סכום זה מתחלק בין 258 מיליון שקל – עודפי גבייה של חברת מקורות שיועברו עם סיום הכנת המאזנים למדינה וסכום שיא של 210 מיליון שקל שנגבה כהיטל הפקה ממפיקי המים הפרטיים.

מרכז תחום המים בהתאחדות חקלאי ישראל, יורם תמרי, אמר שנתונים אלו הם ניגוד גמור לאמונה הרווחת בציבור ובקרב כלכלנים לפיה המדינה מסבסדת את משק המים. נתונים אלו שומטים את הקרקע מתחת לדרישה לייקר את מחיר המים לחקלאות ולמגזר העירוני, אשר מופיעים בהצעת התקציב לשנת 2005. במצב הדברים הנוכחי יהיה זה בגדר הטלת מס חדש על החקלאים ועל הצרכנים העירוניים.

לדברי תמרי, יקור חד צדדי של מחירי המים יגדיל את העודף הכספי ממשק המים ב-350 מיליון שקל נוספים בשנה ויביא את סכום היתרה ל-818 מיליון שקל.

מאז החלת היטל ההפקה במתכונתו הנוכחית בשנת 1999 נגבו ממפיקי המים הפרטיים 771 מיליון שקל. לדברי תמרי, סכום זה נועד על מנת לממן בין השאר הקמת מתקני התפלה ופיתוח משק המים ולכן גם כניסה לעידן ההתפלה אינה מצדיקה את ייקור מחיר המים. סכום זה בלבד מספיק כדי לממן מספר שנות התפלת מים.