בתחילת דבריו התייחס גינת לסלידה של אנשי התקשורת האחרים בארץ מאדיר זיק ולצורת דיווחם על מותו. "תסתכל על איך דווחו על מותו של אדיר במעריב, בידיעות ובמקומות אחרים. גם אחרי מותו לא יכולים להשתחרר מרצח האופי שעשו לו: לא כתבו נפטר העיתונאי אדיר זיק אלא 'הקיצוני הבוטה נפטר' או דברים מהסוג הזה". לא מצליחים להשתחרר מהסטיגמה שטבעו לו בחייו גם לאחר מותו וזה לא לכבודם של מי שעושה את זה, אמר גינת.
גינת ציין שהמוטו של אדיר זיק כל חייו היה שלא להתבייש להיות מה שאתה, להיות גאים במה שאתה. אני יכול לומר שכשהוא התחיל לכתוב בהצופה הוא עשה זאת למרות שהיו אנשים שאמרו לו מה אתה הולך לשם.
"אדיר אף פעם לא התבייש במשהו. גם בטלוויזיה הוא היה יכול להתקדם אבל הוא העדיף להיות נאמן לעצמו. אם יש משהו שמאפיין את אדיר כל חייו זה הנאמנות המוחלטת לדברים בהם הוא מאמין", אמר גינת.
"אדיר לא היה בוטה יותר מאחרים", קבל גינת על הסטיגמה שמנסים להצמיד לזיק, "הוא היה בין היחידים שהיו מהצד ה"נכון" וכשרוב מנין ובנין של התקשורת נמצא בצד אחד ואדיר נמצא בצד השני, וזה גם לא מזיז לו שהוא נמצא כמעט לבד בצד השני, אז קל היה לצייר אותו כך". יש הרבה שדרים שמשתמשים בביטויים יותר קשים אבל "יש אנשים שמותר להם", דברי גינת שהוסיף וסיפר שבשבוע שעבר הסתיים בקול דממה דקה משפט על תחנת רדיו לא חוקית של השמאל, אחד הנידונים במשפט היה דב לאוטמן, "באף מקום לא שמעת על גזר הדין שניתן בשבוע שעבר ואני יכול לומר לך שבית המשפט פסק שהוא יוצא בעונש סמלי בלבד ושההרשעה לא תירשם לו נוכח 'מפעל חייו היפה', של אדם שכל מה שעשה היה לכיסו, ואף אחד לא שמע ואת אף אחד זה לא עניין ואלו בדיוק אותן עבירות עליהן העמידו לדין את אדיר במשפט ערוץ 7".
גינת התייחס לאנשי התקשורת הדתיים שנראים כמנסים למצוא חן בעיני הציבור הכללי ואמר שהוא אינו מעוניין להלבין פנים ברבים, אך אכן, התופעה קיימת והוא אפילו לא תמיד מאשים אותם כי זה הרבה פעמים אנושי והרבה פעמים זה נוח לאנשים וזה מתאים לחברה בה חיים האנשים וצריך להיות אנשים כמו אדיר בשביל להתגבר על הנטייה הכל כך אנושית הזאת, להיות איש אדיר.
"הבעיה בעניין הזה נמצאת בשני מישורים, אמר גינת, "המישור האחד הוא שהציבור הדתי לאומי מדבר הרבה על זה שהוא נפגע מהתקשורת הישראלית אבל לא עושה עם זה כלום. אתה לא רואה המונים שאומרים 'אנחנו נשנה את זה' כמו שאומרים שעולים גבעה אחרי גבעה אחרי גבעה. אם יש אחד במחזור בישיבה שהולך לגלי צה"ל זה המון מכיוון שאנשים נוטים לקטר מבלי לעשות משהו. אדיר היה מאלה שעשו משהו".
העניין השני לדברי גינת הוא המסה: "אם יש אחד הכוח שלו פחות ואם יש עשרים, הכוח שלהם הוא הרבה יותר מאחד כפול עשרים מפני שיש משמעות למסה".
