אברהם, בנם של פליטים יהודים מכורדיסתאן, מספר כי הוריו הגיעו לליפתא לאחר שגורשו על ידי המשטר העירקי ועלו לארץ בעליה הגדולה מעירק בשנות החמישים, הידועה בשמה: "עליית עזרא ונחמיה" (בתמונה עולה מכורדיסטן בעלית "עזרא ונחמיה"). "הורי הגיעו חסרי כל ושוכנו בבתים נטושים בכפר ליפתא. הכפר הוקצה לפליטים יהודיים בעיקר מכורדיסתאן", הוא מספר לערוץ 7.

"נולדתי וגדלתי באויר ארץ ישראל המקורית התנ"כית בצל המעיין המפורסם בליפתא הידוע כ'מי נפתוח'", הוא אומר ומוסיף: "בשל ערכו המקראי המקורי של המקום היה חשוב להורי לערוך את ברית המילה שלי במקום וזאת למרות תנאי המגורים הקשים בכפר ליפתא הוא 'מי נפתוח', בתים מוזנחים ללא חשמל, ללא מים וללא סניטציה".

לדברי אברהם לאחר מספר שנים פוזרו התושבים שגרו בליפתא לדיור בשיכונים, כיון שנשקפה להם סכנה מהמבנים הרעועים, ובכיפות הבתים טרחו לפעור חורים כדי למנוע פלישת אנשים לתוכם.

אברהם מתייחס לידיעות בדבר כוונות אנשי השמאל הקיצוני "לשחזר" את עברו הערבי של הכפר ליפתא בכניסה המערבית של ירושלים, ואומר כי לדעתו אין הבדל בין ליפתא לבין יפו, חיפה ולוד שמהן ברחו ערבים בעקבות המלחמה שפתחו אחיהם נגד מדינת ישראל, שזה אך הוקמה, ויישבו בהן פליטים יהודיים מאירופה ומארצות ערב.

יצויין כי החוקרים מזהים את הכפר כמי נפתוח, עיר גבול בין שבטי יהודה ובנימין.
בפרעות תרפ"ט השתתפו גם ערביי הכפר שתקפו השכונות היהודיות הסמוכות: גבעת שאול ורוממה.

גורמי השמאל הקיצוני הודיעו כי הם מתכננים לערוך במקום "אירוע זיכרון לנכבה של ליפתא" כולל תיאור "עברו הפלשתינאי", ואף להפיץ חוברת מיוחדת על ליפתא.