ד"ר דוד צנגן, רופא החטיבה שלחמה בג'נין במבצע חומת מגן, אמר היום בראיון לעוזי ברוך ביומן ערוץ 7, כ'נפגע בג"צ', שבג"צ נותן הכשר לעלילות דם ולהסתה. לדבריו: "בית המשפט העליון ובג"צ עושים עבודה טובה ברוב פסקי הדין, יחד עם זאת חייבים השופטים לדעת שהם חלק ממדינת ישראל".
ד"ר צנגן מוסיף "המקרה דרכו אני נחשפתי לבג"צ היה הכרעת בג"צ בדבר האפשרות להציג את סרטו של הבמאי מוחמד בכרי, ג'נין ג'נין ולא רק בפסיקה זו אלא גם בפסיקה הראשונית בה אחד משופטי בג"צ טענו ש"אלו ואלו דברי א-להים חיים" ואמר שהציבור ישפוט ויקבע מה אמת ומה שקר. זאת אומרת שבג"צ נותן לגיטימציה של הכשר למה שבכרי מציג, שזה היה גם שקר וגם עלילת דם וגם הסתה לאנשים שיתאבדו עלינו".
"שופטי בג"צ ידעו שמדובר בחלק מהדברים בסרט בשקרים", אומר ד"ר צנגן, "אנחנו ביקשנו דיון נוסף והשופט יהושע מצא כתב בצורה מפורשת על הסרט שזה סרט שמשולבים בו שקרים ומשולבות בו עלילות דם, זאת היתה קביעה של בית המשפט ואף על פי כן התירו להציג את הסרט".
ד"ר צנגן טען שפסק הדין שנכתב בעיקר על ידי השופטת דורנר שכתבה משפט מזעזע, לדבריו, ש"אלו ואלו דברי א-להים חיים והציבור יחליט מה אמת ומה שקר" למרות שלדבריו היא ידעה בדיוק מה אמת ומה שקר. "כאשר טוענים שבית החולים נהרס ניתן לבדוק זאת ויש צילומים שמוכיחים שבית החולים לא הרוס, אז אתה יודע שמי שאומר שהוא הרוס משקר", מוסיף צנגן.
בדבר הטענה שבשם חופש הביטוי ניתן להקרין סרטים כג'נין ג'נין ושזה מה שעמד מאחורי פסיקת שופטי בג"צ אמר ד"ר צנגן כי "הטיעונים של מתנגדי הסרט בבית המשפט לא התייחסו רק לעניין האמת והשקר בסרט אלא, הסרט הזה גם פוגע ברגשות הציבור בצורה נוראית. אם הפגיעה ברגשות היא על בסיס משהו שקרה אז אתה אומר שאין מה לעשות, יש משהו שקרה ומה שמראים אלו עובדות, אך אם אתה תשתמש במניפולציה שקרית, שברור לכל שהיא שקרית, כדי לפגוע ברגשות של אנשים, זה דבר שהציבור צריך לסלוד ולהביע שאט נפש ממנו ובג"צ לא צריך לתת הכשר לפגוע במשפחות שכולות, בלוחמים ובפצועים שחרפו נפשם כדי להיות מוסריים".
"הטענה השניה היא שברגע שבג"צ מאשר סרט שכזה, שהוא מסית אנשים ללכת ולהתאבד, כדוגמת האחיינים של בכרי עצמם (שהיו קשורים לפיגוע ההתאבדות בצומת מירון. א"ו) אמרו שהם ראו מה שקרה בג'נין, והם לא היו בג'נין אלא ראו את הסרט או את הסצנות מהסרט של הדוד שלהם, וברגע שאתה רואה שהסרט מהווה מוטיבציה להתאבדות צריך לעצור ולמנוע את זה".
טענה נוספת שהעלה ד"ר צנגן נגד פסיקת בג"צ בדבר הסרט היתה שבעולם אומרים שאם בית המשפט העליון של מדינת ישראל הכשיר סרט כזה, אז הוא בוודאי לגיטימי ואז הולכים ומקרינים את הסרט במקומות רבים בעולם שם הוא משמש ככלי אנטישמי ממדרגה ראשונה. "למה אנחנו צריכים להיות המכשיר לתת לאנטישמיות להתפרץ בעולם", שאל.
ד"ר צנגן סיפר שהוא ועוד כמה חיילים וקצינים מהחטיבה שלחמה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן כתבו בזמנו מכתב לבג"צ ש"בג"צ זה לא האו"ם ולא בית המשפט הבינלאומי בהאג". "השופטים האלה יושבים בירושלים ואנחנו מוסריים מספיק וניתן להראות את כל הסבל הפלשתינאי אבל אל תראה שקר ועלילה", תבע ד"ר צנגן.
בתשובה לשאלה האם הקבוצה רוצה לסגור את בג"צ אמר ד"ר צנגן שבית המשפט העליון ובג"צ עושים עבודה טובה ברוב פסקי הדין. "אני חושב שזה חשוב מאוד שלאזרח יש מקום לטעון נגד רשויות השלטון בצורה בהירה ולקבל חוות דעת של אנשים מנוסים מאוד, שעושים עבודתם נאמנה ושיש להם השפעה על המציאות הפוליטית". "יחד עם זאת", הדגיש, "חייבים השופטים לדעת שהם חלק ממדינת ישראל ושבאיזונים שאנחנו עושים, גם מול חופש הביטוי, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את הביטחון שלנו ואם סרט כזה או אישור שלו בבג"צ גורם לאנשים לעשות מעשים אנטישמיים נגד יהודים בכל העולם או שיהיו עוד חמישה מתאבדים שילכו ויהרגו עשרות אנשים, את הדבר הזה בדיוק צריך למנוע".
בדבר ההשפעה של חברי הכנסת על בג"צ אמר ד"ר צנגן שמניסיונו בסרט ג'נין ג'נין ניסו מעל 100 חברי כנסת לדרוש את החזרת העניין לדיון נוסף בבג"צ לצורך מחשבה נוספת והעובדה הזאת לא נסתרה, לטענת צנגן, מעינו של השופט מצא שבצורה עקיפה הפך את ההחלטה של השופטת דורנר שאמרה אלו ואלו דברי א-להים חיים ואמר שזה שקר ועלילת דם, כך שגם שופטי בג"צ מושפעים מן הפוליטיקאים ומהלכי דעת הקהל.