השר לעניני ירושלים חברה ותפוצות נתן שרנסקי דוחה את טענותיו של היועץ המשפטי מזוז בנוגע להחלטה שהתקבלה בועדת השרים לעניני ירושלים. במכתב מפורט הוא כותב לו: מדובר בהחלטה שהתקבלה באופן תקין ו"בהתאם לנוהלים התקינים של ועדת השרים ושל הממשלה בכלל".
כזכור מזוז פרסם חוות דעת הדוחה את החלטת השרים שרנסקי ואורלב החברים בועדת השרים לעניני ירושלים, שהתקבלה לפני כחצי שנה ולפיה "בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים נתונות הסמכויות על-פי סעיף 19 לחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 ובכללן ביצוע, העברה, מכירה או החכרה של נכס מקרקעין במזרח ירושלים לרשות הפיתוח".
מזוז קבע כי "אין זה מסמכותה של ועדת השרים לעניני ירושלים ליתן פרשנות משפטית באשר לגדרי סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ואין זה מתפקידיה לעסוק בקביעת מדיניות לשימוש בסמכויות לפי חוק נכסי נפקדים". הוא הודיע לשר האוצר כי נכסי תושביה הערביים של מזרח ירושלים אינם מוגדרים כנכסי נפקדים. על כן יש לאפשר להם גישה לאדמותיהם למרות בניית גדר ההפרדה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במכתבו למזוז כותב שרנסקי: "נדהמתי לקרוא את מכתבך לשר האוצר בנוגע להחלטת ועדת השרים לעניני ירושלים בדבר סמכויותיו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. תמוהות בעיני ההאשמות העולות ממכתבך בנוגע לאופן ניהול הישיבה של ועדת השרים שבראשותי כמו גם על דרך קבלת ההחלטה בה". הטענה כי לועדת השרים לא היתה סמכות לדון ולהחליט בנושא, אומר שרנסקי "אינה עולה בקנה אחד עם נוהלי עבודת הממשלה".
כמו כן, הצעת ההחלטה בנוגע לסמכויותיו של האפוטרופוס הוגשה על פי הנוהל המקובל למזכירות הממשלה ולא הועלתה אף טענה מצד שום גורם במזכירות הממשלה לאחר הגשת הצעת ההחלטה האמורה. סדר היום של ועדת השרים הופץ בפקס ובמעטפת הממשלה השבועית לידיעת כל השרים בממשלה "אני מקוה שלא תופתע אם אגלה לך שהוא הועבר גם אליך – דבר שאפשר את התייחסותך המיידית לנושא".
שרנסקי כותב כי "התנגדותם של נציגי משרד המשפטים לא הושמעה לא במהלך דיון הועדה ולא לאחר קבלת ההחלטה. מעבר לכך נוסח ההחלטה שהתקבלה ופרוטוקול הישיבה הופצו שוב לכל שרי הממשלה וגם אליך.. מיותר לציין כי לפי נהלי עבודת הממשלה עמדו לרשותכם שבועיים ימים לערער על החלטת הועדה טרם הפיכתה להחלטת הממשלה. עם זאת אף גורם לא מצא לנכון להעיר על פגם כלשהו בהחלטה זו".
"ראוי היה כי התנגדותך תישמע בזמן אמת ולא לאחר מספר חודשים עם פרסום הדברים בתקשורת", כותב שרנסקי בסיום מכתבו.
כזכור מזוז פרסם חוות דעת הדוחה את החלטת השרים שרנסקי ואורלב החברים בועדת השרים לעניני ירושלים, שהתקבלה לפני כחצי שנה ולפיה "בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים נתונות הסמכויות על-פי סעיף 19 לחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 ובכללן ביצוע, העברה, מכירה או החכרה של נכס מקרקעין במזרח ירושלים לרשות הפיתוח".
מזוז קבע כי "אין זה מסמכותה של ועדת השרים לעניני ירושלים ליתן פרשנות משפטית באשר לגדרי סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ואין זה מתפקידיה לעסוק בקביעת מדיניות לשימוש בסמכויות לפי חוק נכסי נפקדים". הוא הודיע לשר האוצר כי נכסי תושביה הערביים של מזרח ירושלים אינם מוגדרים כנכסי נפקדים. על כן יש לאפשר להם גישה לאדמותיהם למרות בניית גדר ההפרדה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במכתבו למזוז כותב שרנסקי: "נדהמתי לקרוא את מכתבך לשר האוצר בנוגע להחלטת ועדת השרים לעניני ירושלים בדבר סמכויותיו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. תמוהות בעיני ההאשמות העולות ממכתבך בנוגע לאופן ניהול הישיבה של ועדת השרים שבראשותי כמו גם על דרך קבלת ההחלטה בה". הטענה כי לועדת השרים לא היתה סמכות לדון ולהחליט בנושא, אומר שרנסקי "אינה עולה בקנה אחד עם נוהלי עבודת הממשלה".
כמו כן, הצעת ההחלטה בנוגע לסמכויותיו של האפוטרופוס הוגשה על פי הנוהל המקובל למזכירות הממשלה ולא הועלתה אף טענה מצד שום גורם במזכירות הממשלה לאחר הגשת הצעת ההחלטה האמורה. סדר היום של ועדת השרים הופץ בפקס ובמעטפת הממשלה השבועית לידיעת כל השרים בממשלה "אני מקוה שלא תופתע אם אגלה לך שהוא הועבר גם אליך – דבר שאפשר את התייחסותך המיידית לנושא".
שרנסקי כותב כי "התנגדותם של נציגי משרד המשפטים לא הושמעה לא במהלך דיון הועדה ולא לאחר קבלת ההחלטה. מעבר לכך נוסח ההחלטה שהתקבלה ופרוטוקול הישיבה הופצו שוב לכל שרי הממשלה וגם אליך.. מיותר לציין כי לפי נהלי עבודת הממשלה עמדו לרשותכם שבועיים ימים לערער על החלטת הועדה טרם הפיכתה להחלטת הממשלה. עם זאת אף גורם לא מצא לנכון להעיר על פגם כלשהו בהחלטה זו".
"ראוי היה כי התנגדותך תישמע בזמן אמת ולא לאחר מספר חודשים עם פרסום הדברים בתקשורת", כותב שרנסקי בסיום מכתבו.