גינת ציין שבנוסף לצוואתו של אדיר זיק שלא להתבייש במה שאתה ישנה צוואתו שלא להשתתף בגירוש יהודים. "זה דבר שצריך ללכת עם כולנו", אמר.
גינת ציין שהמוטו של אדיר זיק כל חייו היה שלא להתבייש להיות מה שאתה, להיות גאים במה שאתה. אני יכול לומר שכשהוא התחיל לכתוב בהצופה הוא עשה זאת למרות שהיו אנשים שאמרו לו מה אתה הולך לשם.
"אדיר אף פעם לא התבייש במשהו. גם בטלוויזיה הוא היה יכול להתקדם אבל הוא העדיף להיות נאמן לעצמו. אם יש משהו שמאפיין את אדיר כל חייו זה הנאמנות המוחלטת לדברים בהם הוא מאמין", אמר גינת.
"אדיר לא היה בוטה יותר מאחרים", קבל גינת על הסטיגמה שמנסים להצמיד לזיק, "הוא היה בין היחידים שהיו מהצד ה"נכון" וכשרוב מנין ובנין של התקשורת נמצא בצד אחד ואדיר נמצא בצד השני, וזה גם לא מזיז לו שהוא נמצא כמעט לבד בצד השני, אז קל היה לצייר אותו כך". יש הרבה שדרים שמשתמשים בביטויים יותר קשים אבל "יש אנשים שמותר להם", דברי גינת שהוסיף וסיפר שבשבוע שעבר הסתיים בקול דממה דקה משפט על תחנת רדיו לא חוקית של השמאל, אחד הנידונים במשפט היה דב לאוטמן, "באף מקום לא שמעת על גזר הדין שניתן בשבוע שעבר ואני יכול לומר לך שבית המשפט פסק שהוא יוצא בעונש סמלי בלבד ושההרשעה לא תירשם לו נוכח 'מפעל חייו היפה', של אדם שכל מה שעשה היה לכיסו, ואף אחד לא שמע ואת אף אחד זה לא עניין ואלו בדיוק אותן עבירות עליהן העמידו לדין את אדיר במשפט ערוץ 7".
גינת התייחס לאנשי התקשורת הדתיים שנראים כמנסים למצוא חן בעיני הציבור הכללי ואמר שהוא אינו מעוניין להלבין פנים ברבים, אך אכן, התופעה קיימת והוא אפילו לא תמיד מאשים אותם כי זה הרבה פעמים אנושי והרבה פעמים זה נוח לאנשים וזה מתאים לחברה בה חיים האנשים וצריך להיות אנשים כמו אדיר בשביל להתגבר על הנטייה הכל כך אנושית הזאת, להיות איש אדיר.
"הבעיה בעניין הזה נמצאת בשני מישורים, אמר גינת, "המישור האחד הוא שהציבור הדתי לאומי מדבר הרבה על זה שהוא נפגע מהתקשורת הישראלית אבל לא עושה עם זה כלום. אתה לא רואה המונים שאומרים 'אנחנו נשנה את זה' כמו שאומרים שעולים גבעה אחרי גבעה אחרי גבעה. אם יש אחד במחזור בישיבה שהולך לגלי צה"ל זה המון מכיוון שאנשים נוטים לקטר מבלי לעשות משהו. אדיר היה מאלה שעשו משהו".
העניין השני לדברי גינת הוא המסה: "אם יש אחד הכוח שלו פחות ואם יש עשרים, הכוח שלהם הוא הרבה יותר מאחד כפול עשרים מפני שיש משמעות למסה".
גינת ציין שבנוסף לצוואתו של אדיר זיק שלא להתבייש במה שאתה ישנה צוואתו שלא להשתתף בגירוש יהודים. "זה דבר שצריך ללכת עם כולנו", אמר.