חילוקי דעות בדבר יעילות השימוש בדנ"א ככלי ראייתי במשפט הפלילי נשמעו במהלך השתלמות הפלילית של לשכת עורכי הדין, אשר נערכה לאחרונה בים המלח.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עו"ד אביגדור פלדמן העלה את השאלה האם ניתן להרשיע אדם על סמך ראיית דנ"א בלבד מבלי שישנן ראיות אחרות שתומכות בכך.

לדבריו, העניין מעורר שאלות משפטיות וראייתיות. לטענתו, ראיית דנ"א היא ראייה סטטיסטית ואינה ראייה שקושרת למקום. פלדמן הצביע גם על כך שהבדיקות הפתולוגיות מתבצעות על-ידי מכון ממשלתי מבלי שניתן לו תו תקן של מכון מוסמך וכשיר לבצע בדיקות דנ"א ומבלי שנעשית ביקורת ממשית על התנהלותו.

לעומתו, ראש מחלקת זיהוי פלילי במשטרת ישראל תנ"צ אבי צדוק, רואה בדנ"א ראייה טובה מאד. צדוק הסביר, בהתייחסו לענין הסטטיסטי, כי בעולם הגיעו למסקנה שהסבירות הסטטיסטית שימצא אדם נוסף בעל אותו דנ"א היא יותר ממיליארד, וכי הדנ"א של האדם כמוהו כמעין זהות ייחודית, ולכן, כאמור, מדובר בראייה טובה מאוד. הוא הדגיש את חיוניות הקמת מאגר דנ"א, ובהקשר זה, ציין שבאנגליה נעשה שימוש במאגר דנ"א להשתלט על עבירות רכוש.

פרקליטת מחוז מרכז עו"ד רחל שיבר אמרה כי בית המשפט מחפש את האמת מעבר לכל ספק סביר, ולא את האמת המוחלטת. לצורך כך קבע כללי משחק שנועדו להבטיח את הגינות ההליך הפלילי. היא הדגישה כי כשבפני בית המשפט עומדים שני עדים, יש קושי להחליט מי דובר אמת ומי דובר שקר. לעומת זאת כאשר מוצגת בפני בית המשפט ראייה מדעית, יש לו כללים שנועדו לסייע לו להגיע לחקר האמת.

עו"ד יואב ספיר סגן הסניגורית הציבורית הראשית ומחליפו של עו"ד דוד וינר ז"ל שהתאבד, ציין כי את המושב אמור היה להנחות וינר ז"ל. הוא סיפר שעו"ד וינר התעניין מאוד בנושא הדנ"א במיוחד לאור אכזבתו מיכולת בתי המשפט לגלות את האמת על פי אותות האמת המתגלים משמיעת עדים.