסורית ובפרט לא בתקופה זאת. מי שעוקב אחר התקשורת הזאת חש בהכרח שהמסרים שלה מפגרים בהשוואה לעמדות ולהצהרות של הדרג הפוליטי בנושאי הרפורמות הפנימיות או האתגרים הנכפים מבחוץ...
בעקבות נפילת בריה"מ ניסתה המדיניות הסורית להסתגל לשינויים הבינ"ל והאזוריים ולאמץ עמדות פרגמטיות, רחוקות מאידיאולוגיה, ואילו התקשורת הסורית נשארה סגורה בתוך עצמה, מנותקת מהמתרחש סביבה ושבויה במציאות מלאכותית. מציאות זו הנציחה את חוסר היכולת של התקשורת הסורית ללוות כל מפנה שהוא בעמדות הפוליטיות הרשמיות ולסקר אותו הן לטובת דעת הקהל המקומית והן לצורך שיגור איתותים לעבר המשקיפים מבחוץ".
וקאבלאן מוסיף עוד "התקשורת הסורית המשיכה לחזור על מסרים קשיחים ועמדות דון-קישוטיות. עקב קפיאתה ואי יכולתה להבין את המתרחש סביבה, היא החלה לסבך את המנהיגות [הסורית] הפוליטית בעמדות שאינן מתקבלות על הדעת. היות שסוריה הייתה נתונה תחת מיקרוסקופ בינ"ל ומערבי, ובפרט בנושאי לבנון, עיראק ופלסטין, החלה חשיבותה של התקשורת הסורית לחרוג מהשאלה מה מידת יכולתה למשוך ציבור מסוים. חשיבותה נבעה יותר מהמעקב הבינ"ל אחרי העמדות שהיא כותבת ומפרסמת מתוך הנחה שהיא מבטאת את השקפת הממונים עליה".
לדברי קאבאלאן, אין ללמוד מהמאמרים וטורי הפרשנויות, המתפרסמים בדמשק על עמדת המשטר הסורי, כיוון שעיתונות זו, מקובעת בעמדות ובהלכי רוח ללא שינוי.
את המאמר תירגם והפיץ מכון ממר"י המתרגם ומפיץ, בארץ ובחו"ל, מאמרים מרכזיים המופיעים בתקשורת הערבית, ומכין דוחו"ת תקופתיים בנושאים הנמצאים על סדר היום התקשורתי - הערבי והמוסלמי.
במאמרו אומר קאבאלאן: "אם תפקידה של תקשורת רשמית הנשלטת ע"י איזו מדינה שהיא בעולם הוא לבטא את המגמות של המדינה הזאת ואת עמדותיה הפוליטיות בסוגיות אקטואליות, הרי שמצב זה אינו חל על התקשורת הסורית ובפרט לא בתקופה זאת. מי שעוקב אחר התקשורת הזאת חש בהכרח שהמסרים שלה מפגרים בהשוואה לעמדות ולהצהרות של הדרג הפוליטי בנושאי הרפורמות הפנימיות או האתגרים הנכפים מבחוץ...
בעקבות נפילת בריה"מ ניסתה המדיניות הסורית להסתגל לשינויים הבינ"ל והאזוריים ולאמץ עמדות פרגמטיות, רחוקות מאידיאולוגיה, ואילו התקשורת הסורית נשארה סגורה בתוך עצמה, מנותקת מהמתרחש סביבה ושבויה במציאות מלאכותית. מציאות זו הנציחה את חוסר היכולת של התקשורת הסורית ללוות כל מפנה שהוא בעמדות הפוליטיות הרשמיות ולסקר אותו הן לטובת דעת הקהל המקומית והן לצורך שיגור איתותים לעבר המשקיפים מבחוץ".
וקאבלאן מוסיף עוד "התקשורת הסורית המשיכה לחזור על מסרים קשיחים ועמדות דון-קישוטיות. עקב קפיאתה ואי יכולתה להבין את המתרחש סביבה, היא החלה לסבך את המנהיגות [הסורית] הפוליטית בעמדות שאינן מתקבלות על הדעת. היות שסוריה הייתה נתונה תחת מיקרוסקופ בינ"ל ומערבי, ובפרט בנושאי לבנון, עיראק ופלסטין, החלה חשיבותה של התקשורת הסורית לחרוג מהשאלה מה מידת יכולתה למשוך ציבור מסוים. חשיבותה נבעה יותר מהמעקב הבינ"ל אחרי העמדות שהיא כותבת ומפרסמת מתוך הנחה שהיא מבטאת את השקפת הממונים עליה".
לדברי קאבאלאן, אין ללמוד מהמאמרים וטורי הפרשנויות, המתפרסמים בדמשק על עמדת המשטר הסורי, כיוון שעיתונות זו, מקובעת בעמדות ובהלכי רוח ללא שינוי.
את המאמר תירגם והפיץ מכון ממר"י המתרגם ומפיץ, בארץ ובחו"ל, מאמרים מרכזיים המופיעים בתקשורת הערבית, ומכין דוחו"ת תקופתיים בנושאים הנמצאים על סדר היום התקשורתי - הערבי והמוסלמי.