שר התעשיה ומסחר אהוד אולמרט, ברך על גישת בכירי האקדמיה התומכת בתביעת משרדו ותעשיית ההי-טק, להגדלה ניכרת בתקציב המו"פ.
השר אולמרט יזם את הדיון עם הפרופסורים לכלכלה לאור הויכוח בממשלה, בדבר הצורך בהגדלה משמעותית של תקציב המו"פ.
בדיון השתתפו מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור, המדען הראשי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר וצוות אגף התקציבים באוצר, בראשות סגן הממונה על התקציבים אמיר לוי. מהאקדמיה השתתפו בדיון שניים מבכירי הכלכלנים הישראליים העוסקים בחקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות המחקר והפיתוח, חתן פרס ישראל בכלכלה הפרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג מביה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב וראש התכנית במדע, טכנולוגיה וכלכלה בבטכניון.
פרופ' טרכטנברג ציין בדיון כי האסכולות הכלכליות השונות לרבות אסכולות שמרניות כדוגמת אסכולת שיקאגו (שממעטות להצדיק את ההתערבות הממשלתית בתחומים שונים) מאוחדות בדעה המצדיקה תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתי. ההצדקה נובעת מכך, לדבריו, היא שהמגזר העסקי לבדו איננו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימאלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה במשק. עוד ציין פרופ' טרכטנברג כי מדינות רבות בעולם כיום לומדות ומחקות את המודל הישראלי לעידוד ממשלתי לביצוע מו"פ.
טרכטנברג והלפמן הדגישו בפני אולמרט כי רק שיתוף משאבים בין הממשלה לבין המגזר העסקי בהשקעה במו"פ, כדוגמת מודל המדען הראשי במשרד התמ"ת, יביאו למימוש פוטנציאל הצמיחה במשק. אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע, לדבריהם, מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בינה לבין המדינות המפותחות.
פרופ' הלפמן ציין כי על פי מחקרים שביצע, התשואה העודפת למשק הנובעת מהשקעה במו"פ, מגיעה למאות אחוזים. תשואה זו עולה על כל השקעה ממשלתית אחרת כדוגמת השקעה בתשתית פיסית ובחינוך. לאור הפער הגדול בין הרצוי למצוי, הציע פרופ' הלפמן לאמץ מדיניות ממשלתית של הרחבה ניכרת ביותר של היקף ההשקעה הממשלתית במו"פ. לפיכך הציע פרופ' הלפמן לממשלה לאמץ מדיניות שתביא ליותר מהכפלת היקף המו"פ המבוצע כיום בישראל לכ- 10% מהתוצר.
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס באופן ספציפי לנושא גביית תמלוגים, והביע דעה נחרצת כנגד שיטה זו, השוללת למעשה את תכליתה הכלכלית של התמיכה הממשלתית במו"פ, קרי, הגדלת כמות המשאבים המושקעים במו"פ במשק, וההופכת בפועל את המדען הראשי למעין "בנק", דבר המנוגד בתכלית לייעודו של מוסד זה. לאור זאת, פרופ' טרכטנברג שולל את עצם ה"מיקוח" בין האוצר לבין משרד התמ"ת סביב פרטי השיטה (במסגרתו האוצר מציע העלאת שיעור ההחזר, תוספת ריבית וכדומה); לדעתו טוב יעשה אם התמלוגים יבוטלו כליל, גם במסגרת של תקציב מוגבל.
המדען הראשי בתמ"ת ד"ר אלי אופר הוסיף כי רבים מעמיתיו בעולם הנפגשים עמו, מגלים עניין במודל הישראלי לעידוד המו"פ ואף יוזמים פעילות תמיכה משותפת בינ"ל בין חברות ישראליות לחברות באותן מדינות המבוססת על מנגנון הפעולה הישראלי.
