שני חוקרים מבית החולים הדסה בעיר, פרופ‘ אריה שלו מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בהדסה עין-כרם, וד"ר רונן סגמן מן המעבדה הפסיכיאטרית בהדסה הר-הצופים, גילו כי בדיקת דם פשוטה תוכל לאפשר איתור מוקדם של אנשים המועדים לפתח תסמונת פוסט טראומטית כרונית ( PTSD).
משמעות הממצאים היא כי יתכן וישנם במוח האדם מנגנונים אשר מופעלים באופן מיוחד אצל מי שעתיד ללקות בתסמונת פוסט טראומטית כרונית, וביטוי לכך ניתן למצוא על ידי בדיקת דם פשוטה שעות ספורות לאחר החשיפה לאירוע הטראומתי.
האבחון יעשה כבר בחדר המיון, בשעות הראשונות לאחר שנחשפו לאירוע טראומתי.
רופאי המחלקה הפסיכיאטרית בהדסה טיפלו בשנים האחרונות במאות אנשים שהגיעו לחדרי המיון של הדסה לאחר שנחשפו לאירוע טראומתי (פיגוע או תאונה), אך לא נפצעו פיזית. מכיוון שאנשים אלה משוחררים בדרך כלל מחדר המיון בתוך זמן קצר, לא ניתן היה לדעת האם נגרמו להם נזקים נפשיים שיקבלו ביטוי לאורך זמן.
תסמונת פוסט טראומטית כרונית מתאפיינת בהפרעות בשינה, קושי בריכוז, עצבנות, סיוטי לילה והבהקי חזרה ("פלאש באק") לאירוע הטראומתי. מאפיינים אלה עלולים להישאר גם זמן רב אחרי האירוע עצמו.
בהדסה טוענים כי החוקרים מצאו לראשונה בעולם, ביטוי בתאי הדם הפריפריים של פעילות הקשורה לתסמונת פוסט טראומתית כרונית. הגישה המחקרית בה נקטו היא חדשנית בפני עצמה. הם בדקו במעבדה אלפי אפשרויות של ביטויים כאלה בבת אחת, שיא היכולת הטכנולוגית שעמדה לרשותם באותה עת.
קבוצת המחקר מנתה 24 איש אשר כולם הגיעו לחדר המיון כ"נפגעי הלם" לאחר אירוע טראומתי, ו-12 מתוכם פיתחו PTSD לאחר 4 חודשים.
החוקרים לקחו מהם דגימת דם בחדר המיון ובדיקה נוספת לאחר 4 חודשים. הבדיקה המעבדתית הציגה מאות ביטויים שונים לתסמונת אצל מי שאכן פיתח אותה .
החוקרים סבורים כי בעקבות מחקרם ניתן יהיה להבין את מנגנון המחלה, ואם יוכנסו שיפורים לתהליך הבדיקה – ניתן יהיה גם לנבא את מאפייניה.
חברת הדסית, חברת הבת של הדסה, המטפלת בקידום ומסחור הנכסים האינטלקטואליים הנצברים בהדסה, רשמה פטנט על ממצאי המחקר, ונמצאת בשלב מתקדם של הפיכתם לפיתוח ערכת אבחון מסחרית.
"לאחר שמצאנו את הסימנים, נתמקד בשלב הבא באיתור הגנים עצמם, על מנת לשפוך אור נוסף על התהליכים הפיזיולוגיים בגופנו המייצרים מחלות נפש, ומכאן – לפתח דרכים למניעת מחלות כאלה", אמר פרופ‘ אריה שלו, אשר עמד בראש צוות החוקרים יחד עם ד"ר רונן סגמן.
עבודת המעבדה נעשתה ע"י ד"ר רונן סגמן וטניה גולצר דובנר. פרופ‘ ניר פרידמן ונועה שפי מן המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים ביצעו ניתוח ממוחשב של הנתונים, ופרופ‘ נפתלי קמינסקי מבית החולים שיבא סייע בחלק המעבדתי.
משמעות הממצאים היא כי יתכן וישנם במוח האדם מנגנונים אשר מופעלים באופן מיוחד אצל מי שעתיד ללקות בתסמונת פוסט טראומטית כרונית, וביטוי לכך ניתן למצוא על ידי בדיקת דם פשוטה שעות ספורות לאחר החשיפה לאירוע הטראומתי.
האבחון יעשה כבר בחדר המיון, בשעות הראשונות לאחר שנחשפו לאירוע טראומתי.
רופאי המחלקה הפסיכיאטרית בהדסה טיפלו בשנים האחרונות במאות אנשים שהגיעו לחדרי המיון של הדסה לאחר שנחשפו לאירוע טראומתי (פיגוע או תאונה), אך לא נפצעו פיזית. מכיוון שאנשים אלה משוחררים בדרך כלל מחדר המיון בתוך זמן קצר, לא ניתן היה לדעת האם נגרמו להם נזקים נפשיים שיקבלו ביטוי לאורך זמן.
תסמונת פוסט טראומטית כרונית מתאפיינת בהפרעות בשינה, קושי בריכוז, עצבנות, סיוטי לילה והבהקי חזרה ("פלאש באק") לאירוע הטראומתי. מאפיינים אלה עלולים להישאר גם זמן רב אחרי האירוע עצמו.
בהדסה טוענים כי החוקרים מצאו לראשונה בעולם, ביטוי בתאי הדם הפריפריים של פעילות הקשורה לתסמונת פוסט טראומתית כרונית. הגישה המחקרית בה נקטו היא חדשנית בפני עצמה. הם בדקו במעבדה אלפי אפשרויות של ביטויים כאלה בבת אחת, שיא היכולת הטכנולוגית שעמדה לרשותם באותה עת.
קבוצת המחקר מנתה 24 איש אשר כולם הגיעו לחדר המיון כ"נפגעי הלם" לאחר אירוע טראומתי, ו-12 מתוכם פיתחו PTSD לאחר 4 חודשים.
החוקרים לקחו מהם דגימת דם בחדר המיון ובדיקה נוספת לאחר 4 חודשים. הבדיקה המעבדתית הציגה מאות ביטויים שונים לתסמונת אצל מי שאכן פיתח אותה .
החוקרים סבורים כי בעקבות מחקרם ניתן יהיה להבין את מנגנון המחלה, ואם יוכנסו שיפורים לתהליך הבדיקה – ניתן יהיה גם לנבא את מאפייניה.
חברת הדסית, חברת הבת של הדסה, המטפלת בקידום ומסחור הנכסים האינטלקטואליים הנצברים בהדסה, רשמה פטנט על ממצאי המחקר, ונמצאת בשלב מתקדם של הפיכתם לפיתוח ערכת אבחון מסחרית.
"לאחר שמצאנו את הסימנים, נתמקד בשלב הבא באיתור הגנים עצמם, על מנת לשפוך אור נוסף על התהליכים הפיזיולוגיים בגופנו המייצרים מחלות נפש, ומכאן – לפתח דרכים למניעת מחלות כאלה", אמר פרופ‘ אריה שלו, אשר עמד בראש צוות החוקרים יחד עם ד"ר רונן סגמן.
עבודת המעבדה נעשתה ע"י ד"ר רונן סגמן וטניה גולצר דובנר. פרופ‘ ניר פרידמן ונועה שפי מן המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים ביצעו ניתוח ממוחשב של הנתונים, ופרופ‘ נפתלי קמינסקי מבית החולים שיבא סייע בחלק המעבדתי.