רענן דינור מנכ"ל משרד התמ"ת אמר כי הוא מקווה שבכירי אגף התקציבים יתנו המשקל הראוי לעמדת האקדמיה וכי יהיה לכך ביטוי בדיונים המתנהלים בימים אלה על הגדלת תקציב המו"פ לשנת 2005
השר אולמרט יזם את הדיון עם הפרופסורים לכלכלה לאור הויכוח בממשלה, בדבר הצורך בהגדלה משמעותית של תקציב המו"פ.
בדיון השתתפו מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור, המדען הראשי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר וצוות אגף התקציבים באוצר, בראשות סגן הממונה על התקציבים אמיר לוי. מהאקדמיה השתתפו בדיון שניים מבכירי הכלכלנים הישראליים העוסקים בחקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות המחקר והפיתוח, חתן פרס ישראל בכלכלה הפרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג מביה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב וראש התכנית במדע, טכנולוגיה וכלכלה בבטכניון.
פרופ' טרכטנברג ציין בדיון כי האסכולות הכלכליות השונות לרבות אסכולות שמרניות כדוגמת אסכולת שיקאגו (שממעטות להצדיק את ההתערבות הממשלתית בתחומים שונים) מאוחדות בדעה המצדיקה תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתי. ההצדקה נובעת מכך, לדבריו, היא שהמגזר העסקי לבדו איננו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימאלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה במשק. עוד ציין פרופ' טרכטנברג כי מדינות רבות בעולם כיום לומדות ומחקות את המודל הישראלי לעידוד ממשלתי לביצוע מו"פ.
טרכטנברג והלפמן הדגישו בפני אולמרט כי רק שיתוף משאבים בין הממשלה לבין המגזר העסקי בהשקעה במו"פ, כדוגמת מודל המדען הראשי במשרד התמ"ת, יביאו למימוש פוטנציאל הצמיחה במשק. אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע, לדבריהם, מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בינה לבין המדינות המפותחות.
פרופ' הלפמן ציין כי על פי מחקרים שביצע, התשואה העודפת למשק הנובעת מהשקעה במו"פ, מגיעה למאות אחוזים. תשואה זו עולה על כל השקעה ממשלתית אחרת כדוגמת השקעה בתשתית פיסית ובחינוך. לאור הפער הגדול בין הרצוי למצוי, הציע פרופ' הלפמן לאמץ מדיניות ממשלתית של הרחבה ניכרת ביותר של היקף ההשקעה הממשלתית במו"פ. לפיכך הציע פרופ' הלפמן לממשלה לאמץ מדיניות שתביא ליותר מהכפלת היקף המו"פ המבוצע כיום בישראל לכ- 10% מהתוצר.
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס באופן ספציפי לנושא גביית תמלוגים, והביע דעה נחרצת כנגד שיטה זו, השוללת למעשה את תכליתה הכלכלית של התמיכה הממשלתית במו"פ, קרי, הגדלת כמות המשאבים המושקעים במו"פ במשק, וההופכת בפועל את המדען הראשי למעין "בנק", דבר המנוגד בתכלית לייעודו של מוסד זה. לאור זאת, פרופ' טרכטנברג שולל את עצם ה"מיקוח" בין האוצר לבין משרד התמ"ת סביב פרטי השיטה (במסגרתו האוצר מציע העלאת שיעור ההחזר, תוספת ריבית וכדומה); לדעתו טוב יעשה אם התמלוגים יבוטלו כליל, גם במסגרת של תקציב מוגבל.
המדען הראשי בתמ"ת ד"ר אלי אופר הוסיף כי רבים מעמיתיו בעולם הנפגשים עמו, מגלים עניין במודל הישראלי לעידוד המו"פ ואף יוזמים פעילות תמיכה משותפת בינ"ל בין חברות ישראליות לחברות באותן מדינות המבוססת על מנגנון הפעולה הישראלי.
רענן דינור מנכ"ל משרד התמ"ת אמר כי הוא מקווה שבכירי אגף התקציבים יתנו המשקל הראוי לעמדת האקדמיה וכי יהיה לכך ביטוי בדיונים המתנהלים בימים אלה על הגדלת תקציב המו"פ לשנת 2005